קיטור

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il. מיזם שיתופי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך קיטור.

איך מנוע הקיטור עובד? המדע שמאחורי המהפכה

טרקטור קיטור מדגם מרשל 7nhp משנת 1912 בעל ארכובה יחידה, מדגים את המכניקה של מנוע קיטור היסטורי.

היכולת לרתום אנרגיה היא המנוע החזק ביותר של ההתקדמות האנושית. מביות האש ועד לניצול כוח הרוח, האנושות תמיד חיפשה דרכים להניע את העולם. בפוסט הזה ננתח את אחת ההמצאות המשמעותיות ביותר אי פעם: מנוע הקיטור.

בסרטון שלפניכם (עם כתוביות בעברית) מערוץ © Real Engineering, נפרק לגורמים את המכניקה של המנוע, נבין למה הדגמים המוקדמים היו כה בזבזניים, ואיך שיפורים הנדסיים גאוניים סללו את הדרך לייצור החשמל המודרני.

טרקטור קיטור מדגם מרשל 7nhp משנת 1912 בעל ארכובה יחידה, מדגים את המכניקה של מנוע קיטור היסטורי.

כוח הקיטור בפעולה: טרקטור "מרשל" (Marshall 7nhp) משנת 1912. שימו לב למערכת הארכובה היחידה שהופכת את לחץ הקיטור לתנועה סיבובית עוצמתית.

מנוע הקיטור כקטליזטור היסטורי

האבולוציה של מנוע הקיטור שינתה את פני החברה באופן מוחלט. היא פתחה נתיבי מסחר חובקי עולם, הניעה הגירה המונית לערים והציתה את המהפכה התעשייתית. אך מעבר להיסטוריה, המנוע הזה לימד אותנו שיעורים קריטיים במדע ובהנדסה.

איך המנוע הראשון באמת פעל?

מנועי הקיטור השימושיים הראשונים נועדו לשאיבת מים ממכרות פחם. המכונות הללו היו מסורבלות ולא יעילות, אך הן מצאו "נישה" במכרות שבהם הדלק היה זמין וזול.

המכניקה פשוטה אך מבריקה: המנוע הופך את האנרגיה האצורה בפחם לחום. החום מרתיח מים ויוצר קיטור, שמתרחב בתוך צילינדר ודוחף בוכנה כלפי מעלה. בשלב זה הבוכנה נלחמת בלחץ האטמוספירי, אך לא מתבצעת עבודה מכנית ממשית (כי השרשרת מחוברת במתח בלבד).

המהפך: יצירת הוואקום

הקסם קורה כשמרססים מים קרים לתוך הצילינדר. הטמפרטורה צונחת, הקיטור מתעבה, והלחץ בתוך הצילינדר נופל. כעת, הלחץ האטמוספירי הוא זה שדוחף את הבוכנה בכוח חזרה למטה – וזהו "מהלך הכוח" שמבצע את העבודה המכנית.

פתרון בעיות היעילות: וואט ווילקינסון

למה המנועים המוקדמים בזבזו כל כך הרבה אנרגיה? הבעיה המרכזית הייתה קירור הצילינדר כולו בכל פעם מחדש. ג'יימס וואט פתר זאת בעזרת הוספת מעבה (Condenser) נפרד, המאפשר לקיטור להתקרר בלי לבזבז את החום של הצילינדר.

במקביל, ג'ון וילקינסון פתר בעיה הנדסית אחרת: דליפות. הוא המציא מכונת חריטה שאפשרה לייצר צילינדרים מדויקים מברזל יצוק. הדיוק הזה מנע מהקיטור לברוח, העלה את הלחץ המקסימלי והפך את המנוע לעוצמתי באמת.

המעבר לתנועה סיבובית וגלגל התנופה

כדי להפוך תנועה קווית (מעלה-מטה) לתנועה סיבובית, ההנדסה עברה לשימוש בארכובה (Crankshaft). המהנדסים סובבו את הצילינדר על צידו והחלו להשתמש בקיטור משני צדי הבוכנה.

כדי למנוע תנועה קופצנית ורעידות, נוסף גלגל התנופה (Flywheel). גלגל התנופה מתפקד כ"סוללה מכנית" – הוא אוגר אנרגיה קינטית ושומר על מומנט אחיד ותנועה חלקה לאורך כל המחזור.

מנוע הקיטור בעידן המודרני

אולי תופתעו, אבל מנוע הקיטור לא נעלם. גם היום, תחנות כוח גרעיניות, פחמיות וסולאריות משתמשות באותו עיקרון תרמי. הטכנולוגיה פשוט התפתחה לצורה יעילה בהרבה: טורבינות קיטור. הלקחים שלמדנו מהמנועים המגושמים של המאה ה-18 הם אלו שמספקים לנו חשמל במאה ה-21.

לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לַחֲצוּ על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. אנחנו מגזין תוכן ישראלי המשלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

פחם, קיטור והמהפכה התעשייתית

תחנת כוח גרעינית מודרנית – גלגול מודרני של טכנולוגיית הקיטור מהמהפכה התעשייתית.

המהפכה התעשייתית: היום שבו העולם הפסיק לעמוד במקום

מה הופך אירוע היסטורי ל"מהפכה"? האם אלו דגלים חדשים או גבולות שמשתנים? לפי ג'ון גרין בפרק המרתק של Crash Course, המהפכה התעשייתית היא המהפכה ה"מהפכנית" ביותר מכולן. בעוד שמהפכות פוליטיות שינו את זהות השליטים, המהפכה התעשייתית שינתה את הדרך שבה בני אדם חיים, אוכלים, לומדים ואפילו מתקשרים – מהאנטיביוטיקה ועד לסמארטפון שבידכם.

במשך 15,000 שנה, האנושות חיה כמעט ללא שינוי בתוחלת החיים, במהירות הנסיעה או בגישה לחינוך. פתאום, בתוך כמאה שנה (1750–1850), הכל השתנה. בפוסט הזה נצלול אל מאחורי הקלעים של הפחם והקיטור ונבין למה זה קרה דווקא בבריטניה, ואיך הכימיה של השתן (כן, קראתם נכון) קשורה לבגדים שאנחנו לובשים היום.

למה דווקא בריטניה? המיתוס מול המציאות

במשך שנים לימדו אותנו שאירופה הייתה פשוט "מתקדמת יותר". אבל האמת מורכבת בהרבה. בשנת 1800, הודו וסין היו מעצמות ייצור לא פחות מאירופה. סין המציאה את הנייר, אבק השריפה והמצפן הרבה לפני כולם. אז למה המכונות התחילו לעבוד קודם בלונדון?

התשובה טמונה בשני יתרונות מקריים כמעט:

  1. פחם נגיש: בבריטניה היה פחם קרוב מאוד לפני השטח, מה שהפך אותו לדלק זול וזמין.

  2. שכר גבוה: באופן אירוני, מכיוון שהעבודה בבריטניה הייתה יקרה, למפעלים היה תמריץ כלכלי אדיר להמציא מכונות שיחליפו את הידיים העובדות. בהודו, למשל, הייצור היה כה יעיל וזול בזכות כוח אדם, שלא היה צורך דחוף במיכון.

מנוע הקיטור: הטכנולוגיה שלא באמת השתנתה

הידעתם שמנוע הקיטור המקורי נועד בכלל לשאוב מים ממכרות פחם מוצפים? ג'ון גרין מזכיר לנו עובדה מדהימה: גם היום, רוב החשמל בעולם (בין אם הוא מפחם או מכור גרעיני) מיוצר בסופו של דבר על ידי חימום מים והפעלת טורבינות קיטור. אנחנו חיים בעולם של הייטק, אבל הלב שלו עדיין פועם בטכנולוגיה של המאה ה-18.

תופתעו לדעת: 4 עובדות על המהפכה ששינתה את חייכם

  • מהפכת החינוך: לפני המהפכה, חינוך היה פריבילגיה למיעוט. היום, הלימודים בבית הספר הם תוצר ישיר של הצורך בכוח אדם מיומן בעידן התעשייתי.

  • הכל בזכות הטקסטיל: תעשיית הכותנה היא שדחפה את המצאת המכונות הראשונות. הצורך לייצר בגדים מהר יותר וזול יותר הוביל לשרשרת המצאות ששינו את הכימיה וההנדסה.

  • הקשר ההודי: הביקוש האדיר לבגדי כותנה מהודו הוא שדרבן את הבריטים להשקיע במכונות כדי שיוכלו להתחרות בשוק העולמי. המהפכה לא קרתה בבידוד, היא הייתה תופעה גלובלית.

  • סוף השתן: לפני המצאת חומרי ההלבנה הכימיים, בני אדם השתמשו בשתן כדי להלבין בדים. המהפכה התעשייתית הביאה לנו את חומצה הגופרתית וחסכה מאיתנו (ומהבגדים שלנו) את הריח.

צפו בסרטון "פחם, קיטור והמהפכה התעשייתית". ג'ון גרין מסביר על הגורמים למהפכה התעשייתית שהתרחשה בסביבות שנת 1750 באנגליה.

אודות ערוץ 'קראש קורס' (קורס זריז)

 ערוץ  © CrashCourse. מעלה תכנים במגוון נושאים כמו מדע והיסטוריה. מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה).