התקף חרדה

באתר zemaze.co.il, מיזם שיתופי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית ותרגום תוכן לעברית תמצאו תכנים בהם מופיע הערך התקף חרדה.

לעבור את התקופות הקשות: למה רגעים חיוביים קטנים יכולים להצית יצירתיות ותקווה

אדם יושב ליד שולחן וכותב במחברת כשקרן אור מאירה מבחוץ. המחשה ליצירתיות וחשיבה חיובית בזמנים קשים

בזמנים שבהם רבים מחפשים כוח להמשיך קדימה, מחקרים בפסיכולוגיה מגלים כיצד רגעים של חשיבה חיובית עוזרים להתמודד עם מציאות מורכבת. מרטין סליגמן (Martin Seligman) נחשב לאבי תחום הפסיכולוגיה החיובית. בהרצאותיו הוא מתמקדבכוחות נפשיים, חוסן ותקווה.

אדם יושב ליד שולחן וכותב במחברת כשקרן אור מאירה מבחוץ. המחשה ליצירתיות וחשיבה חיובית בזמנים קשים

איך למצוא אור בזמנים קשים

תקווה, סולידריות ויכולת להתגבר על משברים

בתקופות של מתיחות ואי־ודאות, טבעי להרגיש לחץ או דאגה. מחקרים בפסיכולוגיה מראים שגם בזמנים קשים בני אדם וחברות שלמות מסוגלים לפתח חוסן יוצא דופן. לפי מחקריו של מרטין סליגמן, דווקא בתקופות מאתגרות מתגלים לעיתים הכוחות האנושיים החזקים ביותר.

התובנות של מרטין סליגמן

  • חוסן הוא תכונה שניתן לפתח. מחקרים מראים שאנשים יכולים ללמוד דרכים לחיזוק היכולת שלהם להתמודדות עם לחץ ואתגרים.

  • משמעות ומטרה מחזקות את הנפש. כשאנשים מרגישים שהם חלק ממשהו גדול מהם, היכולת להתמודד עם קשיים גדלה משמעותית.

  • קהילה ותמיכה הדדית הן גורם קריטי. בתקופות קשות, קשרים חברתיים ומשפחתיים מסייעים להפחית חרדה ולהגביר תחושת ביטחון.

  • אופטימיות אינה נאיביות. לפי סליגמן, אופטימיות מבוססת על פרשנות מאוזנת של המציאות ועל אמונה ביכולת לשנות אותה.

  • משברים יכולים להצמיח כוח חדש. דווקא אירועים קשים מובילים אנשים וקהילות לפתח יצירתיות, אומץ ושיתופי פעולה.

  • בני אדם אינם רק יצורים שמגיבים לפחד וללחץ. אנחנו מסוגלים לבנות תקווה, משמעות וחוסן. בתקופות של טלטלה, אנחנו שואבים עוצמה יוצאת דופן מהחיבור בינינו, מהשליחות ומהידיעה שאנחנו מסוגלים לנצח כל אתגר.

  • הפסיכולוגיה המודרנית צריכה לא רק לטפל במחלות נפש אלא גם לבנות אושר, משמעות וחוסן נפשי.

שלושה סוגי חיים שמובילים לרווחה נפשית:

  • חיים של הנאה
  • חיים של מעורבות
  • חיים של משמעות.

לפעמים האור מגיע ממקום אחר לגמרי

רבים שואלים היום איך למצוא אור בזמנים קשים. מחקריו של סליגמן ופרויקט הצילום של בתו מנדי מציעים זווית מפתיעה. לא הסבל הוא שמוליד יצירתיות, אלא דווקא רגעים של חיבור, משמעות ותקווה.

כשהחדשות מלאות במתחים ובאי-ודאות קל להאמין לאחד המיתוסים התרבותיים החזקים ביותר שיצירתיות נולדת מתוך סבל. אבל סליגמן טוען שהרעיון הזה לא רק מוטעה אלא גם עלול להזיק. לדבריו, במשך שנים הושפעו תפיסות החיים המערביות מרעיונות פילוסופיים שלפיהם הדבר הטוב ביותר שאדם יכול להשיג הוא פשוט להפחית את סבלו ככל האפשר. סליגמן מציע הסתכלות שונה: החיים אינם רק ניסיון לצמצם כאב, אלא גם הזדמנות לבנות רווחה, משמעות ויצירתיות.

מיתוס הסבל שמוליד יצירתיות

1. האופציה האקטיבית והמדעית (מומלצת):

התרבות הפופולרית אמנם מאדירה את דמות האמן המיוסר ומקדשת את הרעיון ש'האור נכנס דרך הסדקים', אך המחקר הפסיכולוגי משרטט תמונה מורכבת בהרבה. סליגמן קובע חד-משמעית: דיכאון עמוק אינו מאיץ יצירתיות – הוא חונק אותה.

למעשה, דווקא מצבים רגשיים שליליים גורמים לנו להיצמד למה שאנחנו כבר מכירים, במקום לחקור רעיונות חדשים. לעומת זאת, מצבים של רווחה נפשית ורגשות חיוביים הם אלה שמרחיבים את החשיבה ומעודדים יצירתיות.

PERMA – חמשת העמודים של רווחה נפשית

הגישה של סליגמן מתבססת על מודל בפסיכולוגיה החיובית המגדיר חמישה מרכיבים מרכזיים של רווחה אנושית:

  • רגשות חיוביים – תחושת שמחה, תקווה וסיפוק

  • מעורבות וזרימה – רגעים שבהם אנחנו שקועים לגמרי בפעילות

  • מערכות יחסים – קשרים אנושיים משמעותיים

  • משמעות – תחושה שהחיים שלנו תורמים למשהו גדול יותר

  • הישגים – תחושת הצלחה והתקדמות

חמשת המרכיבים הללו מייצרים את הקרקע הפורייה ביותר לרעיונות חדשים ולעשייה יצירתית.

למה מצב רוח טוב דווקא מעודד יצירתיות

עשרות מחקרים מצאו קשר ברור בין מצבים רגשיים חיוביים לבין חשיבה יצירתית. במצבים כאלה המוח נוטה לחקור אפשרויות חדשות, לחבר בין רעיונות שונים וליצור פתרונות מקוריים. במילים אחרות, היצירתיות אינה תוצאה של סבל אלא של מצבים שבהם אנחנו מרגישים בטוחים מספיק כדי לחקור ולגלות.

צילום כדרך לראות את הטוב

הצלמת מנדי סליגמן מצאה דרך מעשית ליישם את הרעיונות הללו בחיי היומיום. במשך שנים צילום היה עבורה תחביב יצירתי, עם הזמן היא הבינה שהוא גם כלי משמעותי לשיפור רווחה נפשית.
לדבריה הצילום מאפשר להיכנס למצב של קשב עמוק וזרימה, לחזק קשרים עם אנשים אחרים וליצור תחושת הישג.

לאן מכוונים את המצלמה

במהלך תקופת הקורונה גילתה מנדי תובנה מעניינת. לא רק עצם הצילום משפיע על מצב הרוח אלא גם מה בוחרים לצלם. כאשר היא התמקדה בסיטואציות לא נעימות היא הרגישה עצובה יותר.
אבל כאשר הפנתה את המצלמה לרגעים של שמחה, קשרים אנושיים ורגעים קטנים של יופי, מצב הרוח שלה השתנה בהתאם. המצלמה הפכה לכלי שמחדד את היכולת לראות את הרגעים הטובים.

כוחם של הרגעים הקטנים

בקהילת הצילום שאליה השתייכה בניו יורק הצלמים נהגו להיפגש לארוחות צהריים שבועיות. לא הייתה תחרות, לא פרסים. רק אנשים שמביאים תמונות, מסתכלים יחד ומדברים עליהן. המפגשים הפשוטים הללו חיזקו אצל המשתתפים תחושה של קהילה, השראה ושיתוף, שלושה מרכיבים מרכזיים ברווחה נפשית

יצירתיות אינה נולדת מסבל

אחת הטענות החשובות של סליגמן היא שהמיתוס על “סבל שמוליד יצירתיות” עלול להיות מסוכן, במיוחד עבור צעירים.

