טלסקופ חלל

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך טלסקופ חלל.

עצמים מסתוריים במפות כוכבים לפני עידן הלוויינים – מה באמת גילו האסטרונומים

אסטרונומים בוחנים לוח צילום אסטרונומי משנת 1950 עם נקודות אור מסתוריות במסגרת מחקר על עצמים בלתי מזוהים לפני עידן הלוויינים

האם ייתכן שאנחנו לא לבד ביקום? בעת סריקת נתונים משנת 1949, הבחינו מדענים באורות מוזרים שנעלמים. הם נראים בדיוק כמו לוויינים, אך תועדו עשרות שנים לפני שהאנושות שיגרה אי פעם עצם כלשהו לחלל. מה הם עשויים להיות? האם זוהי עדות לטכנולוגיה חייזרית מתקדמת?

במשך עשרות שנים הניחו המדענים כי עד שיגור הלוויין הראשון, ספוטניק, ב- 1957, אף עצם מלאכותי לא הקיף את כדור הארץ. אולם מחקר חדש מעורר עניין רב משום שהוא מציג תצפיות חריגות שנרשמו כבר בתחילת שנות ה-50 תקופה שבה האנושות עדיין לא שיגרה אפילו לוויין אחד לחלל.

על פי החוקרים, מאות נקודות אור מסתוריות הופיעו לזמן קצר במפות כוכבים היסטוריות. האורות נעלמו כעבור זמן קצר ולא הותירו הסבר חד-משמעי. האם מדובר בתופעה אסטרונומית שטרם הובנה? בתקלה בציוד הצילום? או במשהו אחר לחלוטין?

אסטרונומים בוחנים לוח צילום אסטרונומי משנת 1950 עם נקודות אור מסתוריות במסגרת מחקר על עצמים בלתי מזוהים לפני עידן הלוויינים

המחקר עדיין מעורר ויכוח בקהילה המדעית

האם המחקר החדש מוכיח שחייזרים מקיפים את כדור הארץ?

לא. המחקר אינו מספק הוכחה לקיומם של חייזרים. החוקרים מצאו תופעות חריגות בלוחות צילום אסטרונומיים משנות ה-50, והציעו מספר הסברים אפשריים. אחת ההשערות היא שמדובר בעצמים מתכתיים מחזירי אור, אך הנושא עדיין נמצא במחלוקת מדעית. המחקר מציג ממצאים חריגים ומעלה השערות, אך גם זוכה לביקורת משמעותית מצד חוקרים אחרים. זו בדיוק הסיבה שהוא מעורר דיון כה רחב בקהילה המדעית.

האם אנחנו לבד ביקום?

השאלה האם קיימים חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ מלווה את האנושות במשך מאות שנים. כיום רוב האסטרונומים מסכימים כי ביקום המכיל מאות מיליארדי גלקסיות, שלכל אחת מהן מיליארדי כוכבים, הסיכוי שכדור הארץ הוא המקום היחיד שבו התפתחו חיים נראה נמוך מאוד.

קיימת הבחנה חשובה בין שתי שאלות שונות לחלוטין:

  • האם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ?
  • האם אותם חיים כבר הגיעו לכאן?

כיום חוקרים בוחנים את השאלה הראשונה כחלק לגיטימי מהמחקר האסטרונומי, אך ממשיכים להתווכח על השאלה השנייה. עד היום אף גוף מדעי לא אישר שטכנולוגיה שאינה אנושית ביקרה בכדור הארץ.

תופעות מסתוריות בשמים אינן תופעה חדשה

דיווחים על עצמים בלתי מוסברים בשמים אינם המצאה של המאה ה-20. לאורך ההיסטוריה תיעדו בני אדם מחזות יוצאי דופן. בעבר התופעות האלו יוחסו בדרך כלל לכוחות על-טבעיים או לאזהרות משמים.

כאשר בני האדם עדיין לא הכירו את חוקי הפיזיקה המודרניים, כמעט כל תופעה חריגה קיבלה הסבר מיסטי:

  • ברקים נתפסו כזעמם של האלים.
  • שביטים נחשבו למבשרי אסון.
  • ליקויי חמה נחשבו לאותות משמים.

רק מאות שנים מאוחר יותר הצליח המדע להסביר את מרבית התופעות הללו באמצעות אסטרונומיה, מטאורולוגיה ופיזיקה. אבל חלק קטן מהעדויות ההיסטוריות עדיין נותר מסתורי.

האירוע השמימי בנירנברג בשנת 1561

אחת העדויות המפורסמות ביותר הופיעה בעיר נירנברג שבגרמניה. על פי גיליון חדשות שפורסם בשנת 1561, ענשרות תושבים טענו כי לפנות בוקר הבחינו בשמים במחזה יוצא דופן: כדורים זוהרים, סהרונים, גלילים ועצמים מוארכים שעו במהירות ונראו כאילו הם "נלחמים" זה בזה.

לפי התיאור, האירוע נמשך כשעה. בשלב מסוים חלק מהעצמים נפלו לכיוון הקרקע כשהם בוערים ומעלים עשן סמיך. לאחר מכן הופיע בשמים עצם שחור וארוך, שתואר כמעין "חנית ענקית", לפני שנעלם. באותה תקופה פירש מחבר הדיווח את המראה כאזהרה אלוהית הקוראת לתושבי העיר לחזור בתשובה.

כיצד מפרשים את האירוע כיום?

גם לאחר יותר מ-460 שנה אין הסכמה לגבי מה שהתרחש באותו בוקר. בין ההסברים שהוצעו לאורך השנים:

  • תופעה אטמוספרית נדירה.
  • שבירת אור יוצאת דופן סביב השמש.
  • ענני קרח.
  • אשליה אופטית.
  • ציור סמלי ולא תיעוד מילולי של האירוע.

מנגד, חוקרי תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) מציינים כי חלק מהעצמים שתוארו בדיווח – כדורים, עצמים דמויי סיגר ומשולשים כהים, מזכירים באופן מסקרן דיווחים מודרניים. אולם אין שום ראיה המאפשרת לקבוע מה באמת ראו עדי הראייה, ולכן המקרה נותר בגדר תעלומה היסטורית בלבד.

הבעיה הגדולה של כל העדויות ההיסטוריות

כאן מגיעה אחת מנקודות המפתח של המדע המודרני. עדויות היסטוריות מעניינות ככל שיהיו אינן מספיקות כדי להוכיח דבר. אין לנו:

  • צילומים מקוריים.
  • מדידות.
  • נתוני מכ"ם.
  • דגימות.
  • אפשרות לחקור את העדים.

כל מה שנותר הוא תיאור כתוב של אדם אחד או מספר אנשים. ומכאן בדיוק נולד הרעיון ששינה את כיוון המחקר. במקום להסתמך על סיפורים בני מאות שנים, מדוע לא לבדוק נתונים אסטרונומיים אמיתיים שנאספו לפני עידן החלל?

פרויקט VASCO: לחפש תשובות בתוך ארכיון אסטרונומי בן עשרות שנים

זו הייתה נקודת המוצא של ד"ר ביאטריס ויארואל, אסטרונומית שוודית. ויארואל עומדת בראש פרויקטVASCO  (Vanishing and Appearing Sources during a Century of Observations) בתרגום חופשי: "מקורות אור שנעלמים ומופיעים במהלך מאה שנות תצפיות אסטרונומיות". בתחילה הם בכלל לא חיפשו חייזרים, מטרת הפרויקט הייתה שונה לחלוטין. החוקרים ביקשו לבדוק האם קיימים כוכבים שתועדו בעבר במפות השמים ונעלמו לחלוטין בתצפיות החדשות. לשם כך הם פנו לאחד מאוצרות המידע החשובים ביותר באסטרונומיה.

אוצר הזמן של מצפה פאלומר

לפני עידן המצלמות הדיגיטליות, אסטרונומים תיעדו את השמים באמצעות לוחות צילום גדולים מזכוכית שעליהם נרשמו מיליוני כוכבים. אחד הארכיונים הגדולים בעולם נמצא במצפה הכוכבים פאלומר שבקליפורניה.

מדוע לוחות הצילום משנת 1950 מעוררים עניין כה גדול?

החשיבות שלהם נובעת מהעובדה שהם צולמו שבע שנים לפני שיגור הלוויין המלאכותי הראשון, ספוטניק 1. לכן, אם אכן מופיעים בהם עצמים במסלול סביב כדור הארץ, קשה להסביר אותם באמצעות טכנולוגיה אנושית של אותה תקופה.

באמצעות סריקות דיגיטליות של הארכיון והשוואתן לסקרים אסטרונומיים מודרניים, החוקרים החלו לחפש הבדלים בין התמונות. מה שהם גילו הפתיע גם אותם.

 מה גילו החוקרים במפות הכוכבים?

בשלב הראשון של המחקר חיפשו חוקרי פרויקט VASCO כוכבים שתועדו בעבר אך נעלמו לחלוטין מתצפיות מאוחרות יותר. במהלך העבודה זוהו כמאה מקרים חריגים כאלה, שגם הם מעניינים בפני עצמם. אולם הגילוי שהסעיר באמת את החוקרים היה שונה לחלוטין. בכמה מלוחות הצילום הופיעו נקודות אור שלא היו קיימות בצילום שבוצע כחצי שעה קודם לכן. כאשר החוקרים בדקו שוב את אותו אזור בשמים מספר ימים לאחר מכן, נקודות האור כבר נעלמו.

מהן "תופעות חולפות" (Transients)?

