גרמניה הנאצית

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך גרמניה הנאצית.

המאבק על גרינלנד

למה ארה"ב נטשה את בסיסיה בגרינלנד

המאבק על גרינלנד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © WSJ, הערוץ הרשמי של הוול סטריט ג'ורנל. הערוץ לוקח אתכם לתוך סיפורים ואירועים שנבחרו בקפידה. כאן תוכלו להעמיק לתוך החדשות והתובנות החשובות לכם. בסרטון הפעם – תיאור מאמצי דנמרק להגביר את ההגנה על גרינלנד והאזור הארקטי. הנכס המאוד אסטרטגי הזה נחשק על ידי הנשיא טראמפ בשל מיקומו האסטרטגי בין צפון אמריקה לרוסיה.

רקע

דנמרק הודיעה על השקעות של מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד, האי הארקטי העצום ועתיר המשאבים שמיקומו הופך אותו לנכס גיאופוליטי מהותי. ארה"ב, שמחזיקה בו כיום בסיס צבאי אחד (פיטופיק), מפעילה לחץ על קופנהגן להגדיל את אחריותה הצבאית באי, בעיקר על רקע התגברות המתיחות העולמית ורוסיה.

הנוכחות האמריקאית בגרינלנד החלה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר ארה"ב חששה שגרמניה הנאצית תשתלט על האי. מאז, וביתר שאת במלחמה הקרה, ארה"ב ביססה נוכחות צבאית רחבה – כולל פרויקטים סודיים כמו בסיס תת-קרחי לטילים גרעיניים.

בתום המלחמה הקרה גרינלנד איבדה מחשיבותה האסטרטגית וארה"ב נטשה את מרבית הבסיסים. עם זאת, הבסיס שנותר עודנו פעיל ומעודכן בטכנולוגיות התרעה מוקדמת ומעקב חללי כחלק ממערך NORAD (פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה).

מנגד, דנמרק שמרה על נוכחות ביטחונית מינימלית – בעיקר בתחום האזרחי. אבל כעת, תחת לחץ אמריקאי, היא מצהירה על הרחבת יכולותיה, כולל רכישת רחפנים, ספינות וצוותי מזחלות כלבים לפעולה באזורים מבודדים בצפון גרינלנד.

מדובר בשילוב של תגובה לאיום הרוסי והתגמשות מול הממשל האמריקאי, במיוחד נוכח ההתעניינות הפומבית של הנשיא טראמפ בשליטה באי.
עם זאת, לדנמרק מגבלות כלכליות וביטחוניות, במיוחד בשל התחייבויותיה לאוקראינה ולזירה הבלטית.

בעוד שלארה"ב עדיין שמורות זכויות פעולה נרחבות בגרינלנד, כולל אפשרות להרחבת בסיסים או פעולה צבאית בזמן חירום, יש מי שסבורים שהשקעה אמריקאית ישירה תהיה יעילה יותר.

בתוך כך, יש בגרינלנד תחושת אי-נוחות: תושבים מקומיים חוששים להיות קורבן לעימות בין מעצמות. חלקם אף הביעו דאגה מכך שארה"ב עלולה פשוט להשתלט על האי אם תחליט.

תרגום הסרטון

קריינית:

"דנמרק מתכננת להשקיע מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד – נכס אסטרטגי במיוחד שמעורר עניין מצד הנשיא טראמפ".

דונלנד טראמפ:

"אנחנו צריכים את גרינלנד".

קריינית:

"האי הארקטי, ששטחו פי שלושה מגודלה של טקסס, עשיר באדמות נדירות, נפט וגז. בנוסף, מיקומו מעניק לו חשיבות קריטית מבחינה מסחרית והגנתית באזור.
לארצות הברית יש כיום בסיס צבאי אחד באי. בביקורו האחרון שם, סגן הנשיא מתח ביקורת על דנמרק".

ג'יי. די. ואנס:

"השקעתם פחות מדי בביטחון של חבל ארץ המדהים הזה, המאוכלס באנשים יוצאי דופן. זה חייב להשתנות".

קריינית:

"אז כך דנמרק מגבירה את מאמציה להגן על גרינלנד. ולמה ארה"ב נטשה בעבר עמדות רבות ברחבי האי הקפוא? זה התחיל במלחמת העולם השנייה. ארה"ב החלה להציב כוחות בגרינלנד לאחר שדנמרק נכבשה על ידי הנאצים".

 סון אנגל רסמוסן:

"בארה"ב חששו שגרמניה תשתלט על גרינלנד’ מקום אסטרטגי במיוחד בין צפון אמריקה לרוסיה".

קריינית:

"כשקופנהגן הייתה תחת כיבוש נאצי, גרינלנד נזקקה נואשות להגנה ואספקה. לכן, השגריר הדני בוושינגטון פעל ביוזמה עצמאית ושנויה במחלוקת וחתם על הסכם עם ארה"ב.
ההסכם הפך את ארה"ב למגינתה בפועל של גרינלנד ואיפשר לה להקים ביצורים באי.
בשנים הבאות, ארה"ב התפשטה במהירות והקימה עמדות צבא, תחנות רדיו ושדות תעופה".

אולריק פראם גד:

"היה צורך לחסל תחנות מזג אוויר גרמניות שסיפקו מידע חשוב למאמץ המלחמתי באירופה. בנוסף, ארה"ב רצתה לאבטח את מכרה הקריוליט באיביטוט שהיה אז הדרך היחידה לייצר אלומיניום, חומר קריטי למלחמה. כמו כן, היה צורך להקים מסלול תעופה שישמש תחנת ביניים בין ארה"ב לבריטניה".

קריינית:

"בעקבות מלחמת העולם השנייה דנמרק הצליחה לשקם את קשריה עם גרינלנד".

אולריק פראם גד:

"הדנים חזרו ואמרו: טוב, עכשיו אנחנו מצפים שתעזבו. אבל לארה"ב היו תוכניות אחרות".

קריינית:
"במקום לעזוב, על רקע המלחמה הקרה, בשנת 1951 ארה"ב חתמה עם דנמרק על הסכם חדש".

סון אנגל רסמוסן:

ההסכם איפשר לארה"ב להישאר בגרינלנד ולהרחיב את הבסיסים. כפי שעשתה במלחמה נגד גרמניה, כך גם כעת מול ברית המועצות".

קריינית:

"אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר היה הקמת בסיס צבאי מתחת לקרח. הבסיס הוצג כ-"מרכז מחקר ארקטי", אבל מסמכים מסווגים שפורסמו לימים חשפו את מטרתו האמיתית- הפיכת גרינלנד לפלטפורמת שיגור לטילים גרעיניים. הבסיס כלל מנהרות, מעבדות ומבנים בשממה הקפואה. אבל לאחר סיום המלחמה הקרה, ארה"ב שינתה את מוקד עיסוקה וגרינלנד איבדה מחשיבותה הצבאית. ארה"ב נטשה בסיסים רבים ולעיתים השאירה מאחור ציוד צבאי שעדיין נמצא שם".

סון אנגל רסמוסן:

"מאז 2004, ארה"ב שומרת נוכחות צבאית רק בבסיס אחד, מה שהיה בעבר "בסיס חיל האוויר תולה" וכיום נקרא "בסיס החלל פיטופיק". בפיטופיק מוצבים מכ"מים מתקדמים להתרעה מפני טילים בליסטיים, במיוחד מרוסיה, וכן מערכות מעקב חלל שתומכות בפעילות NORAD, פיקוד ההגנה האווירית והחלל של צפון אמריקה המשותף לארה"ב וקנדה".

קריינית:

"לעומת זאת, לדנמרק הייתה תמיד נוכחות ביטחונית מינימלית בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"החלוקה הייתה פשוטה: ארה"ב מגנה על צפון אמריקה, ודנמרק מתעסקת בעיקר בתפקידי משמר חופים אזרחי".

