פורסם בתאריך פברואר 28, 2025 ע"י זהמהזה
דנמרק הכריזה מלחמה על הרב-תרבותיות. סרטון מערוץ היוטיוב הגיאופוליטי © ('פוליטיקה חזותית') של סיימון וויסטלר. הערוץ מעלה סרטונים מעניינים בנושאי פוליטיקה וכלכלה עולמית. הערוץ חוקר את מה שמסביב במטרה להביא יותר מידע לצופים.בסרטון הפעם –
גישה מחמירה אחרי שנים של סובלנות
הסרטון דן בגישתה המחמירה של דנמרק כלפי הגירה בלתי חוקית ורב-תרבותיות. במשך עשרות שנים המדינות הסוציאל-דמוקרטיות הנורדיות העשירות נתפסו כמקלט המושלם למהגרים. כל זאת ללא קשר למוצא, גזע, דת או כל נתון אחר. רוב המדינות הללו נבנו על ידי הגעתם של מאות אלפי זרים. כל זה החל להשתנות, במיוחד בדנמרק.
השינויים במדיניות ההגירה והאינטגרציה בדנמרק
המעבר של דנמרק מגישה סובלנית למדיניות מחמירה שמטרתה לשמר את הזהות והערכים הלאומיים. דנמרק היא המדינה הנורדית שנקטה בצעדים הרדיקליים ביותר בנושא הזה, כולל הריסת שכונות מהגרים. כיצד מדינות נורדיות, שבעבר היו פתוחות וסובלניות כלפי מהגרים, משנות את מדיניותן.
"דנמרק אחת ללא חברות מקבילות"
הסרטון מתמקד במדיניות הדנית, במיוחד בתוכנית "דנמרק אחת ללא חברות מקבילות: ללא גטאות ב-2030", שמטרתה לפרק שכונות אתניות ולהבטיח שילוב מהגרים בחברה הדנית. צעדים אלה כוללים חינוך חובה לילדים בשכונות המתמקד בערכי התרבות הדנית ובפיתוח השפה. הסרטון מתייחס גם לביקורת הציבורית והפוליטית על המדיניות הזו ומציג את הדילמות והאתגרים הנובעים ממנה.
עיקרי התוכן:
- מדיניות דנמרק בנושא הגירה:
- ממשלת דנמרק יישמה מספר מדיניות שמטרתן להפחית את ההגירה ולעודד הטמעה.
- מדיניות אלו כוללות איסור על לבישת בורקות וכיסויי פנים אחרים במקומות ציבוריים.
- דרישה מהגרים ללמוד דנית ולעבור מבחן לפני קבלת אזרחות.
- הפחתת מספר הפליטים המורשים להיכנס למדינה.
- הגדלת המימון לתוכניות המסייעות למהגרים להשתלב בחברה הדנית.
- השפעת המדיניות:
- הסרטון דן בהשפעת המדיניות הזאת על החברה הדנית.
- ישנם הסבורים כי מדיניות אלו נחוצות להגנה על התרבות והערכים הדניים.
- אחרים סבורים כי מדיניות אלו מפלה ואינה הוגנת.
- סיכום:
- הסרטון מסכם כי מדיניות דנמרק בנושא הגירה ושילוב הינה נושא מורכב ושנוי במחלוקת.
- אין תשובה קלה לשאלה כיצד לאזן בצורה הטובה ביותר בין צורכי המהגרים לצורכי העם הדני.
הסרטון מציין נקודות עיקריות נוספות:
- לדנמרק היסטוריה ארוכה של הגירה.
- מספר המהגרים בדנמרק גדל משמעותית בשנים האחרונות.
- הסרטון מציג את עמדת ממשלת דנמרק הגורסת ש- "המדיניות הזאת נחוצה להגנה על התרבות והערכים הדניים".
לסרטונים נוספים של 'פוליטיקה חזותית' עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור
פורסם בתאריך ינואר 19, 2020 ע"י זהמהזה
קנטו בנטו Kento Bento מעלה בערוץ היוטיוב שלו סרטונים מעוררי מחשבה הקשורים לאסיה, על סטראוטיפים, תרבות, היסטוריה וגאוגרפיה. נכון לחודש ינואר 2020 הערוץ צבר 950,000 מנויים ו- 80,393,786 צפיות. הסרטון הפעם – האירועים שיתרחשו באסיה לפני 2050.
פורסם בתאריך דצמבר 20, 2019 ע"י זהמהזה
ערוץ היוטיוב של טד (TED (Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ" "Ideas Worth Spreading". נכון לחודש ספטמבר 2019 ערוץ TED צבר 14,900,400 מנויים ו- 1,564,900,476 צפיות, ערוץ TedED צבר 9,980,443 מנויים ו- 1,538,677,829 צפיות וערוץ TedTalks צבר 20,800,000 מנויים ו- 3,735,606,385 צפיות.
בסרטון הפעם –המדינה שלי מדברת, מה קרה כשבפרויקט "אירופה מדברת" הפגישו בין אלפי אנשים זרים בעלי דעות מנוגדות, לדיבורים על פוליטיקה ונושאים אחרים. באביב 2019, יותר מ-17000 אירופאים מ-33 מדינות נרשמו כדי לנהל דיון פוליטי עם אדם זר. הם השתתפו ב"אירופה מדברת", פרויקט שמארגן שיחות פרטיות בין אנשים בעלי דעות שונות — סוג של טינדר בתחום הפוליטיקה. יוכן וגנר (Jochen Wegner) העורך הראשי של המהדורה המכוונת של השבועון הגרמני די צייט (בגרמנית: Die Zeit – "הזמן"), מספר על הדברים הבלתי צפויים שקרו לאחר שאנשים נפגשו כדי לדבר ומראה כיצד שיחות פנים אל פנים יכולות לגרום לחברה הגלובלית המפולגת לחשוב על עצמה מחדש. תרגום לעברית: Neta Lavee / עריכה: Allon Sasson
פורסם בתאריך אפריל 9, 2018 ע"י זהמהזה
עכשיו העולם הזה תרגום לעברית:
הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא סכסוך בין יהודים תושבי מדינת ישראל לבין ערבים-פלסטינים. יש המחשיבים את שנת 1860 כמועד תחילתו של הסכסוך בין הישראלים והפלסטינים מכיוון שבשנה זו הוקמה משכנות שאננים – השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, ציון דרך בהתפתחות היישוב בארץ ישראל ובכינונה של התנועה הציונית. כך למשל נמנים באופן רשמי נפגעי פעולות האיבה, החל משנה זו. שש סוגיות עיקריות, העומדות כיום במוקד המחלוקת בין הצדדים הן – גבולות הקבע, מעמד הפליטים הפלסטינים, השליטה בירושלים, חלוקת משאבי המים, ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון והסדרי הביטחון. במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים ליישוב הסכסוך, כגון תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. מרבית ההצעות ניסו לקדם פתרון קבע אשר כרוך ביצירת אוטונומיה פלסטינית או מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינה יהודית עצמאית (עד 1948) או לצד מדינת ישראל (אחרי הקמתה), הידוע כפתרון שתי המדינות. פתרון אחר שהוצע ליישוב הסכסוך הוא "פתרון מדינה אחת" שלפיו כל ארץ ישראל המערבית כולל רצועת עזה ויהודה ושומרון תהפוך למדינה דו לאומית, תוך שליטה מוגברת של אחד הצדדים או שלטון שוויוני. הניסיונות לא צלחו בשל חילוקי דעות בתחומים רבים על אופי הפתרון וכן בשל אי אמון הדדי בין הצדדים. (לקוח מויקיפדיה)