אלו מקורות אור שמופיעים בתצלום אסטרונומי אחד בלבד, אך אינם קיימים בצילומים שצולמו זמן קצר לפניו או אחריו. ברוב המקרים ניתן להסביר אותם באמצעות מטאורים, אסטרואידים, קרינה קוסמית או פגמים בצילום, אך חלק קטן מהמקרים עדיין נותר בלתי מוסבר. לדוגמה:

  • סופרנובה המתפוצצת בגלקסיה רחוקה.
  • אסטרואיד המחזיר אור השמש.
  • הבזק מקרינת גמא.
  • מטאור.
  • לוויין המחזיר לרגע את אור השמש.

כל אלה נחשבים Transients. לכן עצם העובדה שנמצאה נקודת אור חולפת אינה יוצאת דופן בפני עצמה. האתגר האמיתי הוא להבין מה גרם לה.

האם מדובר בלוויינים?

כאן התעוררה אחת השאלות המעניינות ביותר במחקר. הפרופיל של חלק מאותן נקודות אור הזכיר מאוד את ההבזקים שמייצרים כיום לוויינים כאשר הם מחזירים את אור השמש לעבר כדור הארץ. אלא שקיימת בעיה אחת גדולה. הלוחות שעליהם התבסס המחקר צולמו בשנת 1950. הלוויין הראשון בעולם, ספוטניק 1, שוגר רק בשנת 1957. אם אכן מדובר בעצמים המקיפים את כדור הארץ ומחזירים אור, הם אינם יכולים להיות לוויינים אנושיים. זוהי בדיוק הנקודה שעוררה את סקרנות החוקרים.

הרחבת המחקר: ממאות מקרים ליותר מ-100,000 תצפיות

המחקר הראשוני עורר עניין רב ולכן צוות VASCO הרחיב את הבדיקה באופן משמעותי. במקום להתמקד במספר קטן של לוחות צילום, הם עברו על כמעט עשור שלם של תצלומי שמים שנאספו במצפה פאלומר בין השנים 1949-1957. התוצאה הייתה מרשימה. החוקרים זיהו למעלה מ-100,000 הבזקי אור קצרים שהופיעו ונעלמו במהלך תקופת המחקר. כמובן שרובם הגדול צפוי להיות מוסבר על ידי תופעות אסטרונומיות מוכרות או פגמים טכניים. אבל החוקרים ביקשו לבדוק האם חלק קטן מהם מתנהג בצורה שונה.

כיצד מסננים יותר ממאה אלף תצפיות?

זהו אולי החלק החשוב ביותר במחקר. במקום לבחור עצמים שנראו "מוזרים", החוקרים השתמשו בניתוח סטטיסטי. תחילה ניסו להסיר מהמאגר כל תופעה שניתן להסביר באופן רגיל:

  • כוכבים משתנים.
  • אסטרואידים.
  • גלקסיות רחוקות.
  • מטאורים.
  • מטוסים.
  • קרינת גמא.
  • פגמים מוכרים בלוחות הצילום.

לאחר הסינון נותרו 349 תצפיות שלדברי החוקרים הציגו מאפיינים יוצאי דופן. חשוב להדגיש שגם בשלב הזה החוקרים לא טענו שמדובר בחלליות. הם רק ציינו שמדובר בעצמים שאינם מוסברים בקלות באמצעות ההסברים המקובלים.

מבחן צל כדור הארץ

כדי לבדוק האם העצמים אכן היו קיימים בחלל ולא נוצרו כתוצאה מפגם בצילום, פיתחו החוקרים מבחן מעניין במיוחד. הרעיון פשוט. אם נקודת האור היא רק שריטה, לכלוך או פגם בלוח הצילום, היא תופיע באופן אקראי לחלוטין ולא תתרכז באזור מסוים בשמים. לעומת זאת, עצם שמחזיר את אור השמש ישנה את התנהגותו ברגע שיחצה אל תוך צלו של כדור הארץ. בדומה ללוויין שנכנס לליקוי, גם עצם מחזיר אור אמור להיעלם כאשר אור השמש כבר אינו פוגע בו.

התוצאה שהפתיעה את החוקרים

כאשר צוות VASCO השווה בין האזורים המוארים לבין אזורי צל כדור הארץ, התגלתה תוצאה חריגה. לדברי החוקרים, מספר הטרנזיינטנים ירד באופן משמעותי כאשר אזור הצילום היה בתוך צלו של כדור הארץ. לטענתם, זו הייתה אינדיקציה לכך שלפחות חלק מהעצמים אינם פגמים אקראיים בלוחות הצילום, אלא עצמים אמיתיים שהחזירו את אור השמש. אם הניתוח הזה נכון, מדובר בממצא מסקרן במיוחד. אבל כאן בדיוק מתחילה גם המחלוקת המדעית.

הקשר המפתיע לדיווחי UAP

לאחר מכן החליטו החוקרים לבצע השוואה נוספת. הם בדקו האם קיים קשר בין הימים שבהם הופיעו Transients לבין ימים שבהם דווחו לציבור תצפיות של עצמים בלתי מזוהים (UAP). להפתעתם, הם מצאו מתאם סטטיסטי. לפי המחקר, כל דיווח ציבורי על UAP היה קשור לעלייה ממוצעת של כ-8.5% במספר ה-Transients שנמצאו בלוחות הצילום.

האם פירוש הדבר שקיים קשר בין שתי התופעות?

לא בהכרח. מתאם סטטיסטי אינו מוכיח סיבתיות. ייתכן שמדובר בצירוף מקרים, בגורם שלישי שלא נמדד, או אפילו ברעש סטטיסטי. לכן גם החוקרים עצמם הציגו את הממצא בזהירות.

האם לניסויים גרעיניים יש קשר?

הממצא שעורר את מרבית הכותרות היה דווקא אחר. כאשר החוקרים השוו את מועדי הצילומים ללוח הזמנים של ניסויים גרעיניים, הם מצאו עלייה במספר ה-Transients ביום שלאחר ניסוי גרעיני. גם כאן אין מדובר בהוכחה. החוקרים העלו אפשרויות שונות.

  • אולי מדובר בתופעה אטמוספרית שעדיין איננו מבינים.
  • אולי מדובר בהשפעה פיזיקלית שלא נבדקה בעבר.
  • ואולי כלל אין קשר אמיתי.

אולם בקהילת חוקרי ה-UAP קיימת כבר שנים השערה שלפיה תופעות אוויריות בלתי מזוהות נוטות להופיע בקרבת מתקנים גרעיניים. המחקר של VASCO היה הראשון שניסה לבחון רעיון כזה באמצעות ניתוח סטטיסטי של נתונים היסטוריים, ולא באמצעות עדויות של עדי ראייה בלבד.

הסיפורים שמזינים את ההשערה

ישנם עוד שני אירועים מפורסמים המופיעים לעיתים קרובות בדיונים על UAP. הראשון התרחש, לפי דיווחים שונים, בשנת 2010 בבסיס חיל האוויר האמריקאי F.E. Warren, שבו מוצבים טילי Minuteman III. על פי הטענות, "עצם דמוי סיגר" נראה מעל הבסיס, ובמקביל הפסיקו לפעול עשרות טילים גרעיניים לזמן קצר. האירוע השני מיוחס למסמכים סובייטיים משנת 1982 לפיהם עצם בלתי מזוהה ריחף מעל בסיס טילים, לאחר מכן מערכות השיגור נכנסו לפעולה באופן חריג עד שהעצם עזב את המקום. חשוב להבהיר כי הסיפורים הללו אינם מהווים הוכחה מדעית, וחלקים מרכזיים בהם שנויים במחלוקת. הם מובאים כאן משום שהם משמשים לעיתים קרובות כרקע לדיון הציבורי בנושא.

האם זו ההוכחה הראשונה לטכנולוגיה שאינה אנושית?

למרות הכותרות הדרמטיות שהתפרסמו בעקבות המחקר, התשובה היא לא. גם אם כל ממצאי VASCO נכונים, הם אינם מוכיחים שמקור העצמים הוא חייזרי. בשלב זה המחקר מראה בעיקר שקיימות תצפיות חריגות שעדיין אין להן הסבר מוסכם. כדי להוכיח שטכנולוגיה לא אנושית עומדת מאחורי התופעה, החוקרים יצטרכו להציג ראיות חזקות בהרבה. כאן מתחילה הביקורת החריפה של חוקרים אחרים.

המדע לא נשאר אדיש: הביקורת שהטילה ספק בממצאים

מיד לאחר פרסום מחקרי VASCO החלו חוקרים אחרים לבחון אותם לעומק. בעולם המדעי זהו שלב טבעי בתהליך: הקהילה המדעית אינה מקבלת מחקר כאמת מוחלטת רק בשל פרסומו. להפך, המבחן האמיתי מתחיל כאשר חוקרים בלתי תלויים מנסים לשחזר את התוצאות, לאתר כשלים אפשריים או להציע הסברים חלופיים. במקרה של המחקר הזה, הביקורת הייתה משמעותית במיוחד.

מהו arXiv ולמה הוא הפך לחלק מהסיפור?

אחת הנקודות שעוררו דיון הייתה העובדה שאחד ממאמריה של ד"ר ביאטריס ויארואל לא התקבל תחילה לפרסום ב-arXiv. חשוב להבין מהו arXiv. המאגר הבינלאומי הזה מאפשר לחוקרים לשתף גרסאות מוקדמות של מאמרים מדעיים. בדרך זו, עמיתיהם למחקר קוראים את החומרים, מעירים הערות ומציעים תיקונים חיוניים עוד לפני הפרסום הרשמי בכתב העת. המשמעות היא שדחייה מ-arXiv אינה אומרת שהמחקר שגוי, אלא רק שהמאגר סבר כי באותה גרסה הוא אינו עומד בקריטריונים שלו. בהמשך, מסמכים נוספים של צוות VASCO דווקא כן הופיעו ב-arXiv, והדיון המחקרי המשיך להתפתח.

הטענה המרכזית של המבקרים

הביקורת החריפה ביותר הגיעה מחוקרים שבחנו מחדש את הנתונים הסטטיסטיים שעליהם התבסס המחקר. לטענתם, לפני שמסיקים מסקנות מרחיקות לכת, היה צורך לבצע שני צעדים חשובים:

  • לבדוק את לוחות הצילום המקוריים במיקרוסקופ ולא להסתפק בגרסאות הדיגיטליות שלהם.
  • להשתמש במדגם מצומצם יותר של עצמים שעברו סינון קפדני במיוחד.

כאשר החילו החוקרים המבקרים סינון מחמיר יותר, הם העלימו כמעט לחלוטין את המתאמים שהציג מחקר VASCO. להערכתם, חלק ניכר מאותם Transients אינם עצמים שמימיים אמיתיים, אלא פגמים זעירים בלוחות הצילום או רעש סטטיסטי בלבד.

גם המתאם לניסויים הגרעיניים הועמד בספק

אחת הביקורות החשובות עסקה בקשר שבין Transients לבין ניסויים גרעיניים.

החוקרים המבקרים הדגישו כי מצפה פאלומר תיעד את השמים בתדירות גבוהה יותר דווקא בימי הניסויים הגרעיניים. משום כך, היקף הנתונים הנרחב שנאסף באותם ימים, ולא הניסויים עצמם, מסביר את הזינוק במספר התצפיות. במילים אחרות, החוקרים מציגים כאן הטיה סטטיסטית מובהקת ולא תופעה פיזיקלית אמיתית.

תגובת צוות VASCO

ד"ר ויארואל לא נשארה חייבת. במאמר תגובה שפרסמה לאחר מכן היא דחתה חלק ניכר מהביקורת. לטענתה, המדגם שבו השתמשו מבקריה היה מסונן יתר על המידה. לדבריה, דווקא משום שהם הסירו מספר כה גדול של Transients, הם איבדו את היכולת לזהות תבניות סטטיסטיות רחבות. היא אף חישבה מחדש את הזיקה לניסויים הגרעיניים באמצעות מתודולוגיה שונה, וגם לאחר התיקון הציגה עלייה עקבית של כ-11% במספר התצפיות סביב מועדי הניסויים. כלומר, גם לאחר הביקורת היא סבורה שהאפקט עדיין קיים, אם כי הוא קטן מכפי שהוערך בתחילה.

חשיבותם של המחקרים

עבור הציבור הרחב, ויכוחים כאלה עשויים להיראות מבלבלים. אבל דווקא כאן נמצא אחד הדברים היפים שבמדע. מחקרים אינם מתקבלים או נדחים בגלל סמכותו של החוקר. הם נבחנים שוב ושוב, ולעיתים במשך שנים, עד שמצטברות מספיק ראיות לכיוון מסוים. במילים אחרות, הוויכוח בין צוות VASCO לבין מבקריו אינו מעיד על כישלון המדע אלא בדיוק להפך, כך מתקדם הידע המדעי.

מהו AARO?

אלו ראשי התיבות של All-domain Anomaly Resolution Office. זוהי יחידה רשמית של משרד ההגנה האמריקאי, שהוקמה כדי לרכז את חקירתם של אירועים בלתי מוסברים באוויר, בחלל, בים ובתחומים נוספים. חשוב להדגיש כי עצם קיומה של היחידה אינו מהווה אישור לקיומם של חייזרים. מטרתה היא לבדוק כל תופעה חריגה שעשויה להיות קשורה לאיומים ביטחוניים, לטכנולוגיות זרות או להסברים טבעיים שעדיין אינם ידועים.

מה אפשר להסיק מהמחקר?

זו אולי השאלה החשובה ביותר. נכון להיום, המחקר מצביע על כך שבארכיון האסטרונומי של מצפה פאלומר קיימות תצפיות חריגות שעדיין אינן מוסברות באופן מלא. עם זאת, הוא אינו מוכיח שמקורן של אותן תצפיות הוא בטכנולוגיה שאינה אנושית. האפשרויות שנותרו פתוחות כוללות בין היתר:

  • תופעות אסטרונומיות שעדיין אינן מובנות.
  • השפעות אטמוספריות נדירות.
  • פגמים בלוחות הצילום.
  • טעויות סטטיסטיות.
  • או אפשרויות אחרות שטרם הוצעו.

גם החוקרים עצמם מודים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להגיע למסקנות מוצקות.

מה ידוע, מה שנוי במחלוקת ומה לא הוכח?

מה ידוע  מה שנוי במחלוקת מה לא הוכח
קיימים לוחות צילום אסטרונומיים משנות ה-50 האם 349 העצמים היו עצמים אמיתיים שחייזרים ביקרו בכדור הארץ
נמצאו למעלה מ-100,000 Transients האם מדובר בעצמים מחזירי אור שמדובר בחלליות
המחקר של VASCO פורסם ועורר דיון מדעי הקשר ל-UAP שטכנולוגיה לא אנושית מקיפה את כדור הארץ
קיימת ביקורת מדעית מפורטת על המחקר הקשר לניסויים גרעיניים קיומה של אינטליגנציה חוץ-ארצית בסביבת כדור הארץ

המחקר של פרויקט VASCO אינו מספק תשובה לשאלה האם חייזרים ביקרו בכדור הארץ, אך הוא בהחלט מעלה שאלות מסקרנות. אם בעתיד יתברר שחלק מהעצמים שנצפו אכן היו גופים מחזירי אור שהקיפו את כדור הארץ עוד לפני עידן החלל, תהיה זו אחת התגליות המדעיות המרתקות של המאה. ואם יתברר שמדובר בטעות סטטיסטית או בתופעה טבעית שלא הייתה מוכרת עד כה, גם זו תהיה תרומה חשובה להבנת היקום. כך או כך, הסיפור האמיתי כאן אינו חייזרים אלא הדרך שבה המדע בודק רעיונות יוצאי דופן: בספקנות, בביקורת ובנכונות לשנות את המסקנות כאשר מופיעות ראיות חדשות.

מדוע המחקר עורר ויכוח בקהילה המדעית?

כמה חוקרים סבורים שהנתונים מצביעים על תופעה אמיתית הראויה למחקר נוסף, בעוד שאחרים טוענים שהתוצאות נובעות מבחירת מדגם, ניתוח סטטיסטי או פגמים בלוחות הצילום. הוויכוח מתמקד בעיקר בשיטת הניתוח ולא רק במסקנות.

האם קיימים מחקרים רשמיים נוספים בנושא UAP?

כן. בשנים האחרונות גופים רשמיים, בהם משרד ההגנה האמריקאי, נאס"א וארגוני מחקר נוספים, בוחנים דיווחים על UAP (תופעות אוויריות בלתי מזוהות) כדי לקבוע האם מקורן בתופעות טבע, בטכנולוגיה אנושית או במשהו שטרם הוסבר.

מדוע הוזכרו ניסויים גרעיניים במחקר?

החוקרים מצאו מתאם סטטיסטי בין מועדי ניסויים גרעיניים לבין עלייה במספר ה"תופעות החולפות" בלוחות הצילום. עם זאת, מתאם אינו מהווה הוכחה לקשר סיבתי, וחוקרים אחרים הציעו הסברים חלופיים לממצא.

האם ניתן לחזור על המחקר גם כיום?

כיום הדבר מורכב הרבה יותר. מאז תחילת עידן החלל שוגרו אלפי לוויינים למסלול סביב כדור הארץ, ולכן קשה מאוד להבחין בין עצמים מודרניים לבין תופעות חריגות אפשריות כפי שניתן היה לעשות בצילומים שקדמו לעידן הלוויינים.

האם נמצאו ראיות פיזיות שתומכות בממצאי המחקר?

לא. המחקר מבוסס על ניתוח סטטיסטי של לוחות צילום אסטרונומיים היסטוריים. לא נמצאו שרידים, דגימות או ראיות חומריות המאשרות שמדובר בכלי טיס או בטכנולוגיה שאינה אנושית.

 צפו בסרטון מערוץ © Astrum

מהי המסקנה המרכזית של הסרטון?

הסרטון מציג מחקר יוצא דופן ומעורר מחשבה, אך גם מדגיש את הביקורת המדעית עליו. החוקרים ממשיכים לאסוף נתונים, מרחיבים את המחקר ובוחנים את התופעה בכלים מתקדמים יותר, אך עדיין אינם מייחסים את העצמים לתרבות חוץ-ארצית.

למאמרים וסרטונים נוספים בנושא עב"מים ו- UAP

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

פרופ' אבי לייב חושף: מדוע הפנטגון מסתיר עצמים בלתי מזוהים ואיך זה קשור לגילוי חורים שחורים?

ספר אסטרונומיה עתיק פתוח עם שרטוטי פלנטות, לצד טלסקופ פליז, גלובוס זכוכית זוהר עם מפת כוכבים ורחפן מודרני כהה על שולחן עץ.
פרופ' אבי לייב משמש כפרופסור באוניברסיטת הרווארד והתפרסם בשל מחקריו והגותו סביב האפשרות של קיום חיים וטכנולוגיות חוץ-ארציות. לייב הוא אחת הדמויות המרתקות והשנויות במחלוקת במדע המודרני. 

חשיפת עב"מים והפנטגון | ריאיון מנפץ מיתוסים עם אבי לייב

ספר אסטרונומיה עתיק פתוח עם שרטוטי פלנטות, לצד טלסקופ פליז, גלובוס זכוכית זוהר עם מפת כוכבים ורחפן מודרני כהה על שולחן עץ.

מיהו פרופ' לייב?

פרופ' אבי לייב הוא פיזיקאי תאורטי ואסטרופיזיקאי ישראלי-אמריקאי בעל שם עולמי. לייב מביא מתודולוגיה מדעית קשוחה של הרווארד אל תוך תחומים שנחשבו בעבר למדע בדיוני. עשייתו קשורה לפרויקטים הבאים:
  •  פרויקט גלילאו (The Galileo Project)
  • המשלחות לאוקיינוס השקט והמטאור IM1
  • מעקב אחר עצמים בין-כוכביים חדשים (כמו 3I/ATLAS)
  • לייב ממשיך ליישם את תיאוריית "אומואמואה" על עצמים חדשים שנכנסים למערכת השמש.
  • לאחרונה הוא עוקב באדיקות אחר העצם הבין-כוכבי השלישי שהתגלה, 3I/ATLAS.
  • פרופ' לייב מנתח את מסלולו של העצם בסמוך לכדור הארץ ובמערכת השמש, ובוחן באופן אקטיבי האם הוא מציג
  • פרופ' לייב חוקר את מסלול העצם סמוך לכדור הארץ ובמערכת השמש. הוא מחפש תנועות חריגות, כמו האצה שאינה תלויה בכוח הכבידה של השמש, כדי להכריע: האם מדובר בסלע טבעי או במסר טכנולוגי יזום?
בריאיון מתאריך 28/06/2026 ללינדזי גריינג'ר מ"רייזינג". בעקבות "פורום חשיפת ה-UAP" (התופעות האנומליות הבלתי מזוהות). לייב מציג גישה מדעית, פרגמטית ומרעננת בנושא.

תרגום תוכן הסרטון:

פריצה בביטחון הלאומי בשמי ארצות הברית

לינדזי גריינג'ר (Rising):

פורום החשיפה הרשמי הציג ב-2026 שולחן עגול של הקונגרס בנושא שקיפות UAP (תופעות אנומליות בלתי מזוהות). פרופסור אבי לייב נמצא איתנו כדי להרחיב בנושא. פרופ' לייב עסק באיומים הביטחוניים שהתופעות הללו מייצגות, ראיתם אותו בתוכניתנו אינספור פעמים. אני מרשה לעצמי להגדיר אותך כמומחה הגדול ביותר לכל זה. איך היה היום בוושינגטון?

פרופ' אבי לייב:

תודה שאתם מארחים אותי. מה שיוצא דופן כאן זאת העובדה שהוא מחבר יחד פוליטיקאים משתי המפלגות בארה"ב שמזדהים איתו. הסיבה פשוטה: אם מישהו דופק בדלת של הבית, כולנו חייבים לשתף פעולה כדי להבין מה המשמעות של הדבר הזה עבור העתיד של כולנו. לכן כולם נרגשים.

אבל יש כאן היבט נוסף, לכן אני שמח לשמש כיועץ רשמי לממשל האמריקאי בנושא הזה. הפרשנות הכי ארצית והכי פשוטה של העצמים האלה היא שהם מעשה ידי אדם, נכון? אם מדובר בטכנולוגיה אנושית, אנחנו מתמודדים פה עם פרצה חמורה בביטחון הלאומי. חלק מהעצמים הללו מרחפים ישירות מעל אתרים אסטרטגיים רגישים והפנטגון פשוט לא מסוגל לומר מאיפה הם הגיעו. במובן הזה מדובר בעניין רציני לחלוטין ואנחנו חייבים להשקיע הרבה יותר מחקר כדי לפענח מהם העצמים האלה. הם בהחלט אמיתיים.

"כדורי אור" (Orbs) משונים

ראש המשרד לפתרון אנומליות בכל התחומים (AARO) בפנטגון שחרר לאחרונה סבב מסמכים חדש. הסבב כלל דוח על אירוע מאוקטובר 2023. באותו אירוע, גורמי אכיפת חוק זיהו "כדורי אור" (Orbs) שמתנהגים בדרכים משונות מאוד. 40% מהתופעות האלו נותרו ללא פתרון. אני באופן אישי הייתי מצפה שדוח כזה יעבור כמזכר מסווג ישירות למזכיר ההגנה פיט הגסת', במקום להיות מוצג לציבור הרחב. מדינות יריבות עלולות לנצל את המידע הזה. לכן, פרסום פומבי שלו הוא טעות חמורה, שכן הוא חושף באופן ישיר את נקודות התורפה של מערכת ההגנה האמריקאית.

העובדה שהממשל בחר להציג זאת בפומבי, ובאותו השבוע ממש ביקש ממני להוביל את מועצת המדע המייעצת שבוחנת את ערוצי המדע של תופעות ה-UAP, מאותתת לי שהממשלה לאו דווקא חשה שהעצמים הללו מהווים איום ביטחוני מיידי. אבל אנחנו עדיין חייבים לפענח אותם ואני כאן כדי לשרת את המטרה הזו. עבורי מדובר במצב שבו כולם מרוויחים. אם העצמים הללו הם מעשה ידי אדם, נעזור לפנטגון לבצע את המשימה שלו ולהגן על המדינה, הרי זו בדיוק הגדרת התפקיד שלהם. מנגד, אם נגלה אפילו עצם אחד מתוך מיליון שמקורו אינו אנושי, נחזיק בתגלית הגדולה ביותר בהיסטוריה. גילוי כזה ישנה את עתיד האנושות לנצח.

לינדזי גריינג'ר:

אני אוהבת את הגישה הפרקטית והפרגמטית שאתה מציג סביב נושא שלגבי אנשים מסוימים מעורר היסטריה מוחלטת. אנשים חיפשו "אנשים ירוקים קטנים" שיקפצו מתוך הדוחות הממשלתיים שפורסמו. לעומת זאת, הגישה שלך לא מבודדת את מי שמרגיש כך, אלא מסבירה את הדברים בשפה פשוטה ובגובה העיניים. מהן התובנות המרכזיות שקרו היום להערכתך?

פרופ' אבי לייב:

חיוני מאוד להפריד בין מדע בדיוני לבין מדע אמיתי. הבמאי סטיבן שפילברג שחרר את סרטו החדש "יום החשיפה" בדיוק ב-12 ביוני, ביום שבו ממשלת ארה"ב שחררה את חבילת המסמכים האחרונה שלה. זה היה יום חשיפה אמיתי.

ההבדל ביני לבין שפילברג

אבל יש הבדל עצום בין התסריט של שפילברג למציאות. בסרט, המכונית של הגיבור שמחזיק במידע הסודי מתרסקת מול רכבת נוסעת. במקרה שלי, הממשלה דווקא מציעה לי שיתוף פעולה נעים מאוד. בסרטים שלו, שפילברג מנצל חופש אמנותי מוחלט ומתעלם מחוקי הפיזיקה. במציאות, חוקי הטבע לבדם קובעים מה יקרה, ואני שואב מכך השראה עצומה.

התקווה הגדולה שלי היא שנצליח לעודד את הממשל לחקור היבטים של התופעות הללו שיחשפו את טבען האמיתי. זה מזכיר סיפור בלשי שבו אוספים מספיק רמזים כדי שכולם יישרו קו ויבינו מה באמת קורה פה. הדרך לעשות זאת היא לא רק על ידי ניתוח דוחות מהעבר, אלא באמצעות השגת נתונים חדשים בזמן אמת.

"אנחנו מסייעים לממשל להגן על האומה"

בנוגע לדוחות העבר, חלק מהמידע הושחר וחלקו טרם שוחרר לציבור. לכן הגשנו כעת בקשה רשמית לקבלת מידע נוסף הכולל למעלה מ-50 פריטים שונים במסמך האחרון ששלחתי. אנחנו מדווחים ישירות למועצת מנהלים ממשלתית שמנהלת את תחום ה-UAP, אך אנחנו מטפלים אך ורק במידע שאינו מסווג. זהו יתרון עצום, מכיוון שכך אנחנו יכולים לתקשר בשקיפות מלאה עם הציבור ועם הקהילה המדעית. כולם יוכלו לראות בדיוק כיצד הגענו למסקנות שלנו ואיזה ניתוח ביצענו. הצעד הזה ייעל את התהליך באופן משמעותי. סקרנות טהורה מניעה את המחקר שלנו, לצד רצון אמיתי לסייע לממשל לבצע את משימתו העיקרית, להגן על האומה.

לינדזי גריינג'ר:

בהתחשב בתמיכה הדו-מפלגתית הגורפת לחשיפת המידע ובידיעה שהציבור האמריקאי דורש תשובות, למה לדעתך יש רתיעה כזו משקיפות,

פרופ' אבי לייב:

זה פשוט מאוד. ראשית, חלק מהנתונים נאספים על ידי חיישנים ומערכות מסווגות של צבא ארצות הברית. אם המידע הזה ייחשף בפומבי, מדינות יריבות ילמדו מיד על היכולות הטכנולוגיות של החיישנים האמריקאיים.

עדיין מסמכים רבים מסווגים

אבל יש סיבה פסיכולוגית ועמוקה יותר. אם היית עובדת בפנטגון או במודיעין, לא היית רוצה שאנשים יגלו שאת לא עושה את עבודתך כראוי. למרות שתקציב הביטחון האמריקאי לשנת 2026 נושק לטריליון דולר, הפנטגון עדיין כושל בפענוח עצמים המרחפים מעל נכסים אסטרטגיים. אלו לא חדשות טובות עבורם. הדרך הקלה ביותר להימנע מביקורת של הקונגרס או של הציבור היא פשוט לסווג את הנתונים האלה תחת הגדרת "סודי". אז אפשר להניח אותם בצד ולומר: "אנחנו לא מבינים מה זה, אבל זה לא באמת מהווה איום על הביטחון הלאומי כי העצמים האלה לא עושים שום דבר שאנחנו מודעים אלו".

אין עדיין תיעודים איכותיים

הבעיה היא שמדי פעם צץ בלון ריגול סיני ואז נאלצים לייצר כותרות וליירט אותו. הטענה שלי היא פשוטה: כשאת מוצאת נמלה אחת במטבח, את מיד נכנסת לכוננות, כי ברור לך שיש עוד נמלים רבות שמסתתרות מהעין. אם יירטנו בלון ריגול סיני אחד, המשמעות היא שיש אולי אלפי רחפנים ומל"טים או אולי אפילו יותר מכך מעל שמי ארה"ב שמשרתים מדינות יריבות. לכן אנחנו חייבים להשאיר את העיניים שלנו ממוקדות ב"כדורי האור" האלה שזהותם אינה ידועה, במקום לבזבז אנרגיה על דעות ברשתות החברתיות או על דיונים של פוליטיקאים. זה לחלוטין לא רלוונטי. אנחנו מתמודדים פה עם עצמים פיזיים ממשיים, ואנחנו מסוגלים לפענח אותם אם נשיג נתונים איכותיים מספיק. אם נשיג תמונה ברזולוציה גבוהה, נמדוד את המהירות ואת התאוצה שלהם ונדע מיד האם מדובר בטכנולוגיה אנושית או במשהו אחר לגמרי.

לינדזי גריינג'ר:

מה הצלחת להבין מהמסמכים שנחשפו עד כה? האם יש משהו ספציפי שבלט וגרם לך לדאגה, או למחשבה שאתה חייב לדעת עליו הרבה יותר?

פרופ' אבי לייב:

הייתי רוצה לדעת האם אותם כדורי אור שמדווחים במסמכים ובסרטונים הם רחפנים בעלי טכנולוגיה מתקדמת שמחזיקה מדינה יריבה. בכנות, זו הנחת העבודה הראשונה שלי כשאני ניגש למחקר.

"זו החובה שלי כמדען לקדם את ביטחון המדינה"

אתמול ניהלתי שיחה קצרה עם הגנרל דיוויד פטראוס (ראש ה-CIA לשעבר). שאלתי אותו ישירות: "האם לדעתך מדובר בטכנולוגיה אנושית?". הוא לא היה בטוח, ואמר שחלק מדפוסי ההתנהגות והתמרון שמדווחים בדוחות פשוט אינם ניתנים להבנה קלה בכלים הקיימים. לכן אני מזהה כנות רבה בדרך שבה הממשל מתבטא. הם באמת לא מצליחים לפענח את זה. זו הסיבה שהם פונים למדענים כמוני ומבקשים עזרה, ואני שמח מאוד לתרום. כאזרח, זו החובה שלי כמדען לקדם את ביטחון המדינה.

אותות שנוצרו מקריסה של כוכבי ענק לתוך חורים שחורים

אבל מצד שני, ייתכן שהממשל נתקל פה במקרה בתגלית קוסמית אדירה מבלי להתכוון לכך. זה מה שקרה עם לווייני ה-Vela בשנות ה-60. הממשל האמריקאי הציב את הלוויינים הללו במסלול כדי לעקוב אחר הרוסים ולוודא שהם לא מפרים הסכמים ומבצעים פיצוצים גרעיניים מעל האטמוספירה. בשנת 1967 הלוויינים הללו קלטו פתאום הבזק של קרינת גמא. בשנים שלאחר מכן תועדו 16 הבזקים דומים. המדענים הצבאיים הבינו שהבזקי קרינת הגמא הללו מגיעים מעומק היקום. בסופו של דבר התברר שאלו היו אותות שנוצרו מקריסה של כוכבי ענק לתוך חורים שחורים.

השכנים מהחלל והטעויות של הוותיקן

פרופ' אבי לייב:

בזמן שהם בכלל ניסו לעקוב אחרי איומים צבאיים על כדור הארץ, לווייני הביטחון הלאומי גילו למעשה את תהליך ההיווצרות של חורים שחורים בקצה היקום. באותו אופן בדיוק, הממשל עוקב כיום אחר הבזקי אינפרה-אדום שמגיעים משיגורי טילים בליסטיים באמצעות מערך לוויינים שלם שמקיף את כדור הארץ. בתהליך הניטור הזה, המערכות קולטות מדי פעם כדורי אש של מטאורים, עצמים שמתנגשים בכדור הארץ ונשרפים באטמוספירה. חלק מהעצמים הללו מגיעים בכלל מחוץ למערכת השמש שלנו. אני הייתי מעורב באופן אישי בגילוי שלהם מתוך קטלוג הנתונים ששחרר הממשל האמריקאי באמצעות נאס"א. מה שאני מנסה לומר הוא שבתהליך הפיתוח של החיישנים הטובים ביותר בעולם לצרכי ביטחון לאומי, הממשל עשוי להגיע, כמעט בטעות, לתגלית המדעית הגדולה ביותר בהיסטוריה. בואו פשוט נסתכל על הנתונים.

לינדזי גריינג'ר:

אילו חוקים מדויקים אתה מנסה לקדם כעת? האם אתה דוחף לחקיקה שתחייב את הממשל להעביר את המידע הזה לידיהם של מדענים ומומחים בתחום?

פרופ' אבי לייב:

לדעתי, הגנת הביטחון הלאומי מצדיקה לחלוטין מחקר מעמיק על אודות טבעם של העצמים האלה. ברגע שנשיג מספיק מידע ונראה עצם שמתנהג בדרכים שחורגות לחלוטין ממעטפת הביצועים של טכנולוגיות אנושיות, לא תהיה לנו ברירה אלא להודות באמת.

גם הוותיקן נאלץ להודות בטעותו

המצב הנוכחי מייצר עמימות מזיקה. אולי מישהו בממשלה יודע משהו, אולי יש נתונים שלא ראיתי ואני אכן לא ראיתי. אבל זה מצב לא בריא. כריאליסט, אתה רוצה לדעת באיזו סביבה אתה חי ומי נמצא בשכונה שלך. זה לא הגיוני להסתיר את קיומו של שכן משאר בני המשפחה, כי יום אחד מישהו אחר יבחין בשכן הזה בכל מקרה. זה בדיוק כמו שהוותיקן שלח את גלילאו גליליי למעצר בית בתקווה שאף אחד לא יגלה שאנחנו לא מרכז היקום. בשנת 1992 הם נאלצו להודות שגלילאו צדק. כבר היו חלליות שצילמו את כדור הארץ מסתובב סביב השמש ואף אחד כבר לא יכול היה להכחיש את האמת. ברגע שיש נתונים איכותיים מספיק, אפילו ארגון חזק כמו הוותיקן נאלץ להודות בטעותו.

לממשל אין סיבה לפחד

ודרך אגב, יש כאן לקח מעניין.. אף אחד לא זרק את הבירוקרטים של הוותיקן או את האפיפיור לכלא בגלל שהם ביצעו טעות קוסמית פתטית. לכן, אין לממשל הנוכחי סיבה לפחד ולומר: "חשבנו שזה כלום, לא שחררנו את הנתונים לציבור ועכשיו הכל נחשף". ברגע שמידע כזה ישתחרר, כולם יהיו ממוקדים באופן אקטיבי בהשלכות שלו על העתיד שלנו במקום להביט לאחור ולחפש את מי להאשים או להכניס לכלא.

לינדזי גריינג'ר:

נכון מאוד, הממשל שלנו נוטה לעסוק בזה יותר מדי. אחד הנושאים שעלו בפורום – ההשלכות הדתיות והחברתיות של חשיפת עב"מים ו-UAP. מה היו התובנות המרכזיות מחלק זה של הדיון?

פרופ' אבי לייב:

נערך דיון בשאלה האם לנצרות או לדתות בכלל תהיה בעיה עם הגילוי הזה. התפיסה האישית שלי היא שלחשוב שאלוהים הוא הורה שיכול לטפל רק בילד אחד זו ראייה מוגבלת מאוד של הדברים. אלוהים הרי אמור להיות בעל יכולות בלתי מוגבלות.

ייתכן לחלוטין שיש לנו אחים ואחיות ביקום

ייתכן לחלוטין שאנחנו חולקים את היקום עם אחים ואחיות במשפחת הציוויליזציות התבוניות. הגילוי הזה אינו סותר שום אמונה דתית. למעשה, הוא יעורר באנשים מאמינים יראת כבוד עמוקה עוד יותר, במיוחד אם נגלה שהאחים האלה עקפו אותנו מזמן מבחינה טכנולוגית והישגית. כשקוראים את החדשות בכל יום, חווים בעיקר אכזבה וחושבים: "אוקיי, זה המקסימום שאלוהים הצליח לעשות?"

לינדזי גריינג'ר:

אני מבינה אותך, אני מדברת על החדשות האלו מדי יום אז אני מזדהה לגמרי. אבל האם הגילוי על חיים מחוץ לכדור הארץ לא יעורר פאניקה או פחד בציבור? האם הממשל מנסה למנוע היסטריה המונית מסיבה זו בדיוק?

