מדעי החברה

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית, תמצאו עשרות סרטונים תחת הערך מדעי החברה.

אוטומציה: איך בני האדם הפכו לסוסים  

פורסם בתאריך אוגוסט 14, 2018 ע"י

אוטומציה: איך בני האדם הפכו לסוסים

אוטומציה: איך בני האדם הפכו לסוסים. סרטון מערוץ היוטיוב האמריקאי-אירי © CGP Grey. הערוץ מעלה סרטונים חינוכיים בנושאים רבים, בין היתר פוליטיקה, גאוגרפיה, כלכלה, היסטוריה ותרבות. הסרטון הפעם מעורר מחשבה על עתיד העבודה, עם הומור ואזהרה (כבר משנת 2014): האוטומציה תשנה הכל, כמו שהרסה את עולם הסוסים.

הסבר חכם ומצחיק על השפעת האוטומציה על הכלכלה והעבודה האנושית, בהשוואה לסוסים שהוחלפו על ידי מכונות. הוא משלב היסטוריה, דוגמאות טכנולוגיות ותחזיות עתידיות.

תרגום כתוביות הסרטון לעברית: Amnon Sadeh

אוטומציה: איך בני האדם הפכו לסוסים

כלים כ- "שרירים מכניים"

בעבר, כל בני אדם נאלצו לצוד או לאסוף מזון. בני אדם "חכמים עצלנים" המציאו כלים (מקלות, מחרשות, טרקטורים) כדי להקל על העבודה הפיזית.

זה הפחית את הצורך בעבודה אנושית בחקלאות (מ-"כולם" ל-"כמעט אף אחד") ועדיין יש שפע מזון. זה משחרר אנשים להתמחות, מה שמעלה את רמת החיים לכולם.

המהפכה החדשה: "מוחות מכניים"

עכשיו, מתכנתים ומהנדסים בונים מוחות מכניים  (רובוטים חכמים). בעבר, אוטומציה הייתה פיזית בלבד (רובוטים גדולים, יקרים וטיפשים, יעילים רק במפעלים ספציפיים). היום, רובוטים זולים לומדים ממעקב אחרי בני אדם ויכולים לבצע כל עבודה בתחום זרועותיהם.

השוואה למחשבים

המחשבים שהיו בהתחלה יקרים וספציפיים, הפכו זולים ורב תכליתיים, עכשיו הם בכל מקום.

השפעה על עבודות: דוגמאות מודרניות

רובוטים מחליפים עבודות נמוכות מיומנות: קופאים (אדם אחד מפקח על 30 רובוטים בסופר), בריסטות (רובוט קפה זוכר הזמנות), נהגים (מכוניות אוטונומיות נסעו מיליוני ק"מ ללא תאונות). אוטומציה חכמה מחליפה בני אדם ביעילות גבוהה ממכונות פשוטות.

ההשוואה לסוסים

דמיינו סוסים בשנות ה-1900 המוקדמות. אחד חושש ממכוניות, השני אופטימי ("מכונות מקלות עלינו, וערים יוצרות יותר עבודות"). אבל  אוכלוסיית הסוסים הגיעה לשיא ב-1915 ואז ירדה דרמטית. מכוניות החליפו אותם, בלי "עבודות חדשות" לסוסים.  זה נשמע טיפשי עם סוסים, אבל עם בני אדם פתאום "זה בסדר".

הפעם זה שונה

  • טכנולוגיה משתפרת מהר יותר מביולוגיה. אפילו אם הרובוטים איטיים עכשיו, הם זולים פי 100.
  • השינוי יבוא מהזול והמהיר יותר, כמו שהיה עם מחשבים.

מוחות מכניים ידחקו בני אדם מהכלכלה. לא מיד, אבל בקנה מידה גדול, אם לא נתכונן (ואנחנו לא).