קריינית:

"אבל כעת גוברים הלחצים מצד ארה"ב שדנמרק תגביר את השקעתה בהגנה על גרינלנד".

ג'יי. די. ואנס:

"הייתה הרבה ביקורת מדנמרק. הרבה מתקפות על ממשל טראמפ, על הנשיא, עלי, על אחרים בממשל שלנו על כך שאמרנו את המובן מאליו שדנמרק לא עשתה עבודה טובה בשמירה על בטיחות גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"דנמרק דחתה בתקיפות את המסר מצד ממשל טראמפ. אבל הם גם מאופקים במסרים שלהם ולא נוטים להתראיין בנושא".

קריינית:

"ובכל זאת, הדנים שלחו אותות ברורים. דנמרק הכריזה על חבילת הגנה חדשה בשווי מיליארדי דולרים, זה כולל רחפנים, ספינות ושני צוותים נוספים של מזחלות כלבים המיומנים לפעול באזורים הקשים ביותר לניווט בצפון גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"יש לכך שתי סיבות: ראשית, בשל המתיחות העולמית והפלישה הרוסית לאוקראינה יש צורך להרתיע את רוסיה וגם לחזק את ההגנה בפועל. שנית, זו כנראה מחווה וסוג של וויתור כלפי ממשל טראמפ, שאינו מסתיר את רצונו לשלוט בגרינלנד. אני חושב שהממשלה הדנית מקווה שמחוות ביטחוניות יוכלו אולי לרכך את היחסים עם ארה"ב".

קריינית:

"במקביל להשקעה הדנית, לארה"ב עדיין שמורה הזכות להרחיב את נוכחותה בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"באזור ההגנה תולה, ארה"ב יכולה בעצם לעשות כרצונה. אמנם יהיה נחמד אם היא תעדכן את דנמרק וגרינלנד על התוכניות שלהם. שנית, אם ארה"ב תראה צרכים הגנתיים אחרים, תהיה הסכמה, כך נכתב, בין דנמרק וארה"ב וכעת גרינלנד לאפשר אזורי הגנה חדשים. ואז כמובן במקרה של מלחמה ארה"ב תחליט איך לפעול לפי שיקול דעתה".

קריינית:

"ישנם פוליטיקאים בדנמרק ובגרינלנד הסבורים שאם ארה"ב באמת מודאגת מהביטחון הארקטי הדרך הישירה היא להשקיע בעצמה בבסיסים צבאיים. אבל נכון לעכשיו, נראה שארה"ב מנסה להפיל את ההוצאות על דנמרק".

סון אנגל רסמוסן:

"נראה שארה"ב רוצה שדנמרק תיקח על עצמה חלק מהמשימות שבעבר ביצעו חיילים אמריקאים. האם זה ריאלי? זו כבר שאלה אחרת. כיום דנמרק עמוסה גם מבחינה צבאית וגם כלכלית עקב המעורבות באוקראינה ובים הבלטי. היא כבר התחייבה להעלות את תקציב הביטחון שלה ב-70% בשנתיים הקרובות. חלק מהתקציב יגיע לגרינלנד, אבל חלק גדול יוקדש לאוקראינה".

קריינית:

"בסך הכול, גודלה העצום והאקלים הקשה של גרינלנד הופכים אותה לכמעט בלתי ניתנת להגנה. והעניין הגובר מצד מעצמות העולם גורם לחלק מהתושבים המקומיים להרגיש פגיעים".

סון אנגל רסמוסן:

"הביקור של ג’יי.די. ואנס וההכנות סביבו נתפסו על ידי חלק מהגרינלנדים כמאיימים.
לפני הביקור, נחתו בנמל התעופה בנואוק שני מטוסי הרקולס, רכבים משוריינים ירדו מהמטוסים וחלק מהתושבים תהו האם מדובר בתחילתה של פלישה שקטה, אנשים שדיברתי איתם אמרו זאת בפה מלא. גם אם הלחץ ירד מאז, עדיין יש תחושת דאגה: רבים חוששים שארה"ב תוכל פשוט לקחת את האי אם תרצה שכן לדנמרק אין יכולת ממשית להגן עליו".

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום לעברית תחת הערך 'וול סטריט ג'ורנל' לחצו על הקישור

ברלין אחרי מלחמת העולם בצבעים

ברלין אחרי מלחמת העולם

ברלין אחרי מלחמת העולם בצבעים. סרטון מערוץ היוטיוב ©  World at War

ב-6 במאי 1945 הוורמאכט חותם על הכניעה ללא תנאי בכל החזיתות. מלחמת העולם השנייה באירופה מסתיימת יומיים לאחר מכן. בלונדון הולנד ובצ'כוסלובקיה חוגגים ברחובות. באוגסבורג, צוות של "פרויקט הסרט המיוחד 186" מצלם את המובסים, ביניהם סגנו של היטלר, הרמן גרינג. בתחילת יולי מורשים לצלם גם צוותי הצילום האמריקאים בברלין. הם מצליחים לצלם תמונות צבעוניות ייחודיות של הבירה ההרוסה ותושביה. בעוד שג'ורג' סטיבנס לא מקבל אישור לצלם את ועידת פוטסדאם, מייג'ור לוטון רשאי להיות נוכח בפגישה הראשונה של נשיא ארה"ב הארי טרומן עם שליט הקרמלין יוסיף סטלין.

לסרטונים נוספים מערוץ World at War.עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור    

פרויקט הרכבת השאפתני של היטלר

פרויקט הרכבת השאפתני של היטלר.

פרויקט הרכבת השאפתני של היטלר. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Found and Explained

הערוץ מגדיר עצמו כ- "גן ההעדן ההנדסי ההאולטימטיבי" של YouTube" עם מטוסים, סירות, רכבות ועוד. הערוץ בוחן פלאים מכניים שאנחנו מכירים ואוהבים היום, אחרים שיתפרסמו מחר וכאלה שמעולם לא יצאו מלוח השרטוטים. ממעורפל עד למפורסם בעולם, הערוץ מוצא ומסביר דברים. יוצר הערוץ ניק, עיתונאי לשעבר ב- 'Simple Flying' ויוצר סרטים נלהב עם ידע מורכב בתעופה.

הסרטון הפעם עוסק בפרויקט הרכבת הענק של גרמניה הנאצית, ה-"ברייטשפורבאן" (Breitspurbahn) שתוכנן להיות רשת מסילות ברוחב של 3 מטרים, הרבה יותר רחב מהסטנדרט המקובל. הרעיון היה ליצור רכבות גדולות במיוחד שיכלו לשאת מספר רב של נוסעים וסחורות, כחלק מחזון התפשטות האימפריה הנאצית.

הסרטון משווה את הפרויקט לסרט "רכבת הקרח" (Snowpiercer), המדמיין רכבת ענקית הנעה בעולם קפוא. הוא מדגיש את ההיבטים ההנדסיים והלוגיסטיים של הפרויקט, כמו גם את ההשפעה הפוטנציאלית שלו על התחבורה באירופה אילו היה מתממש.

עיקרי בתוכן

פרויקט הרכבת השאפתני של אדולף היטלר נועד לחבר פינות מרוחקות של אימפריה חזויה, הרייך השלישי הגדול. הרכבות היו אמורות להיות עצומות, ברוחב שישה מטרים. תוכננו דירות יוקרה, בתי קולנוע, בריכות שחייה, מכלאות כלבים. תותחי נ"מ היו אמורים להיות מוצבים על הרכבות שתוכננו לחצות את אירופה ומעבר לה. המטרה הייתה  לחבר ערים גרמניות גדולות וגם להגיע  ליעדים רחוקים כמו הודו וולדיווסטוק.

הקטרים היו אמורים להיות מונעים בקיטור, טורבינת גז, חשמל ודיזל הידראולי. הספקי המנועים השונים נעו בין 15,300 ל-24,700 כוח סוס.

קרונות הנוסעים היו אמורים להיות באורך 42 מטר, ברוחב שישה מטרים ובגובה שבעה מטרים. עם מתקנים יוקרתיים כמו חדרי אוכל גדולים, ברים, טרקלינים, סיפון תצפית, בתי קולנוע, מספרה, סאונה ובריכת שחייה .

המסילות היו אמורות להיות רחבות יותר ממסילות רגילות, ברוחב של 3 מטרים, כדי להכיל את הרכבות הענקיות.

הפרויקט מעולם לא יצא לפועל בגלל מלחמת העולם השנייה

שום דבר לא היה גדול מדי או בלתי אפשרי לביצוע עבור מה שהפיהרר דמיין. לא משנה עד כמה הרעיון היה מופרך, עבור אימפריה עצומה היה צורך בפתרון תחבורה עצום.

ה- ברייטשפורבאן  (Breitspurbahn) שמשמעותו בגרמנית "מסילת רכבת רחבת-פס", היה אחד מאותם מיזמי תשתית ענקיים.

הקווים הראשונים של מערכת הרכבות תוכננו לחבר בין הערים הגרמניות המבורג, ברלין, נירנברג, מינכן ולינץ.

תוכניות נוספות, שאפתניות אף יותר, היו בגדר שיעור בגאוגרפיה אירופית. למשל, קו מזרח-מערב אמור היה לחבר בין רוסטוב שברוסיה לפריז, עם תחנות ביניים בקייב שבאוקראינה, קרקוב שבפולין וברלין.

קו צפון-דרום-מזרח תוכנן לחבר בין המבורג לאיסטנבול שבטורקיה, עם תחנות בוינה, בודפשט ובלגרד.

נתיבים נוספים כללו קווים בין דרזדן שבמזרח גרמניה לרומא, ובין מינכן למדריד.

בשלבים הראשונים של הפרויקט הוצעו גם נתיבים אקזוטיים ליעדים מרוחקים כמו הודו וולדיווסטוק שבמזרח הרחוק של רוסיה. דובר גם על אפשרות שהרכבת תגיע לאלסקה וקנדה.

נקודה חשובה שיש לשים לב אליה היא שההנחה הייתה שהיעדים יהיו תחת שליטתה הישירה או העקיפה של גרמניה הנאצית.

תכנון חדשני  

בפרויקט הוצעו לא פחות מ-41 עיצובים שונים עבור קטרי הברייטשפורבאן, שסופקו על ידי חברות שונות שהיו מעורבות בפרויקט.

הוחלט כי קטרי הרכבות לנוסעים יהיו בעיקר חשמליים או דיזל-הידראוליים, בעוד שקטרי הרכבות להובלת מטען יישארו מבוססים על מנועי קיטור קונבנציונליים.

נדרשו קטרים בעלי ביצועים גבוהים שיוכלו לגרור קרונות דו-קומתיים בני 8 סרנים, באורך של 42 מטרים, רוחב של 6 מטרים וגובה של 7 מטרים. לקרונות הנוסעים היו אמורות להיות דלתות הולנדיות עם מדרגות נשלפות.

מתקנים ורמות נוחות שמעולם לא נראו לפני כן ברכבות

הרכבות של ברייטשפורבאן תוכננו להיות שיא הפאר והיוקרה. העיצובים המוצעים כללו קרונות עם חדרי אוכל גדולים, ברים וסלונים, מסלול הליכה ומרפסת תצפית.

בנוסף, תוכננו רכבות עם אולם קולנוע בן 196 מושבים, מספרה, סאונה ואפילו בריכת שחייה –

קרונות הדואר והמטען יכלו לשאת עד שמונה מכוניות. הקרונות נבנו עם מקום נרחב לאנשי צוות, לאחסון תחמושת ולמקלעי נ"מ בקוטר 20 מ"מ. עלה הרעיון כי קטר המטען יוכל לגרור ספינה גדולה!

ממדים מעוררי השתאות  

אורכה הכולל של כל רכבת היה אמור להיות כ-500 מטרים. הקיבולת המתוכננת נעה בין 2,000 ל-4,000 נוסעים. וכל זה במהירויות מרשימות של עד 250 קמ"ש.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן מערוץ היוטיוב Found and Explained לחצו על הקישור

התוכנית של היטלר להשמדת פריז

האם פריז בוערת

התוכנית של היטלר להשמדת פריז. סרט דוקומנטרי מערוץ היוטיוב © Best Documentary. היטלר הורה להשמיד את פריז במהלך קריסת הרייך השלישי בשנת 1944. הוא הורה למקש את הגשרים והמבנים המרכזיים בעיר במטרה להפוך את פריז ל"ערימת הריסות". הגנרל דיטריך פון שולץ, המפקד הנאצי האחרון של פריז, בחר שלא לבצע את הפקודה. בכך הציל את "עיר האורות" מהרס מוחלט. הסרטון חוקר את האירועים שהובילו להחלטה זו ואת השפעתה על שחרור פריז.

 

סרט דוקומנטרי מערוץ היוטיוב © Best Documentary

במאי: פרנסואז קרוס דה פבריק

הסיפור הסודי של מיין קאמפף

הסיפור הסודי של מיין קאמפף. ב-1 בינואר 2016 עבר הטקסט המכונן של האידיאולוגיה הנאצית לנחלת הכלל. האם עלינו לפחד מזה? זאת אחת החוברות הפוליטיות הנקראות ביותר בהיסטוריה ואחת המפחידות ביותר.הספר עדיין נמכר היום בכל העולם. לפי הערכות, 70 מיליון עותקים הודפסו מאז יציאתו לאור. אבל האם אנחנו באמת יודעים באילו נסיבות כתב היטלר את "מיין קאמפף"? סרטון מערוץ היוטיוב הצרפתי ©  imineo Documentaires 

מיין קאמפף של אדולף היטלר היה בחלקו אוטוביוגרפי ובחלקו חיבור פוליטי. במיין קאמפף היטלר הפיץ את מרכיבי המפתח של הנציונל-סוציאליזם: אנטישמיות מטורפת , תפיסת עולם גזענית ומדיניות חוץ תוקפנית שמטרתה להשיג "מרחב מחיה" במזרח אירופה.

היטלר החל לעבוד על מיין קאמפף ב-1924 בזמן שהיה בכלא לנדסברג . הוא הורשע בעבר בבגידה על רקע ניסיון ההפיכה נגד הרפובליקה הגרמנית בנובמבר 1923 (היטלר-לודנדורף פוטש). למרות שההפיכה נכשלה, היטלר השתמש במשפטו כפלטפורמה להפצת תעמולה נאצית. רובו לא ידוע לפני אירוע זה, הוא עורר סערה בעיתונות הגרמנית והבינלאומית. בית המשפט גזר עליו 5 שנות מאסר, מהן ריצה פחות מ-9 חודשים.  הקריירה הפוליטית שלו הייתה בשפל, והוא קיווה שפרסום הספר יוכל להביא לו קצת כסף ולשמש מצע תעמולה להפצת דעותיו הרדיקליות ולתקוף את מי שהאשים בבגידה בו ובגרמניה.

בקיץ 1928 כתב היטלר ספר שני שבו הציג עוד את דעותיו במדיניות החוץ. עם זאת, זה מעולם לא פורסם. הטקסט התגלה רק ב-1958, אז התגלה כתב היד המודפס במכונת כתיבה בארכיון הלאומי של ארה"ב בין מיליוני עמודי המסמכים שהוחרמו על ידי ארצות הברית לאחר תום מלחמת העולם השנייה.