כאשר החברה מציגה סבל נפשי כמשהו רומנטי או הכרחי ליצירה, היא עלולה לגרום לאנשים להימנע מחיפוש עזרה. במציאות, אומר סליגמן, טיפול פסיכולוגי ותרופתי יכול לעזור מאוד לאנשים המתמודדים עם דיכאון. והיצירתיות לפי המחקרים מגיעה דווקא כאשר האדם מצליח להגיע למצב רגשי טוב יותר.

לראות את האור

הלקח המרכזי מהשיחה בין סליגמן לבתו הצלמת פשוט אך עמוק. הדרך לחיים יצירתיים ומשמעותיים אינה עוברת דרך טיפוח הסבל, אלא דרך חיפוש מודע אחר רגעים של חיבור, משמעות ותקווה. לפעמים כל מה שצריך הוא לשנות את נקודת המבט – או אפילו את כיוון המצלמה. ברגע שאנחנו מתחילים לשים לב לרגעים הקטנים של טוב סביבנו, מתברר שהאור לא חייב להיכנס דרך הסדקים. לפעמים הוא פשוט כבר שם.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © The Institute of Art and Ideas

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

איך להרגיע את החרדה בעשר דקות? שיטת הנוירוביולוגית וונדי סוזוקי

פרופסור וונדי סוזוקי (Wendy Suzuki) מרצה על במת TED על המדע של החרדה ודרכי התמודדות עם סטרס באמצעות נוירוביולוגיה.

לחץ הוא חלק בלתי נמנע מהחיים, בעיקר במציאות הישראלית. האופן בו אנחנו מתמודדים עם חרדה יכול לעשות את כל ההבדל. ד"ר וונדי סוזוקי (Wendy Suzuki) טוענת כי חרדה יכולה להיות מועילה כאשר מתייחסים אליה נכון. אנחנו לא צריכים להילחם בחרדה. שימוש במנגנונים הביולוגיים של החרדה יכול להפוך אותנו לחסינים יותר.

פרופסור וונדי סוזוקי (Wendy Suzuki) מרצה על במת TED על המדע של החרדה ודרכי התמודדות עם סטרס באמצעות נוירוביולוגיה.

לנצח את החרדה | קרדיט. © TED

מי היא וונדי סוזוקי?

ד"ר וונדי סוזוקי היא פרופסורית בעלת שם עולמי לנוירוביולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת ניו יורק. סוזוקי הקדישה את הקריירה שלה לחקר הפלסטיות של המוח. היא נחשבת לאחת המומחיות המובילות בעולם לקשר שבין פעילות גופנית, זיכרון וניהול רגשות. ספרה "Good Anxiety" הפך למניפסט עבור מנהלים וקובעי מדיניות שמחפשים דרך לשגשג תחת לחץ קיצוני.

להפוך את החרדה לכוח

המדע שמאחורי "אמבטיית הבועות" המוחית

השיטה הייחודית של סוזוקי לא מסתפקת בעצות של "תחשבו חיובי". היא מציעה הינדוס של הכימיה במוח. באמצעות שילוב בין נשימה מבוקרת (המפעילה את המערכת הפאראסימפתטית) לבין תנועה אינטנסיבית, היא יוצרת מה שהיא מכנה "אמבטיית בועות נוירוכימית". מדובר בהצפה של המוח בדופמין, סרוטונין ואנדורפינים שמנטרלים את השפעות הקורטיזול (הורמון הלחץ).

מה אומרים המומחים על השיטה?

הגישה של סוזוקי זכתה לשבחים מקיר לקיר בקהילה המדעית ובמגזינים כמו Forbes ו-The Guardian. בניגוד לשיטות הרגעה פסיביות, סוזוקי מעניקה "ארגז כלים אקטיבי" שמתאים לאנשים שאין להם זמן לשעה של מדיטציה באמצע יום עבודה עמוס. היא הופכת את החרדה מ"רעש רקע" ל"מערכת התראה" שניתן לנהל.

 איך השיטה יכולה לעזור לנו

המוח שלנו נמצא במצב מתמיד של "הילחם או ברח" (Fight or Flight). הכלים של סוזוקי, החל מנשימת קופסה לפני ישיבת קבינט או פגישה עסקית חשובה, ועד ל"התפרצויות פעילות" בבית בין עדכוני החדשות הם קריטיים לשמירה על צלילות דעת. הם מאפשרים לנו לא רק "לשרוד" את המצב, אלא להשתמש באנרגיה של החרדה כדי לזהות הזדמנויות ולחזק את האמפתיה בינינו.

