נפט

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך נפט.

עסקת הדיזל של טראמפ עם רוסיה והסערה האנרגטית שתשפיע על הכיס של כולנו | Zemaze

מכלית סולר ליד מתקני זיקוק על רקע עסקת האנרגיה בין טראמפ לרוסיה.

ההחלטה הדרמטית של דונלד טראמפ

ההחלטה של טראמפ לחדש את האפשרות לייצוא סולר רוסי לשווקים העולמיים מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. טראמפ מבטיח הקלה במחירי הדלק, אבל באוקראינה רואים במהלך מתנה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. באירופה חוששים מפגיעה בלחץ שהמערב מפעיל על מוסקבה, ובוושינגטון עצמה גוברת הביקורת, גם בקרב רפובליקנים.

השאלות מאחורי העסקה

  • האם אפשר להפריד בין אינטרסים כלכליים למלחמה באוקראינה?
  • האם טראמפ ישנה את כללי המשחק מול רוסיה כדי להוריד את יוקר המחיה בארצות הברית?
  • מה עשויות להיות ההשלכות על שוק האנרגיה העולמי, הבריתות של וושינגטון והכיס של כולנו?
מכלית סולר ליד מתקני זיקוק על רקע עסקת האנרגיה בין טראמפ לרוסיה.

עסקת הסולר בין ארצות הברית לרוסיה מעוררת שאלות כלכליות וגיאופוליטיות.

העסקה עם רוסיה: ההקלות בסנקציות, הזעם באירופה והסערה שעשויה להגיע לכיס שלנו

ב-9 באוקטובר 2026 טראמפ הודיע כי הגיע להבנות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. במסגרת ההסכם רוסיה תגדיל את אספקת הסולר לשווקים העולמיים. ההכרזה הגיעה כשברקע:

  • מחירי הדלק גבוהים
  • השיבושים באספקת האנרגיה בעקבות הסגר על מצר הורמוז נמשכים
  • הלחץ הפוליטי על ממשל טראמפ לקראת בחירות האמצע ב-3 בנובמבר גובר

שינוי כיוון בולט במדיניות האמריקאית

במשך שנים מטרת ארה"ב הייתה לצמצם את הכנסות מוסקבה מאנרגיה ולהקשות עליה לממן את המלחמה באוקראינה. טראמפ הזכיר אספקה של שלושה מיליון טונות בפרק זמן קצר. לא כל פרטי לוח הזמנים, היעדים והביצוע הובהרו לציבור.

כמויות הסולר שפורסמו

רוסיה אמורה לספק:

  • יותר מ-300 אלף טונות של סולר באופן מיידי
  • עוד 500 אלף טונות בנובמבר השנה
  • מיליון טונות נוספים בהמשך.

במקביל, משרד האוצר האמריקאי הודיע על רישיון זמני המאפשר אספקת סולר רוסי לשוק העולמי. ההקלה נועדה לחול על משלוחים שכבר הוטענו על מכליות עד מועד ההודעה. לא מדובר בהכרח בביטול גורף של כל הסנקציות על מגזר האנרגיה הרוסי. מדובר בהקלה במגבלות על משלוחי סולר רוסי, ולא בהכרח בהסרת כלל הסנקציות שהוטלו על רוסיה.

למה טראמפ רוצה סולר רוסי דווקא עכשיו ?

הגדלת ההיצע אמורה לסייע בהורדת מחירי הדלק בארצות הברית. הנהים העיקריים יהיו חקלאים, מובילי מטענים ועסקים שתלויים בסולר. סולר הוא דלק מרכזי בכלכלה המודרנית. הוא משמש משאיות, ציוד חקלאי, כלי עבודה כבדים ומערכות חימום מסוימות. כאשר מחירו עולה, ההשפעה אינה מסתכמת בתחנת הדלק. עלויות ההובלה והייצור עלולות לעלות גם הן, ובהמשך להתגלגל למחירי המזון, המוצרים והשירותים.

הוספת מקורות אספקה היא ניסיון של הבית הלבן להתמודד עם הלחץ הכלכלי המוחשי. להוזלת המחירים גם חשיבות פוליטית לקראת בחירות האמצע בהן יוכרע אם הרפובליקנים ישמרו על כוחם בקונגרס.

אלא שיש כאן קושי: הכרזה על אספקה נוספת אינה מבטיחה ירידה במחירים. כדי שהמהלך ישפיע בפועל, הסולר צריך להגיע לשוק בכמויות משמעותיות, בזמן המתאים ובעלות תחרותית. גם מחירי הנפט, עלויות הזיקוק, ההובלה הימית, הביטוח והמצב הביטחוני משפיעים על המחיר הסופי.

כיצד משפיעה עסקת הסולר על הסנקציות נגד רוסיה?

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, ארצות הברית ובעלות בריתה השתמשו בסנקציות כדי לצמצם את הכנסותיה של רוסיה ולפגוע ביכולתה לממן את המלחמה. הסנקציות אינן מערכת אחת ואחידה. הן כוללות מגבלות על סוגי עסקאות, גופים פיננסיים, אנשים, חברות ומשלוחי אנרגיה. לכן, רישיון זמני המתיר סוג מסוים של משלוחים אינו שקול לביטול כללי של משטר הסנקציות.

עם זאת, גם להקלה מוגבלת יש משמעות מדינית. הממשל האמריקאי מאותת שהצורך לייצב את השוק גובר כעת על השיקולים שנועדו לבודד את מוסקבה.

מבחינת אוקראינה, זו בעיה אסטרטגית: הכנסות מיצוא אנרגיה מסייעות לכלכלה הרוסית, והן עשויות לתמוך בעקיפין ביכולתה להמשיך לנהל את המלחמה. מבחינת ממשל טראמפ, לעומת זאת, השאלה היא אם הגדלת ההיצע תועיל לצרכנים האמריקאים ואם ניתן להשיג תועלת כלכלית בלי לוותר על יתרון מדיני מול רוסיה. המתח בין שתי הגישות הוא לב המחלוקת.

זלנסקי זועם: "מתנת יום הולדת לפוטין"

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתח ביקורת חריפה על החלטת טראמפ. בריאיון ל-Axios תיאר את המהלך כמתנת יום הולדת לפוטין, וטען שהוא אינו הוגן ואינו ראוי ליחסים בין שותפות.

הביקורת אינה נוגעת רק לכסף שרוסיה עשויה לקבל ממכירת דלק. קייב חוששת שההקלות יחלישו את הלחץ הכלכלי על מוסקבה דווקא בזמן שאוקראינה מנסה לפגוע בתשתיות האנרגיה הרוסיות כחלק ממאמץ המלחמה שלה.

המתח התעצם גם בעקבות דרישתו של טראמפ מאוקראינה להפסיק לתקוף בתי זיקוק לנפט ברוסיה. מבחינת קייב, נוצר מצב שבו וושינגטון לוחצת על אוקראינה לרסן את פעולותיה, אך במקביל מקלה על רוסיה להוציא דלק לשווקים.

הדבר מעורר שאלה לא פשוטה לגבי האיזון בין שני הצדדים: האם ארצות הברית מנסה לקדם הפסקת אש באמצעות לחץ על אוקראינה, או שהיא מסתכנת בכך שתעניק למוסקבה יתרון כלכלי ודיפלומטי?

המרד הדו-מפלגתי בוושינגטון: "לשנות כיוון"

הביקורת על המהלך אינה מגיעה רק מאוקראינה ומאירופה. ב-11 באוקטובר קראו שבעה סנאטורים אמריקאים, ארבעה רפובליקנים ושלושה דמוקרטים, לטראמפ לחזור בו מההחלטה. הם טענו שההקלה מתנגשת עם החוק האמריקאי שנועד למנוע הכנסות אנרגיה שיסייעו לממן את המלחמה הרוסית באוקראינה, וכן שהממשל לא פעל בהתאם לדרישות הנוגעות להתייעצות עם הקונגרס ולהסברת ההחלטה.

הסנאטור הרפובליקני תום טיליס אף טען כי יש בסיס לחשש שהמהלך אינו חוקי. מנגד, שר האוצר סקוט בסנט הגן על ההחלטה ואמר שהממשל יפעל במסגרת הסמכויות החוקיות הקיימות. הוויכוח אינו רק משפטי. הוא חושף מחלוקת בתוך המערכת הפוליטית האמריקאית: עד כמה ראוי להקל את הלחץ על רוסיה כדי להתמודד עם מחירי האנרגיה, ומהו המחיר האסטרטגי של צעד כזה? העובדה שרפובליקנים מצטרפים לדמוקרטים בביקורת על טראמפ הופכת את הפרשה למורכבת יותר עבור הבית הלבן, במיוחד בתקופה רגישה מבחינה אלקטורלית.