 

קורס זריז | מקרו-כלכלה | כלכלה #5

פורסם בתאריך אפריל 8, 2018 ע"י

קורס זריז | מקרו-כלכלה | כלכלה #5

קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse הנו ערוץ יוטיוב חינוכי, מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 7,477,732 מנויים ו- 810,686,895 צפיות. בשיעור הכלכלה הנוכחי אדריאן היל מסבירה מה היא מקרו-כלכלה. תרגום לעברית: Amir Jacobi

מקרו-כלכלה הוא ענף של תורת הכלכלה החוקר את המשק הכלכלי כולו, ולא של יחידות בו, כמו צרכנים, יצרנים או משקי בית, המקרו-כלכלה עוסקת בחקר תופעות הגאות והשפל הכלכליים, בקביעת גודלו של התוצר הלאומי, היקף התעסוקה והאבטלה, במדידת שינויים ברמת המחירים הממוצעת, במאזן תשלומים ובצמיחה כלכלית. זאת לעומת תחום המיקרו-כלכלה, העוסק בניתוח פעילותם של פרטים במשק, כגון צרכנים, יצרנים ומגזרים. המקרו-כלכלה מאפשרת בחינה וניתוח של משתנים כלכליים אשר בעזרתם ניתן להשפיע בצורה זו או אחרת על מטרות של מדיניות כלכלית כגון צמיחה, יציבות מחירים, תעסוקה מלאה, ומאזן תשלומים קביל וראלי. עד שנות ה-30 של המאה ה-20, מרבית הניתוחים הכלכליים התרכזו בתחום המיקרו-כלכלה, בתחום הפרטני, ולכלכלה ברמה המשקית התייחסו כמצרף של פרטים. בעקבות השפל הגדול שהאפיל על כלכלת התקופה, ולאחר פיתוח הרעיון הסטטיסטי של הכנסה לאומית ותוצר לאומי, החל תחום המקרו-כלכלה להתרחב. רעיונותיו של ג'ון מיינרד קיינס, אשר השתמש במודל של ביקוש מצרפי כדי להסביר את תנודות התפוקה והאבטלה, היוו השפעה חזקה במיוחד על פיתוח תחום זה. (לקוח מויקיפדיה)

קורס זריז | איך להתווכח | חשיבה פילוסופית | פילוסופיה #2

פורסם בתאריך אפריל 8, 2018 ע"י

קראש קורס (קורס זריז) CrashCourse הנו ערוץ יוטיוב חינוכי, מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). נכון לחודש אפריל 2018 הערוץ צבר 7,477,732 מנויים ו- 810,686,895 צפיות. הפרק הנוכחי בפילוסופיה, איך להִתְוַכֵּחַ, על החשיבה הפילוסופית והנחות היסוד של הטיעון. צולם בשיתוף עם PBS Digital Studios באולפן ע"ש ד"ר שריל קיני בסיוע צוות הגרפיקה של  Thought Cafe.

פילוסופיה (מיוונית: "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות,ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים. ניתן להעריך שתמיד אנשים שאלו את עצמם שאלות על העולם שהם חיים בו. היו פילוסופים גדולים שאיננו יודעים עליהם דבר, מפני שהרעיונות שלהם מעולם לא תועדו. לכל חברה היו פילוסופים משלה, ורעיונותיו של כל פילוסוף משקפים את התרבות בה הוא חי. מן התזות האלה התפתחו מסורות שונות של פילוסופיה, כגון: הפילוסופיה המזרחית, הפילוסופיה המערבית או הפילוסופיה האפריקנית. במשך שנים רבות התבססה הפילוסופיה, בניגוד למדע, על ניתוח תאורטי באופן כמעט בלעדי. עם זאת, היו השפעות גומלין רבות בין המדע לבין הפילוסופיה. כך, למשל, תורת האבולוציה, תורות מתחום הפיזיקה המודרנית (כגון תורת הקוואנטים ותורת היחסות) וכן התפתחויות במתמטיקה ובלוגיקה (כגון משפטי אי-השלמות של גדל) עוררו דיונים פילוסופיים רבים. גם דיונים שבראשיתם היו פילוסופיים טהורים הפרו, ברבות השנים, תורות מדעיות (למשל, ההבדל בתפיסותיהם של לייבניץ, ניוטון וקאנט לגבי היחסיות או המוחלטות של המרחב והזמן, הפרו את עבודתו של איינשטיין עלתורת היחסות). (לקוח מויקיפדיה)