אמהות היא שלוחה של נשיות

אחת מכל חמש נשים בארצות הברית לא תלד ילד ביולוגי. כריסטין רייטר היא אחת מהן. מגיל צעיר כריסטין ידעה שהיא לא תלד. היא דבקה בדעתה, למרות התעקשותם של אנשים רבים, כולל הרופא שלה. בהרצאה עוצמתית היא משתפת את סיפורה על בקשתה לעבור עיקור וטוענת כי אמהות היא שלוחה של נשיות, לא ההגדרה שלה.

לחץ חברתי להורות

מגיל צעיר כריסטין זיהתה את הציפייה החברתית מנשים לא רק להביא ילדים אלא גם לרצות בכך. היא מעולם לא רצתה להיות אמא ולאורך חייה נתקלה בזלזול, בהקטנה ובהנחה ש“עוד תשנה את דעתה”. הבחירה שלא להביא ילדים נתפסת בחברה כחריגה ואף אנוכית. אף אחד לא נותן את דעתו לסיבות מורכבות ולגיטימיות כמו בריאות, גנטיקה, משאבים, תפיסת משפחה אחרת או פשוט רצון אישי.

תופעת הפטרנליזם הרפואי

רייטר מתמקדת בהחלטתה לעבור עיקור כירורגי (קשירת חצוצרות) ומתארת את המסע הקשה שעברה מול מערכת הרפואה. היא חושפת את תופעת הפטרנליזם הרפואי, מצב שבו רופאים מחליטים “מה טוב למטופלת” בניגוד לרצונה המוצהר. למרות שעמדה בכל הדרישות החוקיות היא נתקלה ברופאים מתנשאים וחקירות חודרניות ש הטילו ספק ביכולתה לקבל החלטות על גופה. אחת ההתנגדויות הייתה התניה של ההליך ברצונות עתידיים של בן זוג היפותטי.

הזכות הבסיסית של נשים להגדרה עצמית

המסר המרכזי של כריסטין רייטר הוא שאימהות אינה ההגדרה של נשיות. ערכה של אישה אינו נמדד בילדים שהיא מביאה לעולם. היכולת להביא חיים אינה ייעוד אלא בחירה. יש דרכים רבות למשמעות, משפחה ואושר וכולן צריכות להיות מבוססות על הזכות הבסיסית להגדרה עצמית.