האם עסקת הסולר באמת תוזיל את הדלק בעולם?

זו השאלה הנשאלת כעת ע"י צרכנים, עסקים וממשלות. התשובה כרגע אינה חד-משמעית.

1. יותר היצע עשוי להקל על המחירים

אם רוסיה תצליח להוסיף לשוק כמויות משמעותיות של סולר, הדבר עשוי לסייע לצמצום המחסור ולמתן את הלחץ על המחירים. השפעת המהלך תהיה תלויה בכמות הדלק שתגיע בפועל, במועד הגעתה וביכולת של בתי הזיקוק והסוחרים לספק אותו ללקוחות.

2. רוסיה אינה פועלת בתנאים רגילים

תקיפות נגד תשתיות אנרגיה רוסיות פגעו ביכולת הזיקוק במדינה, ולפי דיווחים שונים חלק ניכר מהיכולת הזאת נפגע. רוסיה גם התמודדה עם קשיים באספקת דלק לשוק המקומי והגבילה יצוא בתקופות מסוימות.

לכן, קיימת אי-ודאות אם מוסקבה תוכל לעמוד בכל הכמויות שהוכרזו בלי להחריף את המחסור בשוק המקומי שלה או לשנות את יעדי המשלוחים.

3. שוק הדלק מושפע מגורמים רבים

המלחמה עם איראן והפגיעה בנתיבי אספקה במזרח התיכון תרמו לשיבושים בשוק האנרגיה. גם מצב מצר הורמוז, תנועת מכליות, עלויות הביטוח והובלה, תפוקת בתי הזיקוק ורמת הביקוש העולמי עשויים להשפיע על המחירים.

לכן, גם אם יתווסף סולר רוסי לשוק, הוא לא יפתור בהכרח את כל בעיות האספקה.

4. הוזלה סיטונאית אינה מבטיחה הוזלה לצרכן

גם אם מחיר הסולר בשוק הסיטונאי ירד, לא כל צרכן יראה את השינוי מיד. השפעתו על מחירי ההובלה, המזון ומוצרים אחרים תלויה בהיקף ההוזלה, במשך הזמן שבו היא נשמרת ובתנאי השוק המקומיים.

המסקנה: עסקת הסולר עשויה לסייע בשיפור ההיצע, אבל בשלב זה אין בסיס להבטיח שהיא תוביל לירידה משמעותית או ממושכת במחירי הדלק.

אירופה בין הצורך באנרגיה לבין התמיכה באוקראינה

מבחינת מדינות אירופה, המהלך האמריקאי מציב דילמה מדינית. מצד אחד, מחירי אנרגיה גבוהים פוגעים בתעשייה, בתחבורה ובמשקי הבית. מצד אחר, הקלה על יצוא אנרגיה רוסי עלולה להחליש את מדיניות הלחץ על הקרמלין.

החשש האירופי אינו רק כלכלי. אם ארצות הברית תשנה את מדיניותה באופן חד-צדדי, הדבר עלול להקשות על תיאום מדיניות הסנקציות בין בעלות הברית וליצור פערים בגישה כלפי מוסקבה.

ראש ממשלת קנדה מארק קרני הביע אף הוא דאגה. בשיחה עם זלנסקי אמר שהעסקה מנוגדת למאמצי אוקראינה, קנדה ובעלות בריתן לקדם שלום ויציבות באירופה.

במילים אחרות, עסקת הסולר בחנה את האמון בין ארצות הברית לבין שותפותיה: האם השותפות ימשיכו לפעול לפי מדיניות משותפת מול רוסיה, או שכל מדינה תעדיף יותר ויותר את האינטרסים הכלכליים המיידיים שלה?

האם טראמפ משנה את כללי המשחק מול רוסיה?

המהלך מבטא גישה פרגמטית שמציבה את התועלת המיידית במרכז: אם רוסיה יכולה לספק דלק שעשוי להקל על המחירים, יש לבחון את האפשרות להשתמש בו גם כאשר היחסים המדיניים עוינים.

אבל פרגמטיות אינה בהכרח אסטרטגיה מוצלחת. עסקה שמסייעת בטווח הקצר עשויה ליצור עלויות בטווח הארוך, במיוחד אם היא מחלישה את אמינותן של התחייבויות אמריקאיות כלפי בעלות ברית.

יש גם שאלה של הדדיות. אם וושינגטון מקלה מגבלות כדי להשיג תועלת כלכלית, מה היא מקבלת בתמורה מרוסיה? האם מוסקבה מתחייבת לצעדים שיקדמו הפסקת אש, או שמדובר בעיקר בהסדר מסחרי שנועד להגדיל את היצע הדלק?

נכון ל-12 באוקטובר 2026, אין להסיק מעסקת הסולר לבדה שהושג שינוי אסטרטגי כולל ביחסי ארצות הברית ורוסיה. עם זאת, היא מספקת הצצה לאופן שבו הממשל מוכן לקשור בין מחירי האנרגיה, יחסי החוץ והמלחמה באוקראינה.

ומה הקשר למזרח התיכון?

ההשלכות האפשריות חורגות מגבולות אירופה, אך חשוב להבחין בין עובדות לבין תרחישים.

שוק האנרגיה הוא מערכת גלובלית. שינויים בזרימת סולר רוסי עשויים להשפיע על מסלולי סחר, על החלטות של סוחרים ועל הביקוש לדלק ממקורות אחרים. במקביל, שיבושים בנתיבי הובלה במזרח התיכון עשויים להשפיע על המחירים ועל האינטרסים של מדינות המפיקות ומייצאות אנרגיה.

לגישה האמריקאית עשויה להיות גם משמעות מדינית רחבה יותר. אם וושינגטון מוכנה לשתף פעולה עם יריבות כאשר הדבר משרת יעד כלכלי מיידי, מדינות באזור עשויות לבחון מחדש את מידת הצפיות של המדיניות האמריקאית ואת האופן שבו היא מאזנת בין שיקולים ביטחוניים לאינטרסים כלכליים.

עם זאת, אין כרגע בסיס לקבוע שעסקת הסולר עצמה תשנה ברית מסוימת במזרח התיכון. זו אפשרות שיש לבחון לאורך זמן, בהתאם לצעדים נוספים של הממשל ולתגובות של שותפותיה של ארצות הברית.

מה כל זה אומר לישראל ולכיס של כולנו?

ישראל אינה מנותקת משוק האנרגיה העולמי. מחירי דלקים, עלויות הובלה, ביטוח ימי ושיבושים בשרשראות האספקה עשויים להשפיע על עלויות התפעול של חברות ועל מחירי מוצרים.

עם זאת, אין להסיק באופן אוטומטי שעסקת הסולר תוזיל את מחירי הדלק בישראל. המחיר בתחנות מושפע גם ממיסוי, משערי מטבע, ממבנה השוק ומגורמים מקומיים. נוסף על כך, סולר ונפט גולמי אינם אותו מוצר, ולכן שינוי באספקת סולר אינו מתורגם בהכרח לשינוי זהה במחיר הבנזין.

עבור משקי הבית, ההשפעה האפשרית עשויה להיות עקיפה: אם עלויות ההובלה ירדו לאורך זמן, חלק מהעסקים עשויים ליהנות מהקלה. אם המחירים יישארו גבוהים או ימשיכו לעלות, הלחץ על יוקר המחיה עלול להימשך.

בשלב זה, כדאי להתייחס לעסקה כאל התפתחות חשובה בשוק האנרגיה, אך לא כאל הבטחה להוזלה קרובה בישראל.

הפסקת אש בתחום האנרגיה: עסקה כלכלית או מהלך מדיני?

הסיפור קיבל תפנית נוספת כאשר טראמפ טען כי רוסיה ואוקראינה הסכימו להפסקת אש בתחום האנרגיה. לפי הודעתו, שני הצדדים הסכימו שלא לתקוף מתקני אנרגיה. זלנסקי אמר שאוקראינה תומכת בהפסקת אש כזאת, אך ציין שהוא עדיין ממתין לפרטי ההסדר ומצפה שגם רוסיה תכבד אותו.

