מעודכן לתאריך 28/01/2026
רשויות הבריאות במערב בנגל, הודו, מדווחות על התפרצות של נגיף הניפה (Nipah), מהלך שהוביל להידוק המעקב האפידמיולוגי ונקיטת אמצעי חירום. בתי החולים באזור נמצאים בכוננות שיא לבלימת התפשטות הנגיף, בעוד התושבים מתבקשים להקפיד על הנחיות הבטיחות: דיווח מוקדם על תסמינים והימנעות מוחלטת ממגע עם עטלפים או עם בני אדם שנדבקו. שיעור התמותה הגבוה של הנגיף ופוטנציאל ההעברה מאדם לאדם מעוררים חשש כבד ברחבי אסיה.
נגיף הניפה מסווג כאחד הפתוגנים המסוכנים בעולם בשל שיעור תמותה גבוה והיעדר חיסון.
מהו נגיף הניפה (Nipah virus)?
נגיף הניפה הוא פתוגן קטלני השייך לסוג הניפאה (Henipavirus) ממשפחת הפראמיקסו-וירידאה. זהו נגיף RNA חד-גדילי עטוף, המסוגל להדביק בעלי חיים ובני אדם כאחד. המחלה פוגעת בצורה קשה במערכת הנשימה ובמוח.
בשל היעדר חיסון או טיפול מאושר, ונוכח פוטנציאל ההתפרצות הנרחב, הנגיף מסווג ברמת בטיחות ביולוגית BSL-4, הדרגה המחמירה ביותר.
מקור הנגיף ודרכי הדבקה
עטלפי פירות מסוג Pteropus הם המאכסן הטבעי של הנגיף. הם נושאים אותו ללא תסמינים ומפרישים אותו ברוק, בשתן ובצואה.
דרכי המעבר העיקריות:
- מגע ישיר: עם הפרשות עטלפים או בעלי חיים נגועים (כמו חזירים).
- מזון מזוהם: צריכת פירות שלא נשטפו או מוהל דקלים שבאו במגע עם עטלפים.
- העברה מאדם לאדם: מגע קרוב עם חולה נגוע, לרוב במסגרת ביתית או בבתי חולים.
תסמינים ואבחון
תקופת הדגירה נעה בין 5 ל-14 ימים. התסמינים מתחילים בחום, כאבי ראש ושרירים, ועלולים להידרדר להקאות וכאבי גרון. במקרים חמורים מתפתחת אנצפליטיס חריפה (נפיחות במוח) המובילה לבלבול, פרכוסים ותרדמת.
אבחון המחלה:
זיהוי הנגיף מתבצע באמצעות בדיקת RT-PCR לאיתור RNA של הנגיף, או בדיקות דם (ELISA) לזיהוי נוגדנים. בשל הסיכון הגבוה, הבדיקות מבוצעות אך ורק במעבדות BSL-4 מוסמכות.
האם קיים טיפול?
נכון להיום, אין תרופה אנטי-ויראלית מאושרת. הטיפול הניתן הוא תומך בלבד: מתן נוזלים, חמצן ואיזון פרכוסים. מחקרים בוחנים כעת טיפולים ניסיוניים בנוגדנים מונוקלונליים וחיסונים הנמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים.
האם דווחו מקרי הדבקה בישראל?
נכון להיום, לא דווחו מקרי הדבקה בנגיף ניפה בישראל. עם זאת, מערכת הבריאות נערכת לתרחישים של "ייבוא" המחלה ממדינות נגועות. משרד הבריאות פועל לפי פרוטוקולים מחמירים של ביולוגיה מסוכנת (בדומה לטיפול באבולה) ומפעיל מערך אפידמיולוגי ומעבדות מתקדמות לאיתור מוקדם. הציבור מתבקש לגלות ערנות ולדווח על תסמינים חריגים לאחר חזרה מאזורי סיכון בחו"ל.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © Biology Goal