פרופ' אבי לייב:

כשאת יוצאת לפגישה עיוורת, את אף פעם לא יכולה לדעת מראש אם את עומדת לפגוש בן זוג ידידותי או רוצח סדרתי. אבל במקרה שלנו, מי שמבקר אותנו החזיק בשפע של זמן לחסל אותנו לו רצה בכך. היו לו הזדמנויות טובות בהרבה מהרגע הנוכחי. בעבר היינו חסרי אונים, אך כיום אנחנו מפתחים טכנולוגיות הגנה מתקדמות. לכן אינני דואג כלל; שום גורם אינו מאיים עלינו כרגע.

איום חיצוני עשוי להוביל להשלכות חיוביות

אם היינו תחת איום כזה, אני חושב שהדבר היה מאחד את כל בני האדם על פני כדור הארץ. היינו מבינים שאנחנו חייבים לשתף פעולה כדי לצמצם את הסיכון ולהגן על הבית. זה יכול להוביל להשלכות חיוביות ולהפוך את העולם למקום שליו בהרבה, פשוט כי כולם יבינו שהם נמצאים באותה הסירה.

"חייבים להשקיע יותר במחקר תרבויות תבוניות"

מה שמטריד אותי באמת הוא שקהילת האסטרונומיה המדעית כיום נעולה לחלוטין על חיפוש אחר מיקרובים. הן צורות החיים הנמוכות ביותר בטבע. כשיצאתי לדייטים, לפני שפגשתי את אשתי, הפילוסופיה שלי הייתה תמיד לכוון גבוה, לא נמוך. במילים אחרות: לחפש מישהי אינטליגנטית יותר ממני ולא להסתפק בשותף הבינוני והנפוץ ביותר ויש הרי רבים כאלה. לכן, כשהקולגות שלי באסטרונומיה אומרים שצריך להשקיע למעלה מ-10 מיליארד דולר בחיפוש אחר חיידקים באמצעות איתור טביעות אצבע כימיות, אני אומר: בואו נשקיע סכומים דומים לא רק בחיפוש אחר מיקרובים, אלא גם בחיפוש אחר חתימות טכנולוגיות של ציוויליזציות מתקדמות ותבוניות מאיתנו. לגילוי כזה תהיה השפעה מטורפת על העתיד שלנו, וזה גם הנושא שהכי מעניין את הציבור הרחב.

המסמכים ששוחררו לאחרונה גרפו מיליארד צפיות בתוך שבועות בודדים, מה שמוכיח עד כמה העניין הזה ויראלי. המדע חייב לשרת את הציבור. הרי הציבור הוא זה שמממן את המדע באמצעות כספי המיסים שלו. עבורי מדובר בהחלטה מובנת מאליה, אנחנו חייבים להשקיע במחקר חתימות טכנולוגיות של תרבויות תבוניות.

הקולגות שלי לא מסכימים ומדחיקים את התחום לשוליים. אבל תחשבו על זה: עד עכשיו חיפשנו אותות רדיו במשך עשרות שנים. לחכות לאות רדיו זה בדיוק כמו לשבת ליד הטלפון ולחכות שמישהו יתקשר אליך. מה שאני מציע זה גישה שונה לחלוטין: בואו פשוט נבדוק את תיבת הדואר שלנו. אולי מחכה לנו שם חבילה? אולי יש עצמים פיזיים ממשיים שנמצאים ממש בחצר האחורית שלנו, כמו כדור טניס ששכן זרק מעבר לגדר? זו גישת חיפוש שונה לחלוטין שאף אחד לא בדק ברצינות בעבר. וכעת הממשל עצמו בא ואומר לנו: "יש בידינו נתונים חריגים מאוד לגבי זה".

לינדזי גריינג'ר:

אנחנו חייבים לעצור כאן, כי אתה איש פופולרי מאוד והמון אנשים מחכים לדבר איתך בוושינגטון. פרופסור אבי לייב, אני כבר לא יכולה לחכות לארח אותך שוב בתוכנית ולשמוע על הצעדים הבאים של המועצה המייעצת. תודה רבה לך.

האם פרופ' אבי לייב טוען שחייזרים כבר ביקרו בכדור הארץ?

לא. פרופ' לייב מדגיש שהוא אינו קובע שמדובר בחייזרים. הוא טוען שיש לחקור באופן מדעי כל תופעה חריגה. לדבריו, ההסבר הראשון שצריך לבדוק הוא תמיד הסבר אנושי או טבעי. רק אם הנתונים יפריכו את כל האפשרויות האחרות ניתן יהיה לשקול אפשרות של טכנולוגיה שאינה אנושית.

מהו UAP ומה ההבדל בינו לבין עב"ם?

UAP (ראשי תיבות של Unidentified Anomalous Phenomena) הוא המונח הרשמי שבו משתמשים כיום גופי ממשל וצבאות, במקום המונח הישן UFO או "עב"ם". השינוי נועד להדגיש שמדובר בתופעות בלתי מזוהות שיכולות להתרחש באוויר, בים, בחלל או בסביבות נוספות, מבלי להסיק מראש שמקורן חוץ-ארצי.

מהו פרויקט גלילאו?

פרויקט גלילאו הוא יוזמת מחקר שהקים פרופ' אבי לייב במטרה לאסוף נתונים מדעיים איכותיים על עצמים חריגים באמצעות טלסקופים, מצלמות וחיישנים מתקדמים, במקום להסתמך על עדויות או שמועות בלבד.

האם הפנטגון מאשר שקיימים חייזרים?

לא. הפנטגון מאשר שקיימות תצפיות של עצמים בלתי מזוהים שלא הוסברו באופן מלא, אך אינו טוען שמדובר בחייזרים. ברבים מהמקרים החוקרים סיפקו הסברים רגילים ובחלק קטן מהם עדיין חסר מידע שיאפשר לנו לקבוע מסקנה ברורה.

מדוע חלק ממסמכי ה-UAP עדיין מסווגים?

לדברי גורמי ביטחון, חלק מהמידע נאסף באמצעות מערכות חישה מסווגות. פרסום הנתונים במלואם עלול לחשוף יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות של ארצות הברית בפני מדינות יריבות.

האם כל תופעת UAP מהווה איום ביטחוני?

לא בהכרח. עם זאת, כל עצם בלתי מזוהה הפועל בקרבת מתקנים צבאיים או אזורים רגישים מחייב בדיקה. ייתכן שמדובר ברחפן, באמצעי ריגול או בטכנולוגיה של מדינה זרה.

מהי הגישה המדעית של אבי לייב?

לייב טוען שיש לאסוף נתונים איכותיים:

  • תמונות ברזולוציה גבוהה
  • מדידות מהירות,
  • תאוצה
  • הרכב החומרים

רק לאחר מכן יש להסיק מסקנות. לדבריו, המדע צריך להתבסס על ראיות ולא על אמונות.

מהו העצם הבין-כוכבי 3I/ATLAS?

3I/ATLAS הוא עצם בין-כוכבי שהתגלה לאחרונה בדרכו דרך מערכת השמש. לייב וחוקרים נוספים בוחנים את העצם כדי לסווג אותו כגוף טבעי, כמו שביט או אסטרואיד. במקביל, הם מחפשים מאפיינים חריגים המחייבים מחקר נוסף.

האם קיימות כיום ראיות חד-משמעיות לקיומן של תרבויות חוץ-ארציות?

נכון להיום אין ראיות מדעיות חד-משמעיות המאשרות קיומה של ציוויליזציה חוץ-ארצית. עם זאת, חוקרים רבים סבורים שיש להמשיך לחפש ראיות באמצעות:

  • מחקר אסטרונומי
  • חיפוש חתימות טכנולוגיות
  • ניתוח נתונים חדשים.

מדוע נושא ה-UAP זוכה לעניין ציבורי כה גדול?

השילוב בין:

  • ביטחון לאומי
  • מסתורין מדעי
  • האפשרות לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ
  • החשיפה הגוברת של מסמכים ממשלתיים

הפכו את הנושא לאחד התחומים המסקרנים ביותר בעולם בשנים האחרונות.

האם כדאי להתייחס לכל דיווח על עב"ם כאמין?

לא. מומלץ לבחון כל דיווח באופן ביקורתי ולהסתמך על מקורות רשמיים, מחקרים ונתונים הניתנים לאימות. רוב הדיווחים על עצמים בלתי מזוהים מתבררים בסופו של דבר כתופעות טבע –

  • כלי טיס
  • רחפנים
  • או טעויות בזיהוי

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © The Hill

למאמרים וסרטונים נוספים בנושא עב"מים ו- UAP

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. מגזין התוכן הישראלי שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מביאים לכם ניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

שתיקה קוסמית: למה נאס"א איבדה גשושית במאדים והאם חיפשנו חייזרים ברשת הלא נכונה?

טלסקופ רדיו ענק על אדמת מאדים האדומה קולט אות קוסמי זוהר משביל החלב

סרטון המתבסס על מחקרים שעלה לאחרונה בערוץ © Stardrift FM מנגיש פיזיקה מורכבת. הסרטון נשען על מאמרים מדעיים שיצאו לאור לאחרונה בכתבי העת הנחשבים בעולם הפיזיקה כמו Physical Review Letters ו-The Astrophysical Journal. ד"ר וישאל גאג'אר מ-SETI והנקי וונג מאוקספורד הם מדענים פעילים ומוכרים בתחומם.

לא "נמצאו חייזרים!" או "התגלה כוכב לכת תשיעי!"

בעולם הבינה המלאכותית ויצירת התוכן הגנרטיבי, אנחנו כבר לא באמת יודעים מה נכון ומה לא. כאן מדובר בשיטות מחקר חדשות ומודלים. תפנית דרמטית חושפת כי ייתכן שפספסנו אותות חיים תבוניים מהחלל החיצון. יכול להיות שמערכות האבחון שלנו סיווגו אותות כרעש רקע זניח.