נכון למועד הדיווחים, לא פורסמו כל הפרטים הנדרשים כדי לקבוע כיצד ההסדר אמור לפעול, מה משכו ומה יהיו מנגנוני האכיפה שלו. לכן יש להתייחס להכרזה כאל טענה בדבר הסכמה, ולא כאל הוכחה לכך שהפסקת אש מלאה ומאומתת כבר נכנסה לתוקף.

החיבור בין שתי ההתפתחויות – אספקת הסולר והדיבור על הפסקת אש בתחום האנרגיה – מעורר שאלה מרכזית: האם הממשל האמריקאי מנסה ליצור מסלול שבו אינטרסים מסחריים משמשים מנוף לקידום רגיעה, או שמדובר בשני מהלכים נפרדים שהוצגו בסמיכות?

התשובה תלויה בפרטים שיתבררו בהמשך, ובשאלה אם רוסיה ואוקראינה יעמדו בפועל בהתחייבויות כלשהן.

איך זה ישפיע על הכיס שלנו?

עסקת הדיזל של טראמפ עם רוסיה היא ניסיון להתמודד עם מחירי אנרגיה גבוהים באמצעות הגדלת ההיצע, אך היא גם מהלך פוליטי שנוגע ישירות למלחמה באוקראינה, למשטר הסנקציות ולאמון בין ארצות הברית לבעלות בריתה.

שוק הדלקים העולמי משפיע ישירות על מחיר הנפט הגולמי. תנודות כאלו משפיעות תוך שבועות בודדים על מחיר הדלק בתחנות בישראל ועל יוקר המחיה.

אם רוסיה תספק כמויות משמעותיות של סולר, המהלך עשוי להקל על המחסור בשווקים מסוימים. אבל הרוסים אינם מבטיחים השפעה על המחירים, וההשלכות המדיניות עשויות להעפיל על התועלת הכלכלית המיידית.

האם עסקת הסולר באמת תשפיע על המחירים?

הכרזה עצמה על העסקה לא תגרום לירידת מחירים. נתוני אספקה בפועל, מחירי הסולר הסיטונאיים, מלאי הדלק ועלויות ההובלה יקבעו את המחירים לצרכן לאורך זמן

האם כל מדינה יכולה לרכוש סולר רוסי בעקבות ההחלטה האמריקאית?

לא בהכרח. ההקלות האמריקאיות אינן מבטלות אוטומטית את החוקים והסנקציות החלים במדינות אחרות. כל עסקה תלויה בהוראות הרלוונטיות, בתנאי הרישוי ובמגבלות החלות על הגורמים המעורבים.

הביקורת הדו-מפלגתית בארצות הברית, הזעם בקייב והחששות באירופה ממחישים שטראמפ אינו מתמודד רק עם משבר מחירים. הוא נדרש להכריע בין אינטרסים כלכליים מיידיים לבין מטרות אסטרטגיות ארוכות טווח.

ובינתיים, עבור הצרכנים בישראל ובעולם, השאלה נותרת פתוחה: האם יותר סולר בשוק יביא להקלה אמיתית, או שהסערה הפוליטית תישאר גדולה יותר מהשינוי במשאבה? מחירי הדלקים בעולם, שער הדולר, עלויות ההובלה הימית, ההתפתחויות הביטחוניות במזרח התיכון יקבעו את העדכונים הרשמיים של מחירי הדלק בישראל.

צפו בדיווח של © Channel 4 News

בדיווח של Channel 4 News נבחנים המתח בין טראמפ לזלנסקי, הטענה בדבר הפסקת אש בתחום האנרגיה והביקורת על מדיניותו של הבית הלבן כלפי רוסיה. הדיווח מספק הקשר חשוב להבנת המשבר: מעבר לשאלת הדלק, מדובר במחלוקת על הדרך שבה ארצות הברית מתכוונת להשפיע על המלחמה ועל היחסים עם מוסקבה.

טראמפ טוען שאוקראינה ורוסיה הסכימו ל״הפסקת אש בתחום האנרגיה״ – תרגום תוכן הסרטון

אש משתוללת במחסן באזור קייב. טילים רוסיים וכטב״מים מונעי סילון מטלטלים את בירת אוקראינה כבר ימים אחדים. במהלך הלילה, הנשיא טראמפ הצית מחדש את הסכסוך הפומבי שלו עם הנשיא זלנסקי, והאשים אותו בסירובו להביא לסיום המלחמה עם רוסיה.

״זו מלחמה שמעולם לא הייתה צריכה להתחיל. ואני חושב שהגיע הזמן שאוקראינה תקבל נשיא חדש.״

הנשיא טראמפ כועס על התקיפות האוקראיניות נגד בתי הזיקוק לנפט במוסקבה – דבר שעלול לפגוע בחקלאים ובעסקים אמריקאיים. לפי דיווחים, הוא איים לנתק את אוקראינה מהמודיעין הצבאי האמריקאי אם קייב תמשיך בכך.

תודה שהצטרפתם אלינו. בואו נעבור ישר לעניין. בריאיון לרשת טלוויזיה אמריקאית הציע הנשיא זלנסקי הפסקת אש.

״אנחנו מוכנים להפסקת אש בתחום האנרגיה – ששני הצדדים לא יתקפו מתקני אנרגיה.״

ובשעות האחרונות טען הנשיא טראמפ שהושג הסכם. ברשת החברתית Truth Social הוא כתב:

״יש הפסקת אש בתחום האנרגיה במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. שני הצדדים הסכימו. אל תפרו אותה.״

יש לנו הרבה על מה לדבר.

לפני כחצי שעה אמר הנשיא זלנסקי שהוא עדיין ממתין לפרטי ההסכם מהאמריקאים. הוא כתב: ״אוקראינה תומכת בהפסקת האש, וחשוב שגם רוסיה תתמוך בה.״ בתגובה לקריאתו של הנשיא טראמפ להחליפו, הוא הציע את הדברים הבאים: ״תגידו לפוטין: תנו לנו חודשיים, 60 ימים של הפסקת אש מוחלטת. 60 ימים, ואנחנו נארגן בחירות.״

ברחובות קייב התקבלה ההצעה להחליף לפתע את מנהיג המדינה בעת המלחמה בתגובה עייפה ומותשת. ״אנחנו מאוחדים עכשיו, אבל גם עייפים.״

״ובכל זאת, אנחנו עומדים על שלנו, כי הבעיה היא לא באמת הנשיא שלנו. הבעיה היא הנשיא שהתחיל את המלחמה הזאת נגדנו. זה הכול. זאת דעתי. שיחליפו אותו במקום זאת.״

״אם לומר זאת בעדינות, זה לא סתם דבר רע. זו בגידה.״

בגידה נוספת בעיני האוקראינים היא העסקה של הנשיא טראמפ להשגת סולר מרוסיה, תוך הסרת הסנקציות מעל מוסקבה, בניסיון להתמודד עם מחירי הדלק הגבוהים בארצות הברית לקראת בחירות אמצע הכהונה.

הנשיא זלנסקי תיאר את המהלך כ״מתנת יום הולדת" לפוטין

הקרע ההולך ומעמיק בין השניים מפעיל לחץ על בעלות בריתה האירופיות של אוקראינה. שר ההגנה הבריטי נחוש בדעתו שבריטניה יכולה למלא תפקיד בהשכנת שלום.

״אבל זו לא הפעם הראשונה שאנחנו עדים לחילוקי דעות פומביים בין הנשיא טראמפ לנשיא זלנסקי.

ובמצבים כאלה, תפקידה ואחריותה של בריטניה הם לנסות לקרב מחדש את ידידינו זה לזה. אנחנו עומדים לצד אוקראינה. עשינו זאת מאז תחילת המלחמה הזאת, ואנחנו נותרים איתנים בתמיכתנו באוקראינה.

אנחנו ממשיכים לספק תמיכה להגנה של אוקראינה, כדי שהיא תוכל להילחם במלחמה הזאת בהצלחה.״

ראש ממשלת בריטניה נפגש לאחרונה עם הנשיא זלנסקי בניו יורק לפני שבועיים. השניים צפויים להיפגש שוב בימים הקרובים. אנדי ברנהאם נערך לתמרון דיפלומטי עדין: לשמור על היחסים עם דונלד טראמפ, ובמקביל להבטיח לאוקראינה שהיא לא תינטש.

