ינואר 2026 מוצא את איראן בסיטואציה שלא דמתה לאף סבב מחאות קודם. בעוד כותרות של FOX מדווחות על "האפלה מוחלטת", ניתוחי העומק של Channel 4 חושפים תהליכי עומק שמרעידים את יסודות שלטון האייתוללות. זהו לא רק באז תקשורתי אלא אירוע שמעמיד את ביטחון האזור בצומת דרכים היסטורי.

הטקטיקה של 2026: חושך מול אור 

הדיווחים האחרונים חושפים כי המשטר בטהרן איבד את הבלמים. לא מדובר רק בניתוק אינטרנט; המשטר עבר לניתוקי חשמל יזומים בערים שלמות כדי להסתיר את תנועת כוחות הדיכוי ואת הפיכת המסגדים למחסני נשק.

בניגוד לעבר, המפגינים חמושים בתשתית Starlink וביכולת לתקשר מעל לראשו של הצנזור. כשהחשמל כבה, המפגינים פותחים פנסים ויוצרים מחזה ויזואלי שמבהיר למשטר שאי אפשר להחזיר את השד לבקבוק.

צפו – Carel Lajara ו- Janatan Sayeh עם העדכונים האחרונים מתאריך 12/01/2026.בסרטון של ©  LiveNOW from FOX

לא עוד מחאה אלא מהפכה. איראן ינואר 2026. צילום: תיעוד מהרשתות החברתיות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

בהמשך תוכלו לצפות בדיון מעניין בסרטון של © Channel 4 News עם העיתונאית מסיח אלינג'אד. מסיח, שהפכה לסיוט של האייתוללות. שרדה שלושה ניסיונות התנקשות על אדמת ארה"ב ומחזיקה בקו ישיר ללב המהומות. מנגד. באולפן, נרגוס פרזאד היא מרצה בכירה מ-SOAS לונדון והיא מפרקת את הנפש הפרסית לגורמים אקדמיים.

הדיאלוג בין השתיים יכול לשמש ניתוח מדויק של איראן מודל 2026. איראן מצאת בקרב הישרדות בין עבר דתי חנוק לעתיד טכנולוגי חסר פחד.

הזעקה מהשטח: "זו לא מחאה, זו מהפכה"

אלינג'אד מתארת מציאות שבה המשטר עבר לשימוש בנשק צבאי נגד אזרחים בתוך הערים. המסר שלה לעולם ברור ומטלטל: העם האיראני לא מבקש רפורמה בעניין החיג'אב, הוא מבקש להפיל את השלטון.

כאן נכנס האלמנט הטכנולוגי: בזמן שיש "האפלה מוחלטת" של האינטרנט מצד המשטר, פעילי האופוזיציה מצליחים לתקשר ולנייד המונים בזכות Starlink. זה מחזק את התזה שלנו ב-Zemaze על חשיבות התשתית הטכנולוגית העצמאית (ריבונות דיגיטלית).

הביקורת על המערב

מסיח יוצרת הפרדה ברורה:

• טראמפ: נתפס כמי שמוכן לפעול ("Targeting those who order massacre").

• אירופה (סטארמר ומקרון): מואשמים בשתיקה ופחדנות. היא משווה את איראן למזרח גרמניה ומזהירה שההיסטוריה תשפוט את מנהיגי אירופה על חוסר המעש שלהם.

אל תגידו לאנשים בידיים ריקות להפיל משטר חמוש בנשק גרעיני

אלינג'אד חושפת את הטקטיקה האכזרית של 2026: צלפים שמכוונים ללב ולעיניים של בני נוער, מתוך הבנה שהדור הזה, דור ה-Z האיראני, פשוט איבד את הפחד.

נשרים וטיגריסים בכלוב

כאן נכנסת נרגוס פרזאד עם התובנה החשובה בשיחה. עבור הצופה המערבי, שריפת מסגד נראית כמו אקט נגד האיסלאם. פרזאד מסבירה שזה הרבה יותר פוליטי. המסגדים באיראן של היום הפכו לבסיסים לוגיסטיים של כוחות הדיכוי.