צפו בסרטון מערוץ © TED, הנה התמליל:

אתם מכירים את זה שאתם מקבלים אימייל מעורפל מהבוס שלכם ומתחילים להרגיש כפות ידיים מזיעות
ואת התחושה הריקה והמבוהלת הזו בבטן? ברוכה השבה, חרדה.

רובנו חושבים על חרדה כעל דבר רע, משהו שצריך להימנע ממנו בכל מחיר. אבל מה אם לא? מה אם הייתם יכולים לקחת את כל האנרגיה הזו שמתרוצצת במוח ובגוף שלכם ולהפוך אותה למשהו מועיל?

הדרך שבה אנחנו עובדים

רמות החרדה העולמיות, גם מהסוג הקליני וגם מהסוג שאני מכנה “היומיומי”, עלו בצורה עצומה בשנים האחרונות. רבים מאיתנו מבחינים בכך בעבודה. אנחנו אולי חושבים על חרדה כעל משהו
שהיינו מעדיפים להשאיר בצד הדרך אם היינו יכולים. אבל חרדה היא כלי חשוב שהתפתח במהלך האבולוציה שלנו ושאנחנו משתמשים בו כדי להימנע מסכנה. היא חיונית להישרדות שלנו.

אז איך ייתכן שאנחנו אפילו לא מרגישים מוגנים על ידה? זה משום שעוצמת רמות החרדה האישיות והקולקטיביות שלנו הוגברה הרבה יותר מדי. ויותר מדי אפילו מדבר שעשוי להיות טוב כמו חרדה, הוא מזיק.

אז אני רוצה לשתף שני כלים עוצמתיים ומבוססי מדע להנמכת הווליום של החרדה שלנו ולעזור להחזיר אותה למצב המועיל והמגן שלה. שני הכלים האלה מתחילים בחיבור לגוף שלנו.

נשימה

כלי מספר אחד הוא עבודה עם הנשימה. פשוט נשימות עמוקות ואיטיות. לשאוף לאט ולנשוף לאט. זו יכולה להיות אחת הדרכים המיידיות ביותר להרגיע חרדה. כי נשימה עמוקה מפעילה ישירות את החלק הטבעי במערכת העצבים שלנו שאחראי להפחתת מתח, הנקרא המערכת הפאראסימפתטית.

 שלב 1: נשימת קופסה (Box Breathing) השקט שלפני הסערה

כשאתם מרגישים את הלב מתחיל לדפוק מול כותרת חדשותית או אימייל לחוץ, סוזוקי ממליצה על הכלי המיידי ביותר:

  1. שאיפה: עמוקה ואיטית במשך 4 שניות.

  2. החזקה: השאירו את האוויר בריאות למשך 4 שניות.

  3. נשיפה: הוצאת אוויר איטית במשך 4 שניות.

  4. החזקה: המתינו 4 שניות לפני השאיפה הבאה. התוצאה: הפעלה ישירה של המערכת הפאראסימפתטית ש"מכבה" את תגובת הלחץ.

אפשר אפילו לעשות זאת באמצע שיחה שמעוררת חרדה, ואף אחד לא ישים לב. הרבה אנשים, מנזירים עתיקים ועד מתרגלי מדיטציה מודרניים, גילו את הכלי הזה ומשתמשים בו כל הזמן.

שלב 2: "אמבטיית בועות" נוירוכימית ב-10 דקות

סוזוקי מדגישה שכל תנועה נחשבת. לא צריך חדר כושר, צריך פשוט להזיז את הגוף:

  • במשרד: צאו להליכה קצרה סביב הבלוק או עלו במדרגות במקום במעלית.

  • בבית: שימו שני שירים אהובים ורקדו בסלון כאילו אף אחד לא מסכל.

  • הבונוס המדעי: התנועה משחררת דופמין וסרוטונין שמעלים את מצב הרוח ומורידים את רמות החרדה לנורמה בתוך דקות ספורות.