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. מגזין התוכן הישראלי שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מביאים ניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

מדריך הפטרו-דולר: איך הנפט הפך את הדולר האמריקאי לשליט הגלובלי

צילום תקריב של שטרות דולר כבולים בשרשרת זהב לצינור וחבית נפט, המייצגים את מערכת הפטרו-דולר והשפעתה הגאופוליטית. Zemaze Analysis

האם ידעתם שקיים מנגנון פיננסי השולט במחירי האנרגיה, במדיניות חוץ וביציבות של ממשלות ברחבי הגלובוס? לא מדובר בבורסה לניירות ערך ואפילו לא במערכת הבנקאות המסורתית. מדובר בפטרו-דולר – המערכת שמעצבת את העולם שלנו כבר למעלה מחמישה עשורים.

צילום תקריב של שטרות דולר כבולים בשרשרת זהב לצינור וחבית נפט, המייצגים את מערכת הפטרו-דולר והשפעתה הגאופוליטית. Zemaze Analysis

המנוע שמאחורי הסדר העולמי הישן והחדש

הנפט: הדלק של הכלכלה המודרנית

להבין את הכוחות שמניעים את העולם

מי באמת שולט במחירי האנרגיה וביציבות הממשלות? התשובה אינה נמצאת בבורסה, אלא בברית ההיסטורית שבין הנפט לדולר. אנחנו מפרקים את שיטת הפטרו-דולר – מהסכמי שנות ה-70 ועד למאבק הנוכחי של גוש ה-BRICS.

מלחמתו של טראמפ באיראן עוררה חששות עולמיים בנוגע לכלכלה. אם מצר הורמוז יישאר סגור, ודובאי, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות ומדינות המפרץ האחרות ימשיכו להיות תחת מתקפה, מחירי הנפט העולמיים עלולים לעלות בזינוק. מדוע טראמפ פתח במתקפה זו על איראן כעת? הכל חוזר למערכת הפטרו-דולר האמריקאית. נפט הוא שורש הכל. הוא הבסיס לכלכלה העולמית שלנו מאז מלחמת העולם השנייה.

מערכת הפטרו-דולר

אבל מהי בעצם מערכת הפטרו-דולר? איך היא עובדת? מדוע היא הוקמה? מהו עתידו של הפטרו-דולר? שמירת הפטרו-דולר על פני המים מסבירה את כל מדיניות החוץ של ארה"ב, ואת כל הגאופוליטיקה במשך יותר מ-70 שנה. הכל ממלחמת המפרץ הראשונה, דרך המלחמה בעיראק, דרך פלישת רוסיה לאוקראינה, ועד למלחמה הנוכחית עם איראן.

המשאב החשוב בתבל

כדי להבין את עוצמת הפטרו-דולר, עלינו להבין תחילה מדוע הנפט הוא המשאב החשוב בתבל. הוא מניע את התחבורה העולמית, משמש כחומר גלם לתעשיית הפלסטיק, הכימיקלים והדשנים, ובמדינות רבות הוא המקור המרכזי לייצור חשמל. הכלכלה המודרנית תלויה בנפט כמעט לכל פעולה בסיסית.

התלות הזו יוצרת שוק גלובלי אדיר: מדינות כמו ערב הסעודית מייצרות כמויות עתק, בעוד מעצמות תעשייתיות כמו יפן נדרשות לייבא אותו בהיקפים עצומים. כאן נכנס לתמונה המטבע האמריקאי.

מהסכם ברטון-וודס ועד ל"זעזוע ניקסון"

שורשי השליטה של הדולר נטועים בסיום מלחמת העולם השנייה. בעוד שרוב כלכלות העולם היו חרבות, ארה"ב נותרה עם בסיס תעשייתי איתן. בועידת ברטון-וודס (1944), הוחלט כי הדולר יהיה מרכז המערכת הפיננסית הגלובלית, כשהוא מגובה בזהב. התפנית הגיעה ב-1971: הנשיא ניקסון ניתק את הדולר מהזהב (אירוע המכונה "זעזוע ניקסון"), והעולם עבר לשימוש בכסף פיאט (Fiat Currency) – מטבע שערכו נשען על אמון הציבור ויציבות הכלכלה ולא על סחורה פיזית.

לידתו של הפטרו-דולר: העסקה עם סעודיה

בשנת 1973, בעיצומו של משבר הנפט ובעקבות מלחמת יום הכיפורים, ארה"ב הובילה מהלך אסטרטגי ששינה את פני ההיסטוריה. היא חתמה על הסכם עם ערב הסעודית:

  • ההתחייבות סעודית: מכירת נפט בדולרים אמריקאיים בלבד.
  • ההתחייבות אמריקאית: אספקת הגנה צבאית ותמיכה מדינית.

כתוצאה מכך, כל מדינה שביקשה לרכוש נפט מהספקיות הגדולות בעולם חויבה להחזיק ביתרות דולריות. זהו "מנגנון הפטרו-דולר".

מיחזור הפטרו-דולר: הלוגיקה של העוצמה

המערכת הזו יוצרת ביקוש קבוע וקשיח לדולר, מה שמאפשר לארה"ב ללוות כסף בריבית נמוכה ולהשתמש בסנקציות פיננסיות ככלי להשפעה פוליטית. הכסף שזורם למדינות הנפט לא נשאר שם; הוא חוזר לארה"ב בתהליך שנקרא "מיחזור פטרו-דולר":

  1. מדינות קונות נפט בדולרים.
  2. יצרניות הנפט צוברות דולרים.
  3. הן משקיעות את הדולרים בחזרה בנכסים אמריקאיים, אגרות חוב ונדל"ן.
  4. הדולר נשאר המטבע החזק בעולם.

העתיד: האם המערכת בסכנה?

בשנים האחרונות אנחנו עדים לניסיונות של מדינות כמו רוסיה, סין, הודו ופקיסטן לסחור בנפט במטבעות אחרים (כמו היואן הסיני או האירו). ברית ה-BRICS מובילה קו אקטיבי להפחתת התלות הגלובלית בדולר.

עם זאת, המעבר אינו פשוט. הדולר מציע נזילות גבוהה, הגנות משפטיות ותשתית חוזית עמוקה שקשה להחליף ביום אחד. סין ורוסיה אולי מפחיתות את השימוש בדולר באופן סלקטיבי ופוליטי, אבל המערכת העולמית עדיין נשענת על היציבות האמריקאית. זהו אינו שינוי מהפכני, אלא תהליך הדרגתי של שחיקה אסטרטגית.

צפו בסרטון מערוץ © Lock Stock Finance. מטרת הערוץ היא להנגיש את עולם הכסף והפיננסים לכולם. כאן תגלו את כל מה שאתם צריכים לדעת על השקעות, עסקים, העולם הכלכלי וניהול הכספים שלכם.

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

בז"ן: ישראל חייבת תוכנית מעבר לאומית לשיקום מפרץ חיפה

בז"ן: ישראל חייבת תוכנית לשיקום מפרץ חיפה.

בעקבות הפרות סביבתיות חוזרות ונשנות, חברת בז"ן נקראת שוב לשימוע. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן וראש עיריית חיפה יונה יהב מביעים זעם ומאיימים. אבל כל עוד בז"ן נתפסת בממשלה כנכס אסטרטגי היא תמשיך לקבל 'רישיון לזיהום' מהמשרד להגנת הסביבה. בז"ן תקבל קנסות שלא ידגדגו את מאזניה הפיננסיים ותושבי חיפה והאזור ימשיכו לסבול מזיהום ותחלואה תוך סיכון ביטחוני מתמיד.

בז"ן: ישראל חייבת תוכנית לשיקום מפרץ חיפה.

שטח חברת בז"ן מפרץ חיפה (הדמייה)

התראה וזימון לשימוע לבעלי מפעלי קבוצת בז"ן במפרץ חיפה 11/12/2025

קנסות אינם פתרון – נדרשת תוכנית לאומית לשיקום מפרץ חיפה

על פי התכניות הממשלתית הנוכחית, בז"ן אמור להיות מפונה ממפרץ חיפה עד סוף 2029. כבר בשנת 2022 הוקמה מנהלת שמתכללת את פינוי התעשיות המזהמות מהמפרץ. האלטרנטיבות הן נמל יבוא למוצרי דלק סופיים ומאגרי אחסון ברחבי הארץ. יו"ר ועדת ההיגוי של המנהלת, אבי שמחון הצהיר שבז"ן תעמוד ביעד של סיום הפינוי עד סוף 2029 אבל המפעל הגדול והחשוב ביותר, בז"ן מתנגד.

הבעייתיות עם בז"ן – לא רק זיהום אלא סיכון ביטלוני

משה קפלינסקי, יו"ר בז"ן, טען בעבר כי פינוי בז"ן המתוכנן ממפרץ חיפה הוא "החלטה פופוליסטית ללא מחשבה מעמיקה". קפלינסקי והזהיר כי ללא תשתית זיקוק ישראל תיוותר חשופה בשעת חירום. מה שקרה בפועל – הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבז"ן הרגה שלושה עובדים ושיתקה חלק מהפעילות שלה.

המצב היום – הממשלה במבוי סתום

בחודש ספטמבר 2025, לאחר שאתר החברה נפגע במהלך מבצע "עם כלביא", הוועדה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לבז"ן להקים מחדש את הטורבינה שהושבתה ולחזור לפעילות מלאה.

הפלונטר הביטחוני

בז"ן מוגדרת כנכס אסטרטגי אבל ממוקמת במיקום הכי פגיע לאיום האיראני ומסכנת מיליון תושבים.

הפלונטר הרגולטורי

המשרד להגנת הסביבה מכריז על בז"ן כ-"מזהמת סדרתית" וקונס אותה אבל ממשיך לחדש את היתרי הפליטה שלה. הקנסות האלה הם 'רישיון לזיהום' שמאפשר לבז"ן להמשיך.

הפלונטר התקציבי

הממשלה מצהירה על "תוכנית לאומית לסגירת המפרץ" אבל עדיין לא תיקצבה את מיליארדי השקלים הנדרשים לטיהור הקרקע,  עובדה שמעכבת כל סגירה עתידית.

היכן הדברים עומדים היום

החלטת ממשלה 1231 קבעה יעד רשמי לסגירת בז"ן עד 2026 ("קידום פיתוח מפרץ חיפה" תחת ממשלת בנט-לפיד מתאריך 27 בפברואר 2021). ההחלטה אומנם אימצה תוכנית לשיקום ומימנה תכנון ב-33 מיליון ש"ח אבל לא כללה תקצוב מלא ומחייב לעלות טיהור הקרקע המוערכת במיליארדי שקלים. ההחלטה הממשלתית נותרה בגדר הצהרת כוונות משום שלא הונח הבסיס הפיננסי לביצוע. המשמעות היא שבהיעדר תקצוב מלא לטיהור הקרקע אין אפשרות לשנות את ייעוד הקרקע ולהתחיל בפיתוח ובעצם המועד של 2026 נכשל.

היו גם גלגולים קודמים: ועדת מנכ"לים מיוחדת הוקמה כבר בשנת 2018 והיא דנה באסטרטגיית פיתוח המפרץ וציינה את הצורך בהיערכות לטיהור.

קיים גם תסקיר תשתיות לאומיות "תמ"א 44", תוכנית המתאר הארצית למפרץ חיפה דרשה את פינוי המפעלים והקצאת שטחים לטובת ציבור, אבל התוכנית הזאת לא פותרת את שאלת המימון לטיהור.

היתרון הכלכלי אבד: בז"ן לא מוזילה את הדלק

בראייה ארוכת טווח אין ספק שסגירת בז"ן תשתלם כלכלית. הפעלת בז"ן מטילה על המשק הישראלי עלויות חיצוניות עצומות שאותן כולנו משלמים: בריאות ותחלואה, זיהום סביבתי וסיכון ביטחוני.

לנוכח השימוש המוגבר בגז טבעי מהים כחלופה. היתרון המקורי של בז"ן כ-"ביטחון אנרגטי" לאספקה רציפה בשעת חירום כבר לא קיים היום, משק האנרגיה – נתונים ונקודות לדיון – מאי 2025

מחיר הדלק

בז"ן לא מוזילה את הדלק. מחיר הדלק בישראל נקבע על ידי מחיר הייחוס הבינלאומי של דלק מזוקק. יבוא של דלק מזוקק ישירות מהשווקים הגלובליים לא צפוי לייקר את המחיר לצרכן מעבר לעלויות שינוע זניחות.

החיסכון

סגירת בז"ן תחסוך למשק עשרות מיליארדי שקלים בעלויות החיצוניות האלו, חיסכון שיפצה ואף יעלה על כל עלייה אפשרית בעלויות היבוא.

הפתרון לא יגיע במטה קסמים מהיום למחר

קיימים פתרונות בני קיימא המבוססים על מודלים בינלאומיים, אבל יישומם כרוך בהשלכות כלכליות וארגוניות כבדות. הממשלה חייבת לאמץ תוכנית לטווח ארוך תוך מזעור הנזקים.

האתגרים: מדוע סגירת בז"ן דורשת תכנון של עשור

סגירת בז"ן דורשת השקעות עתק מיידיות בלוגיסטיקה, בביטחון אנרגטי ובמעבר חברתי-תעסוקתי, שהמדינה אינה ערוכה להן כיום:

מחסני חירום ותשתית יבוא

נמלי ישראל אינם ערוכים כיום לפריקה ואחסון של כל הדלק המזוקק הנדרש למדינה. יש צורך בהשקעות ענק של מיליארדי שקלים בהקמת רציפי פריקה נוספים ומיכלי אחסון גדולים יותר. תהליך התכנון וההקמה של תשתית חדשה ייקח שנים.

ביטחון אנרגטי

בז"ן משמשת כיום כ-"מחסן חירום". תלות מוחלטת בייבוא דלק מזוקק פירושה שכל פגיעה בנמל פריקה מרכזי עלולה לשתק את משק האנרגיה בתוך ימים. המדינה תידרש להשקיע משאבים עצומים בהגדלת הרזרבות האסטרטגיות של דלק מזוקק, אחסון תת-קרקעי או במקומות מוגנים.

האתגר התעסוקתי

אחת המשמעויות של סגירת בז"ן היא פיטורים של אלפי עובדים והשפעה על מעגל רחב של ספקים באזור. המדינה תיאלץ להקצות תקציבים משמעותיים לפיצויים, הכשרה מקצועית מחדש ותמריצים להעסקת העובדים המפוטרים בענפים אחרים כמו תעשיית ההיי-טק או אנרגיות מתחדשות.

הפיתרון: תוכנית מעבר רב-שנתית

המפתח לשינוי הוא תוכנית מעבר רב-שנתית שתימשך בין 8 ל-15 שנים:

שלב 1 (שנים 1–4)

פיתוח תשתיות אחסון אסטרטגיות מחוץ למפרץ חיפה והכשרת עובדי בז"ן לתפקידים חדשים.

שלב 2 (שנים 5–7)

הפסקת הזיקוק המזהם, הפיכת המתחם למרכז לוגיסטי נקי ולעבור ליבוא דלק מזוקק. במקביל, יישום תמריצים להקמת מפעלים נקיים שיקלטו את העובדים המפוטרים.

שלב 3 (שנים 8–15)

שיקום ופיתוח. ניקוי הקרקעות המזוהמות (פרויקט שעלותו מיליארדים) והסבת שטח המפרץ למרכז פיתוח אורבני, מגורים ופארקים.

באופן כזה ניתן יהיה להבטיח שמפרץ חיפה ימשיך להיות מנוע כלכלי חשוב למדינה, שיהיה מונע על ידי חדשנות, סביבה נקייה ואיכות חיים.

הדרך לשיקום מפרץ חיפה – המודל של פילדלפיה

הסרטון מערוץ היוטיוב של © Reuters על בתי הזיקוק Philadelphia Energy Solutions' (PES)' בארה"ב, שנסגרו והפכו למוקד פיתוח כלכלי. הפרויקט מציג מפת דרכים שתוכל להצליח גם בישראל.

מודל ההצלחה של PES

אירוע מחולל שינוי

המפעל שפעל 150 שנה נסגר לצמיתות ב-2019 לאחר סדרת פיצוצים קשים.

עלות הרכישה והשיקום

המתחם נרכש תמורת 225 מיליון דולר כדי לשקמו. בעליו החדשים מעידים כי עבודת הניקוי הכוללת הסרת אסבסט ופחמימנים מסוכנים שהושלכו לקרקע במשך 150 שנה, היא "אחת המשימות הקשות ביותר שנעשו בארה"ב".

השינוי המיידי

תושבי "קהילות קו הגדר" שחיו בסמוך למפעל העידו על שיפור מיידי באיכות חייהם: ירידה בתדירות כאבי הראש הכרוניים ושיפור מצבם של תינוקות אסתמטיים.

החזון הכלכלי

האתר מתוכנן להפוך למרכז אחסון ופארק משרדים שישרתו את הכלכלה הירוקה. הניקוי והבנייה צפויים ליצור כ-13,000 משרות ו-19,000 משרות נוספות ייווצרו כחלק מפעילות הפארק החדש.

ההתחייבות

השינוי צפוי להימשך יותר מעשור וכרוך במאות מיליוני דולרים. אבל הוא מוכיח ששיקום סביבתי יכול להפוך למנוע צמיחה ותעסוקה.

הגיע הזמן לתוכנית שיקום ארוכת טווח שתשקול את כל ההיבטים במטרה למזער נזקים

אחת הדוגמאות הטובות מהזמן האחרון היא הפרויקט שהתחיל לפני כמה שנים בפילדלפיה. תנאי פתיחה דומים מאוד למה שקורה היום במפרץ חיפה. המודל של פילדלפיה מוכיח – המעבר מכלכלה מזהמת לכלכלה ירוקה מחייב נחישות פוליטית, תקצוב של מיליארדים ותוכנית רב-שנתית שתראה את עתיד מפרץ חיפה לא כבעיה אלא כהזדמנות לאומית.

צפו בסרטון ותראו איך בפילדלפיה מתמודדים בהצלחה עם אותה בעיית זיהום כמו במפרץ חיפה.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © Reuters. רויטרס מביאה לכם את החדשות החמות, סרטוני ההעסקים והפיננסים האחרונים מרחבי העולם. מאז הקמתה בשנת 1851 רויטרס ידועים ברחבי העולם בדיוק ואובייקטיביות.

תוצאות גבוהות וחריגות של חומר מסרטן במפרץ חיפה
המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר. מחקר של חוקרים מהרצליה ובר אילן מצא כי עלות התחלואה והתמותה מכלל הפליטות האוויריות (כולל תוצאות כלכליות של אשפוזים, עבודה ואובדן חיים) נעה בין כ-561 מיליון ₪ עד כ-1.3 מיליארד ₪ בשנה באזור מפרץ חיפה.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. מגזין התוכן הישראלי שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מביאים ניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

משבר המזון העולמי

משבר המזון העולמי

משבר המזון העולמי. מעודכן לתאריך 21/05/2022

משבר יוקר המחיה צפוי להימשך בחודשים הקרובים, גם אם המלחמה באוקראינה תיפסק כעת. סרטון של פטריק בויל, מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית. 

הסרטון הפעם – הרעיון המקובל של משבר יוקר המחיה אינו מתחיל לתפוס את חומרת מה שעשוי להיות צפוי. מזכ"ל האו"ם. אנטוניו גוטרש, הזהיר מוקדם יותר השבוע כי החודשים הקרובים מאיימים על "איום של מחסור במזון עולמי" שעלול להימשך שנים. העלות הגבוהה של מזונות בסיסיים כבר העלתה את מספר האנשים שאינם יכולים להיות בטוחים שיקבלו מספיק אוכל ב-440 מיליון, ל-1.6 מיליארד. כמעט 250 מיליון נמצאים על סף רעב.

איראן לא חזקה כמו שהיא נראית

איראן לא חזקה כמו שהיא נראית

איראן לא חזקה כמו שהיא נראית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TLDR News Global 

המוטו של קבוצת המדיה TLDR News הוא להפוך את החדשות לנגישות לכולם. הקבוצה יוצרת תוכן דיגיטלי של חדשות ואקטואליה מכל רחבי העולם החל משנת 2017. הערוץ התמקד בהסבר על אירועי החדשות הגדולים ביותר בבריטניה, בעיקר סביב הברקזיט. מאז, הקבוצה גדלה  ל-6 ערוצים: TLDR UK, EU, Global, Daily, Podcasts ו-Business. הסיקורים של הערוצים מקיפים, מהכלכלה הטורקית ועד איך RyanAir השתלטה על אירופה. הקבוצה מתגאה בסיקור נגיש, בלתי מפלגתי ואוביקטיבי אירועים אקטואליים.

הרשת שמעצבת את דור העתיד

TLDR דוחפת צעירים לפצח את המציאות הגלובלית ולגבש עמדה עצמאית בעולם סוער. עם קהילה אדירה של 2.5 מיליון מנויים, רובם בני 16-35. הרשת הזו כבר מזמן לא רק מדווחת על החדשות, היא מכתיבה את השיח. התוכן מגיע למיליוני אנשים מדי שבוע.

הסרטון הפעם – במבט ראשון איראן נראית חזקה למדי. אבל מתחת לפני השטח, איראן אינה חזקה כפי שהיא נראית. עם סיכויי כלכלה גרועים, משטר פחות מפופולרי ומשבר ירושה בפתח. בסרטון הזה אנחנו בוחנים, האם איראן שלא באמת רוצה מלחמה, תקבל בכל מקרה מלחמה. למה איראן חלשה יותר ממה שזה נראה, ואיך זה מסביר את התפנית במדיניות החוץ שלה.

איראן ניראת בשיאה

במבט ראשון איראן נראית די חזקה. בא כוחה חמאס הנחית במתקפת ה-7 באוקטובר מכה משתקת על ישראל ללא מעורבות איראנית ישירה. לאיראן יש את הכוח והביטחון הגיאופוליטי לפגוע במטרות בחו"ל כפי שהוכיחו התקיפות האחרונות בעיראק ובפקיסטאן. הסנקציות שהטיל טראמפ על איראן ב-2018 היו ברובן לא אפקטיביות. ההכנסות מנפט וממשאבים אחרים טיפסו לאחרונה לשיא. דיווחים מצביעים על כך שאיראן בדרך להשיג נשק גרעיני מתישהו לאורך 2024.

למעשה איראן לא חזקה

במבט לעומק איראן למעשה לא חזקה כמו שזה מצטייר. למרות העלייה בהכנסות כלכלת איראן היא בבלאגן. המשטר פחות פופולרי מכל זמן מאז 1979 ומשבר ירושה עולה כאשר המנהיג העליון של איראן נכנס לשנתו ה-85 ללא מחליף ברור. וזו הסיבה שאיראן מתקדמת לקראת מערכה מול ערב הסעודית לאחרונה.

איראן מנסה לשמור על פרופיל נמוך

למרות כוחותיה הנראים איראן ניסתה להתרחק מהסכסוך המתגבר במזרח התיכון. איראן הדגישה פעמים רבות כי לא הייתה לה כל מעורבות ישירה עם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. נציגה איראנית אחרת הייתה אגרסיבית בשיבוש הסחר הימי בים האדום. הפרוקסי הראשי והפחות עצמאי של איראן, חיזבאללה, היה שקט, הדגיש שאין לו שום קשר ל-7 באוקטובר והסתפק בפגיעות טילים בצפון ישראל. למרות המצוקה של חמאס והרטוריקה ההולכת וגוברת שמגיעה מבכירים ישראלים המציעים פלישה מלאה לדרום לבנון.

חזבאלל אחרי מתקפת השביעי באוקטובר

מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה הפך למוניטין בזכות נאומיו הארוכים והלא מרשימים עד כדי גיחוך. הנאום הראשון שלו ב-3 בנובמבר היה באורך של כמעט שעה וחצי.  הנאום היה ומלא בפלפולים דרמטיים אבל החלקים המשמעותיים היחידים שם הגיעו בערך באמצע הדרך כאשר נסראללה התעקש שמתקפת ה-7 באוקטובר הייתה 100% פלסטינית ושחיזבאללה לא יסלים את הלחימה.

האיראנים אחרי מתקפת השביעי באוקטובר

טהראן מנמיכה להבות: האיראנים, שבדרך כלל מבעירים את המיקרופונים בנאומים אנטי-אמריקאים זועמים, אימצו הפעם טון מתון ומחושב באופן חריג. המהפכה האסלאמית הלוהטת פינתה את מקומה לזהירות דיפלומטית. מניפסט של בכירי דת אסלאמיים שפורסם באמצע אוקטובר גינה למעשה את הרג האזרחים שנעשה על ידי חמאס. ב-27 באוקטובר איראן הצביעה בעד פתרון שתי המדינות בפעם הראשונה אי פעם בעצרת הכללית של האו"ם, המכירה באופן מרומז בזכותה של ישראל להתקיים. מטח הטילים האחרון הוא לא הסלמה. הוא תמרון הגנתי מחושב. טהראן מנסה להרתיע את ישראל וארה"ב מלתקוף את חזבאללה והחות'ים, תוך שהיא הולכת על חבל דק כדי להימנע מתגובה ישירה על אדמתה.

האם יש שינוי במדיניות החוץ האיראנית?

חשוב לא להפריז בזה או לפרש זאת כשינוי מהותי במדיניות החוץ האיראנית. איראן היא עדיין תיאוקרטיה אסלאמית ועדיין מוות לאמריקה  ולישראל הם פזמונים פופולריים במדיניות החוץ האיראנית, למרות זאת, גם אם זה מונע על ידי פרגמטיות גיאופוליטית או שימור עצמי של משטר האייתולות, ברור שאיראן לא רוצה מלחמה ולא יכולה להרשות זאת לעצמה.

שלושה משברים

למה איראן חלשה יותר ממה שזה נראה? איך זה מסביר את הציר המתון במדיניות החוץ האיראנית לאחרונה? ומדוע גם אם איראן לא רוצה מלחמה זה לא אומר שהיא לא תקבל אחת.

ישנם שלושה משברים ברורים המשפיעים כרגע על איראן: כלכלי, פוליטי או מה שאנו יכולים לתאר כמשבר לגיטימציה ומשבר ירושה מתקרב.

נתחיל עם המשבר הכלכלי. כדי להבין את המשבר הכלכלי של איראן צריך לדעת שני דברים על הכלכלה האיראנית.

ראשית זה מאוד תלוי בהכנסות מפחמימנים. לאיראן יש 10% ממאגרי הנפט בעולם ו-15% ממאגרי הגז. ההכנסות מהפחמימנים מהוות בדרך כל כמחצית מכלל הכנסות הממשלה. שנית, כ-60% מכלל הפעילות הכלכלית האיראנית מנוהלת על ידי הממשלה שקבעה גם פיקוח מחירים על מזון ואנרגיה. המגזר הפרטי למעשה די חלש. שתי העובדות הללו למעשה מסבירות את המשבר הכלכלי הנוכחי של איראן. בגלל שההכנסות מיצוא הפחמימנים הצטמצמו בהתמדה בגלל הסלמת הסנקציות המערביות שמטרתן לערער את תוכנית הגרעין של איראן.

הסנקציות על איראן

ארה"ב הטילה לראשונה סנקציות כבר ב- 1996. מדינות מערביות אחרות הצטרפו בשנות ה-2000 לאחר שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הגיעה למסקנה שאיראן הפרה את האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני.

הסנקציות הופסקו זמנית ב-2015  לאחר שאובמה ניהל משא ומתן על  הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. אבל ההתאוששות של איראן בזמנו הוגבלה על ידי מחירי הנפט הנמוכים באמצע שנות ה-2010 ואז, ב-2018 טראמפ הטיל מחדש את הסנקציות. עם הזמן הסנקציות של טראמפ הפכו לפחות יעילות מכיוון שאיראן הבינה איך לעקוף אותן. אבל למרות זאת הייתה ירידה דרמטית ביצוא הנפט של איראן, משיא של כמעט 2 מיליון חביות ביום ב-2017 לפחות מ-500,000 חביות ביום ב-2020. מאז זה עלה ליותר ממיליון חביות ביום אבל זה עדיין נמוך מהרמות שלפני הסנקציות.

המשבר הכלכלי

למרות שהנתונים מעט מטושטשים מכיוון שאיראן לא מפרסמת נתונים סטטיסטיים מהימנים, האומדן העדכני של קרן המטבע הבינלאומית מצביע על כך שהתמ"ג לנפש של איראן ירד בחצי מאז 2012. התמודדות עם סנקציות וירידה של 50% בהכנסות יהוו אתגר עבור כל ממשלה אבל המשטר הנוכחי של איראן ששולט ברוב הכלכלה הלאומית הוא אולי הבלתי כשיר ביותר בהיסטוריה התיאוקרטית של איראן.

במשך 5 השנים האחרונות האינפלציה עומדת על כ-50%. שיעור העוני הכפיל את עצמו למעשה ל-30% ואבטלת הצעירים עלתה ל- 25%. המשטר גם מוציא סכומי כסף אבסורדיים על סובסידיות, למשל על דלק. ערך הסובסידיה הזו שרק מעודדת שימוש יתר משתולל שווה למיליארדי דולרים בשנה. האיראני הממוצע צורך כעת דלק בין פי חמישה לפי 10 מהטורקי הממוצע למרות שהוא עשיר בפחות מחצי. האבסורד הוא שהאיראנים משתמשים בכל כך הרבה בנזין שהם ייבאו אותו לאחרונה למרות שאיראן היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם,

המדינה האיראנית פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לממן את הסובסידיות הללו וגם את התעשיות המולאמות של איראן, וזו הסיבה שהממשלה מנהלת כיום עסק מסוכן  גירעון תקציבי עצום. ככזה הממשלה צריכה כנראה לייצא 1.5 מיליון חביות נפט ליום במחיר ממוצע של 85 דולר על מנת לאזן את תקציבה, אבל עקב הירידה בביקוש, בעיקר מסין, איראן מוכרת רק כ-1.2 מיליון חביות ביום.

מחיר הנפט כבר לא מתקרב ל-85 דולר לחבית. הכלכלה האיראנית מדממת: בעוד מחיר הנפט העולמי נשחק ל-75 דולר, טהראן נאלצת לחתוך עוד 10% מהמחיר רק כדי לשחד קונים לעקוף את הסנקציות. הצניחה במחירים ובייצוא מרסקת את ההכנסות ל-60% בלבד מהיעד, וגוררת את איראן לגירעון תקציבי מפלצתי של 7 טריליון ריאל – התהום הכלכלית העמוקה ביותר בתולדותיה.

זה אילץ אה המדינה האיראנית לעשות תרגילי חיסכון לא פופולריים, כולל קיצוץ של סבסוד מזון ותרופות, מה שמכביד על קרן הפנסיה הציבורית וקרן העושר הריבונית, מה שמוביל אותנו למשבר השני, המשבר הפוליטי של איראן

המשבר הפוליטי

באופן לא מפתיע חוסר התפקוד הכלכלי הלחיץ ​​את היחסים בין האייתוללה השולט לאיראנים רגילים, אבל המתחים האלה החריפו גם בגלל שני דברים נוספים. ראשית, אי השוויון הולך וגובר, זה לא רק שהאליטות האיראניות עשירות בהרבה מהאיראנים הרגילים, זה גם שאיראן סובלת מאי שוויון אזורי ואתני חריף.

מדיניות ממשלתית הועילה בעקביות לאזורי המרכז העשירים יותר של איראן שנשלטים על ידי פרסים אתניים על חשבון העניים יותר.  באזורים שבהם יש לעתים קרובות אוכלוסיות מיעוט גדולות יותר. ב-2018, במחוז בלוצ'יסטן שיעור העוני היה גבוה פי 5 מזה של טהרן. בשנת 2021 הייתה מחאה של הרוב הערבי במחוז כורדסתאן. המחאה פרצה לאחר שפרויקט ממשלתי להפניית מים למחוזות המרכז גרם לבצורת קטסטרופלית.

הגורם המחמיר השני הוא הפער האידיאולוגי המתרחב בין אנשי הדת השולטים לאיראני הממוצע. עם עלייתם לשלטון ב-1979 האיראנים ראו בהאייתוללה שמרני מדי. בסופו של דבר המשטר הוציא להורג רבים מהסטודנטים והשמאלנים.שתמכו במהפכה.

אבל הפער הזה רק התרחב. ככל שהציבור האיראני הפך ליברלי יותר והיו הפגנות נרחבות. השיא היה כשמשטרת המוסר הרגה צעירה כשלא לבשה את החיג'אב כראוי. מה שמביא אותנו לנושא השלישי של משבר הירושה באיראן.

משבר הירושה

המנהיג העליון עלי חוסייני ח'אמנאי שהחליף ב- 1989 את האייתוללה לאחר מותו בן 84 כיום. עד כה הוא סירב למנות סגן ואין לו יורש ברור. הברירה  תהיה הנשיא המכהן אבראהים ראיסי. אבל הוכח שראיסי לא כשיר לניהול וככל הנראה יהיה שמרני מדי. לנשיא הקודם חסן רוחאני היה רקורד טוב יותר בממשלה אבל כוהני הדת לא סומכים עליו. היו שמועות שקאיני טיפח את סגנו בן מוסה לתפקיד. אבל זה יכול להיות מסוכן, ההיסטוריה מעידה ששושלות חסרות יכולת באיראן לא שורדות זמן רב.

אי הבהירות לגבי מחליפו של קאמאני פירושה תקופה מתמשכת של מאבק פנים אליטי. זה מסוכן עבור המשטר עם אזרחים שנמצאים במצב מתמיד של אי שקט ומחלוקות. כל זה בשילוב עם תרעומת ציבורית שעלולה להפיל את המשטר. זה בערך מה שקרה ב-1979 כשהצבא נטש את השאה לאחר הפגנות מתמשכות שאילצו אותו לברוח,

אז אלה הם שלושת המשברים של איראן וברור שמלחמה עם ישראל רק תחריף את שלושתם. מבחינה כלכלית, לאיראן פשוט אין יותר כסף לתמוך באופן אקטיבי בנציגיה. שלא לדבר על לנהל מלחמה מלאה מבחינה פוליטית. עוד יותר אי-יציבות אזורית, במיוחד אם היא דורשת איזשהי ההתגייסות רק תגביר את הכעס הציבורי. לבסוף כל ירושה תצטרך להידחות עד לסיום הסכסוך. כל מלחמה, במיוחד שניתן להפסיד בה, תהיה שנויה במחלוקת ולמסוכנת עבור המשטר.

למאמרים וסרטונים נוספים על איראן לחצו על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

בירת הכסף המלוכלך של העולם

הכסף המלוכלך של העולם

בירת הכסף המלוכלך של העולם. אוליגרכים רוסים שמרו את כספם בלונדון במשך עשרים שנה בעידוד עורכי הדין והפוליטיקאים של בנקאים בריטים. מבקרים אומרים ש- 'מכבסת לונדון' מנקה כסף מלוכלך מקלפטוקרטים בכל רחבי העולם. הסרטון בוחן מאיפה מגיע כסף מלוכלך, איך הלבנת הון עובדת ומדוע נדרשה הפלישה של רוסיה לאוקראינה כדי לשים את הנושא הזה באור הזרקורים. מוואן הייד פארק ועד בישופ אווניו. היכן נשמרים כספי האוליגרכים בלונדון?

פטריק בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. מעלה בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית.

לסרטונים נוספים של פטריק בויל עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם פערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו משלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה. בנוסף, תמצאו אצלנו סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין מגמות עולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

מה קורה לנכסי האוליגרכים

אוליגרכים

מה קורה לנכסי האוליגרכים. פטריק בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית. בסרטון הפעם – מה עומד לקרות לשבעת האוליגרכים המקושרים לוולדימיר פוטין לאחר הטלת הסנקציות בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה?

 

האמברגו על הנפט הרוסי

הנפט הרוסי

האמברגו על הנפט הרוסי. מעודכן לתאריך 05/03/2022

פטריק בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית. בסרטון הפעם – האמברגו על הנפט הרוסי. האם המערב יטיל אמברגו על אנרגיה רוסית? מנהיגי המערב איימו על ולדימיר פוטין בסנקציות גורפות על פלישתו לאוקראינה, אך היה ברור שהם ימנעו משיבוש אספקת האנרגיה והעניין כבר לא על הפרק. קנדה, קונה זעירה של אנרגיה רוסית, חסמה יבוא נפט גולמי ובארה"ב הנשיא ג'ו ביידן נתון ללחץ גובר מצד קואליציה מגוונת של רפובליקנים ודמוקרטים, לאסור נפט וגז רוסיים. איך זה ישפיע על שוקי הנפט העולמיים או ישפיע על האינפלציה במערב?

בשנת 1973 ארגון מדינות ייצוא הנפט הערביות הנהיג אמברגו נפט על ארצות הברית. הדבר גרם למחירים להמריא  בתקופה קשה עבור ארצות הברית. מחירי הסחורות הסיטונאיות כבר עלו יותר מ-10% בשנה באותה תקופה וחומרי גלם תעשייתיים חשובים רבים היו במחסור. לתעשיית הנפט בארה"ב היה מעט מאוד כושר ייצור עודף, בעקבות  משבר הנפט ארצות הברית החלה לחפש עצמאות אנרגטית כדי למנוע מבעיות כאלה להתרחש שוב בעתיד. במהלך אותה תקופה אירופה הפכה יותר ויותר תלויה ברוסיה לצרכי האנרגיה שלה.

מדוע אירופה מסתמכת כל כך על רוסיה

האיחוד האירופי הוא יבואן האנרגיה הגדול בעולם. הם מייבאים 60% מצרכי האנרגיה שלהם, בעלות של יותר מ-350 מיליארד אירו בשנה. 40% מאספקת הגז הטבעי ויותר מ-25% מהנפט הגולמי של אירופה מגיע מרוסיה. בשנות ה-60 וה-70, אירופה ייצרה בערך את אותה כמות גז טבעי בה השתמשה, אך הייצור החל לרדת ככל ששדות הגז בים הצפוני התרוקנו. הולנד החלה לסגור את שדות הגז, המקור הגדול ביותר של גז טבעי באיחוד. במהלך עשרים השנים האחרונות האיחוד האירופי צמצם את התלות שלו בפחם כדי להגיע ליעדי האקלים שלו. גרמניה העבירה חוק להפסקת הכוח הגרעיני לחלוטין. שלוש תחנות הכוח הגרעיניות האחרונות שלהם אמורות להיות מושבתות בדצמבר הקרוב. גם בלגיה, שוויץ ובריטניה הפחיתו את יכולת ייצור הכוח הגרעיני.

המצב נכון להיום

מנהיגי המערב איימו על פוטין בסנקציות על הפלישה לאוקראינה. אבל האיומים נעשו תוך כדי הימנעות מפגיעה ישירה ביצוא האנרגיה של רוסיה (למען הכלכלה האירופית והן לכלכלת רוסיה). וושינגטון הודיעה שהיא תאסור על הבנקים הגדולים ברוסיה עיבוד תשלומים והוציאה במכוון את Gazprombank, המשרתת את חברת האנרגיה הרוסית Gazprom. הבנקים הרוסיים שמעבדים תשלומי אנרגיה נעדרים מהרשימה שבריסל הסכימה לאסור ממערכת ההודעות Swift. עם זאת נשמעו קריאות לממשלות המערב להגביר את הלחץ על רוסיה. שר החוץ של אוקראינה קרא לממשלות להטיל "אמברגו מלא" על הנפט והגז הרוסי. כמות גדולה של יתרות החוץ של רוסיה כבר הוקפאו אבל כל עוד יצוא הסחורות ימשיך לזרום, מוסקבה תקבל מטבע קשה והפעם הם לא יעשו את הטעות להשאיר את המטבע הזה בהישג ידן של ממשלות מערביות.

מה צפוי הלאה?

לפי הפייננשל טיימס, כ-70% מהנפט הגולמי הרוסי "נאבקים למצוא קונים". ניתן לראות זאת בתמחור שבו, הנפט הגולמי של אוראל הרוסי נסחר בהנחה של יותר מ-18 דולר לחבית בשוק השבוע. אז נכון לעכשיו שום דבר לא מפריע מבחינה חוקית לאף אחד לקנות או למכור נפט גולמי רוסי, אבל שוקי הנפט והספנות מתמחרים את הסיכון שהדבר עשוי להשתנות בהתראה של רגע. אמנם אי הוודאות הזו קיימת, אבל בעלי המכליות יחפשו אספקה ​​במקומות אחרים. זה אומר שגם סוחרי הנפט נזהרים. אירופה כבר הגבירה את היבוא של גז טבעי נוזלי ומילאה מחדש חלק ממאגרי הגז, אך אין תחליף מהיר לרוסיה שניתן להביא בטווח הקצר.

אז יהיה אמברגו?

האם המערב יכול להטיל אמברגו על הנפט והגז הרוסי? האם אמברגו כזה ישפיע על רוסיה? ועד כמה מדינות המערב היו פוגעות בעצמן על ידי כך? אמברגו אירופאי יכול לקרות, אבל זה לא יהיה קל. מצב שבו שותפת הסחר היחידה של רוסיה היא סין כנראה לא יהיה עמדה אטרקטיבית עבור פוטין. הכלכלה אמנם לא מצליחה, אבל היא עדיין מתפקדת מה שמאפשר להנהגה לטעון שהיא שורדת ומנצחת "במלחמה הכלכלית". כל זה מסובך, ואין כאן ניצחונות קלים לאף אחד.