במקביל:

  • נאס"א נפרדת רשמית מאחת הגשושיות החשובות ביותר שלה במאדים.
  • פיתוחים טכנולוגיים חדשים של MIT מנסים לשנות את חוקי המשחק של תעשיית הלוויינים.

ישראל היא שחקנית מרכזית ומובילה במהפכת ה-"חלל החדש", עם יתרון בולט בפיתוח ננו-לוויינים זעירים ומחקרי חלל פורצי דרך. ההתפתחויות הללו משפיעות ישירות על האקדמיה והרובוטיקה כאן בישראל.

טלסקופ רדיו ענק על אדמת מאדים האדומה קולט אות קוסמי זוהר משביל החלב

אנטנת רדיו על פני השטח של מאדים – אילוסטרציה

המלכודת של SETI: כשהכוכבים מוחקים את טביעת האצבע הדיגיטלית

המרדף אחר חיים תבוניים ביקום

מזה למעלה מ-60 שנה פרויקט SETI נשען על הנחת יסוד קבועה. הסימן המובהק לציוויליזציה מתקדמת הוא שידור רדיו בעל תדר צר ומדויק. הטבע והכוכבים אינם מסוגלים לייצר תדר כזה באופן ספונטני. מצאתם קו דק ומרוכז של הרץ בודד בתוך בליל הכוכבים? מצאתם משדר חייזרי.

האם הרשתות שלנו מכוונות למקום הלא נכון?

מחקר חדש של המכון האסטרונומי Breakthrough Listen

מחקר של ד"ר וישאל גאג'אר מדרג, שפורסם ב-Astrophysical Journal, חושף את הכשל המובנה בתוכנית הזו. מתברר שאות רדיו צר ואנכי חייב קודם לשרוד את 'מזג האוויר' שמייצרת השמש שלו. הפלזמה הסוערת ברוח הכוכבית, לצד פליטות מסה עטרתיות (CME) החוצות את קו הראייה, פועלות כמו מברשת שמורחת ומפזרת את התדר הצר על פני רוחב פס רחב ומטושטש.

המודל המתמטי מראה כי מרבית מערכות הכוכבים הקרובות אלינו יגרמו לאות להתרחב, ובשלושה מתוך ארבעה כוכבים מסוג "ננס אדום" (המהווים 75% מהכוכבים בגלקסיה) עוצמת השידור המקורית תתרסק ב-94% והאות יהפוך שטוח. המערכות הממוחשבות בכדור הארץ בנויות כדי להשליך לפח אותות שטוחים כאלו מתוך הנחה שמדובר ברעש קוסמי. המשמעות פשוטה ומדהימה: האירוניה הקוסמית גרמה לנו לכוון את הרשתות שלנו בדיוק לצורה הוויזואלית שהחלל מוחק ראשונה.

המגדלור האפל: להפוך חורים שחורים לטלסקופ ענק

כאשר שני חורים שחורים סופר-מסיביים מתמזגים בליבות של גלקסיות, הזוגות הצפופים ביותר בשלבים האחרונים שלפני המיזוג אינם פולטים אור משלהם. הם יושבים שם, אפלים ושקטים, ואף אסטרונום לא הצליח לאשר את קיומם באופן ישיר.

צוות חוקרים מאוקספורד, בהובלת הנקי וונג, מציע בכתב העת Physical Review Letters להפוך את הבעיה. במקום לחפש את האור של החורים השחורים, נשתמש בהם כעדשות קוסמיות ענקיות (Quasi-Periodic Lensing). כשהצמד מסתובב, כוח הכבידה האדיר שלו מעקם וממקד את האור של כוכבי הרקע שמאחוריו, ומפיץ אותו כמו אלומת מגדלור מסתובבת. כל כוכב רקע שנחצה על ידי האלומה מייצר הבזק קבוע וחוזר.

בזמן שגלי הכבידה שואבים אנרגיה מהמסלול והחורים השחורים מתהדקים, קצב הפעימות משתנה במקצב ייחודי ששום רעש אקראי לא יכול לזייף. טלסקופ רובין וטלסקופ רומן החדשים צפויים לתפוס את הקצב הזה בקרוב, מה שיאפשר לאסטרונומים להצביע על מיזוג חורים שחורים שנים לפני שגלאי גלי הכבידה יאשרו זאת.

MAVEN – הגשושית שהסבירה איך מאדים איבד את האוויר שלו

בעוד המדענים בוחנים את השתיקה הקוסמית, נאס"א הודיעה על סיומה הרשמי של משימת החלל MAVEN, לאחר 11 שנים של פעילות פורצת דרך סביב מאדים.

הגשושית החליקה מאחורי מאדים כפי שעשתה אלפי פעמים בעבר, אך הגיחה מהצד השני כשהיא מסתחררת סביב עצמה בקצב של שתי הקפות וחצי בדקה, תקלה שלא תוכננה מעולם. הסחרור המסתורי רוקן את סוללות המכשיר וגבר על קצב ההטענה של הפאנלים הסולאריים. כתוצאה מכך, מתח החשמל צנח מתחת לסף הנדרש להפעלת הרדיו, והחללית השתתקה. ועדת בדיקה מיוחדת של נאס"א ניסתה במשך חודשים לאפס את מערכות המחשב, אך החודש הכריזה הסוכנות באופן רשמי כי הגשושית אבודה.

MAVEN הותירה אחריה את התשובה לשאלה הגדולה ביותר של כוכב הלכת האדום: לאן נעלמה האטמוספרה שלו? הגשושית מדדה ישירות כיצד רוח השמש "מקלפת" את האטמוספרה של מאדים בקצב של כרבע פאונד של גז שנזרק לחלל בכל שנייה. מותה פוגע קשות גם בתשתית הנוכחית על מאדים: היא שימשה כתחנת ממסר הרדיו השנייה בעומסה ברשת המאדימית והעבירה את נתוני המעבדות של הרוברים קוריוסיטי (Curiosity) ופרסבירנס (Perseverance) חזרה לכדור הארץ, שייאלצו כעת להאט את קצב העבודה שלהם.

הלחישה למאדים: מנוע המזוודה של MIT

רוב הלוויינים הזעירים (CubeSats) נותרים תקועים במסלול נמוך ללא מנוע או יכולת לשנות מסלול. צוות חוקרים במעבדת MIT של פאולו לוזאנו העניק להם לאחרונה "רגליים" חדשות, הודות לפיתוח הנדסי פורץ דרך: שני מנועים שונים החולקים מיכל דלק ירוק אחד ויחיד.

המערכת משלבת מנוע כימי עוצמתי לדחיפות מהירות, לצד ארבעה מנועי יונים זעירים (Electro-spray) לשיוט חסכוני ואיטי. השילוב הזה מאפשר ללוויין בגודל קופסת נעליים לא לבחור בין כוח לחיסכון, אלא לשאת את שניהם במזוודה קטנה אחת. אמנם מנוע היונים דוחף בעוצמה השקולה לדף נייר המונח על ידיכם, והמסע למאדים או לחגורת האסטרואידים ייקח שנים של ספירלה סבלנית, אך הטכנולוגיה הזו, שנמצאת כעת בניסוי מסלולי ראשון, עשויה לפתוח את מערכת השמש לחקר זול ונגיש.

הסיום המושלם: כשהירח בולע את נוגה

בניגוד ליקום החבוי, המטושטש והקשה להאזנה, הטבע סיפק לנו החודש תזכורת לכך שהמכניקה השמימית עובדת כמו שעון שוויצרי. באור יום מלא, כוכב הלכת נוגה (Venus) פשוט נעלם לחלוטין למשך כשעה. סהר דק של הירח שהחליק ישירות לפניו גרם לתופעה המכונה "הסתרה". המכניקה של נוגה הוכיחה שלפעמים היקום מספק את האותות שלו בדיוק לפי הספר.

כיצד משפיע מחקר ה-SETI החדש על הדרך שבה נחפש חייזרים בעתיד?

חוקי הפיזיקה והפלזמה של הכוכבים מחייבים שכל אות תבוני שיישלח אלינו יתרחב ויימרח בדרך. כעת החוקרים מבינים שכלי הסינון הדיגיטליים שלנו פוסלים אוטומטית אותות רדיו רחבים. בעקבות זאת, פרויקטים כמו Breakthrough Listen מעדכנים את האלגוריתמים שלהם. כתוצאה מכך אותות "מרוחים" וחלשים יותר לא נזרקים כרעש רקע סטטי.

מה היתרון של מנוע ה-Electro-spray שפיתח המכון הטכנולוגי MIT עבור לוויינים זעירים?

עד היום, לוויינים זעירים היו מוגבלים למסלול שבו הם שוחררו. זאת מכיוון שמערכות הנעה היו כבדות ומסורבלות מדי עבורם. הפיתוח של MIT מאפשר לראשונה לשלב שני סוגי הנעה. הנעה יונית וכימית במערכת קטנה חולקת דלק אחיד ובטוח. כך לוויינים זולים יכולים לשנות מסלול ולצאת למשימות ארוכות טווח במערכת השמש.

מהו המונח "הסתרה" (Occultation) באסטרונומיה וכיצד ניתן לצפות בו?

כאשר גוף שמימי קרוב חוסם את קו הראייה מכדור הארץ הוא בולע זמנית את הכוכב המרוחק שמאחוריו. נוגה למשל בהיר וניתן יהיה להבחין בהסתרה על ידי הירח גם לאור יום.

צפו בסרטון מערוץ © Stardrift FM   

למאמרים וסרטונים נוספים בנושא עב"מים לחצו על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. מגזין התוכן הישראלי שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מביאים לכם ניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

 

הוכח מדעית: כוכבי הלכת של 'מלחמת הכוכבים' קיימים באמת!

הוכח מדעית: כוכבי הלכת של 'מלחמת הכוכבים' קיימים באמת!

הוכח מדעית: כוכבי הלכת של 'מלחמת הכוכבים' קיימים באמת! תרגום תוכן מערוץ היוטיוב © Epoch – Global. הערוץ מעלה חדשות מתפרצות, ניתוחים מעמיקים וסיפורים גלובליים מהעולם. מפוליטיקה וכלכלה ועד מדע, טכנולוגיה ותרבות, חדשות אובייקטיביות, מהירות ואמינות.

הוכח מדעית: כוכבי הלכת של 'מלחמת הכוכבים' קיימים באמת!

2 כוכבים מקיפים מרכז מסה משותף

אסטרונומים גילו תגלית פורצת דרך

הסרטון הפעם – .שלושה כוכבי לכת חיצוניים בגודל כדור הארץ המקיפים זוג כוכבים במערכת TOI-2267. המערכת ממוקמת במרחק של 120 שנות אור מכדור הארץ.

זוהי המערכת הכדורית הראשונה שאושרה שבה כוכבי לכת מקיפים את שני הכוכבים וחוצים אותם. מדענים חשבו בעבר שזה בלתי אפשרי עקב חוסר יציבות.

באמצעות חללית TESS של נאס"א התגלית עשויה לעצב מחדש את הבנתנו לגבי היווצרות כוכבי לכת. זאת הוכחה שעולמות ידידותיים לחיים עשויים להתקיים במקומות מוזרים בהרבה ממה שאי פעם דמיינו.

דמיינו לעצמכם שתי שמשות שוקעות באופק, בדיוק כמו על טטואין מ-"מלחמת הכוכבים". אסטרונומים גילו שלושה כוכבי לכת חיצוניים בגודל כדור הארץ המקיפים זוג כוכבים במערכת TOI227. וזה קורה במרחק של כ-120 שנות אור מאיתנו. המערכת הזו מיוחדת. זוהי מערכת הכוכבים הבינארית הראשונה הידועה שבה כוכבי לכת מקיפים את שני הכוכבים ועוברים עליהם. זהו אתגר משמעותי למה שמדענים חשבו שאפשרי. מערכות בינאריות נחשבו בעבר לבלתי יציבות להיווצרות כוכבי לכת. באמצעות נתונים מחללית הניסוי של נאס"א, חוקרים גילו שהעולמות הסלעיים האלה יכולים לשנות לחלוטין את האופן שבו אנחנו מבינים את היווצרות כוכבי הלכת בסביבות כפולות כוכבים דינמיות. התגלית הזו מוכיחה שהגלקסיה הזו מוזרה ומגוונת הרבה יותר ממה שאי פעם דמיינו.

הסבר (מערכת Zemaze)

הבעיה הכבידתית: למה זה אמור להיות בלתי אפשרי?

במשך שנים רבות אסטרונומים סברו שכוכבי לכת המקיפים שתי שמשות (כוכבי לכת סביב-בינאריים) לא יכולים לשרוד לאורך זמן. הבעיה נובעת מחוסר יציבות כבידתית.

כוחות משיכה משתנים

בניגוד לכוח משיכה מרכזי ויציב כמו השמש שלנו, כוכב לכת סביב-בינארי נתון למשיכה משני כוכבים בו-זמנית. המשיכה הזו משתנה באופן דרמטי כשהכוכבים מקיפים זה את זה ויוצרת שדה כבידה סבוך וכאוטי "בעיית שלושת הגופים").

גורל כוכב הלכת

חוסר היציבות החזוי הזה אמור היה לגרום לכוכב הלכת להיזרק מהמערכת לחלל הבין-כוכבי, להישאב לתוך אחד הכוכבים, או להתפרק.

ההוכחה

תגליות כמו Kepler-16b (כוכב הלכת הטאטואין הראשון שאושר) והתגלית האחרונה של TESS מוכיחות שכוכבי לכת מצליחים לשמור על מסלול יציב בתנאי שהם מקיפים את זוג הכוכבים במרחק בטוח שאינו באזור הכאוטי הקרוב (מסלול P-Type).

משימת TESS, מרגל החלל של נאס"א

מי שמאפשר את התגליות הללו הוא טלסקופ החלל Transiting Exoplanet Survey Satellite של נאס"א TESS. הטלסקופ ששוגר ב-2018, נשלח להחליף את טלסקופ קפלר ולהמשיך במשימה של איתור 'אקסו-פלנטות', כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.

שיטת ה-"טרנזיט" (ליקוי)

TESS לא "רואה" ישירות את כוכבי הלכת, אלא מודד את התעמעמות האור של כוכב כאשר כוכב לכת חולף לפניו מנקודת מבטנו.

היתרון

בניגוד לקפלר, TESS סורק שטח שמיים עצום ומתמקד בכוכבים קרובים ובהירים יחסית (בטווח של עד 300 שנות אור). הקרבה הזו מאפשרת לטלסקופים עתידיים כמו ג'יימס ווב, לחקור לעומק את האטמוספרות של העולמות ש- TESS גילה.

מערכת שלושה עולמות חדשים

המערכת  TOI-2267ממוקמת כ-74 שנות אור מכדור הארץ. היא מערכת בינארית (שני כוכבים), וגילוי שלושת כוכבי הלכת שם מורכב.

התגלית

TESS גילה לפחות שלושה מועמדים לכוכבי לכת קטנים יחסית, בגודל של כ-1 עד 1.1 רדיוס כדור הארץ.

המסלולים

כוכבי הלכת הללו מקיפים את אחד הכוכבים (כוכב  (A קרוב מאוד אליו. הם משלימים הקפה מלאה סביב השמש שלהם תוך ימים ספורים בלבד (כ-3.5 ימי כדור הארץ). למרות שהם לא מקיפים את שתי השמשות יחד (כמו טאטואין קלאסי), המערכת כולה היא בינארית והכוחות המורכבים בתוכה מציבים אתגר עצום למודלים של היווצרות כוכבי לכת.

היווצרות כוכבי לכת: בראשית

כדי להבין עד כמה המערכת הזו יוצאת דופן, צריך לחזור לבסיס

הדיסקה הקדם-פלנטרית

כל כוכב (שמש) נוצר מקריסה של ענן גז ואבק ענק (ערפילית). כתוצאה משימור התנע הזוויתי, הענן משתטח לדיסקה מסתובבת.

הצטברות חומר

בדיסקה הזו, חלקיקי אבק וקרח קטנים מתנגשים ונדבקים זה לזה, ויוצרים גושים בגודל קילומטרים (פלנטסימלים).

גידול כבידתי

הגופים האלו גדלים במשך מיליוני שנים כתוצאה מספיחת חומר נוסף ומשיכה כבידתית, עד שהם מגיעים לגודל של כוכבי לכת.

כוכבי הלכת הללו שוברים את החוקים המקובלים. הם מאתגרים באופן ישיר את המודלים הקלאסיים שחזו חוסר יציבות מוחלט במערכות כאלה. השאלה כעת היא: איך כוחות כבידה כה משתנים, הנובעים משתי שמשות, אפשרו לחומר להתגבש מלכתחילה ולשמור על מסלול יציב כנגד כל הסיכויים?

התגליות הללו הן ההבטחה לכך שהיקום מלא בהפתעות שמחכות רק שנביט עמוק יותר.

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

מה קורה בקצה היקום?

האם ליקום יש קצה?

מה קורה בקצה היקום? סרטון מערוץ היוטיוב © PBS Space Time.

ערוץ זמן החלל חוקר את המרחבים החיצוניים של החלל. כאן תלמדו על אסטרופיזיקה, האפשרויות של מדע בדיוני וכל דבר אחר שאתם יכולים לחשוב עליו מעבר לכדור הארץ. המארח האסטרופיזיקאי של הערוץ הוא מאט או'דאוד.

מאט מבלה את זמנו בחקר היקום, במיוחד דברים ממש רחוקים כמו קוואזרים, חורים שחורים סופר-מאסיביים וגלקסיות מתפתחות. כדי לעשות את זה הוא משתמש בטלסקופים בחלל. מאט השלים את הדוקטורט שלו במכון המדע של טלסקופ החלל של נאס"א, ואחריו עבד באוניברסיטת מלבורן ובאוניברסיטת קולומביה. כעת הוא פרופסור באוניברסיטת ליהמן קולג' בניו יורק וחבר בפלנטריום היידן של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע.

מארח הערוץ הקודם היה גייב פרז-גיז, אסטרופיזיקאי שחוקר פיזיקת חורים שחורים. הוא קיבל בעל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה והיה גם מארח הסדרהPBS Infinite Series.

הסרטון הפעם – הרבה אנשים מאמינים שהיקום הוא אינסופי. אבל יש אפשרות כי זה לא כך. מה שאומר שיכול להיות קצה ליקום. מה קורה בקצה הזה? האם יש מסעדה? הצטרפו אל מאט בפרק הזה של מרחב-זמן כשהוא בוחן את המרחבים הגדולים ביותר של היקום שלנו. אז מה אתם מוצאים כשאתם מגיעים לקצה? עוד יקום? יקום בועה? חזרה לנקודת ההתחלה? צפו בפרק הזה של מרחב-זמן כדי לגלות!

לסרטונים נוספים מערוץ © PBS Space Time לחצו על הקישור

למאמרים נוספים על תורת היחסות לחצו על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו