גז טבעי

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו עשרות סרטונים תחת הערך גז טבעי.

איראן לא חזקה כמו שזה נראה

איראן לא חזקה כמו שזה נראה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TLDR News Global 

המוטו של קבוצת המדיה TLDR News הוא להפוך את החדשות לנגישות לכולם. הקבוצה יוצרת תוכן דיגיטלי של חדשות ואקטואליה מכל רחבי העולם החל משנת 2017. הערוץ התמקד בהסבר על אירועי החדשות הגדולים ביותר בבריטניה, בעיקר סביב הברקזיט. מאז, הקבוצה גדלה  ל-6 ערוצים: TLDR UK, EU, Global, Daily, Podcasts ו-Business. הסיקורים של הערוצים מקיפים, מהכלכלה הטורקית ועד איך RyanAir השתלטה על אירופה. הקבוצה מתגאה בסיקור נגיש, בלתי מפלגתי ואוביקטיבי אירועים אקטואליים. המטרה המוצהרת היא לעזור לצעירים להבין טוב יותר את העולם הסובב אותם ולגבש דעות משלהם. נכון לתחילת 2024 יש לקבוצה יותר מ-2.5 מיליון מנויים בכל רשת TLDR, עם רוב של בני 16-35. התוכן מגיע למיליוני אנשים מדי שבוע.

הסרטון הפעם – במבט ראשון איראן נראית חזקה למדי. אבל מתחת לפני השטח, איראן אינה חזקה כפי שהיא נראית. עם סיכויי כלכלה גרועים, משטר פחות מפופולרי ומשבר ירושה בפתח. בסרטון הזה אנחנו בוחנים, האם איראן שלא באמת רוצה מלחמה, תקבל בכל מקרה מלחמה. למה איראן חלשה יותר ממה שזה נראה, ואיך זה מסביר את התפנית במדיניות החוץ שלה.

איראן ניראת בשיאה

במבט ראשון איראן נראית די חזקה. בא כוחה חמאס הנחית במתקפת ה-7 באוקטובר מכה משתקת על ישראל ללא מעורבות איראנית ישירה. לאיראן יש את הכוח והביטחון הגיאופוליטי לפגוע במטרות בחו"ל כפי שהוכיחו התקיפות האחרונות בעיראק ובפקיסטאן. הסנקציות שהטיל טראמפ על איראן ב-2018 היו ברובן לא אפקטיביות. ההכנסות מנפט וממשאבים אחרים טיפסו לאחרונה לשיא. דיווחים מצביעים על כך שאיראן בדרך להשיג נשק גרעיני מתישהו לאורך 2024.

למעשה איראן לא חזקה

במבט לעומק איראן למעשה לא חזקה כמו שזה מצטייר. למרות העלייה בהכנסות כלכלת איראן היא בבלאגן. המשטר פחות פופולרי מכל זמן מאז 1979 ומשבר ירושה עולה כאשר המנהיג העליון של איראן נכנס לשנתו ה-85 ללא מחליף ברור. וזו הסיבה שאיראן מתקדמת לקראת מערכה מול ערב הסעודית לאחרונה.

איראן מנסה לשמור על פרופיל נמוך

למרות כוחותיה הנראים איראן ניסתה להתרחק מהסכסוך המתגבר במזרח התיכון. איראן הדגישה פעמים רבות כי לא הייתה לה כל מעורבות ישירה עם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. נציגה איראנית אחרת הייתה אגרסיבית בשיבוש הסחר הימי בים האדום. הפרוקסי הראשי והפחות עצמאי של איראן, חיזבאללה, היה שקט, הדגיש שאין לו שום קשר ל-7 באוקטובר והסתפק בפגיעות טילים בצפון ישראל. למרות המצוקה של חמאס והרטוריקה ההולכת וגוברת שמגיעה מבכירים ישראלים המציעים פלישה מלאה לדרום לבנון.

חזבאלל אחרי מתקפת השביעי באוקטובר

מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה הפך למוניטין בזכות נאומיו הארוכים והלא מרשימים עד כדי גיחוך. הנאום הראשון שלו ב-3 בנובמבר היה באורך של כמעט שעה וחצי.  הנאום היה ומלא בפלפולים דרמטיים אבל החלקים המשמעותיים היחידים שם הגיעו בערך באמצע הדרך כאשר נסראללה התעקש שמתקפת ה-7 באוקטובר הייתה 100% פלסטינית ושחיזבאללה לא יסלים את הלחימה.

האיראנים אחרי מתקפת השביעי באוקטובר

האיראנים שבדרך כלל די להוטים על נאומים אנטי-אמריקאים בעלי גוון אסלאמי זועם נשמעו גם הם הרבה יותר מתונים מהרגיל. מניפסט של בכירי דת אסלאמיים שפורסם באמצע אוקטובר גינה למעשה את הרג האזרחים שנעשה על ידי חמאס. ב-27 באוקטובר איראן הצביעה בעד פתרון שתי המדינות בפעם הראשונה אי פעם בעצרת הכללית של האו"ם, המכירה באופן מרומז בזכותה של ישראל להתקיים. לאור זה פגיעות הטילים האחרונות נראות פחות כמו הסלמה אלא יותר כמו תמרון הגנתי, ניסיון להרתיע את ישראל וארה"ב מהסלמה נגד חזבאללה והחות'ים מבלי להזמין תגובה ישירה.

האם יש שינוי במדיניות החוץ האיראנית?

חשוב לא להפריז בזה או לפרש זאת כשינוי מהותי במדיניות החוץ האיראנית. איראן היא עדיין תיאוקרטיה אסלאמית ועדיין מוות לאמריקה  ולישראל הם פזמונים פופולריים במדיניות החוץ האיראנית, למרות זאת, גם אם זה מונע על ידי פרגמטיות גיאופוליטית או שימור עצמי של משטר האייתולות, ברור שאיראן לא רוצה מלחמה ולא יכולה להרשות זאת לעצמה.

שלושה משברים

למה איראן חלשה יותר ממה שזה נראה? איך זה מסביר את הציר המתון במדיניות החוץ האיראנית לאחרונה? ומדוע גם אם איראן לא רוצה מלחמה זה לא אומר שהיא לא תקבל אחת.

ישנם שלושה משברים ברורים המשפיעים כרגע על איראן: כלכלי, פוליטי או מה שאנו יכולים לתאר כמשבר לגיטימציה ומשבר ירושה מתקרב.

נתחיל עם המשבר הכלכלי. כדי להבין את המשבר הכלכלי של איראן צריך לדעת שני דברים על הכלכלה האיראנית.

ראשית זה מאוד תלוי בהכנסות מפחמימנים. לאיראן יש 10% ממאגרי הנפט בעולם ו-15% ממאגרי הגז. ההכנסות מהפחמימנים מהוות בדרך כל כמחצית מכלל הכנסות הממשלה. שנית, כ-60% מכלל הפעילות הכלכלית האיראנית מנוהלת על ידי הממשלה שקבעה גם פיקוח מחירים על מזון ואנרגיה. המגזר הפרטי למעשה די חלש. שתי העובדות הללו למעשה מסבירות את המשבר הכלכלי הנוכחי של איראן. בגלל שההכנסות מיצוא הפחמימנים הצטמצמו בהתמדה בגלל הסלמת הסנקציות המערביות שמטרתן לערער את תוכנית הגרעין של איראן.

הסנקציות על איראן

ארה"ב הטילה לראשונה סנקציות כבר ב- 1996. מדינות מערביות אחרות הצטרפו בשנות ה-2000 לאחר שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הגיעה למסקנה שאיראן הפרה את האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני.

הסנקציות הופסקו זמנית ב-2015  לאחר שאובמה ניהל משא ומתן על  הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. אבל ההתאוששות של איראן בזמנו הוגבלה על ידי מחירי הנפט הנמוכים באמצע שנות ה-2010 ואז, ב-2018 טראמפ הטיל מחדש את הסנקציות. עם הזמן הסנקציות של טראמפ הפכו לפחות יעילות מכיוון שאיראן הבינה איך לעקוף אותן. אבל למרות זאת הייתה ירידה דרמטית ביצוא הנפט של איראן, משיא של כמעט 2 מיליון חביות ביום ב-2017 לפחות מ-500,000 חביות ביום ב-2020. מאז זה עלה ליותר ממיליון חביות ביום אבל זה עדיין נמוך מהרמות שלפני הסנקציות.

המשבר הכלכלי

למרות שהנתונים מעט מטושטשים מכיוון שאיראן לא מפרסמת נתונים סטטיסטיים מהימנים, האומדן העדכני של קרן המטבע הבינלאומית מצביע על כך שהתמ"ג לנפש של איראן ירד בחצי מאז 2012. התמודדות עם סנקציות וירידה של 50% בהכנסות יהוו אתגר עבור כל ממשלה אבל המשטר הנוכחי של איראן ששולט ברוב הכלכלה הלאומית הוא אולי הבלתי כשיר ביותר בהיסטוריה התיאוקרטית של איראן.

במשך 5 השנים האחרונות האינפלציה עומדת על כ-50%. שיעור העוני הכפיל את עצמו למעשה ל-30% ואבטלת הצעירים עלתה ל- 25%. המשטר גם מוציא סכומי כסף אבסורדיים על סובסידיות, למשל על דלק. ערך הסובסידיה הזו שרק מעודדת שימוש יתר משתולל שווה למיליארדי דולרים בשנה. האיראני הממוצע צורך כעת דלק בין פי חמישה לפי 10 מהטורקי הממוצע למרות שהוא עשיר בפחות מחצי. האבסורד הוא שהאיראנים משתמשים בכל כך הרבה בנזין שהם ייבאו אותו לאחרונה למרות שאיראן היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם,

המדינה האיראנית פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לממן את הסובסידיות הללו וגם את התעשיות המולאמות של איראן, וזו הסיבה שהממשלה מנהלת כיום עסק מסוכן  גירעון תקציבי עצום. ככזה הממשלה צריכה כנראה לייצא 1.5 מיליון חביות נפט ליום במחיר ממוצע של 85 דולר על מנת לאזן את תקציבה, אבל עקב הירידה בביקוש, בעיקר מסין, איראן מוכרת רק כ-1.2 מיליון חביות ביום.

מחיר הנפט כבר לא מתקרב ל-85 דולר לחבית. הנפט נסחר בעולם רק בכ-75 דולר לחבית אבל איראן נאלצת למכור אותו בהנחה של 10% כדי לפצות על סיכון הסנקציות. מספרים נמוכים יותר ויצוא נמוך יותר פירושם שהכנסותיה של איראן מנפט עומדות על בערך על 60%  מהנדרש, כך שאיראן כנראה בדרך לנהל גירעון תקציבי חסר תקדים של כמעט 7 טריליון ריאל, הגבוה ביותר בתולדות איראן.

זה אילץ אה המדינה האיראנית לעשות תרגילי חיסכון לא פופולריים, כולל קיצוץ של סבסוד מזון ותרופות, מה שמכביד על קרן הפנסיה הציבורית וקרן העושר הריבונית, מה שמוביל אותנו למשבר השני, המשבר הפוליטי של איראן

המשבר הפוליטי

באופן לא מפתיע חוסר התפקוד הכלכלי הלחיץ ​​את היחסים בין האייתוללה השולט לאיראנים רגילים, אבל המתחים האלה החריפו גם בגלל שני דברים נוספים. ראשית, אי השוויון הולך וגובר, זה לא רק שהאליטות האיראניות עשירות בהרבה מהאיראנים הרגילים, זה גם שאיראן סובלת מאי שוויון אזורי ואתני חריף.

מדיניות ממשלתית הועילה בעקביות לאזורי המרכז העשירים יותר של איראן שנשלטים על ידי פרסים אתניים על חשבון העניים יותר.  באזורים שבהם יש לעתים קרובות אוכלוסיות מיעוט גדולות יותר. ב-2018, במחוז בלוצ'יסטן שיעור העוני היה גבוה פי 5 מזה של טהרן. בשנת 2021 הייתה מחאה של הרוב הערבי במחוז כורדסתאן. המחאה פרצה לאחר שפרויקט ממשלתי להפניית מים למחוזות המרכז גרם לבצורת קטסטרופלית.

הגורם המחמיר השני הוא הפער האידיאולוגי המתרחב בין אנשי הדת השולטים לאיראני הממוצע. עם עלייתם לשלטון ב-1979 האיראנים ראו בהאייתוללה שמרני מדי. בסופו של דבר המשטר הוציא להורג רבים מהסטודנטים והשמאלנים.שתמכו במהפכה.

אבל הפער הזה רק התרחב. ככל שהציבור האיראני הפך ליברלי יותר והיו הפגנות נרחבות. השיא היה כשמשטרת המוסר הרגה צעירה כשלא לבשה את החיג'אב כראוי. מה שמביא אותנו לנושא השלישי של משבר הירושה באיראן.

משבר הירושה

המנהיג העליון עלי חוסייני ח'אמנאי שהחליף ב- 1989 את האייתוללה לאחר מותו בן 84 כיום. עד כה הוא סירב למנות סגן ואין לו יורש ברור. הברירה  תהיה הנשיא המכהן אבראהים ראיסי. אבל הוכח שראיסי לא כשיר לניהול וככל הנראה יהיה שמרני מדי. לנשיא הקודם חסן רוחאני היה רקורד טוב יותר בממשלה אבל כוהני הדת לא סומכים עליו. היו שמועות שקאיני טיפח את סגנו בן מוסה לתפקיד. אבל זה יכול להיות מסוכן, ההיסטוריה מעידה ששושלות חסרות יכולת באיראן לא שורדות זמן רב.

אי הבהירות לגבי מחליפו של קאמאני פירושה תקופה מתמשכת של מאבק פנים אליטי. זה מסוכן עבור המשטר עם אזרחים שנמצאים במצב מתמיד של אי שקט ומחלוקות. כל זה בשילוב עם תרעומת ציבורית שעלולה להפיל את המשטר. זה בערך מה שקרה ב-1979 כשהצבא נטש את השאה לאחר הפגנות מתמשכות שאילצו אותו לברוח,

אז אלה הם שלושת המשברים של איראן וברור שמלחמה עם ישראל רק תחריף את שלושתם. מבחינה כלכלית, לאיראן פשוט אין יותר כסף לתמוך באופן אקטיבי בנציגיה. שלא לדבר על לנהל מלחמה מלאה מבחינה פוליטית. עוד יותר אי-יציבות אזורית, במיוחד אם היא דורשת איזשהי ההתגייסות רק תגביר את הכעס הציבורי. לבסוף כל ירושה תצטרך להידחות עד לסיום הסכסוך. כל מלחמה, במיוחד שניתן להפסיד בה, תהיה שנויה במחלוקת ולמסוכנת עבור המשטר.

 

משבר המזון העולמי

משבר יוקר המחיה

משבר המחסור במזון. מעודכן לתאריך 21/05/2022

משבר יוקר המחיה

משבר יוקר המחיה צפוי להימשך בחודשים הקרובים, גם אם המלחמה באוקראינה תיפסק כעת. סרטון של פטריק בויל, מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית. 

מה קורה לנכסי האוליגרכים

אוליגרכים

מה קורה לנכסי האוליגרכים. פטריק בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית. בסרטון הפעם – מה עומד לקרות לשבעת האוליגרכים המקושרים לוולדימיר פוטין לאחר הטלת הסנקציות בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה?

אוליגרכים

האמברגו על הנפט הרוסי

הנפט הרוסי

האמברגו על הנפט הרוסי. מעודכן לתאריך 05/03/2022

פטריק בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית. בסרטון הפעם – האמברגו על הנפט הרוסי. האם המערב יטיל אמברגו על אנרגיה רוסית? מנהיגי המערב איימו על ולדימיר פוטין בסנקציות גורפות על פלישתו לאוקראינה, אך היה ברור שהם ימנעו משיבוש אספקת האנרגיה והעניין כבר לא על הפרק. קנדה, קונה זעירה של אנרגיה רוסית, חסמה יבוא נפט גולמי ובארה"ב הנשיא ג'ו ביידן נתון ללחץ גובר מצד קואליציה מגוונת של רפובליקנים ודמוקרטים, לאסור נפט וגז רוסיים. איך זה ישפיע על שוקי הנפט העולמיים או ישפיע על האינפלציה במערב?

הנפט הרוסי

היסטוריה

בשנת 1973 ארגון מדינות ייצוא הנפט הערביות הנהיג אמברגו נפט על ארצות הברית. הדבר גרם למחירים להמריא  בתקופה קשה עבור ארצות הברית. מחירי הסחורות הסיטונאיות כבר עלו יותר מ-10% בשנה באותה תקופה וחומרי גלם תעשייתיים חשובים רבים היו במחסור. לתעשיית הנפט בארה"ב היה מעט מאוד כושר ייצור עודף, בעקבות  משבר הנפט ארצות הברית החלה לחפש עצמאות אנרגטית כדי למנוע מבעיות כאלה להתרחש שוב בעתיד. במהלך אותה תקופה אירופה הפכה יותר ויותר תלויה ברוסיה לצרכי האנרגיה שלה.

מדוע אירופה מסתמכת כל כך על רוסיה

האיחוד האירופי הוא יבואן האנרגיה הגדול בעולם. הם מייבאים 60% מצרכי האנרגיה שלהם, בעלות של יותר מ-350 מיליארד אירו בשנה. 40% מאספקת הגז הטבעי ויותר מ-25% מהנפט הגולמי של אירופה מגיע מרוסיה. בשנות ה-60 וה-70, אירופה ייצרה בערך את אותה כמות גז טבעי בה השתמשה, אך הייצור החל לרדת ככל ששדות הגז בים הצפוני התרוקנו. הולנד החלה לסגור את שדות הגז, המקור הגדול ביותר של גז טבעי באיחוד. במהלך עשרים השנים האחרונות האיחוד האירופי צמצם את התלות שלו בפחם כדי להגיע ליעדי האקלים שלו. גרמניה העבירה חוק להפסקת הכוח הגרעיני לחלוטין. שלוש תחנות הכוח הגרעיניות האחרונות שלהם אמורות להיות מושבתות בדצמבר הקרוב. גם בלגיה, שוויץ ובריטניה הפחיתו את יכולת ייצור הכוח הגרעיני.

המצב נכון להיום

מנהיגי המערב איימו על פוטין בסנקציות על הפלישה לאוקראינה. אבל האיומים נעשו תוך כדי הימנעות מפגיעה ישירה ביצוא האנרגיה של רוסיה (למען הכלכלה האירופית והן לכלכלת רוסיה). וושינגטון הודיעה שהיא תאסור על הבנקים הגדולים ברוסיה עיבוד תשלומים והוציאה במכוון את Gazprombank, המשרתת את חברת האנרגיה הרוסית Gazprom. הבנקים הרוסיים שמעבדים תשלומי אנרגיה נעדרים מהרשימה שבריסל הסכימה לאסור ממערכת ההודעות Swift. עם זאת נשמעו קריאות לממשלות המערב להגביר את הלחץ על רוסיה. שר החוץ של אוקראינה קרא לממשלות להטיל "אמברגו מלא" על הנפט והגז הרוסי. כמות גדולה של יתרות החוץ של רוסיה כבר הוקפאו אבל כל עוד יצוא הסחורות ימשיך לזרום, מוסקבה תקבל מטבע קשה והפעם הם לא יעשו את הטעות להשאיר את המטבע הזה בהישג ידן של ממשלות מערביות.

מה צפוי הלאה?

לפי הפייננשל טיימס, כ-70% מהנפט הגולמי הרוסי "נאבקים למצוא קונים". ניתן לראות זאת בתמחור שבו, הנפט הגולמי של אוראל הרוסי נסחר בהנחה של יותר מ-18 דולר לחבית בשוק השבוע. אז נכון לעכשיו שום דבר לא מפריע מבחינה חוקית לאף אחד לקנות או למכור נפט גולמי רוסי, אבל שוקי הנפט והספנות מתמחרים את הסיכון שהדבר עשוי להשתנות בהתראה של רגע. אמנם אי הוודאות הזו קיימת, אבל בעלי המכליות יחפשו אספקה ​​במקומות אחרים. זה אומר שגם סוחרי הנפט נזהרים. אירופה כבר הגבירה את היבוא של גז טבעי נוזלי ומילאה מחדש חלק ממאגרי הגז, אך אין תחליף מהיר לרוסיה שניתן להביא בטווח הקצר.

אז יהיה אמברגו?

האם המערב יכול להטיל אמברגו על הנפט והגז הרוסי? האם אמברגו כזה ישפיע על רוסיה? ועד כמה מדינות המערב היו פוגעות בעצמן על ידי כך? אמברגו אירופאי יכול לקרות, אבל זה לא יהיה קל. מצב שבו שותפת הסחר היחידה של רוסיה היא סין כנראה לא יהיה עמדה אטרקטיבית עבור פוטין. הכלכלה אמנם לא מצליחה, אבל היא עדיין מתפקדת מה שמאפשר להנהגה לטעון שהיא שורדת ומנצחת "במלחמה הכלכלית". כל זה מסובך, ואין כאן ניצחונות קלים לאף אחד.

מיה נקמולי: איך שבירה הידראולית עובדת? TED-Ed

Ted-Ed היא פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול ליהנות גם מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים.  נכון לחודש ספטמבר 2019 ערוץ TedED צבר 9,980,443 מנויים ו- 1,538,677,829 צפיות. בסרטון הפעם, מיה נקמולי: איך שבירה הידראולית עובדת?, על טכנולוגית השבירה ההידראולית בעלת הפוטנציאל לניצול שכבות הגז במעמקי האדמה, השיעור מועבר על ידי מיה נקמולי, בימוי: שרון קולמן / תרגום לעברית: Ido Dekkers מבקרת: Sigal Tifferet

איך עובדת שבירה הידראולית