היסטוריה של איראן ופרס. מה מסתתר מאחורי הריסותיה של פרספוליס? העמודים הענקיים האלה מספרים סיפור של עם שהצליח לבנות את האימפריה הנרחבת ביותר שידעה האנושות. איך מדינה שהולידה את אחת הציבליזציות המבריקות בהיסטוריה שרדה מאות שנים של פלישות, כיבושים ומהפכות כדי להיוולד מחדש בכל פעם? מסע של למעלה מ-5,000 שנה, מהכפרים הניאוליתיים הראשונים ועד לימי הרפובליקה האסלאמית.
כורש הגדול מוביל את הצבא האחמני לכיבושים קרדיט תמונה © À Travers l’Histoire
מעפר לזהב: המסע המופלא של איראן לאורך 5,000 שנה
ערש התרבות: עילם והולדת הכתב
הכל מתחיל לפני כ-7,000 שנה במישורים הפוריים ובהרים הצחיחים של הרמה האיראנית. בין החברות הראשונות, בלטו העילמים בדרום-מערב המדינה (ח'וזיסטן של ימינו). הם פיתחו את אחת מצורות הכתב הקדומות ביותר – הפרוטו-עילמית. הם גם בנו ערים מפוארות כמו שושן, שהפכה לאחת הערים החשובות במזרח הקרוב העתיק.
עליית האחמנים: כורש הגדול ומהפכת זכויות האדם
המהפך האמיתי הגיע בשנת 550 לפנה"ס עם כורש הגדול. תוך פחות מ-20 שנה, כורש כבש את בבל, שחרר את היהודים מהשבי (מחווה שהונצחה בתנ"ך) וייסד את האימפריה הרב-אתנית הגדולה הראשונה בעולם. בניגוד לכובשים אחרים, הוא כיבד את דתם ותרבותם של העמים המנוצחים. "גליל כורש", שהתגלה ב-1879, נחשב עד היום להצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה.
יורשיו, קמביז ודריווש הגדול, הרחיבו את האימפריה מהודו ועד מצרים, כשהם מקימים את "הדרך המלכותית" – האוטוסטרדה של העת העתיקה באורך 2,700 ק"מ.
הסערה המקדונית והרנסנס הסאסאני
בשנת 330 לפנה"ס, אלכסנדר הגדול עבר בפרס כסופה, שרף את פרספוליס ושם קץ לשושלת האחמנית. אך התרבות האיראנית לא מתה. לאחר תקופת הפרתים, קמה האימפריה הסאסאנית (224 לספירה) שביקשה לשחזר את תהילת העבר. הסאסאנים הפכו את הזרתוסטראיות לדת מדינה ופיתחו מנהל, אמנות ופילוסופיה שהתחרו ישירות בביזנטיון.
המהפכה האסלאמית הראשונה ותור הזהב
בשנת 636 לספירה, הכל השתנה. הצבאות הערביים, מונעים ברוח האסלאם החדש, הביסו את הסאסאנים. זה היה שבר תרבותי עצום, אך איראן לא נעלמה – היא "איראנה" את האסלאם. מלומדים פרסים כמו אביסנה (אבן סינא) ורומי הפכו לעמודי התווך של "תור הזהב של האסלאם". הם מביאים את הרפואה, המדע והשירה לשיאים חדשים.
הסיוט המונגולי והשושלת הספווית
במאה ה-13 הגיע הסיוט המונגולי. ג'ינגיס חאן והורדוס החריבו ערים שלמות והשמידו מערכות השקיה עתיקות. איראן איבדה כמחצית מאוכלוסייתה. עם זאת, התרבות הפרסית הייתה חזקה מספיק כדי "לבלוע" את הכובשים – המונגולים התאסלמו ואימצו את המנהל הפרסי.
השושלת הספווית
בשנת 1501 עלתה לשלטון השושלת הספווית. השאה איסמעיל הראשון קבע את האסלאם השיעי כדת המדינה, החלטה שעיצבה את זהותה של איראן עד היום ויצרה גבול עמוק מול העולם הסוני (האימפריה העות'מאנית). אספהאן, הבירה החדשה, הפכה לפנינה ארכיטקטונית שזכתה לכינוי "חצי עולם".
המאה ה-20: נפט, שושלת פהלווי והשפעה זרה
החל מהמאה ה-19, איראן מצאה עצמה תחת לחץ של האימפריה הרוסית והבריטית. ב-1925 הקים רזא ח'אן את שושלת פהלווי והחל במודרניזציה מואצת: בניית אוניברסיטאות, שחרור חלקי של נשים ושינוי שם המדינה מ"פרס" ל"איראן".
בשנת 1953, ה-CIA והמודיעין הבריטי הובילו את מבצע "אייאקס". ההפיכה הפילה את ראש הממשלה הנבחר מוחמד מוסאדק לאחר שהלאים את הנפט. פצע זה בזיכרון האיראני הוביל בסופו של דבר לתסיסה נגד השאה מוחמד רזא פהלווי.
1979 ועד ימינו: הרפובליקה האסלאמית ו"אישה, חיים, חירות"
המהפכה של 1979 הייתה אירוע מטלטל. השאה נמלט, ואייתוללה ח'ומייני חזר מהגלות כדי להקים רפובליקה תיאוקרטית. המדינה עברה מיד מלחמה נוראית של 8 שנים נגד עיראק, שעיצבה דור שלם של חיילים.
כיום, איראן היא מעצמה אזורית הנמצאת במתח פנימי עמוק. צעירים משכילים ונשים הנלחמות על זכויותיהן – כפי שראינו בתנועת "אישה, חיים, חירות" ב-2022 בעקבות מותה של מהסא אמיני וגלי המחאות האחרונים (2025–2026) מראים שהחברה האיראנית לא ויתרה על תשוקתה לחירות.
צפו בסרטון מערוץ היוטיוב הצרפתי © À Travers l’Histoire ("לאורך ההיסטוריה")
למאמרים וסרטונים נוספים על איראן לחצו על הקישור