פרזאד מזכירה שאיראן היא המדינה עם שיעור ה-PhD הגבוה במזרח התיכון.  היא מתארת את האיראנים כ-"נשרים וטיגריסים בכלוב". הם רואים את בני גילם בדובאי ובטורקיה מתקדמים, בעוד הם נחנקים תחת משטר שבו המחיר בסופרמרקט משתנה בזמן שהלקוח עומד בתור לקופה.

הדילמה של 2026: עזרה חיצונית או גאווה לאומית?

השיחה חושפת את הצומת שבו נמצאים ממשל טראמפ וישראל. מצד אחד, אלינג'אד דורשת פעולה צבאית נגד בסיסי משמרות המהפכה. מצד שני, פרזאד מצביעה על החשדנות ההיסטורית של האיראנים כלפי התערבות זרה.

שתיהן מסכימות על דבר אחד: המשטר משתמש במו"מ ככלי לקניית זמן. בכל פעם שהמשטר מציע "דיאלוג", הוא עושה זאת כדי לזהות את מנהיגי המחאה בשטח ולחסל אותם בחסות החשיכה.

השורה התחתונה: הכתר מול הטורבן

הדינמיקה האיראנית בת 5,000 השנים תמיד נעה בין הכתר (השלטון החילוני/מלכותי) לטורבן (אנשי הדת). ב-2026, כשהחשמל כבה בטהרן כדי להסתיר פשעים, האור מגיע מהסמארטפונים ומהלוויינים של סטארלינק.

המשטר האיראני נמצא בנקודה החלשה ביותר שלו מאז 1979, לא בגלל הטילים של ארה"ב וישראל אלא בגלל הייאוש של עמו. כפי שסיכמה פרזאד: "אי אפשר להשתמש בחגורה ובמגפיים כדי לגרום לעם לאהוב את השלטון שלו".

צפו בניתוח המלא של © Channel 4 News עם מסיח אלינג'אד ונרגוס פרזאד.

הזווית הישראלית: הזדמנויות וסיכונים בצומת הדרכים

בעוד העולם מביט על איראן דרך פריזמה של זכויות אדם, בירושלים ובקריה מנתחים את האירועים דרך משקפיים של ביטחון לאומי. המהפכה של 2026 מזמנת לישראל חלון הזדמנויות עם סיכונים נפיצים:

1. ההזדמנות: קריסת "ציר הרשע" מבפנים כשהמשטר עסוק בהישרדות מול עמו, הקשב והמשאבים שלו למימון הפרוקסים (חיזבאללה, חות'ים) צונחים.

• הפוטנציאל: ישראל יכולה לנצל את הרגע כדי להעמיק את פירוק היכולות הצבאיות של איראן על אדמתה, בזמן שהלגיטימציה הבינלאומית של המשטר נמצאת בשפל היסטורי.

2. הסיכון: "אופציית שמשון" ההיסטוריה מלמדת שדיקטטורים דחוקים לקיר נוטים לייצא את הבעיות הפנימיות החוצה.

• הסכנה: חמינאי עלול להורות על מתקפת טילים נרחבת לעבר ישראל או מתקני אנרגיה באזור, רק כדי לאחד את העם תחת דגל הלאומיות מול "האויב הציוני" ולהסיט את האש מהרחובות.

3. הזדמנות טכנולוגית: ריבונות דיגיטלית השימוש ב-Starlink והאפלות האינטרנט מוכיחים שהמלחמה המודרנית היא מלחמת תשתיות. ישראל, כמובילה עולמית בתשתיות סייבר ולוויינות, יכולה להפוך לשחקן מפתח באספקת "חמצן דיגיטלי" לאוכלוסיות תחת דיכוי. זוהי עוצמה רכה. חזקה יותר מכל טיל.

4. הסיכון האסטרטגי: היום שאחרי

• החשש: ואקום שלטוני באיראן עלול להוביל למלחמת אזרחים שתהפוך את המדינה ל"סוריה על סטרואידים", עם זליגת נשק לא קונבנציונלי לידיים לא מבוקרות.

הזווית הייחודית שמשלימה לכם פערים. Zemaze הוא מגזין תוכן ישראלי המשלב אסטרטגיה ולייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב, מדריכי טיולים ומתכונים שנבחרו בקפידה. רוצים להבין את המגמות העולמיות ועדיין ליהנות מהדברים הקטנים של החיים? אתם במקום הנכון.