תנועה

כלי מספר שתיים: להזיז את הגוף. גם לזה יש השפעות חיוביות מיידיות על מצב הרוח שלכם, אבל מסיבה אחרת.

בכל פעם שאתם מזיזים את הגוף שלכם, אתם משחררים שפע של נוירוכימיקלים מועילים במוח שלכם. הנוירוכימיקלים האלה כוללים דופמין, סרוטונין, נוראדרנלין ואנדורפינים. החומרים הכימיים במוח מגבירים מצב רוח ותחושת תגמול, שפועלים גם להעלאת מצבי רוח חיוביים וגם להפחתת מצבי רוח שליליים.

אני אוהבת לומר שכל פעם שאתם מזיזים את הגוף, זה כמו לתת לעצמכם אמבטיית בועות נפלאה של נוירוכימיקלים למוח שלכם. אז כשהאימייל מהבוס נכנס והלב מתחיל לדפוק במהירות,
מה בדיוק אפשר לעשות?

אם אתם במשרד

נסו לצאת להליכה קצרה סביב הבלוק או אפילו ללכת לחדר הציוד כדי לקחת פתקים דביקים. אם אתם עובדים מהבית, שימו שניים מהשירים האהובים עליכם ורקדו בסלון כאילו אף אחד לא מסתכל.

מחקרים הראו שכל מה שצריך זה עשר דקות של הליכה
כדי לקבל את ההשפעות שמגבירות מצב רוח. אבל היו יצירתיים עם זמן התנועה שלכם. בין אם זו סשן קצר של שאיבת אבק אנרגטית בסגנון “מיסיס דאוטפייר” כשאתם לחוצים מדד־ליין,
או סט של קפיצות במקום, או לרדת מהמעלית קומה אחת מוקדם יותר כדי לעלות במרץ את גרם המדרגות האחרון לפני פגישה חשובה. כל האפשרויות האלה יעזרו להוריד את רמות החרדה שלכם.

בדקתי את ההשפעה הזו על הסטודנטים שלי ב-NYU

לפני שהובלתי אותם בסשן תנועה שכלל תנועות מקיקבוקס, ריקוד, יוגה ואמנויות לחימה, קודם נתתי להם למלא שאלון הערכת חרדה. עשיתי את זה בשילוב אמירות חיוביות בקול.

לאחר מכן ביקשתי מהם למלא שוב את אותו שאלון חרדה.
מה קרה? אחרי סשן התנועה שלנו, ציוני החרדה שלהם ירדו לרמות נורמליות. זהו דוגמה עוצמתית ומעשית מהחיים האמיתיים
שאתם יכולים להשתמש בה כבר היום. אז הקפידו לשלב התפרצויות פעילות כאלה במהלך היום שלכם. נסו אחת מהן בפעם הבאה שאתם מרגישים לחץ. זה באמת יכול לגרום לכך שהחרדה תרגיש פחות משתלטת.

ברגע שאתם מתחברים לגוף שלכם ומנמיכים את הווליום של החרדה, שני דברים חשובים יקרו. ראשית, כשאותו אימייל ייכנס, תהיו בעמדה טובה יותר להעריך מה בו גורם לכם לחרדה.
האם זה שלקחתם על עצמכם יותר מדי או שאתם מרגישים חוסר ביטחון לגבי מיומנות מסוימת?

במילים אחרות, תוכלו להשתמש ברגש הזה, חרדה, בדיוק לשם מה שהוא התפתח. חרדה מזהירה אתכם מפני סכנות אפשריות כדי שתהיו מודעים להן ותמצאו דרכים יעילות ויצירתיות להתמודד איתן בחיי היומיום שלכם.

תקשורת

שנית, ברגע שתזהו את אותות האזהרה שבחרדה שלכם, תוכלו לתקשר עם אחרים. ייתכן שתבקשו עצה מעמית מהימן כאשר הסוגיה הקשה הזו עולה. או שאולי אפילו תנהלו שיחה עם הבוס שלכם על איך לתעדף פרויקטים. מכיוון שכבר אינכם במצב של “הילחם או ברח”, בקשת התמיכה הזו לא תרגיש מאיימת כמעט כמו קודם. ואחת המתנות הגדולות ביותר בגישה לחרדה שלכם בדרך הזו
היא שתוכלו להבחין בסימנים המובהקים של חרדה בכל מי שסביבכם, במיוחד באותן צורות של חרדה שאתם מכירים היטב.

ומה זה יעשה?

זה יאפשר לכם להעניק לאדם הזה חיוך או מילה טובה כדי לעזור לו לעבור את הרגע הזה. במילים אחרות, התפיסה האישית שלכם של חרדה יכולה להגביר את כוח-העל האישי שלכם – אמפתיה.

ואני לא יכולה לחשוב על משהו שאנחנו צריכים בעולם הזה היום יותר מרמות גבוהות יותר של אמפתיה זה לזה.

מה המסר העיקרי?

אם תנשמו, תזוזו ותשימו לב למה שהחרדה מאותתת לכם, תרגישו יותר מסופקים, יותר יצירתיים, יותר מחוברים ופחות לחוצים באופן כללי. וזו המשאלה שלי לכל אחד ואחת מאיתנו.

תובנות טד

ערוץ היוטיוב של TED © (Technology, Entertainment, Design) מוביל את השיח העולמי כבר שנים תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". חפשו ב-Ted הרצאות על טכנולוגיה, בידור ועיצוב – בנוסף למדע, עסקים, סוגיות גלובליות, אמנויות ועוד.

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

משחק ה-3 דקות: הטריק שיוריד מיידית את מפלס הלחץ והחרדה

הלחץ משתלט? הכירו את "משחק ה-3 דקות": טכניקת 5-4-3-2-1 שתעצור את התקף החרדה ותחזיר לכם את מיידית את השליטה

משחק ה-3 דקות: הטריק שיוריד מיידית את מפלס הלחץ והחרדה.

הלחץ משתלט? הכירו את "משחק ה-3 דקות": טכניקת 5-4-3-2-1 שתעצור את התקף החרדה ותחזיר לכם את מיידית את השליטה

אילוסטרציה של "משחק ה-3 דקות"

טכנולוגיות מתקדמות בפלטפורמות מדיה יצירתיות

מהשיטה המדעית ועד האבולוציה, או ממדע השינה ועד לרפואה רגנרטיבית ב-"שותפות בחינוך" מאמינים שבעזרת הכלים והגישה הנכונים ניתן להנגיש את עקרונות היסוד של המדע לכולם. הסרטון הפעם על משחק ה-3 דקות להפחתת לחץ.

הטכניקה שפותחה על ידי פסיכולוגים קליניים

טכניקת ה-5-4-3-2-1 היא חלק ממשפחת שיטות הקרקוע (Grounding), אשר פותחו על ידי פסיכולוגים קליניים ומומחי טראומה. השיטות הללו נוצרו במקור כדי לסייע למטופלים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ומחרדה כרונית חמורה. המטרה היא להסיט באופן יזום את המיקוד מהסכנה הנתפסת (המחשבה הפנימית) אל המציאות החיצונית המיידית, ובכך לשלוח אות הרגעה למערכת העצבים המאותת לה שהגוף בטוח.

הפוסט נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות ובהירות, הפנייה מיועדת כמובן לנשים וגברים כאחד.

הקרס שישלוף אותך מהמתח ויוריד את לחץ החרדה

אנחנו חיים בתקופה של עומס קוגניטיבי ומתח גבוה. המוח שלנו שבוי במחשבות על העתיד או על העבר. איך למצוא "קרס חירום" שימשוך אותך חזרה לרגע הנוכחי ויירגיע את מערכת העצבים, בתוך פחות מ-3 דקות.

המדע ב-3 דקות: היתרון של חמשת החושים

המתח והחרדה נמצאים במוח הקדמי (החלק החושב). כדי לעקוף אותם, עלינו להפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית באמצעות נתונים חזקים מהסביבה.

ההיגיון

שימוש ממוקד וחזק בחמשת החושים דורש מהמוח כמות גדולה של משאבים קוגניטיביים, ובכך הוא נאלץ "לכבות" את המחשבות החרדתיות.

הכללים של "משחק ה-3 דקות" (טכניקת 5-4-3-2-1)

זוהי רשימה פשוטה שצריך לעבור עליה לאט ובהקפדה, בדגש על איטיות ונשימה.

מה אתה רואה

זהה ונקוב בשמם של 5 דברים שונים שאתה רואה כרגע.

מה אתה מרגיש במה אתה נוגע

זהה ונקוב ב- 4 דברים שונים בהם אתה נוגע או שאתה מרגיש (הרגליים על הרצפה, הבד של הבגדים, מרקם השולחן).

מה אתה שומע: זהה 3 צלילים שונים (רחוקים וקרובים)

מה אתה מריח

זהה 2 ריחות שונים. אם אין, נקב בשמות שני ריחות שאתה אוהב/זוכר.

מה אתה טועם

זהה טעם כלשהו שיש לך בפה כרגע, טעם של מסטיק או מים.

מתי להשתמש בטכניקת "קרס"?

ניתן להשתמש ב-"קרס" בזמן התקף חרדה קל, לפני שיחת טלפון מלחיצה, לפני שינה. אל תחכה לרגע משבר כדי לתרגל. נסה את "משחק ה-3 דקות" עכשיו. תוך שבועיים תרגיש עד כמה קל לשלוף את עצמך מתוך הלחץ.

צפו: איך זה עובד בפועל?

קחו כמה דקות לצפות בהדגמה הוויזואלית המרגיעה הזו. גם אם לא תבינו כל מילה, קצב הנשימה והתמונות יעזרו לכם להיכנס לאווירה הנכונה.

תרגום תמליל הסרטון: שיטת ה-5-4-3-2-1

שיטת ה-5-4-3-2-1 היא תרגיל קרקוע שיכול לעזור לכם להישאר ברגע הנוכחי ולהימנע ממחשבות שליליות ומדאגות. אתם יכולים לבצע את התרגיל הזה בכל מקום… בבית, בבית הספר, ברכב, או אפילו באמצע המון של אנשים.

אפשר לבצע את התרגיל בישיבה, בעמידה או בשכיבה

בספירה לאחור מחמש, השתמשו בחושים שלכם כדי לציין דברים בסביבתכם. התאמצו להבחין בפרטים הקטנים של הדברים האלו.

כך עושים זאת

התחילו בנשימה עמוקה פנימה דרך האף, ונשיפה החוצה דרך הפה. לאחר מכן, הביטו לאט על הסביבה שלכם. מצאו חמישה דברים שאתם יכולים לראות סביבכם… אולי תראו פוסטר צבעוני על הקיר, קורי עכביש על מדף הספרים, המנורה שעל שידת הלילה עם האהיל האדום, החתול שישן בשלווה על הכיסא, או הקקטוס שעל השידה שסוף-סוף פרח.

לאחר מכן, ציינו ארבעה דברים שאתם יכולים לגעת בהם – הספל החם שבין ידיכם, השמיכה הרכה שעל המיטה, בד הג'ינס של המכנסיים, או השטיח המחוספס שמתחת לכפות הרגליים.

כעת, הקשיבו לשלושה דברים שאתם יכולים לשמוע. אולי תקתוק השעון, הזמזום השקט של המחשב, או רעש התנועה מבחוץ.

עכשיו נסו למצוא שני דברים שאתם יכולים להריח. התה שבספל שלכם, או הריח הנקי של הבגדים. ולבסוף, ציינו רגש אחד שאתם מרגישים.

זוהי דרך לקרקע את עצמכם כך שתוכלו להרגיש נוכחים ברגע ושאתם בשליטה על סביבתכם. עכשיו נסו בעצמכם. השתמשו בשיטה הזו כשאתם מרגישים מוצפים, כדי להחזיר את עצמכם לרגע ההווה.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © The Partnership In Education. השותפות בחינוך היא תוכנית הממוקמת באוניברסיטת דוקיין. פנסילבניה. התוכנית שמה לה למטרה לשפר את חינוך ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ואת אוריינות הבריאות. התוכנית הממומנת בחלקה על ידי המכונים הלאומיים לבריאות, מתמחה ביצירת מוצרים חינוכיים חדשניים ומעשיים. המוצרים האלה הופכים את המדע למרתק ומהנה עבור מורים, תלמידיהם ולומדים בכל הגילאים.

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם פערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו משלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה. בנוסף, תמצאו אצלנו סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין מגמות עולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו