ישראל

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית, תמצאו מאות סרטונים על ישראל.   

כך הפכה ישראל ממדינה צחיחה למייצאת ידע לעולם

פורסם בתאריך אוקטובר 9, 2025 ע"י

טכנולוגיית מים ישראלית

טכנולוגיית מים ישראלית. ישראל מייצרת 20% יותר מים ממה שהיא צורכת. טכנולוגיית ההתפלה, מחזור השפכים והמהלך ההיסטורי של מילוי הכנרת. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Giga Builds. הערוץ מעלה סרטונים על פרויקטים שאפתניים שמשנים את כללי המשחק בעולם. מגורדי שחקים וערים עתידניות חכמות ועד לרכבות מהירות, סכרים ומגה פרויקטים. בסרטון הפעם כל הנתונים על טכנולוגיית ההתפלה, מחזור השפכים והמהלך ההיסטורי של מילוי הכנרת.

דמיינו שאתם חיים באחת הפינות הצחיחות ביותר בעולם. בדרך כלשהי אתם מוצאים את עצמכם עם יותר מים ממה שאתם צריכים בפועל. נשמע בלתי אפשרי, נכון? כמו איזו פנטזיית מדבר. אבל זה בדיוק מה שישראל הצליחה להשיג.

כנגד כל הסיכויים

ישראל הפכה ממדינה שבה מחסור במים היה איום מתמיד לארץ שמייצרת פי 20% יותר מים ממה שהיא צורכת. לא רק זאת, אלא שהם מייצאים את הטכנולוגיה, את המומחיות, ושימו לב: אפילו מים למדינות שכנות. זה לא רק מרשים, זה משנה עולם.

הבעיה של המאה ה-21

מחסור במים הוא לא רק בעיה מדברית. זו הבעיה של המאה ה-21. האוכלוסיות גדלות, שינויי האקלים משבשים את דפוסי הגשמים, נהרות מתייבשים ואזורים שלמים מגיעים למחסור מסוכן במים מתוקים. ובעוד אומות רבות עדיין מתרוצצות בניסיון להבין מה לעשות, ישראל בנתה בשקט את אחת ממערכות ניהול המים המתקדמות ביותר על פני כדור הארץ.

איך ישראל עשתה את זה

היום נבחן היכן התחיל נס המים הזה. מפעלי ההנדסה העצומים שעומדים מאחוריו, הטכנולוגיות הנועזות ששינו את כללי המשחק. נראה גם איך ישראל משתמשת כעת במי ים כדי למלא מחדש אגם מים מתוקים, דבר שמעולם לא נעשה בהיסטוריה האנושית.

משבר המים

כשישראל הוקמה ב-1948, היא התמודדה עם בעיה ענקית אחת – מים. הארץ עצמה הייתה יפה אבל צחיחה. בצפון היה מעט גשם וגם את אגם הכינרת. הדרום היה יבש לחלוטין. אפס גשם. וכאשר גלי מהגרים זרמו למדינה, הדרישה למים הרקיעה שחקים. חקלאות, ערים, תעשייה, כולם נזקקו למים ופשוט לא היה מספיק לכולם. עד שנות ה-50, המצב כבר הגיע לנקודת משבר.

מגה-הפרויקט ששינה הכול

הגרסה הראשונה של הרעיון הזה מתחילה עוד ב-1937. מהנדס בריטי בשם וולטר קליי לאודרמילק הציע להטות מים מנהר הירדן אל מדבר הנגב. המלחמה והפוליטיקה עצרו את המהלך, אבל הזרע נשתל. בשנים הראשונות של ישראל כאומה חדשה הרעיון הזה הפך לבסיס למגה פרויקט, המוביל הארצי. זה לא היה סתם צינור קטנטן.

המוביל הארצי – המהפכה האזורית

זה היה כוח הנדסי אדיר. אנחנו מדברים על 130 ק"מ של מנהרות, תעלות, צינורות, מאגרים ותחנות שאיבה עצומות. דמיינו שאיבת מים מהכנרת, הרמתם ליותר מ-200 מטר מעל פני הים באמצעות משאבות ענק, שליחתם דרך מנהרה באורך 17 ק"מ, מנהרת המים הארוכה בעולם באותה תקופה והובלתם כל הדרך דרומה אל המדבר. זה מה שהם בנו.

המוביל הארצי שינה את ישראל

עד 1964 הפרויקט הושלם. זה שינה את המדינה לחלוטין ולתמיד. לפני הפרויקט הזה חלקים נרחבים מישראל היו למעשה בלתי ניתנים למגורים. אחריו, ערים ושטחים חקלאיים שלמות פרחו במקומות שבהם לא היה כלום. זה היה סוג של הימור שיכול היה להביא לפשיטת רגל של אומה צעירה. הוא עלה סכום השווה ליותר ממיליארד דולר במונחים של היום. אבל במקום זאת, הוא העניק להם נתיב לביטחון מים.

שנות ה-90: ישראל ספקית מים אזורית

בתחילה, כ-80% מהמים האלו הלכו לחקלאות ורק 20% למי שתייה. זה היה הגיוני. הזנת האוכלוסייה הייתה בראש סדר העדיפויות. אבל ככל שחלפו העשורים והערים התרחבו, יותר ויותר מים זרמו לברזים במקום ליבולים. עד שנות ה-90, מחצית ממי השתייה של ישראל הגיעו מהמערכת הזו.

וזה לא נגע רק לישראל. ב-1994, כחלק מהסכם השלום עם ירדן, ישראל הסכימה לספק לירדן מים מהכנרת. בתחילה זה היה 25 מיליון מטרים מעוקבים בשנה, ומאוחר יותר הוכפל ל-50 מיליון. חשבו על כך: ישראל, מדינה שפעם לא יכלה לספק מים לעצמה, הפכה כעת לספקית מים אזורית.

מהפכת ההתפלה

בסביבות 2017, לאחר חמש שנות בצורת, הכנרת הגיעה לרמות שפל חסרות תקדים. האגם הלך והצטמצם. המשבר חזר. זה אילץ את ישראל לחדש שוב, הפעם באופן שישנה את ניהול המים גלובלית.

כאן נכנסת ההתפלה לסיפור. התפלה אינה רעיון חדש. בני אדם מנסים להפוך מי מלח למי שתייה במשך מאות שנים. אבל עד לאחרונה, זה היה יקר מדי ולא יעיל. מדענים ומהנדסים ישראלים התעסקו בזה מאז שנות ה-60, אבל הפריצה הגדולה הגיעה בתחילת שנות ה-2000.

מפעל ההתפלה באשקלון

זה קרה כאשר מתקן ההתפלה באשקלון נכנס לפעולה. הוא היה אחד הגדולים בעולם באותה תקופה. באמצעות טכנולוגיית אוסמוזה הפוכה מתקדמת, הוא יכול היה להפריד את המלח ממי הים ולשאוב מים מתוקים בהיקף תעשייתי. משם, ישראל הכפילה את המאמץ, מתקנים נוספים צצו לאורך חוף הים התיכון. היום, אותם מתקני התפלה מייצרים כ-600 מיליון מטרים מעוקבים של מים מתוקים מדי שנה.

כדי לשים זאת בפרספקטיבה: מדובר ב- 80% ממי השתייה הביתיים של ישראל! עבור מדינה מדברית, זה בעצם כמו למצוא ברז בלב האוקיינוס.

אבל כאן הדברים הופכים לפרועים באמת. ב-2022, ישראל עשתה משהו שאף מדינה לא עשתה מעולם. הם התחילו להזרים מים מותפלים לכנרת כדי לשמור על האגם בשנות בצורת.

המפתח לפתרון גלובלי

נסו לעכל את זה. הם ממלאים מחדש אגם מים מתוקים טבעי עם מים מתוקים מלאכותיים שיוצרו ממי ים. וזה עובד. הם בנו צינור תת-קרקעי באורך 13 ק"מ שמחבר את האגם למספר מתקני התפלה, עם תוכניות להרחיב אותו עוד יותר. בפעם הראשונה בהיסטוריה, ההתפלה לא רק סיפקה מענה לצרכים אנושיים מיידיים, היא שימשה לייצוב מערכת אקולוגית שלמה.

התפלה היא לא הקלף היחיד בשרוול של ישראל. המדינה הפכה את מחזור השפכים לצורת אמנות. למעלה מ-90% ממי השפכים שלה מטופלים ומשמשים שוב, בעיקר לחקלאות. השחקן הכוכב במערכת הזו הוא מכון השפד"ן,  מכון טיהור שפכי גוש דן, ליד תל אביב. המכון מטפל במי שופכין, המים הממוחזרים נשאבים דרומה כדי להשקות יבולים במדבר. חשבו על זה: מים מלוכלכים נכנסים, ותפוזים ומלפפונים יוצאים. זה גאוני.

ההשקיה בטפטוף

הנה המצאה ישראלית נוספת ששינתה את החקלאות ברחבי העולם. במקום לרסס מים על פני שדות שלמים ולאבד מחצית מהם באידוי, השקיה בטפטוף מזינה מים ישירות לשורשי כל צמח. זו שיטה כל כך יעילה, שהצמחים סופגים עד 95% ממה שמסופק. משמעות הדבר היא שחקלאים יכולים להשתמש בפחות מים תוך ייצור אותה כמות ואף יותר של מזון. כיום, השיטה הזו משמשת בכל רחבי העולם, אבל היא התחילה דווקא בישראל.

בואו נביט בתמונה הרחבה לרגע. יש לנו מדינה שנולדה במדבר, מול משבר מים קיומי. היא בנתה את המוביל הארצי והייתה חלוצה בהתפלה מודרנית. ישראל המציאה את ההשקיה בטפטוף, השתלטה על מחזור השפכים, וכעת היא מייצאת את המים ואת טכנולוגיית המים שלה לכל העולם. חברות כמו IDE Technologies ו-נטפים, עוזרות למדינות מהודו ועד ארצות הברית לנהל את בעיות המים שלהן. זה סוג של סיפור שמרגיש כמעט עתידני.

מה העולם יכול ללמוד

האתגרים לא נגמרו. שינויי האקלים עדיין צפויים להפוך את המזרח התיכון לחם ויבש יותר. פוליטיקה אזורית סביב נהרות ואגמים משותפים תמיד תהיה מורכבת. ההתפלה, אף שהיא פתרון נס, מגיעה עם בעיות משלה, כמו דרישות אנרגיה וסילוק מי מלח (תמלחת) שנותרו.

אבל אם יש דבר אחד שהסיפור הזה מראה, זה שישראל הפכה את חדשנות המים לחלק בלתי נפרד מהזהות שלה. הם לא יושבים בחיבוק ידיים ואומרים "פתרנו את זה". הם משדרגים כל הזמן, מתנסים בדברים כמו התפלה סולארית ואפילו ייצור מים אטמוספרי, שואבים מים מילולית מהאוויר הדליל.

מחסור במים – בעיה עולמית

ואולי זה השיעור האמיתי כאן. כי מחסור במים לא הולך להיעלם. למעשה, הוא מתפשט. מקליפורניה, דרך הודו, ועד חלקי אפריקה, אזורים שלמים עומדים מול אותו משבר שישראל התמודדה איתו לפני עשרות שנים. ובעוד המצב של כל מדינה שונה, התוכנית שישראל יצרה, השילוב הזה של תשתית, טכנולוגיה וחדשנות בלתי מתפשרת, עשוי להיות הדבר הקרוב ביותר שיש לנו למפת דרכים להישרדות.

המודל הישראלי – תקווה לכדור הארץ

אז בפעם הבאה שמישהו אומר שפתרון משבר המים הוא בלתי אפשרי, הפנו אותו לישראל. מדינה שממירה מי ים למי ברז, שפכים ליבולים, ומדבר לאומה מתפקדת ומשגשגת. ושאלו אותם: אם הם יכולים לעשות את זה, מה עוצר את שאר העולם? האם הפוליטיקה, הגיאוגרפיה והכסף הם מכשול גדול מדי?

 

 

 

הלהבה הנצחית של עם ישראל

פורסם בתאריך ספטמבר 21, 2025 ע"י

הלהבה הנצחית של עם ישראל

הלהבה הנצחית של עם ישראל. הרב יונתן זקס (תאריך לידה 8 במרץ 1948 בריטניה תאריך פטירה 7 בנובמבר 2020). זקס היה הוגה דתי בריטי שכיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות בבריטניה. בערוץ היוטיוב שלו © The Rabbi Sacks Legacy תמצאו סרטונים בנושאי דת ויהדות.  

הסרטון הפעם מתוך נאום שנשא ביום העצמאות בשנת 2013. מסר על אומץ ליבה של ישראל ועל תקוותנו לעתיד של שלום.

בשנת 2016 הוענק ליונתן זקס פרס טמפלטון בעבור “תרומה ייחודית לממד הרוחני של האנושות”. המלך צ’ארלס השלישי אמר עליו שהוא “אור לאומה", טוני בלייר כינה אותו “ענק אינטלקטואלי”. הרב זקס התארח בקביעות בתוכניות רדיו וטלוויזיה בבריטניה וברחבי העולם.

לסרטונים נוספים של הרב יונתן זקס עם תרגום לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

אור איתן – כך פועלת מערכת הלייזר הישראלית

פורסם בתאריך ספטמבר 19, 2025 ע"י

אור איתן - כך פועלת מערכת הלייזר הישראלית

אור איתן – כך פועלת מערכת הלייזר הישראלית. רגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Vertex. הערוץ הינו מקור מהימן לניתוח חד ותובנות של הפוליטיקה העולמית. החל מהמלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון ועד לפוליטיקה של ארה"ב ובריטניה. הסברים, ראיונות בלעדיים עם אנליסטים, עדכוני משבר ופירוט מדיניות שמאירים את האסטרטגיות וההשלכות שמאחורי כל כותרת. הסרטון הפעם על אור איתן (Iron Beam) שנודעה בשם "מגן אור" ובתחילת פיתוחה בשם "קרן ברזל".

הנתונים החשובים

מהפכה בעלות

היתרון הגדול ביותר הוא העלות הנמוכה מאוד של יירוט (שקלים בודדים לחשמל), לעומת עשרות אלפי דולרים לטיל כיפת ברזל.

מהירות היירוט 

המערכת מיירטת במהירות האור (כ-300,000 ק"מ לשנייה).

היקף האיום

המערכת נועדה ליירוט איומים קצרי טווח (עד 10 ק"מ) כמו רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים/רחפנים), ומשלימה את כיפת ברזל.

סטטוס

המערכת השלימה סדרת ניסויים מוצלחת בתצורה מבצעית מלאה וצפויה להימסר לצה"ל ולהיכנס לשירות עד סוף שנת 2025.

שם רשמי

השם העברי הרשמי הוא "אור איתן" (לזכרו של סרן איתן אוסטר ז"ל, שבנו של אחד ממפתחי המערכת).

קפיצת מדרגה משמעותית בלוחמה המודרנית

ישראל הכריזה על מערכת ההגנה רבת העוצמה שלה, "אור איתן", כפעילה במלואה. גורמים רשמיים מתארים את האירוע כפריצת דרך עולמית בתחום ההגנה האווירית. הלייזר, שפותח על ידי רפאל ואלביט מערכות, נועד להשלים מערכות קיימות כמו כיפת ברזל ביירוט רקטות, רחפנים, מרגמות וטילים במחיר נמוך מהעלויות המסורתיות.

לאחר ניסויים מוצלחים בדרום ישראל, משרד הביטחון אישר פריסה ארצית של סוללות "אור איתן" עד סוף השנה. זאת כאשר גרסאות מתקדמות, כולל פלטפורמות ניידות ומוטסות, כבר נמצאות בפיתוח. מנהיגי מערכת הביטחון שיבחו את המערכת כ-"משנה משחק" במערך ההגנה של ישראל. "אור איתן" תציע הגנה מהירה מפני איומים אזוריים.

ישראל הכריזה על מערכת הלייזר רבת-עוצמה "אור איתן" כמבצעית

ישראל חשפה לאחרונה נשק משנה משחק בשמיים שמעליה. מערכת הלייזר רבת העוצמה "אור איתן" (Iron Beam). היא נועדה ליירט רקטות, פצמ"רים, רחפנים וטילים בדיוק רב. מדובר במגן זול ומתקדם טכנולוגית שעשוי לשנות את כללי ההגנה האווירית ואת חוקי הלחימה המודרנית.

משרד הביטחון של ישראל הודיע כי מערכת ההגנה האווירית בלייזר "אור איתן" הוכרזה כמבצעית לחלוטין. זהו סימן להתקדמות משמעותית ביכולות ההגנה האווירית של המדינה.

המשרד אישר כי סדרה מלאה של סוללות אור איתן תיפרס ברחבי הארץ בחודשים הקרובים, ותספק שכבת הגנה חדשה מול מגוון איומים אוויריים. מדובר במערכת לייזר זולה אך רבת עוצמה, שמטרתה להשמיד טילים נכנסים. המערכת עברה בהצלחה ניסויים ותהיה מוכנה לשימוש מבצעי על ידי הצבא בהמשך השנה.

"אור איתן" תוכננה להשלים את מערך ההגנה הקיים של ישראל, שכולל את כיפת ברזל, קלע דוד, ומערכת חץ. המערכות האלו יירטו אלפי רקטות ששוגרו מעזה על ידי חמאס, מלבנון על ידי חיזבאללה ומחופי תימן על ידי הכוחות החות'ים.

ירי לייזר הוא מכוון בעיקר נגד טילים קטנים, רחפנים ופצמ"רים. בניגוד למיירטים מסורתיים בהם כל טיל יירוט עולה לפחות 50,000 דולר, ירי לייזר כמעט לא עולה כלום. המערכת עברה סדרת בדיקות מבצעיות בדרום ישראל והפגינה את יכולתה ליירט רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים ומטוסים, במגוון תרחישים מבצעיים.

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, תיאר את המערכת כהישג עולמי ראשון מסוגו. זו הפעם הראשונה בעולם שמערכת יירוט בלייזר רבת עוצמה מגיעה לבשלות מבצעית מלאה. רפאל, החברה המרכזית מאחורי "אור איתן", אישרה שהמערכת משלבת את טכנולוגיית האופטיקה המותאמת המתקדמת שלה. אין ספק שאור איתן תהיה מערכת משנה משחק, עם השפעה חסרת תקדים על הלחימה המודרנית.

אור איתן תשדרג את יכולות הלייזר של ישראל

אור איתן מהווה שדרוג משמעותי לעומת מערכת Light Beam שפעלה קודם. מערכת הלייזר קלת המשקל לטווח קצר יותר כבר נמצאת בשימוש בצה"ל. מערכת Light Beam, יחד עם מערכות קטנות נוספות, שימשה בשנה שעברה ליירוט כ-35 רחפנים של חיזבאללה בצפון ישראל.

הפיכת אור איתן למבצעית מסמלת קפיצה בטווח ובגמישות המבצעית. בשונה מקודמתה, אור איתן מסוגלת ליירט לא רק רחפנים, אלא גם רקטות, פצמ"רים וטילים. מה שהופך אותה למערכת מרתיעה בהרבה מול מגוון איומים אוויריים.

יתרה מכך, פריסת סוללות אור איתן בכל רחבי המדינה מבטיחה פתרון הגנה הניתן להרחבה, ולא מערכת ממוקדת למיקום מסוים בלבד. כעת, משהוכחו הביצועים של אור איתן, מצפים לקפיצה משמעותית ביכולות ההגנה האווירית, באמצעות פריסת מערכות נשק לייזר ארוכות טווח. לפי המשרד, המערכות הראשונות ישולבו באופן מלא בהגנה האווירית של ישראל עד סוף השנה.

ביוני 2025 רפאל הציגה בתערוכת האוויר בפריז משפחה של מערכות לייזר עתירות אנרגיה, כולל "אור איתן 450", גרסה משודרגת, וכן Iron Beam M – מערכת ניידת על משאיות להגנת אתרים אסטרטגיים, ו-Light Beam – מערכת קומפקטית לרכבים משוריינים. אלביט מערכות, שפיתחה את אור איתן בשיתוף עם רפאל, עוסקת כעת בשלב הבא של פיתוחי מערכות לייזר מוטסות. מטרתן להעניק יתרונות אסטרטגיים, בכך שייירטו איומים מהאוויר, שם השפעת האטמוספירה פחות בעייתית מאשר מהקרקע. החברה מחויבת לפיתוח מערכות לייזר עתירות אנרגיה ליישומים צבאיים. בראש ובראשונה לייזר אווירי בעל פוטנציאל לשינוי אסטרטגי ביכולות ההגנה האווירית.

תשנה את מערך ההגנה של ישראל

מערכות לייזר מוטסות עדיין רחוקות מהפעלה, כאשר מומחים מעריכים שהפיתוח יימשך עוד 5 עד 10 שנים. עודד בן דוד, סמנכ"ל הטכנולוגיה של אלביט לתחום מערכות אלקטרו-אופטיות, הסביר שלייזרים מהאוויר יכולים לפגוע במטרות מרוחקות ומגוונות יותר ממערכות קרקעיות. וניתן להשתמש בהם הן לצרכים הגנתיים והן לצרכים התקפיים.

התמודדות עם מערבולות ואתגרי אטמוספירה קלה בהרבה כאשר תוקפים מלמעלה, לעומת ניסיון ליירט איומים אוויריים מהקרקע. לייזרים מוטסים נחשבים לגביע הקדוש של הגנת לייזר, ומציעים גמישות אסטרטגית רבה יותר.

מערכות לייזר הקיימות על מטוסים כיום מוגבלות למערכות אינפרה-אדום ישירות, שמגינות על המטוס מאיומים המתקרבים אליו. המערכות העתידיות נועדו לפגוע באיומים הנמצאים באזורים מרוחקים לגמרי, ולהרחיב משמעותית את טווח ההגנה של מערך ההגנה האווירית של ישראל.

שינוי גישת המדינה להגנה מפני טילים

המימוש המבצעי המוצלח של אור איתן, לצד פיתוח פלטפורמות לייזר אוויריות, צפוי לשנות את גישת המדינה להגנה מפני טילים, באמצעות שילוב לייזרים עוצמתיים וזולים עם מערכות מיירטות קונבנציונליות. ישראל שואפת להגיע לפריסת הגנה איתנה, מגיבה ויעילה כלכלית יותר.

המערכת תשנה את מערך ההגנה של המדינה. אלו מערכות שפותחו כולן בישראל, ויאפשרו רמת מוכנות אסטרטגית חדשה מול איומים אוויריים מגוונים. המשרד הדגיש שפריסתה המבצעית של אור איתן אינה רק אבן דרך טכנולוגית. היא מענה מעשי לאיומים המתמשכים מצד גורמים אזוריים. כשהרקטות, הפצמ"רים והרחפנים ממשיכים להוות סיכון, הוספת שכבת לייזר צפויה לשפר את ביטחון המדינה ולהעניק לצבא כלי יירוט מהיר ויעיל כלכלית.

ככל שאור איתן תיפרס ברחבי ישראל, יתמקדו המאמצים בשילוב המערכות הללו עם טכנולוגיות קיימות ועתידיות, כולל לייזרים ניידים ומוטסים. אנליסטים צבאיים מציינים שלמרות שנותרו אתגרים, בעיקר בתחום הלייזרים המוטסים, ההשפעה הפוטנציאלית על הלחימה המודרנית היא משמעותית.

מצופה קפיצה ניכרת ביכולות המבצעיות של מערך ההגנה האווירית, בזכות מערכת נשק לייזר ארוכת-טווח. מהיירוטים הראשונים של רחפנים בצפון הארץ ועד לפריסה מלאה של לייזרים רבי-עוצמה, ישראל מציבה את עצמה בחזית טכנולוגיית ההגנה מפני טילים.

אור איתן לא רק מעניקה יכולת הגנתית מתקדמת. אלא גם מסמלת את המחויבות ארוכת-הטווח של ישראל לחדשנות בטכנולוגיה צבאית

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור צבא וביטחון

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

השם "פלסטין" נולד ברומא | ניסיון מחיקה היסטורי

פורסם בתאריך ספטמבר 14, 2025 ע"י

השם "פלסטין" נולד ברומא. מי המציא אותו?

השם "פלסטין" נולד ברומא. מי המציא אותו? ניסיון מחיקה היסטורי. תרגום תוכן. סרטון מערוץ היוטיוב © StandWithUs שמטרתו להילחם באנטישמיות ולסייע לישראל ברחבי העולם. הסרטון הפעם – במסגרת דיון פוליטי טעון אנחנו שומעים לעיתים קרובות טענות היסטוריות של הפלסטינים. ראוי לשאול מהו עובדה ומהו בדיה.

היסטוריה

גרסאות מוקדמות של השם "פלסטין" מתייחסות לאזור קטן לחוף הים התיכון הגובל עם מצרים ולפלשתים. הפלשתים היו עם יווני קדום שנעלם עם הזמן ואינו קשור כלל לפלסטינים של היום.

הקיסר הרומי אדריאנוס

המילה "פלסטינה" שומשה לראשונה באופן רשמי על ידי הקיסר הרומי אדריאנוס. בתקופת שלטונו, אדריאנוס טבח באוכלוסייה היהודית המורדת בממלכת יהודה, ושלח את רוב שארית היהודים לגלות. אדריאנוס היה נחוש למחוק אלפי שנות נוכחות יהודית בארץ. הנוכחות הזאת המתועדת בממצאים ארכאולוגיים נרחבים ובשמות מקומות שאנחנו עדיין משתמשים בהם כיום. זאת הסיבה שאדריאנוס החליט לשנות את שם הפרובינציה מ-"יהודה" ל-"סוריה פלשתינה", על שם אויביהם העתיקים של היהודים, הפלשתים שנעלמו.

תקופת האימפריה העות'מאנית

ממלכת יהודה הייתה המדינה העצמאית האחרונה שהתקיימה באזור. במשך מאות שנים חיו שם יהודים שנותרו, יחד עם קבוצות אחרות, תחת שלטון מעצמות זרות עוקבות. בתקופת האימפריה העות'מאנית, המילה "פלסטין" שימשה בעיקר כתיאור גיאוגרפי כללי של האזור שמדרום לסוריה. לכן, כאשר האזור עבר לשליטת הבריטים בתום מלחמת העולם הראשונה, היה טבעי שהם קראו לו "פלסטין".

המנדט הבריטי

חבר הלאומים, הגוף שקדם לאו"ם, העניק למעצמות המנצחות במלחמת העולם הראשונה מנדטים לשלוט במזרח התיכון ולהכין את העמים המקומיים לעצמאות. השטח הזה נמסר למנדט הבריטי על פלסטין. שתי אוכלוסיות חיו תחת המנדט: ערבים ויהודים , שתיהן נחשבו "פלסטיניות". למשל, התזמורת הסימפונית של פלסטין, שהוקמה על ידי יהודים, הפכה עם קום המדינה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. הבנק "אנג'לו-פלסטיין" הפך לבנק לאומי לישראל. והפוסטר שמשמש כיום לעיתים לתעמולה אנטי-ישראלית, היה למעשה מודעת פרסום ציונית לתיירות ל"מולדת היהודית בפלסטין".

תום המנדט

בשנת 1947 פג תוקף המנדט, והאו"ם החליט לחלק את הארץ לשתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית. היהודים קיבלו את החלטת האו"ם, וקראו למדינתם "ישראל". העולם הערבי, לעומת זאת, דחה את תוכנית החלוקה, ומיד לאחר שהחייל הבריטי האחרון עזב תקף את שכנתו החדשה והעצמאית. לאחר המלחמה, ירדן סיפחה את הגדה המערבית, ומצרים השתלטה על רצועת עזה שתיהן היו אמורות להינתן לערבים כחלק מתוכנית החלוקה. אף אחת מהן לא ראתה צורך להקים מדינה פלסטינית עצמאית באותם אזורים. כתוצאה מכך, לא קמה מדינה ערבית בשטחי המנדט הבריטי לשעבר.

הארגון לשחרור פלסטין

הזהות הפלסטינית המשיכה להתגבש לאחר 1948, והגיעה לשיאה ב-1964 כאשר הליגה הערבית יזמה את הקמת אש"ף, הארגון לשחרור פלסטין והכריזה על הקבוצה הערבית הזו כעל "העם הפלסטיני".

אש"ף דרש את השליטה על כל שטח המנדט, קרא להשמדת מדינת ישראל, אבל לא התנגד לשלטון הירדני והמצרי על השטחים.

השאיפות הערביות המשיכו להתמקד רק בהשמדת מדינת ישראל, מה שהוביל למלחמה נוספת בשנת 1967, שבה ישראל השתלטה על שטחי המנדט לשעבר בגדה המערבית ובעזה.

למרות העובדות ההיסטוריות

ישראל והקהילה הבינלאומית הביעו תמיכה בשאיפות הלאומיות של הפלסטינים, שוב ושוב, במסגרת הצעות שלום שהתבססו על פתרון שתי מדינות. למרבה הצער עבור כל תושבי האזור, פלסטינים ויהודים כאחד, המנהיגים הפלסטינים והערבים דחו את כל ההצעות הללו. הם ממשיכים להפיץ טענות היסטוריות שקריות בתקווה למחוק את הקשר היהודי לאזור ולשלול את זכויותיהם של היהודים בו.

סיכום

האם הטענות ההיסטוריות הללו לגבי הפלסטינים נכונות? לא. הטענות הללו שגויות.

ישו היה יהודי שחי בממלכת יהודה. הוא  נולד134  שנים לפני שהרומאים שינו את שמה של יהודה ל-"פלסטינה". זה קרה יותר מ-1900 שנה לפני השם שניתן תחת המנדט הבריטי וכמעט 2000 שנה לפני שהוא אומץ באופן נרחב על ידי אוכלוסייה ערבית באזור.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

איך הפכתי מאנטישמי לאוהד ישראל

פורסם בתאריך ספטמבר 13, 2025 ע"י

מאנטישמי לאוהד ישראל.

איך הפכתי מאנטישמי לאוהד ישראל. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Nikos Sotirakopoulos. המסע האישי של  ד"ר ניקוס סוטירקופולוס, אקדמאי, סופר, עמית במכון איין ראנד ומרצה לשעבר באנגליה.

מיהו ניקוס סוטירוקופולוס?

עד גיל 28 ניקוס היה אנטישמי מובהק ועבר מסע אישי עמוק שהוביל אותו לשינוי מוחלט. היום הוא תומך נלהב בזכות קיומה של ישראל ובמאבק בטרור האסלאמי.

בסרטון של כמעט 40 דקות ניקוס מתאר את מסעו והפיכתו מאנטישמי קנאי לתומך נלהב של העם היהודי ולקיומה של ישראל.

אנטישמיות מוקדמת

ניקוס גדל ביוון, מדינה עמוסה באנטישמיות, גם מהכנסייה וגם מהשמאל והימין הקיצוני. בגיל צעיר ניקוס היה אנטישמי קנאי שהאמין בתאוריות קונספירציה ושנאה כלפי יהודים וישראל. השקפותיו עוצבו על ידי גורמים תרבותיים ביוון, שם גדל, שכללו קנאות דתית, אנטי-אמריקנית ואנטי-קפיטליסטית. הוא היה פעיל בחוגי נוער קומוניסטי ורדיקלי, שם שנאת ישראל הייתה נפוצה. במהלך התקופה הזו הוא לא שמע על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

תקופת השנאה

ניקוס האמין בקונספירציות על שליטת היהודים בעולם. הוא קרא את הפרוטוקולים של זקני ציון והאמין שהם אמת. הוא היה היה אובססיבי בהפגנות אנטי-ישראליות ושיתף תכנים אנטישמיים ברשת עם תמונות של ישראל כתמנון בעל זרועות חונקות.

במהלך התקופה הזאת היה פעיל בתנועות קומוניסטיות. הוא תמך בחמאס וראה בפלסטינים לוחמי חירות, כמו שהיו היוונים מול העות’מאנים.

שינוי הדרגתי  

השינוי החל בשנת 2013. הוא החל להטיל ספק באמונותיו השמאלניות ורצה לחקור רעיונות חדשים.

ניקוס התחיל להתעניין בפילוסופיה ליברלית וכלכלה של האסכולה האוסטרית. הוא גילה את איין ראנד, ערכים של חירות, אינדיבידואליזם וחיים טובים. הוא הבין שאנטישמיות הייתה עבורו דרך להשליך כישלונות אישיים על האחר.

למרות זאת, נותרה בו חשדנותו כלפי הישראלים והוא עדיין ראה את ישראל כמדינה אגרסיבית ולא מוסרית. התפנית הגיעה כשהתחיל ללמוד על ההיסטוריה והעובדות של הסכסוך.

חשיפה לעובדות ולנרטיב אחר

ניקוס קיבל מידיד ישראלי את הספרDurable Peace  מאת בנימין נתניהו.

התגליות המרכזיות ששינו את דעתו:

גודלה של ישראל

ניקוס הופתע לגלות עד כמה ישראל קטנה, מה שגרם לו להבין את הסיכון הקיומי שהמדינה עומדת בפניו.

מלחמת 1948

העובדה שחמישה צבאות ערביים פלשו לישראל ביום הכרזת העצמאות ולא להיפך. הערבים דחו את תוכנית האו"ם שהייתה נותנת להם מדינה.

השטחים הכבושים

ההבנה שהגדה המערבית ורצועת עזה לא היו שייכות לפלסטינים לפני 1967 אלא למצרים ולירדן. במהלך שליטתן המדינות הערביות לא הקימו מדינה פלסטינית.

הצעות שלום והחזרת שטחים

ההבנה שהפלסטינים קיבלו הצעות למדינה לפחות חמש פעמים ודחו אותן בכל פעם. ישראל החזירה שטחים עצומים למצרים במסגרת הסכם שלום.

המסקנה

ניקוס הפנים שהנרטיב ששלט בו במשך שנים היה שקרי ומעוות. הוא הבין שישראל אינה גוליית אלא דוד, מדינה שורדת מוקפת אויבים.

חשיפה למבצעים וערכים

מעבר לעובדות, הערצתו לישראל התגבשה דרך חשיפה למבצעים כמו וחילוץ יהודי אתיופיה בשנות ה־80 ו-'מבצע אנטבה'. הוא התחיל לראות את ישראל כמדינה עם ערכים של גבורה ואהבת חיים. היום ניקוס רואה בישראל מקום של "גיבורים מודרניים" המחויבים להצלת עמם.

ישראל כסמל מוסרי

התמיכה שלו בישראל נובעת לא מהיסטוריה מקראית או שייכות שבטית, אלא מערכים:

ישראל היא חברה חופשית יחסית.

יש בה שוויון עקרוני בין ערבים, נוצרים, יהודים ושחורים.

היא עומדת מול אויבים שמקדשים מוות וטרור.

היא המדינה היחידה במזרח התיכון שמאפשרת לאנשים לחיות חיים טובים ולרדוף אחרי חלומותיהם.

המסר הסופי

ניקוס מקווה שסיפורו יעודד אחרים לא לוותר על ניסיונות להגיע לאנשים ולשתף חזון חיובי של חיים, חירות וחתירה לאושר. ניקוס מודה שבעבר לא באמת דאג לפלסטינים, הם היו רק כלי לשנאתו את ישראל. כיום הוא מזדהה עם הסובלים באמת, ילדים ואזרחים תמימים. אם תקום מדינה פלסטינית היא צריכה להיות חופשית ודמוקרטית ולא מדינת טרור.

חזון חיובי לחיים, חירות וגבורה

מה שגרם לניקוס להשתנות אלה לא גינויים, צעקות או סרטוני זוועה אלא מפגשים עם רעיונות טובים יותר. ניקוס הגיע לשינוי באמצעות פילוסופיה, היסטוריה וסיפורים מעוררי השראה.

בסוף הסרטון ניקוס קורא לצופים לא להתייאש מהאפשרות לשנות אנשים. כל סיפור, כל שיחה, כל מעשה טוב יכול לשתול ספק אצל מישהו אחר. אפשר לצאת גם מהמקום הכי חשוך של שנאה ואי-רציונליות אם נחשפים לרעיונות טובים יותר שמלמדים לאהוב חיים, חירות ואמת.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

מדוע הבורסה בתל אביב מזנקת ב-100%

פורסם בתאריך ספטמבר 9, 2025 ע"י

בעיצומה של המלחמה שוק המניות הישראלי מזנק

בעיצומה של המלחמה מדוע הבורסה בתל אביב מזנקת ב-100%. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © VisualEconomik EN, הערוץ שמסביר לכם את הסיפורים המרתקים ביותר של הכלכלה!

השווקים בישראל זינקו בעיצומה של המלחמה. בורסת תל אביב עלתה ביותר מ-100% במהלך הסכסוך. כן, שמעתם נכון: +100% בזמן נפילת טילים.

בעוד שאנליסטים ניבאו כאוס, השווקים החליטו אחרת. מאז 7 באוקטובר 2023, בורסת תל אביב אף עלתה על מדד S&P 500, והפכה, למעשה, לשוק הרווחי ביותר על פני כדור הארץ. איך זה אפשרי?

אהודה ומגונה במידה שווה, ישראל מייצרת כמות גדולה של מחלוקת. מה שקורה עכשיו בעזה הוא דוגמה טובה לכך. עבור חלק, המלחמה נגד חמאס מוצדקת לחלוטין. עבור אחרים, לעומת זאת, ממשלת נתניהו הרחיקה לכת ואסון הומניטרי מתרחש. כנראה ששני הדברים נכונים, אבל העובדה היא שתמיד כשאנחנו מדברים על ישראל, אנחנו עושים זאת כדי להתייחס למבצעים הצבאיים שלה, לפעולה מדהימה של המוסד, או למדיניות החוץ שלה.

נס כלכלי ופיננסי אמיתי

יש צד הרבה פחות מוכר של הסיפור. בעשורים האחרונים, ישראל נהייתה נס כלכלי ופיננסי אמיתי. זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לבחון בסרטון הזה. כי המקרה של ישראל הוא כל כך פרדוקסלי, שבעוד טילים נפלו על תל אביב, הבורסה המקומית המריאה כמו רקטה.

בעיצומה של מלחמה עם איראן, בעוד העולם ציפה לכאוס, בהלה ובריחת הון, ישראל חוותה את אחד הרגעים הפיננסיים הטובים ביותר בהיסטוריה המודרנית שלה. לכן היום, בסרטון הזה, אנו הולכים לצלול לתוך הנס הכלכלי והפיננסי המפתיע של ישראל. זהו הצד השני, הצד הפחות מוכר של מה שהיא כנראה המדינה השנויה ביותר במחלוקת בעולם כרגע. בואו נתחיל.

תל אביב מנפצת את ה- S&P 500

פלוס 100% מאז 7 באוקטובר. תל אביב מנפצת את ה- S&P 500  בעיצומה של מלחמה. השווקים דיברו, ישראל לא רק מנצחת בשדה הקרב, היא גם כובשת את המערכה החשובה ביותר לעתיד, המלחמה הכלכלית והפיננסית. שמעתם נכון. בעיצומה של מלחמה, כשיהיה הגיוני לראות נתונים אדומים, מיתון ובריחת הון, מתברר שישראל חווה את אחד הרגעים הפיננסיים הטובים ביותר מזה עשורים. כמעט אחד הרגעים הפיננסיים הטובים ביותר בכל ההיסטוריה שלה.

מבצע עם כלביא

רוצים דוגמה? ובכן, בואו נחזור ליוני האחרון. אני בטוח שכולכם זוכרים מה קרה. פתאום, ללא אזהרה ובאופן חד-צדדי לחלוטין, ישראל השיקה אחד המבצעים הצבאיים השאפתניים ביותר בכל ההיסטוריה שלה. מבצע צבאי בקנה מידה גדול נגד משטר האייתולות, ובאופן ספציפי נגד תשתית הקשורה לתוכנית הגרעין של איראן. קנה המידה של המבצעים היה אכזרי. קחו בחשבון שכ- 200 מטוסי חיל האוויר הישראלי השתתפו רק במתקפה הראשונה, פריסה גדולה בטירוף. סביר להניח שמעט מדינות באירופה היו מסוגלות להרכיב משהו דומה, אם בכלל. אני לא יודע, אולי בריטניה או צרפת. זה בהחלט לא יהיה קל,

זו הייתה רק ההתחלה

במשך 12 ימים רצופים, בוקר, צהריים וערב, ישראל תקפה מטרות על אדמת איראן. ברור שהאייתולות הגיבו, אבל הם עשו זאת עם הרבה פחות כוח ממה שרבים ציפו. למרות זאת, ראינו טילים נופלים על תל אביב. אני בטוח שכולכם זוכרים את התמונות האלה בצורה מושלמת. למעשה, ב  Visual Politic -סיקרנו את הימים האלה באופן אינטנסיבי.

כנגד כל הציפיות

ובכן, העובדה היא שעם מלחמה מתמשכת, סיכון להסלמה ומטחי טילים ששוגרו נגד המדינה, הדבר ההגיוני יהיה לצפות לפחות לאיזושהי בהלה, נכון? כי אם יש משהו שאנחנו יודעים על השווקים, זה שהם אמיצים כמו חתול מול שואב אבק. הם בורחים בסימן הקטן ביותר של צרה. ובכל זאת, האם אתם יודעים מה קרה בישראל? בדיוק ההפך.

השוק הרווחי בעולם במהלך במהלך התקיפה באיראן

בשווקים הפיננסיים הישראליים, במקום בהלה, הייתה כמעט אופוריה. לפי נתונים שנאספו על ידי בלומברג, במהלך 12 הימים האלה, המטבע, הבורסה ואפילו מחיר אגרות החוב של החוב הישראלי זינקו. השקל, למשל, התחזק ב-7%. מחיר אגרות החוב התאושש, מה שאומר שעלות ההלוואות ירדה. באופן ספציפי, השוק חווה את הירידה הגדולה ביותר שלו מאז 2011. והבורסה בתל אביב, ובכן, היא הייתה ברמה אחרת. בדולרים, היא עלתה לא פחות מ-14% ב-12 יום. מספיק כדי להפוך לשוק הרווחי ביותר בעולם במהלך הימים האלה. כן, זה נכון. מקום ראשון בעולם בעיצומה של מלחמה. במילים אחרות, בעוד ישראל הפציצה ללא הרףנקודת מפנה.  מטרות באיראן, השווקים נתנו פסק דין מכריע. הניצחון של המדינה העברית יהיה כל כך מהדהד שהוא יסמן נקודת מפנה. כי נוסף על כך, המבצע האיראני לא היה מבצע מבודד, אלא הגיע לאחר הניצחון על חיזבאללה, נפילת אל-אסד והמלחמה נגד חמאס בעזה. ולכן התגובה הזו מהשווקים הפיננסיים לא הייתה גם התפרצות פתאומית. ממש לא. מאז שנתניהו השיק את המתקפה הכוללת שלו נגד כמעט כל אויבי ישראל לאחר ה-7 באוקטובר 2023 הגורלי, השווקים הפיננסיים של המדינה עשו בדיוק את ההפך ממה שציפו. הם זינקו.

השווקים מהמרים על עידן חדש לישראל

זו לא סוגיה פוליטית. וגם אין לזה שום קשר לחששות הלגיטימיים שיש לנו לגבי מה שקורה בעזה. אלה עובדות. עובדות שהן חיוניות לחלוטין להבנת עתידה של ישראל ותוכניותיו של נתניהו. העובדה היא שמאז 7 באוקטובר 2023, הבורסה בתל אביב הפכה כמעט לבורסה המצליחה ביותר בעולם. בדולרים, התשואה שלה היא בסביבות 100%, כפול מזו של ה-S&P 500 . וזה למרות העובדה שלאחר מתקפת חמאס, הבורסה הישראלית צנחה. אבל מאז, ובכן, אתם יכולים לראות בעצמכם. אני מתערב שלא ציפיתם לזה, נכון? נראה שמשקיעים מקומיים וזרים כאחד מהמרים בבירור על אותו רעיון: שהמתקפה הכוללת של ישראל מנקה אחת ולתמיד את האיומים שריחפו מעל המדינה במשך עשורים. התוצאה: פחות סיכון גיאופוליטי, יותר ביטחון, ולכן הערכה גבוהה הרבה יותר של כל הנכסים הישראליים. במילים אחרות, השווקים מהמרים על עידן חדש לישראל, עידן של יציבות רבה יותר, הצלחה גדולה יותר ושגשוג רב יותר. ובין אם זה נכון או לא, דבר אחד הוא בלתי ניתן לערעור.

המשקיעים לא הושפעו מהגרעון התקציבי והשווקים זינקו

התגובה הזו מהשווקים הפיננסיים הייתה לא אחרת מאשר דלק עבור נתניהו, מנהיג שרחוק מלהאט, הלך על יעדים שאפתניים יותר ויותר. בקיצור, במקום להעניש אותו בכל פעם שהוא העלה את ההימור, השווקים תגמלו אותו במטבע חזק יותר, בשמחה רבה יותר בבורסה ואפילו בעלות נמוכה יותר של החוב הציבורי, שלמען האמת, זה פרדוקסלי. כי המציאות התקציבית היא בדיוק ההפך, חור ענק בחשבונות הציבוריים. רק בשנת 2024, המתקפה הצבאית הותירה גירעון של קרוב ל-7% מהתמ"ג. זה גרם גם ל-Standard & Poor's וגם ל-Moody's  להוריד את דירוג האשראי של המדינה, כי באופן טבעי גירעון כה גדול מוביל לסיפורים חדשים כמו זה. החוב הלאומי של ישראל גדל ב-17.9% בשנת 2024.

עם זאת, כפי שראיתם, המשקיעים היו אדישים לחלוטין לכל זה. בשנתיים האחרונות, השווקים הפיננסיים הישראליים זינקו.

איך זה קרה?

השאלה ההגיונית היא למה? מה לעזאזל קרה כדי לשחרר פתאום רמה כזו של אופוריה? האם לא אמור לקרות ההפך כשמדינה נמצאת במלחמה? האם פחד לא מוריד את השווקים? ובכן, התשובה טמונה בטבעה של הכלכלה הישראלית. זו כלכלה מיוחדת, ייחודית, ומעל לכל, כזו שמסומנת על ידי הנס הכלכלי האמיתי שהמדינה הזו חוותה בעשורים האחרונים. ולא, אני לא מגזים. בעוד שבשנת 1980, התמ"ג לנפש של ישראל היה בערך חצי מזה של גרמניה, בימים אלה, לפי הבנק העולמי, הם כבר בשוויון. אנחנו מדברים על מדינה שהיא עשירה פי 11 משכנתה, מצרים. לישראל  יש יותר יוניקורנים מכל שאר מדינות המזרח התיכון יחד והיא זכתה ביותר פרסי נובל, אפילו מסין.

סיפור הצלחה ברור

מבחינה כלכלית, העשורים האחרונים של ישראל הם סיפור הצלחה ברור. התמ"ג למשל של 550 מיליארד דולר נמצא כעת בין 30 הגדולים בעולם. והאמת, אנחנו רק צריכים להסתכל על מה שקרה לשכר.

מה מסביר גל כזה של שגשוג?

מדוע נראה שהמדינה הזו חסינה מפני סכסוכים? האם היא באמת חסינה? ובכן, שימו לב היטב למה שבא בהמשך כי זהו אולי אחד ההיבטים הפחות מוכרים של ישראל בעולם ובמקביל משהו שהפך את הבורסה בתל אביב לאחת הרווחיות ביותר בעולם עד כה במאה ה-21.

כלכלה חסינת מלחמה

קודם כל, חשוב להבין שישראל לא תמיד הייתה סיפור ההצלחה שאנו מכירים היום. למעשה, רבים ממייסדיה היו סוציאליסטים מושבעים. ולכן מה שהם עשו היה בעצם ליישם מדינה עם מערכת ציבורית ענקית. מיסים גבוהים, רגולציה נרחבת, הרבה חברות בבעלות המדינה, ומרכזי ייצור קולקטיביים רבים. במידה מסוימת, אפשר כמעט לומר שבימיה הראשונים, ישראל הייתה דומה יותר לברית המועצות מאשר לארצות הברית. התוצאה: משברים כלכליים ופיננסיים היו קבועים. עם חשבונות ממשלה מרוסקים, הישראלים ביצעו תפנית חדה לעבר קפיטליזם מסורתי. חברות רבות הופרטו, מיסים הותאמו ונהיה הרבה יותר קל להקים עסקים ולסחור בחופשיות עם שאר העולם. התוצאה: מאז תחילת המאה ה-21, ישראל עשתה את ההפך מרוב המדינות המפותחות האחרות. במקום להעלות מיסים ולהגדיל את ההוצאות הממשלתיות, היא עשתה בדיוק ההפך. היא הפחיתה את ההוצאות מ-50% ל-40% מהתמ"ג, סיפקה תמריצים רבים למגזר היצרני וקיצצה מיסים, ממשלות ישראל לקחו את נושא החוב ברצינות רבה והצליחו להפחית אותו ביותר מ-20 נקודות מהתמ"ג.

הצלחת ההימור על ההיי-טק

מעל לכל, ישראל החליטה לשים את כל הביצים בסל הפיתוח הטכנולוגי, וזו הייתה הצלחה ענקית. בימים האלה, היא מקצה יותר מ-6% מהתמ"ג שלה למחקר ופיתוח. זה יותר מכפול מהממוצע העולמי. האמת היא שאף מדינה אחרת לא מתקרבת. בפועל, ישראל מתפקדת כמרכז טכנולוגי ענק, בית למגוון חברות מקומיות ורב-לאומיות. למעשה, כמעט מחצית מהוצאות המחקר והפיתוח האלה מבוצעות על ידי תאגידים זרים, שלמרות כל המהומה הגיאופוליטית, פתחו עשרות או ליתר דיוק, מאות מרכזי חדשנות על אדמת ישראל. וכן, כפי שאולי ניחשתם, לתעשייה הצבאית יש כאן תפקיד משמעותי יותר. אבל בואו לא נטעה. הצלחתה של ישראל אינה יכולה להיות מוסברת רק על ידי הטנקים או המל"טים שהיא מסוגלת לייצר. ישנן עוד כמה נקודות מפתח.

תעשיית הטכנולוגיה

נקודת המפתח הראשונה, תעשיית הטכנולוגיה, היא ללא ספק הפעילות הכלכלית המשמעותית ביותר במדינה. לא מסחר, בנייה או תעשייה מסורתית יכולים להתחרות בתרומה העצומה שלה לכלכלה הלאומית. אנחנו מדברים על כך שבשנת 2022, המגזר הזה כבר ייצג יותר מ-18% מהתמ"ג. והדבר הטוב ביותר הוא שהוא ממשיך לצמוח. הנתון הזה יעלה בקרוב על 20%. וכדי לתת לכם מושג, הנתון הזה בארצות הברית, ביתו של עמק הסיליקון, גוגל, אפל וענקיות הטכנולוגיה הגדולות, הוא קצת יותר מ-9%. לא רק זאת, לישראל יש יותר סטארט-אפים לנפש מאשר בכל מקום אחר בעולם. לדוגמה, עם 73 סטארט-אפים, יש לה כבר את המערכת האקולוגית השלישית בגודלה של בינה מלאכותית בכדור הארץ, אחרי ארצות הברית וסין. ואגב, ישראל גם מדורגת במקום השלישי בעולם מבחינת המדינות עם הכי הרבה חברות הרשומות בנאסד"ק. וכל זה, זכרו, עם אוכלוסייה של קצת יותר מ-9 מיליון איש. זה מטורף.

שיעורי אבטלה נמוכים

למרות שטכנולוגיה אינה בדרך כלל תעשייה עתירת עבודה, בישראל היא כבר מעסיקה ישירות יותר מחצי מיליון איש, המהווים 14% מכלל המשרות במדינה. זה מסביר במידה רבה את שיעורי האבטלה הנמוכים. כי כאן האבטלה היא קצת יותר מ-3%. במילים אחרות, יש כאן בעצם תעסוקה מלאה. ושימו לב לעובדה הזו. בעשור האחרון בלבד, משרות הטכנולוגיה גדלו ביותר מ-80%. אבל זה לא רק שיש יותר משרות. הן גם מתוגמלות הרבה יותר טוב. כיום, השכר הממוצע במגזר הטכנולוגיה עולה על 6,500 יורו לחודש לעובד. כן, זה נכון, 6,500 יורו. זה בערך 7,600 דולר. זאת לא בדיחה.

סחר החוץ

נקודת המפתח השלישית היא  סחר החוץ. הודות לכל מה שראינו עד כה, הפרודוקטיביות הישראלית לא רק המריאה, אלא שחברותיה החלו גם לכבוש את העולם. כיום, מחצית מהייצוא של המדינה הם מוצרי טכנולוגיה בעלי ערך מוסף גבוה, שיעור שמנפץ את השיאים של כמעט כל כלכלה מפותחת, ממערכות צבאיות ועד בקרת תנועה אווירית ופעילויות סייבר. למעשה, ישראל היא, לצד ארצות הברית, מעצמת התוכנה המובילה בעולם. התוצאה היא שכל זה הפך למכרה זהב אמיתי. הכלכלה הישראלית מתפקדת כמעין סופרמרקט של פתרונות מתקדמים, פתוח 24/7 לכל העולם, והכסף ממשיך לזרום עם מלחמה או בלי.

מעצמת אנרגיה

בנוסף לתעשיית הטכנולוגיה החזקה שלה, לישראל יש גם שלושה גורמי מפתח נוספים שמסבירים את הנס הכלכלי שהיא חוותה בעשורים האחרונים. קחו לדוגמה את העשור האחרון, כאשר החלו לנצל מרבצי גז טבעי גדולים במים הטריטוריאליים של ישראל. מצד אחד, זה אומר שהמדינה הפחיתה את יבוא הפחם ודלקים אחרים, ומצד שני שהיא החלה לספק את מדינות שכנותיה וגם את שאר אירופה. אנחנו מדברים על השפעה כלכלית של מיליארדים ומיליארדים של דולרים בכל שנה. במידה מסוימת, ישראל היא כבר מעצמת אנרגיה כרגע.

הסכמי אברהם

בשנת 2020 נחתמו הסכמי אברהם. במסגרת ההסכמים האלה, איחוד האמירויות הערביות ובחריין תחילה ומרוקו וסודאן מאוחר יותר הכירו במדינת ישראל וכיננו יחסים דיפלומטיים נורמליים לחלוטין. ואתם יודעים מה? זה תורגם למבול של כסף עבור מדינת היהודים, במיוחד מאיחוד האמירויות הערביות. מיליארדי דולרים בהשקעות חדשות זרמו מהמדינה הערבית הזו, בעוד שהמסחר, כפי שאתם יכולים לראות, זינק. ושימו לב, כי אם ערב הסעודית תצטרף להסכמים אלה בעתיד, מטר המיליונים עלול להכפיל את עצמו.

הבורסה הישראלית מנצחת

ולבסוף, ישראל היא מדינה צעירה מאוד עם שיעורי ילודה גבוהים למדי. במילים אחרות, בניגוד לרוב הכלכלות המפותחות במערב, אין כאן בעיות של הזדקנות דמוגרפית. ובכן, כל זה הוא בדיוק מה שמסביר מדוע הבורסה בתל אביב זינקה. למה? כי המדינה היא מעצמה אמיתית כשזה מגיע ליצירת עסקים טכנולוגיים בעלי ערך מוסף גבוה. וכעת, בעקבות המבצעים שנתניהו השיק ב-7 באוקטובר, שני רעיונות התבססו בשווקים. מצד אחד, רבים מהסיכונים הגיאופוליטיים שפקדו את ישראל במשך שנים עומדים להיעלם. ומצד שני, כולם מניחים שכאשר המשבר הזה יחלוף, ערב הסעודית תצטרף להסכמי אברהם, מה שיפעיל את הזרם העצום של מיליונים שהזכרנו לפני רגע. בינתיים, המלחמה גרמה לכך שהמדינה תזרים הרבה כסף לתעשייה הצבאית, וזה בדיוק מה שקרה. הוסיפו לכך את הפיצוץ העצום בהוצאות הצבאיות שמתרחש באירופה ובעולם באופן כללי יחד עם ההגעה הנרחבת של בינה מלאכותית, והרי לכם. אתם יכולים להבין הכל על מה שקורה בשווקים במדינה הזו. התוצאה כנראה כבר לא מפתיעה אתכם.

בורסת תל אביב ניפצה את וול סטריט

השנתיים האחרונות היו פיצוציות ובזכות זה עד כה במאה הזו, כלומר ב-25 השנים האחרונות, הבורסה בתל אביב ניפצה את וול סטריט. וקחו בחשבון שאנחנו מדברים על תקופה של 25 שנה, שהיא די מייצגת, כי תראו, מאז תחילת שנת 2000, הבורסה בתל אביב הכפילה בדולרים את ערכה פי 7.3, בעוד ה- S&P 500 הכפיל את ערכו פי 4.5. נוסף על כך, נצטרך להוסיף דיבידנדים. אבל גם כאן, הבורסה הישראלית מנצחת.

המלחמה המתמשכת 

כמובן, אין ערובה שזה יקרה שוב. יש הרבה סיכונים לאורך הדרך. אם היא לא תסתיים בקרוב, המלחמה עלולה לעכב או אפילו לשים קץ להשקעות טכנולוגיות רבות. האוצר הציבורי ייצא מכל זה במצב גרוע בהרבה. ייתכן שהתדמית של ישראל ויכולתה למשוך כישרונות סובלות בדרכים שלא ראינו הרבה זמן. וזו בעיה כי תעשיית הטכנולוגיה של המדינה כבר כל כך גדולה שהיא צריכה למשוך הרבה כישרונות בינלאומיים כדי להישאר תחרותית.

השוויון בנטל

ואז יש את נושא הנוכחות הדמוגרפית והפוליטית הגוברת של המגזרים האולטרה-שמרניים ביותר, במיוחד כמובן האוכלוסייה החרדית. בטווח הארוך, זה מהווה בעיה פוטנציאלית ניכרת. קחו בחשבון שלקבוצה זו יש רמות תעסוקה נמוכות מאוד. רוב האוכלוסייה החרדית אינה עובדת. יתרה מכך, יש להם הרבה ילדים, מה שאומר שהם מהווים חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה של ישראל. בשנת 2020, למשל, חמישית מכלל הילדים שהחלו בית ספר יסודי עשו זאת במערכת החרדית. מערכת שבה נלמדים רק מקצועות כמו מתמטיקה בסיסית ואנגלית ברמה בסיסית בלבד ורק עד גיל 12. שאר הזמן מוקדש כולו לשיעורי דת. ובטווח הארוך, כפי שאתם יכולים לדמיין, זה יהווה אתגר משמעותי.

לסיכום – הצלחה כלכלית ופיננסית ענקית

אבל כבר דיברנו על זה פעמים רבות ב-Visual Politic. העניין הוא שב-25 השנים הראשונות של המאה ה-21, ישראל הייתה מעל לכל הצלחה כלכלית ופיננסית ענקית. ואם המלחמה עשתה משהו, זה היה להוסיף דלק לתהליך הזה, כפי שראיתם. מי היה מאמין? ושימו לב שזה גם מותיר אותנו עם שיעור חיוני לחלוטין. מדינות שעושות דברים נכון ושבהן לטכנולוגיה יש תפקיד חשוב יכולות להיות מקור להזדמנויות גדולות עד כדי ניפוץ ה- -S&P 500 לאורך תקופה של 25 שנה. אבל עכשיו כשהגענו עד כאן, השאלות הן, האם ידעתם על הצד האחר הזה של ישראל? האם אתם מכירים שוק אחר בעולם שיכול לנפץ את ה-S&P 500  ב-25 השנים הבאות, כפי שישראל עשתה ב-25 השנים האחרונות?

תודה רבה שהייתם כאן, נתראה בסרטון הבא.

לסרטונים נוספים מערוץ ' כלכלה חזותית' עם תרגום לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

 

 

 

 

מי הם הישראלים

פורסם בתאריך אוגוסט 9, 2025 ע"י

הישראלים 2025

מי הם הישראלים? סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

מייסדי המדינה שאפו לאחדות, כוח וסוף מוחלט לגלות. כמעט מאה שנה לאחר מכן, ישראל היא בית למשהו מבולגן ומפואר הרבה יותר.

הישראלים הם פסיפס של סתירות. חילונים ואדוקים, מזרחיים ומערביים, שמחים, מבולגנים, תוססים ומחוברים בלהט. ישראל כיום היא פחות זהות אחת ויותר מקהלה. לעיתים צורמת, אבל תמיד, באופן חד משמעי, ישראלית.

איך הישראלי אמור להראות?

עוד לפני שהמדינה קמה, מייסדיה חלמו על האופן שבו הישראלי צריך להיות. שזוף, שרירי מעבודה בשדות ומוכן להגן על עצמו מפני הכול, החל מיתושים ועד לפולשים. יהודי שמשיב לעצמו את כוחו ומשיל מעליו אלפיים שנות גלות. היהודי החדש יהיה חסר פחד, כי לא יהיה לו ממה לפחד. הוא ידבר בשפת אבותיו ויעבוד באדמת אבותיו ויבנה אוטופיה יהודית שבה ילדיו יגדלו בטוחים וחופשיים. קל לדמיין את היהודי החזק והחסון שחי בארץ זבת חלב ודבש. אבל חלום לחוד, ומציאות לחוד. אחרי כמעט מאה שנים של מציאות קשה, אני תוהה לעתים קרובות – האם אנחנו הישראלים שמייסדינו דמיינו?

הגדרת הזהויות הישראליות

ישראל היא בית ל-10 מיליון בני אדם, מה שאומר 10 מיליון סיפורים מורכבים. בין אם אנחנו יהודים או ערבים, בין אם אנחנו עולים חדשים או נמצאים כאן כבר 20 דורות. אף אחד מאיתנו לא נכנס בקלות לתוך הקופסה. אבל אם מבלים כאן מספיק זמן, מתחילים להבחין בטרנדים, במיוחד בקרב יהודים ישראלים. מתחילים לסווג אנשים לקטגוריות, ומנסים להבין איך אומה של פליטים וניצולי שואה הפכה לכזאת. מדינה זעירה, מגוונת ומפולגת, מלאה באנשי הייטק וחקלאים, חוקרים והיפים, אנשים אדוקים בלבוש דתי, וגם חרדים בסתר עם שרשרת זהב על הצוואר וסיגריה תלויה בזווית הפה. מהצד, זו אומה של אנשים עם מעט מאוד דברים במשותף.

טסטמוניאלס

  • "אני מאמן למין טנטרי, ואני עובד עם נשים וזוגות, ומנסה לשנות את העולם דרך מין".
  • "קודם כל, אני הומו. אז זה הדבר הראשון שעולה לי בראש. והדבר השני, אני אתאיסט. טוב, לא מאמין באלוהים".

מה חזו מייסדי ישראל?

אני חושב שאפשר לומר בבטחה שזה לא בדיוק מה שמייסדי ישראל חזו. אחרי הכול, הם בנו חברה שעדיין לא הייתה קיימת. היו כל כך הרבה דברים שהם לא יכלו לחזות. הם ידעו שהמדינה החדשה הזאת תהיה מרכז ליהודים מכל העולם, שיהודים דתיים וחילונים יחיו זה לצד זה, למרות חזונם המנוגד לגבי היהדות. שהם יצטרכו ליצור תרבות לאומית חדשה שתאחד 2,000 שנות של מסורות גלויות. אבל אף אחד לא יכול היה לנבא את השילוב הכאוטי, התוסס, הרב-שכבתי שיווצר כשאתיאיסטים מוצהרים יתנגשו עם אנשים מאמינים. או כשיהודים מכל רחבי העולם יתחילו להתערבב ולהתחתן, וייצרו משפחות חדשות עם שילובים בלתי סבירים של תרבויות ומנהגים. מייסדי ישראל לא ידעו מה הם לא יודעים, ובכל זאת, הם קיוו שלא משנה מי יהיו הישראלים העתידיים, הם יתאחדו סביב תחושה של גורל משותף. לקח זמן להגיע לשם.

תרבות ייחודית

אבל אחרי כמעט 80 שנה של הניסוי הישראלי ההומה הזה, יש לנו בהחלט תרבות ייחודית. עם התרבות הזאת מגיעים כל הסטריאוטיפים  המצחיקים והמגוחכים, שאנחנו גם לועגים להם וגם מאמצים אותם.

טסטמוניאלס

  • "ישראלים הם רועשים, וישראלים הם שבטיים".
  • "הסטריאוטיפים על ישראלים, לדעתי, הם רועשים, חבורתיים, וזה כיף. זה חלק מהכיף בלהיות ישראלי".

תרבות משתנה

ולעתים קרובות כיף להיות ישראלי. יש לנו אלפי שנות של תרבות יהודית שאפשר לשאוב ממנה, ואנחנו מומחים בלהפוך כל דבר לבדיחה, במיוחד את הטראומה הבין-דורית שלנו. אבל לקח לנו זמן לפתח את סוגי הבדיחות העצמיות האלה. בחמש השנים הראשונות לקיומה, ישראל יותר מהכפילה את האוכלוסייה שלה וקלטה גל אחרי גל של פליטים יהודים מכל העולם. כל גל כזה שינה את התרבות הישראלית.

לא חזו את גירוש היהודים מהמדינות המוסלמיות

מייסדי המדינה היו מודעים לכך שלמדינות השכנות אין עניין לחלוק גבול עם מדינה יהודית. אבל מעטים חזו שהעולם המוסלמי יגרש בקרוב מאות אלפי יהודים, שרבים מהם נושלו מנכסיהם ונשלחו עם בגדיהם בלבד. ואף אחד לא ניבא שהפליטים הללו ישנו לחלוטין את אופייה של ישראל. מייסדי ישראל חזו אוטופיה סוציאליסטית בסגנון אירופי, מלאה בחילונים אידיאליסטים שעובדים בשדות ביום וקוראים שפינוזה בלילה. הם לא לקחו בחשבון סוגים אחרים של יהודים, עם רעיונות משלהם לגבי מה זה אומר להיות יהודי. אבל כשהתפוצה היהודית הרחבה סוף סוף חזרה הביתה, המזרח התנגש חזיתית במערב, והתוצאות לא תמיד היו יפות.

רוב מזרחי

עד שנות ה-70, רוב העולים לישראל הגיעו ממדינות ערביות ומוסלמיות. היהודים האלה נודעו בשם "מזרחיים". התווית הזו יצרה הבחנה כוזבת בין יהודי המזרח, שנתפסו כנחשלים ופרימיטיביים, לבין יהודי המערב, שנחשבו לנאורים. בעיני אשכנזים רבים, מזרחים רבים נראו ונשמעו כמעט בדיוק כמו שכניהם הערבים. ובישראל המוקדמת, הערבים היו האויב. זה שם את היהודים המזרחים במצב מוזר וסותר. הם היו יותר מדי יהודים עבור שכניהם הערבים, ויותר מדי ערבים עבור היהודים האשכנזים, תלוי את מי שואלים. הטראומה הזאת עדיין כואבת. ובכל זאת,

סטריאוטיפים על ישראלים מזרחים ואשכנזים

למרות הטראומות המוקדמות הללו, גם אשכנזים וגם מזרחים לועגים לסטריאוטיפים של עצמם ושל האחרים. הסטריאוטיפים הם שטותיים, אבל הם צצים שוב ושוב. זה הולך בערך כך: מזרחים מזוהים עם שמחה, עם אוכל טוב ומוזיקה. אשכנזים, לעומת זאת, הם חסרי הומור ונוקשים, עם חוש חזק של גינונים וקולינריה לא מעוררת השראה. לפני 70 שנה, הסטריאוטיפים האלה אולי נשאו טינה אמיתית, וכמה מבוגרים שחוו אפליה באופן ישיר עדיין כועסים על הדרך שבה התייחסו אליהם בשנים הראשונות של ישראל. אבל עבור הצעירים היום, סטריאוטיפים אתניים הם רק עוד נושא לצחוק עליו, ואפילו לחגוג אותו.

טסטמוניאלס

  • "אני אחרי יום אחד בתל אביב. אני אחרי חודש גר בתל אביב. מה קורה כפרה? מאיפה אתה"?
  • "יו! מה זה על ארץ ישראל? הארץ הכי טובה בעולם"!

וכולם מסכימים, אם אתם רוצים לחגוג, אתם חייבים ללמוד מהקהילה המזרחית. אני מזרחי. במהלך השנים, התרבות האשכנזית והמזרחית התמזגו זו בזו, ויצרו משהו חדש וייחודי: הזהות הישראלית. והיום, התרבות הישראלית מושרשת היטב בגאווה במזרח התיכון. למעשה, בשנת 2014, זמר מזרחי פופולרי הוציא שיר בשם "לא מאירופה", שלועג לרצון של הישראלים להיות מעודנים ומערביים. השיר מסתיים בתזכורת לישראלים: "אתה לא מלונדון או מאמסטרדם. לא משנה לאן תלך, אתה לא יכול לברוח מהישראליות שלך".

היתוך תרבותי לזהות ישראלית

הישראליות הזאת היא בעצמה ערבוב של מזרח ומערב, שמרן וליברלי, דתי וחילוני.

טסטמוניאלס

  • "פעם אמרנו שיש את יהודי המזרח, ויש את האשכנזים, יהודי המערב. אבל כל כך הרבה היום הם תוצר של נישואי תערובת. לאבא של החבר הכי טוב של הבן שלי יש אבא שהוא חצי תוניסאי, חצי טורקי, ואמא שהיא אשכנזייה רוסייה. אז מה לעזאזל הילד הזה? נכון? והתשובה היא, הוא פשוט יונתן, זה מה שהוא, נכון?"

ואני חושב שהשילוב הזה של הזהויות יצר תחושה מאוחדת יותר של ישראליות, גם כאשר הקיטוב הפוליטי עלה.

עבור אנשים מסוימים, הישראליות הזאת היא כל מה שחשוב. אז כשביקשתי מהם להזדהות עם הרקע האתני שלהם, הם הסתכלו עליי כאילו הייתי חייזר.

אחדות ישראלית ומחלוקת

למעשה, ככל שדיברתי עם יותר אנשים, שמעתי יותר וריאציות של זה. למרות חילוקי דעות עמוקים ומתמשכים, נראה שלחץ חיצוני קירב את הישראלים זה לזה יותר מאי פעם, ושינה את תחושת הזהות שלהם. המזרח התיכון מפורסם בחום ובהכנסת אורחים שלו.

ובהקשר הזה, הישראלים דומים בדיוק לכל שכניהם. למרות שישראל מפורסמת כל כך, היא קטנטנה באופן מפתיע, מה שהופך את התנגשויות התרבויות שלה לבולטות עוד יותר. זו הגזמה לומר שכולם מכירים את כולם, אבל כולם קשורים זה לזה בצורה כלשהי, בדומה למשחק הטריוויה "שש דרגות לקווין בייקון", רק בלי הבייקון. וזו אחת הסיבות לכך שלישראלים, בדומה לעמים אחרים בים התיכון, יש מוניטין של אנשים מעורבים מאוד בחיי האחר.

מה זה אומר להיות ישראלי? טסטמוניאלס

איך הייתם מתארים מה זה להיות ישראלי?

"מרגיש לי להיות עצמאי, חופשי."

"תארים שאני חושבת עליהם כשאני חושבת על ישראלים: המוניים, נוסעים בחבורות, יש להם משפחות גדולות. דעתניים, מעורבים עמוקות באנשים שסביבם, בפוליטיקה. יש לנו נתונים מעניינים שהם אנשים מאוד שמחים. אז מה אני חושבת כשאני חושבת על ישראלים? אני חושבת על אנשים שמחים שצועקים זה על זה על חיי החברה שלהם, בעצם."

"אנחנו צועקים לא רק על חיי החברה שלנו.  אנחנו צועקים על הכול, כולל על איך שאנחנו רוצים שהמדינה שלנו תיראה. שמעתם על הביטוי, שני יהודים, שלוש דעות? ובכן, יש מעל 7 מיליון יהודים בישראל, והדעות שלנו מפוזרות לכל עבר, במיוחד כשזה נוגע לדת המשותפת שלנו."

דעות חרדיות על הישראלים

אז כתוב שחיים מאושרים הם חיים ללא אינטרנט וסרטים, וזה קצת אירוני כי אנחנו כאן היום כדי לצלם וידאו על החברה הישראלית. ועכשיו אנחנו במאה שערים, אחת הקהילות החרדיות הגדולות בישראל, כדי לשאול אותם איך הם מגדירים את עצמם, איך הם רואים את עצמם בחברה הישראלית. אבל לא כולם מסכימים איך צריכים להיראות החיים בארץ הקודש. ולמרות שחילונים ודתיים חולקים את אותם המרחבים ומדברים באותה שפה, הם יכולים באותה מידה לחיות במדינות שונות.

טסטמוניאלס

"עבור יהודים חרדים רבים, להיות ישראלי זה לחיות בארץ ישראל. זהו. לא מדובר על היתוך של מזרח ומערב, של ימין ושמאל, של דתיים וחילונים. כי עבור חלק גדול מהקהילה החרדית, ישראליות היא משמעותית רק אם היא חלק בלתי נפרד מזהות יהודית דתית. וזה יוצר מתחים אמיתיים, כי כמובן, 20% מישראל אינם יהודים, ואלה שכן יהודים לא בהכרח דתיים כלל."

כיצד הדת חודרת לתרבות הישראלית

אבל גם הישראלי החילוני ביותר לא יכול באמת לברוח מהדת ולרוב גם לא רוצה. היא נמצאת בכל מקום, חודרת לתרבות בצורות שהן גם עדינות וגם ברורות. לפעמים אנשים מופתעים לגלות שמייסדי ישראל היו ברובם לא-דתיים, לפחות במובן המסורתי, ובמקרים מסוימים, עוינים באופן פעיל לדת. הם עשו הבחנה בין להיות יהודי מבחינה תרבותית לבין שמירה על ההלכה היהודית או אמונה באלוהי ישראל. עבורם, התנ"ך היה חפץ תרבותי והיסטורי, לא דברי אלוהים. למרות שזה לא מנע מדוד בן גוריון להשתמש בציטוטים מהתנ"ך כדי לנצח בוויכוחים עם עמיתיו הדתיים בכנסת ולחילונים מוצהרים להשתמש בתנ"ך כקלף מנצח. כל כך קטנוני, כל כך ישראלי, אני אוהב את זה.

בישראל, חילוני לא תמיד אומר חילוני

בישראל, ובחלק גדול מהמזרח התיכון, הקווים בין תרבות ואמונה יכולים להיות מטושטשים בקלות. אתה יכול לאכול ארוחת ערב שישי עם המשפחה שלך ואז ללכת למועדון, בלי לראות שום סתירה בין השניים. רוב הישראלים נופלים איפשהו באמצע הספקטרום שבין שמירה קפדנית על ההלכה היהודית לבין ניתוק מוחלט מהדת. כי ישראל היא מדינה יהודית, לא משנה איזו צורה היהדות שלך לובשת. ועבור רבים, היהדות שלהם בלתי נפרדת מהאהבה שלהם למדינה. כשכוכב הפופ הישראלי, עומר אדם, התבקש לנקוב בדבר הכי ישראלי שעולה לו בראש, הוא ענה "תפילין". והשילוב הזה של טקס יהודי ותרבות פופ עברית הוא מה שהגדיר את המיינסטרים הישראלי. עומר אדם שר על אהבה רומנטית ועל תרבות המסיבות של תל אביב ודובאי. לא בדיוק נושאים דתיים, אבל בישראל, אתה לא חייב להיות שומר מצוות באופן מסורתי כדי להיות מסורתי.

המחנה הדתי-לאומי

עבור חלק מהישראלים, שמירה על המסורת היא חלק בלתי נפרד מהישראליות, נישואים מושלמים בין זהות דתית ללאומית. הישראלים האלה מכונים "דתיים לאומיים". במובנים מסוימים, הקהילה הדתית-לאומית בישראל רואים את עצמם כישראלים מודרניים, ממשיכי דרכם של אבותינו מהתנ"ך. הנביא יחזקאל ניבא על קהילה שתקום לחיים מעצמות יבשות. ועבור ישראלים רבים, לא רק הדתיים, הנבואה הזאת מהדהדת לאורך הדורות. במשך מאות שנים היינו מפוזרים בכל העולם. חלקנו דת וזהות, אבל לא תרבות לאומית. ואז חזרנו הביתה ובנינו את התרבות הזאת יחד.

למה זה נהדר להיות ישראלי?

יש כל כך הרבה דברים בחברה היפה והמפולגת הזאת שמייסדיה לא יכלו לדמיין. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו לא באמת מבינים עליהם, על איך זה היה לבנות מדינה מאפס, ליצור מקלט בטוח, לאחד עם מפוזר. אבל ממרחק של כמעט 80 שנה, יש כמה דברים שאנחנו יודעים בוודאות. ייתכן שלא כולנו נראים כמו היהודי החדש החסון והשרירי שמייסדינו חזו. יכול להיות שאנחנו לא סוציאליסטים חילוניים כמוהם. ייתכן שאנחנו לא מסכימים זה עם זה על הרבה דברים.מלבד חוסר הוודאות והכאוס, למרות שפיכות הדמים, למרות המריבות שלעתים קרובות מפרידות בינינו. אנחנו ברי מזל כי אנחנו חיים בארץ אבותינו. אנחנו ברי מזל כי אנחנו זוכים להתאחד, כולנו מרקעים שונים, עם אותם שורשים קדומים, וליצור חברה חדשה בארץ עתיקה מאוד.

אז מי הם הישראלים?

הישראלים הם ערבוב הומה של מזרח ומערב, של מסורת מהעולם הישן ומודרניות חדשנית. חברה קולקטיביסטית עם נטייה אינדיבידואליסטית עקשנית. חברה שבה כולם מתערבים בעניינים של כולם. כמו אחים ואחיות. אולי לא תמיד נסתדר. אבל כמו אחים ואחיות, אנחנו שם אחד בשביל השני, לא משנה מה. אנחנו המשפחה הכי רועשת, הכי שבטית והכי דרמטית שאתם יכולים לדמיין. אנחנו שזורים זה בזה, מחוברים בקשר ההיסטוריה ובאפשרויות האינסופיות של עתידנו המשותף.

לסרטונים נוספים מערוץ © Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

מה איראן מתכננת?

פורסם בתאריך אוגוסט 6, 2025 ע"י

מה השלב הבא עם איראן?

מה איראן מתכננת? תרגום תוכן. סרטון מערוץ היוטיוב © Max Afterburner של ריאן, טייס קרב לשעבר הידוע גם כ-"מקס אפטרברנר" וגם כ- "טייס הקרב של השכן". בערוץ היוטיוב שלו הוא מעלה סרטונים על תעופה, טכנולוגיה צבאית וגיאופוליטיקה.

מטוסים שהוטסו על ידי ריאן: ססנה 172, ססנה 182, ססנה T-37, נורת'רופ T-38C טאלון, F-15E סטרייק איגל,\ F-16 C/D פייטינג פלקון, בואינג 737, איירבוס A220.

הסרטון הפעם – אנחנו באוגוסט 2025, ואיראן ככל הנראה רוקחת משהו במעבדות הסודיות שלה. זה כמו אותו שכן שאומר "אל תדאגו בקשר לזה. זה רק עשן", אבל זה לא סתם עשן.

האם יש אורניום נסתר בהר פיקקס?

יש שמועות על אורניום נסתר במבצרים כמו 'הר פיקקס' (Pickaxe Mountain). בעוד שנשיא איראן מקונן על תוכנית גרעין שנפגעה, האייתוללה טוען ששום דבר לא נעשה לתוכנית הגרעין שלהם. אז מה באמת קורה? האם איראן מחליקה משהו מתחת לרדאר כדי להעשיר אורניום בחשאי?

ישראל עדיין בכוננות

ישראל עדיין שם בחוץ, מרחרחת אחר סודותיה של איראן כמו כלב דם שרודף אחר אריה הרים. הישראלים חמושים בטכנולוגיה חדה יותר מחליפת איירון מן של טוני סטארק. אבל אם המלחמה הזו תתחדש, זה יהיה שינוי עצום. ההימור יהיה הרבה יותר גבוה מהפעם הראשונה. אז מה המהלכים של איראן? מה הם עשו? מהי הטכנולוגיה שמניעה את העימות הפוטנציאלי הבא ומה עלול להצית את התופת הבאה אם המלחמה הזו תתחדש.

חדשות מתפרצות שקורות ממש עכשיו

מל"טים מתאבדים של רוסיה מסוג 'שאהד' מתרסקים לתוך אוקראינה. מה ההבדל מבעבר? היו להם את מל"טי השאהד האלה בעבר, אבל עכשיו הם מונעי סילון ועוקפים הגנות במהירות של 370 מייל לשעה. ארה"ב מגיבה לאיום הגרעיני של רוסיה על ידי הזזת שתי צוללות גרעיניות קרוב יותר לחצר האחורית של רוסיה. אז המתיחות בין ארה"ב לרוסיה רותחת בזמן שהנשיא טראמפ רוצה שיושג הסכם הפסקת אש. ויש גם מתיחות בין ארה"ב לסין בים סין הדרומי. ואז בניית הטילים של איראן מרעידה את העניינים. זו סערת אש גלובלית.

מה יהיה הצעד הבא של איראן?

השאיפות הגרעיניות של איראן נמצאות תחת זכוכית מגדלת. זהו עימות מטורף שבו אנחנו מנסים להבין מה עשוי להיות הצעד הבא של איראן. כפי שכולנו יודעים, במלחמת 12 הימים, ישראל וארה"ב תקפו את פורדו, נתנז ואספהאן. איראן אומרת שאלף אנשים נהרגו, כולל 13 ממדעני הגרעין שלה. אבל המנהיג העליון האייתוללה, הגיב ב-15 ביולי ואמר שטענות המערב על אלף ההרוגים ו-13 המדענים הן רק אמתלה להתקפה נוספת. לפי האייתוללה לתוכנית שלהם עדיין יש כוח. וכפי שאתם יכולים לראות, נקודות מבט שונות מגיעות מההנהגה של איראן. שר החוץ שלהם מצוטט כאומר: "בניינים יכולים להיבנות מחדש, מכונות יוחלפו ויש לנו שפע של מדענים". אז איראן משחקת משחק מסוכן.

האם איראן רוקחת מזימת אורניום חדשה?

נראה שהאיראנים מנסים להחליק אורניום מתחת לעיניים פקוחות כמו שועל שמתגנב ללול תרנגולות. אז האם איראן באמת רוקחת מזימת אורניום? איך זה עשוי להיראות ואיך זה יסוכל. לפני מלחמת 12 הימים, לוויינים קלטו 16 משאיות בכניסות לפורדו, מה שנראה כניסיון להחליק 400 ק"ג של אורניום מועשר ל-60% הרחק מהעין למקומות חשאיים כלשהם. אם הם עשו זאת, הוא ככל הנראה מאוחסן איפשהו בחשאיות מוחלטת.

העימות עם איראן יכול להתחדש

רפאל גרוסי מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הזהיר ביולי שאיראן יכולה להכין מספיק חומר לתשע פצצות אם הם יגיעו להעשרה של 90%. אבל אנחנו עדיין לא יכולים לאתר את מקום הימצאו של האורניום. אם איראן באמת מעשירה את האורניום הזה בסתר, הם משחקים משחק בעל סיכון גבוה. זהו מצב מטורף. כי ברגע שיתגלה היכן החומר הזה נמצא הסכסוך הזה יכול להתחדש תוך שעות. ומנהיגים מסוימים באיראן אומרת שההעשרה אינה ניתנת למשא ומתן ושלא תהיה עסקה בלי העשרת אורניום. אז האם הם באמת רוצים להעשיר אותו למטרות אזרחיות או שהם רוצים להעשיר אותו לנשק?

איראן מנסה להרדים את ארה"ב וישראל

עם משטרים כמו איראן, כשמדובר בנשק גרעיני, זה דומה לצפון קוריאה. בצפון קוריאה יודעים שאם יהיה להם נשק גרעיני, יש להם סיכוי הרבה יותר טוב להישאר בשלטון. הכל עניין של שימור עצמי ושימור כוחם. מטרת הרטוריקה בין הנשיא לבין האייתוללה היא ליצור בלבול. הם רוצים לגרום לאנשים לנחש. והנשיא הוא קצת יותר אסטרטגי. הוא מנסה לגרום למערב ולישראל לסגת למשך זמן מה. כך שאיראן תוכל להביא את הפצצה למקום שבו הם מרגישים שלא ניתן לחסל אותה שוב.

המעבדה הסודית – הר פיקקס

הר פיקקס הוא החשוד העיקרי במזימה הגרעינית של איראן. הוא ממוקם כ-90 מייל (כ-145 ק"מ) מנתנז. זהו מבצר שככל הנראה קבור 300 מטר מתחת לסלע. הוא למעשה עמוק יותר מפורדו, האתר העמוק ביותר הקודם שהותקף על ידי פצצות GBU-57. והאתר הזה מנוהל על ידי משמרות המהפכה האסלאמית. יש לו ארבע כניסות מנהרה והוא יכול לאכלס אלפי צנטריפוגות IR-9. מקורות מודיעין אמרו שהוא מסוגל להעשיר אורניום לדרגת נשק תוך שבועות. אז אם חלק מ-400 הק"ג מפורדו, שהיה אורניום מועשר ל-60%, הועבר, אז הר פיקקס עשוי להיות הכספת.

אנחנו בהחלט חסרים הוכחות חותכות, אבל תמונות לוויין מיולי מראות בניית מנהרות חדשות בהר פיקקס. אז זו הגנה מבוצרת עם מערכות נגד מל"טים, הגברת סיורים של משמרות המהפכה. כל זה מרמז על פעולה רצינית שמתרחשת שם. אם הייתי אדם מהמר, הייתי אומר שהר פיקקס הוא כעת המרכז והליבה של זיקוק החומר בדרגת נשק. או שמדובר בהסחה ופיזור. הם משתמשים באמנות המלחמה. הם משתמשים בטקטיקות מסוג 'סון דזה' והם בונים את התשתית שלהם בהר פיקקס בזמן שהם מעבירים את האורניום המועשר לאתרים מנותקים.

האתרים המנותקים האלה יהיו בעצמם מעבדות סודיות. הם יהיו בונקרים קטנים מחוץ לרשת, ללא טלפונים, אינטרנט או רדיו. וזה יעזור להם לנסות להתחמק מגילוי. אלה יכולים להיות חבויים במדבר כוויר או בהרי זגרוס. לכל אחד מהם יהיו קומץ צנטריפוגות IR-6 שיופעלו על ידי גנרטורים דיזל. אז הר פיקקס ומעבדות סודיות יכולים ליצור רשת קשה לפיצוח. אם הם מעשירים, הם עושים זאת עם מינימום טביעות רגל דיגיטליות. פוסטים ברשת X מיולי הזכירו מתקנים תת-קרקעיים חדשים בקום ובושהאר, אבל אף אחד לא אישר את המיקומים האלה. סבא"א נעולה כרגע ואיראן לא מדברת עם אף אחד.

ישראל מפעילה אמצעים נוספים

העלילה הולכת ומסתבכת כמו סופת חול בדיונה. ישראל עושה כמיטב יכולתה לרחרח אחרי "מעבדות הרפאים". אחת המשימות החשובות ביותר של  ישראל כרגע היא פריסת כטב"מים מסוג 'הרון TP' עם הדמיה תרמית של AI וחיישני גמא-ריי כדי לזהות חום של צנטריפוגות או דליפות קרינה, אפילו באתרים המנותקים מהרשת. הטכנולוגיה הזאת שייכת לרמה הבאה.

שמועות על חיסול 100 משגרים ע"י ישראל אחרי המלחמה

בנוסף, לוויינים עם מכ"ם מפתח סינתטי חודרים דרך עננים כדי לאתר מבנים תת-קרקעיים כמו מנהרות בהר פיקקס ברזולוציה של עד 10 ס"מ, זה פשוט מטורף. יחידות הסייבר של המוסד פורצות לשרשרות האספקה בשוק השחור של איראן, עוקבות אחר חלקי צנטריפוגות כמו רוטורים של סיבי פחמן או פלדת מרג'ינג מפקיסטן או מסין. פוסטים ב-X מיוני טוענים שישראל פרצה להגנות האוויריות של איראן ושרפה 100 משגרי טילים בהפעלה. זו עקיצת סייבר עם נשיכה רצינית. בתור טייס קרב, אני מוריד את הכובע בפני כל מי שיכול להשבית את מערכות ההגנה האווירית המשולבות האלה לפני שאתה טס מעל המרחב האווירי הזה עם סיכון להיפגע מטיל קרקע-אוויר. ויש גם מרגלים אנושיים יעילים מאוד שפועלים תחת סיכון. איראן מוציאה כרגע להורג מודיעים חשודים. אבל ערוצים מוצפנים של המוסד המשתמשים באלגוריתמים עמידים בפני מחשבים קוונטיים משאירים את הנכסים במשחק.

מה יקרה אם ישראל תגלה העשרה?

ישראל תפעל עם מטוסי F-35, F-15i ו-F-16i ככל הנראה עמוסים ב'מנפצי בונקרים' מסוג GBU-28. אלה מסוגלים לחדור 30 מטר של אדמה. אז הם בהחלט יכולים לכוון לפירי אוורור ולסגור את פירי האוורור השונים. אז הם יכולים למעשה לסגור את האוויר הקר שיצטרך להיכנס כדי לקרר את הצנטריפוגות לפני שינסו להכניס משהו גדול יותר כמו GBU-57, נוסף לפירי האוורור האלה.

הארסנל הנוסף שישראל תפעיל

מערכת 'ברק MX' של ישראל עם מכ"מים מסוג AESA יכולים לעקוב אחרי מל"טים עם חתימה נמוכה במרחב אווירי עמוס. הם מתהדרים ב-95% הצלחה בזיהוי. לישראל יש גם משבשים אלקטרומגנטיים כמו ה-ELL-8251 של 'אלתא' לשיבוש אותות מל"טים איראניים. וזה יכול למעשה לנטרל נחילי מל"טים. אבל מציאת כל מעבדת רפאים זה כמו לרדוף אחרי רוח רפאים. ישראל זקוקה לראיות מוצקות כדי לפעול ואיראן מתאמצת לשמור על חשאיות. ובינתיים הם מוציאים להורג את כל מי שהם רק חושבים שיש לו פוטנציאל להיות מרגל עבור המוסד.

איך איראן תגיב?

כפי שראינו, איראן תגיב שוב אם המלחמה הזו תתחדש. בינתיים איראן שומרת על מזימת האורניום שלה בסוד. מדענים נעולים במקומות מסתור מבוצרים כמו הר פיקקס. המקום שמור על ידי יחידות עילית של משמרות המהפכה האסלאמית, עם מערכות נגד מל"טים, שיירות דמה ואתרי מעבדה מזויפים, חלקם עם צנטריפוגות דמה. האיראנים יתמקדו בהונאה וינסו לגרום לישראל להשתמש ברוב המשאבים שלה על אתרים מזויפים. אבל אחרי שאיבדה 13 מדענים ביוני, איראן מוציאה להורג כל מי שהיא חושדת בו בהדלפת סודות עם דיווחים על 20 מודיעים לכאורה שהוצאו להורג מאז יולי. מעבדות רפאים משתמשות גם בתקשורת אנלוגית, כמו פתקים בכתב יד שמועברים ע"י שליחים כדי להתחמק מדליפות דיגיטליות. אבל אם איראן מעשירה, וההשערה שלי היא שהיא ככל הנראה עושה את זה, הם שומרים על שקט מוחלט.

ארסנל הטילים של איראן

גם ארסנל הטילים של איראן הוא איום הולך וגובר. הם שיגרו 550 טילים בליסטיים ו-1,100 מל"טים ביוני, ואיבדו שליש מהמשגרים שלהם. ההערכות המודיעיניות הן שנותרו בין 1,000 ל-1,500 טילים לטווח בינוני. כולל ה-"ח'ייבר שקאן", שיש לו טווח של 15 ק"מ, ו"פתאח 2" ההיפרסוני עם ראשי נפץ מתמרנים כדי לחמוק מהגנות. לפי המודיעין איראן גם מסתירה טילים בבונקרים עמידים בפני נשק גרעיני ליד הר פיקקס והם מייצרים עוד במפעלים סודיים מתחת להר דמאוונד, אולי עם תוכניות של צפון קוריאה לראשי נפץ מצרריים.

טילי שיוט מסוג "חאוויזר" בטיסה נמוכה עם טווח של 1,350 ק"מ יכולים להתגנב מתחת לרדאר. ובנייה של 500 ויותר טילי פתאח חדשים או ראשי נפץ מסוג EMP יכולה לדחוף את ישראל לתקוף. אז מי יודע? ייתכן שאיראן מתקרבת למספר 500 הזה כעת. וההערכה הטובה ביותר שלי היא שישראל עוקבת אחר המספר הזה מקרוב מאוד. אז ההשערה שלי היא שאם איראן תגיע למספר ל- 500 טילי פתאח או אם ישראל תגלה שהיא העשירה אורניום לרמה של 90% ישראל תצלצל בפעמון שוב והם יחזרו פנימה. וכמו ברוב הדברים, אם זה יתחדש שוב, הייתי מצפה שזה יהיה עוד יותר עקוב מדם. זאת תהיה גרסה אינטנסיבית יותר של מה שראינו בעבר כי שני הצדדים הולכים להעלות את ההימור וזה פשוט איך שסכסוך מתנהל.

עוד על הסכסוך הגלובלי  

דיברנו על מל"טים מתאבדים מונעים בסילון של רוסיה כמו ה-'גראן 3' שמתרסקים לתוך אוקראינה. הם פוגעים בקייב ובערים אחרות במהירויות של 370 מייל לשעה. זה יכול לעקוף חלק מההגנות וזה מכריח את אוקראינה לשרוף טילים יקרים כמו A-120 ופטריוט 'פאק 3' במחיר של בין מיליון ל-4 מיליון דולר כל אחד. אוקראינה מגיבה למל"טים מיירטים. אבל מל"טים שעפים בגובה רב מסוג 'גראן 3' שנבנו בטכנולוגיה איראנית ואולי עם חלקים סיניים הם סיוט. רוסיה מייצרת מאות כאלה מדי חודש במפעל אלבה, זה מעלה את ההימור בלוחמת המל"טים. ואתם יכולים להיות בטוחים שחברות אמריקאיות כמו 'אנדרול' שמות לב שרוסיה מעלה את ההימור עם טכנולוגיית המל"טים החדשה הזו.

טראמפ מגיב

טראמפ מגיב לאיומים הגרעיניים של רוסיה על ידי פריסת שתי צוללות גרעיניות מסוג 'אוהיו', ככל הנראה ה-USS 'טנסי' וה-USS 'ויומינג' לים הבלטי. הצוללות מבצעות סיורים ליד קלינינגרד כדי לשדר כוח ולנטר תנועות ימיות רוסיות. בינתיים רוסיה פשוט מכה במל"טים באוכלוסייה האזרחית בזמן שהנשיא טראמפ קורא להפסקת אש. אז רוסיה בעצם משתמשת בטקטיקות של מלחמת העולם השנייה כדי לנסות להטריף את האוכלוסייה האזרחית עם נזק עצום. רוסיה בונה על העובדה שהיא יכולה להביא את האוכלוסייה האזרחית לשולחן המו"מ מתוך תסכול מהרג אזרחים.

התחממות בים סין הדרומי

טייוואן מקפיצה מטוסי קרב לאחר ש-15 מל"טים סיניים ביצעו חדירה ליד האי ג'ינמן. לפי דיווחים שונים באינטרנט, סין תנסה בקרוב להשתלט בחזרה על טייוואן ורוסיה תעלה את ההימור עם אוקראינה. מה שייצור בעיה דו-ראשית עבור ארה"ב לנסות להגן על אוקראינה וטייוואן בו זמנית.

הפתיל דולק, כל מהלך עשוי להצית אש

כפי שאתם יכולים לראות, העולם מחליק על קצה של תער. אני אעדכן אתכם בעניין האירועים האלה. במיוחד על מזימת האורניום של איראן, הר פיקקס, מעבדות רפאים ותעמולה. זה הימור בעל סיכון גבוה שאנחנו עשויים לראות מתרחש במהלך החודשים הקרובים אם הסכסוך הזה יתחדש. הטכנולוגיה של ישראל בלתי נלאית, אבל גם אמצעי הנגד של איראן הדוקים. אז הפתיל דולק, ומהלך שגוי אחד עלול להצית סערת אש.

"כל הסרטונים של © Max Afterburner מיועדים למטרות בידור בלבד. הסרטונים כוללים מידע ממקורות פתוחים וזמינים לציבור בלבד. הסרטונים מייצגים את דעתו האישית של ריאן ולא את זו של משרד ההגנה (DoD)."

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

דני אבדיה: הכוכב הבא

פורסם בתאריך יולי 15, 2025 ע"י

דני אבדיה הכוכב הישראלי

דני אבדיה: הכוכב הבא. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Basketnews. הערוץ מעלה סרטוני כדורסל ייחודיים. בסרטון הפעם: האם דני אבדיה בדרך להיות כוכב גדול? השחקן הישראלי מראה כישורי משחק מרשימים ומפתיע גם את הכוכבים הגדולים.

בעוד התקשורת המרכזית מחפשת את הפנים האמריקאיות הבאות של ה-NBA, נראה שכוכב בינלאומי נוסף עומד לפרוץ.
מאז תחילת מרץ (2025), רק שבעה שחקנים נמצאים בין 50 הראשונים בנקודות, ריבאונדים ואסיסטים למשחק. חמשת השמות הגדולים בליגה כולה:  לברון, לוקה, יאניס, יוקיץ', טייטום ושני שמות נוספים מפתיעים: ג'וש גידי ודני אבדיה.
האחרון מציג את הכדורסל הטוב ביותר בקריירה הצעירה שלו והאוהדים בפורטלנד נרגשים במיוחד. אז בואו נסתכל על המשחק של אבדיה ועד כמה טוב הוא באמת יכול להיות.

כבר נראה כמו אולסטאר

כשפורטלנד טרייל בלייזרס נתנו ארבע בחירות דראפט בקיץ האחרון תמורת דני אבדיה, זה היה נראה כמו מחיר מופרז.
>כן, הוא בא אחרי עונת פריצה בוושינגטון, אבל זה עדיין נראה כמו תג מחיר עצום עבור פורוורד שזריקותיו משלוש היו גרועות בשלוש העונות הראשונות. אבל המאמן של פורטלנד, צ'ונסי בילאפס, הפך את אבדיה לשחקן חמישייה קבוע לקראת תחילת השנה האזרחית. ולמרות שלקח לו זמן להסתגל, במרץ הוא כבר נראה כמו אולסטאר.

הוא העמיד ממוצעים של מעל 23 נקודות, כמעט 10 ריבאונדים ויותר מ-5 אסיסטים והוביל את פורטלנד בכל שלושת הקטגוריות. בנוסף, הוא מפלצת הגנתית. היכולת המרשימה שלו הכריחה את בילאפס להעלות את דקות המשחק שלו ב-10 דקות – מ-26 ל-36 למשחק. לכן המספרים הכוללים שלו זינקו. אבל השינוי הגדול ביותר היה בקליעה.

לפני מרץ, הוא קלע רק 34% משלוש ב-4.3 זריקות למשחק. אבל החל ממרץ, דני קלע כמעט 46% מהשלשות, והראה ביטחון מלא בכל פעם שקיבל את הכדור. ככל שהחודש התקדם, הוא לא היסס בכלל, אם היריבה עוזבת אותו בפיק אנד רול – הוא זורק. גם כשהוא תופס כדור שני – הוא מוצא שלשות פנויות. זו הזריקה הכי קשה להגנה והכי קלה לזרוק כי יש כל כך הרבה בלאגן על המגרש והיות שפורטלנד היא קבוצת הריבאונד ההתקפי השנייה בטיבה בליגה – היו לו הרבה הזדמנויות כאלו.

ההתקדמות של אבדיה

אבל כוכב זה לא רק אחד שקולע שלשות בקאצ'-אנד-שוט. כוכב הוא אחד שיוצר לעצמו ולחבריו. וכשהביטחון של דני הרקיע שחקים במרץ, הוא התחיל להעניש הגנות שלא כיבדו אותו מספיק. נגד הניקס, ג'וש הארט אולי ציפה להחלפה, או פשוט עבר מתחת לחסימה, ודני לא היסס לזרוק כשנשארו 11 שניות על השעון.

מצב דומה באותו משחק – ברידג'ס נדחף יותר מדי לאחור ע"י רית' ודני אומר לעצמו "אוקיי, רגע, אני אחזור קצת לאחור ואקח שלשה במקום שתיים." כשכדורים כאלה נכנסים, הביטחון של השחקנים קופץ. נגד גולדן סטייט, דריימונד שומר על דני, ופוסט שומר על החוסם. הווריורס מחליפים, דני מזהה שפוסט רחוק מדי ויורה מיד, הפעם עם 17 שניות על השעון. וזה לא היה המקרה היחיד. נגד דנבר – קרה אותו הדבר בדיוק, אפילו שעון הזריקות זהה.

ההתקדמות של אבדיה העונה הייתה מהירה מאוד וההוכחה הטובה ביותר לכך היא דירוג 100 השחקנים של The Ringer.
ב-16 בינואר הוא בכלל לא היה בדירוג. בסוף פברואר דורג 91 וב-27 במרץ הוא דורג כבר במקום ה-66 – הכי גבוה מכל שחקני פורטלנד.

החוזקות של אבדיה

כמובן שהקליעה הייתה פקטור חשוב, אבל אפילו לא דיברנו עדיין על החוזקה הגדולה ביותר של אבדיה – השילוב של גובה, מהירות וכוח. במצבים של אחד על אחד, הוא קודם כול מנסה לחדור. יש לו גובה טוב לעמדה שלו, והוא גם יורד נמוך מאוד כדי להגיע ראשון לטבעת. הבלייזרס משתמשים הרבה ב"slip screens" כדי לתת לו תנופה. אבל דני אוהב להשתמש בכתף שלו כדי להזיז שומרים מהדרך ולקבל עבירה. נגד גולדן סטייט – הוא מזייף שמאלה, מתפוצץ ימינה עם היד החזקה שלו ואז פשוט מראה מי הגבר על המגרש.

הסקאוטים יודעים על העדפה שלו להשתמש בצד ימין, אבל כשאתם רואים את הצעד הראשון הזה ואת היכולת להאט בתוך הצבע – כמו שלוקה דונצ'יץ' אוהב לעשות – בנוסף לכוח הפיזי שלו, תוסיפו את אוון מובלי לידו – קשה מאוד לעצור אותו. ואם פורטלנד משיגה שומר נמוך מולו – זה או שתיים נקודות או עבירה.

אם כבר מדברים על תנועות בסגנון לוקה, אני לא אומר שהוא לוקה, ממש לא, אבל אפשר למצוא תנועות שדני כנראה העתיק ממנו: הצעד האיטי, העצירה של שני הרגליים בצבע, הסבסוב – אלה תנועות נגד שומרים שמונעים את החדירה או שיש מגן טבעת בצבע. אידי שומר – דני עוצר, מזייף פעמיים, עובר מתחת לכתף – וקולע. זה סל שהוא יצר בעצמו, מול השחקן הכי גדול בליגה. ברור שאוהדי הבלייזרס נרגשים.

האם יש לדני את מה שנחוץ כדי להפוך לכוכב פרנצ'ייז?

אז השאלה היא – האם אבדיה יכול להיות כוכב הפרנצ'ייז? הגנתית, יש לו את כל הכלים. וזה היה ברור מההתחלה.
>גובה 2.06 מטר, משקל 95 ק"ג, יש לו את הגודל, אבל גם את המהירות – מה שהופך אותו לשומר מוביל על שחקני כנף באחד על אחד. הוא גם ריבאונדר מצוין, הוא אחד השחקנים עם הכי הרבה "מנוע" ב-NBA.

לא ברור כמה שחקנים מתאמצים יותר מדני בשני צידי המגרש. למשל, כששחקנים אחרים רק מדדים בהגנה, הוא רץ ב-100% כדי להגיע לצבע ראשון. גם אם הוא מחטיא, הוא נשאר איתן במהלך כדי לקלוע את הריבאונד ההתקפי והיות שהוא השיג כמעט 10 ריבאונדים במרץ, הוא מסוגל להוביל בעצמו את המתפרצת, וזה קשה מאוד לעצירה.

עוד דוגמה נגד קליבלנד – ואסיסט נהדר לשיידון שארפ. יש מאות קליפים כאלה. הם מובילים ב-21, נשארו 3 דקות,
הוא עדיין מונע מפורטר ג'וניור את הכדור, גונב, וקולע תוך 2 שניות. המעברים החצי-מהירים הם גם תחום שהוא מצטיין בו 
וזה בסגנון של הארדן או יאניס, היורוסטפ עם הידיים קדימה, כדי לקבל עבירה בקלות, ואז מספיק גודל וכוח כדי לסיים. במהלך הבא, שוב הוא ראשון במעבר – תוקף את דריימונד וקולע יורוסטפ מהצד השני של הטבעת.

מסמן וי על כל הפרמטרים

אז כן, דני הישראלי הצעיר מסמן וי על כל הפרמטרים. בהגנה – משקיע כמו כלב, שלשות – יציב לאורך מרץ, וחודר ברמה גבוהה מאוד. השאלה היא, האם הוא יוכל להמשיך לקלוע באיזור 38–40% משלוש? והאם יוכל להתקדם עוד יותר כיוצר בפיק אנד רול? גם זה הפתיע השנה. הצעד הראשון וההאצה שלו גורמים לזה להיראות קל. אם יש לו הזדמנות, הוא ינצל כל סיכוי לחתוך את הפיק לכיוון ימין וללכת עד הסוף, כשהשאר מפוזרים על קשת השלוש.

סקוטי פיפן חוסם את הנתיב כאן אבל דני מושך את הידיים, יוצר מגע וסוחט סל + עבירה. אני לא מגזים, אבדיה הראה פוטנציאל בכל כך הרבה תחומים במשחק. נגד הגנת דרופ של זאק אידי – הוא משאיר את השומר מאחור, מחכה לרול של קלינגן ומשתמש בחסימה נוספת כדי לסיים בלי לחץ. זה לא תמיד עובד חלק.. הפיק אנד רול שלו עדיין בתהליך, אבל זה מעודד לראות שהוא משתמש בקונספטים מתקדמים בפועל. האסיסטים שלו באים לרוב במתפרצת, אבל לאחרונה הוא מבצע קריאות יפות גם במשחק חצי-מגרש.

שחקן הפנים של אטלנטה יוצא גבוה, כך שניאנג בצד החלש. דני יכל למסור מוקדם יותר אבל הכדור מספיק גבוה כדי שדניאלס לא ייגע – ווקר קולע.

בקטע הזה, קמארה מבין שממפיס תחליף, אז הוא חותך ודני נותן מסירה חד-ידית בתנועה.

אפשר לומר שדני אבדיה הוא שחקן לכל דבר. הצמיחה שלו תוך כדי עונה היא סימן חיובי מאוד לפורטלנד.
ברור שאחוז השלשות שלו כנראה לא יישאר על 45%. אבל הוא בהחלט נראה כמו כוכב בהתהוות, עם יכולות משני צידי המגרש. והוא רק בן 24. כלומר יש עוד הרבה מקום להתפתח ופתאום, הטרייד של פורטלנד נראה כמו עסקה טובה. מה אתם חושבים? האם דני אבדיה יכול להיות אולסטאר בקרוב?

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

חיל האוויר תקף בסוריה

פורסם בתאריך יולי 17, 2025 ע"י

חיל האוויר תקף בסוריה

חיל האוויר תקף בסוריה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Max Afterburner של ריאן, טייס קרב לשעברהידוע גם כ-"מקס אפטרברנר" וגם כ- "טייס הקרב של השכן". בערוץ היוטיוב שלו הוא מעלה סרטונים על תעופה, טכנולוגיה צבאית וגיאופוליטיקה.

מטוסים שהוטסו על ידי ריאן: ססנה 172, ססנה 182, ססנה T-37, נורת'רופ T-38C טאלון, F-15E סטרייק איגל,\ F-16 C/D פייטינג פלקון, בואינג 737, איירבוס A220.

מבצע "חץ הבשן"

הסרטון הפעם על תקיפת חיל האוויר בסוריה ב- 16/07/2025. מטוסי ה- אדיר F-35 של ישראל ביצעו תקיפה הרסנית על דמשק, חיסלו את הליבה הצבאית של סוריה ופגעו במתחם הנשיאותי. טייס קרב אמריקאי מפרט את הטכנולוגיה המתקדמת, טקטיקות החמקנות ואת המשמעות של ההסלמה הזו עבור האזור.

תרגום הסרטון

היי לכולם, ב-16 ביולי, ישראל תקפה את סוריה. נדבר על הסיבות העומדות מאחורי התקיפות הללו ולאן אנחנו הולכים מכאן. ב-16 ביולי 2025 בשעה 02:00 השמיים ניצתים. מטוסי חיל האוויר הישראלי תוקפים ומכים בחוזקה בגופי הצבא הסורי ומכוונים לבניינים במתחם הנשיאותי. היום אנחנו צוללים פנימה אל הפשיטה הנועזת של חיל האוויר הישראלי שהותירה חלקים מדמשק ואזורים אחרים בסוריה בהריסות.

כמו רוח רפאים

זה למעשה כאילו שישראל משתמשת במטוסי ה- F-35 שלה כדי לחרוט את שמה בשמי המזרח התיכון באש ובפלדה. היום נפרט את המערכות ההיי-טקיות, כיצד ישראל חדרה למרחב האווירי הסורי כמו רוח רפאים, ומה משמעות הפגיעה במתחם הנשיאותי. זו תהיה סקירה מלאה של טייס קרב על מה שקורה הלאה. האם הפשיטה הזו תצית סופת אש גדולה יותר?

תקיפת חיל האוויר

חיל האוויר תקף. זה התחיל עם בתקיפה חשאית, ככל הנראה עם נחיל מל"טים שהציפו את משרד ההגנה הסורי כדי לרכך את המטרה, כמו טורף העוקב אחר טרפו. לאחר מכן ישראל השתמשה במטוס הקרב המפחיד ביותר שלה. ככל הנראה ה- F-35 אדיר חבר למטוסי ה- F-16 וה- F-15. המטוסים האלו רעמו בחבילת תקיפה וביצעו ארבע תקיפות מדויקות שהקריסו את כניסת המתחם הנשיאותי. כשדמשק מתעוררת לכאוס עשן חונק את הכיכר.

גולת הכותרת – ישראל כיוונה למבנים במתחם הנשיאותי, רק 100 מטרים ממזרח לארמונו של הנשיא אחמד א-שרע, הפגנה חצופה של יכולותיהם. בעצם הישראלים מגיעים לנשיא ואומרים -"היי, יכולנו, אבל לא עשינו זאת". אבל בואו נהיה ברורים – המערכות המדויקות שבהן נעשה שימוש אינן מאומתות עדיין. חיל האוויר הישראלי שומר את הקלפים קרוב לחזה. וזה ברור, כי כמעט כל גיחה שלהם היא למעשה גיחה קרבית.

איך זה קרה?

בהתבסס על דפוס הפעולה האחרון שלהם באיראן ועל פעולותיהם הקודמות, כך זה כנראה קרה: מטוסי F-35i אדיר, בעלי חמקנות ודיוק, היו המובילים. הם שולבו עם רחפני הרון (Heron TP) שיכולים לאתר ולשבש את מערכות ההגנה האוויריות של האויב ומשמשים כמערכות לוחמה אלקטרונית שמגנות על ה- F-35, ה- F-16 וה- F-15 מכל סוג של הגנה אווירית סורית.

מטרת המבצע

מטרת מבצע "חץ הבשן" הייתה להגן על הדרוזים בסואידה אחרי התנגשויות עם מיליציות סוריות שהרגו למעלה מ- 300 איש, מתוכם 138 חיילים. המהומות החלו עם חטיפה בין שבטים בדואים סונים לפלגים דרוזים והסלימו כאשר כוחות סוריים בזזו ושרפו בתים באזור. ישראל, תוך ציון קשרים לקהילה הדרוזית שלה, תקפה כדי לאכוף אזור מפורז ליד גבולה. חיל האוויר לא רק פגע במטרות, הם הכתיבו מחדש את שדה הקרב באש ובפלדה. הם לא ירו יריית אזהרה בלבד, הם נכנסו בזעם ובאש. אנחנו נגיע לסיבות הסבירות לכך בהמשך. אז אני חושב שהמשטר החדש הזה שתפס את מקומו של בשאר אל-אסד מבין שישראל היא שחקנית באזור. זה למעשה כאילו ישראל נכנסת ואומרת – "היי, חזרנו".

המשמעויות הטכנולוגיות וההשלכות האסטרטגיות

אבל העלילה מסתבכת. הפגיעה במתחם הנשיאותי שולחת מסר ברור למשטר של אחמד אל-שאר. הם מתויגים כ-"ג'יהאדיסטים בחליפות". זה מה שישראל אמרה. אז הם אומרים שישראל יכולה לתקוף את מרכז הכוח של סוריה. כפי שאתם רואים, יש כבר דם רע בין ישראל לנשיא סוריה. וזה רק כמה חודשים לאחר שהנשיא נכנס לתפקידו. הוא תפס את מקומו של בשאר אל-אסד בינואר 2025. משרד החוץ הסורי כינה זאת "הסלמה מסוכנת", אבל חיל האוויר נעלם אל תוך הלילה, והותיר את דמשק מבולבלת עם כדורי אש בכל מקום. זו לא הייתה רק תקיפה, זו הייתה הצהרה, והטכנולוגיה שמאחוריה היא קסם טהור. וזהו מודל הפעולה של ישראל. הם למעשה משתמשים במכונות ההיי-טק הגבוהות ביותר המיוצרות בארה"ב שלאחר מכן מותאמות למצבם הייחודי במזרח התיכון.

מכונות המלחמה שהפכו לטכנולוגיה הקטלנית של ישראל.

החומרה שככל הנראה גרמה לסוריה להזיע החלה עם ה- F-35 אדיר. זוהי חיית החמקנות של ישראל המותאמת אישית. אורכו 15.6 מטר עם מוטת כנפיים של 10.6 מטר. הוא מונע על ידי מנוע 'פראט אנד וויטני' F-135 המפיק 43,000 ליברות דחף. ואם זה לא מרגש אתכם, אני לא יכול לעזור לכם. הוא מגיע למהירות של 1.6 מאך, אבל ב- F35i מהירות אינה העיקר אלא חמקנות. הוא נועד לחמוק ממכ"מים בדיוק כמו לחמוק מבוס ביום שישי אחר הצהריים. ציפויים בולעי מכ"ם ותכנון נראות נמוך הופכים אותו לרוח רפאים עבור חיישני האויב. מכ"ם ה-AN/APG81 הממוקם בתוך ה- F-35i מצוות למערכת הצמצם המבוזרת שלו ושש מצלמות אינפרא אדום. הדבר הזה זה מזין לטייסים תצוגת שדה קרב של 360 מעלות בזמן אמת ומזהה איומים כמו טילים או מל"טים ממרחקים. תצוגת הקסדה מקרינה נתונים ישירות לתוך עיני הטייס, כמו בסרט מדע בדיוני ומאפשרת להם לעקוב אחר מטרות מבלי לסובב את ראשם.

נשקים

חה"א ככל הנראה השתמש בפצצות GBU-39 בקוטר קטן, בעלות ראש נפץ של 110 ליברות וטווח של 145 מייל. הדברים האלה יכולים לרחף ולחכות עד לרגע המדויק בו אתה רוצה שהם יפגעו. הם מונחים על ידי GPS וניווט אינרציאלי כדי לפגוע בטווח של מטרים, לפעמים עוברים דרך החלון המדויק דרכו אתה רוצה שהם יעברו. אלה אידיאליים למטרות עירוניות, במיוחד כמו המתחם הנשיאותי שהיה מטרה. לאחר מכן יש את ה- "ספייס 2000". זוהי פצצה שהוסבה במשקל 2,000 ליברות המונחית בדיוק. היא משתמשת בחיישנים אלקטרו-אופטיים לדיוק מרבי גם בסביבות חסומות GPS. טיל השיוט "דלילה" הוא אפשרות נוספת עם ראש נפץ של 500 ליברות וטווח של 155 מייל. הוא יכול לרחף שעות ואז פוגע בדיוק כירורגי.

ארסנל קטלני

אני מסתכל על הנשקים שחיל האוויר מביא לקרב, הארסנל שלהם כל כך קטלני בשלב זה, שזה למעשה כמו שהם מביאים פטיש למשחק שחמט. וכאשר מדובר בפתרונות נשק, אתה מנסה להשתמש בנשק הקטן ביותר שיהיה יעיל על המטרה שאתה הולך להשתמש בה. אבל במקרה הזה, מי יודע? ישראל אולי פשוט התחילה בגדול כדי להעביר את המסר באופן ברור ונחוש כבר מההתחלה. לפעמים צריך לרוץ לפני שלומדים ללכת.

כטב"מים מתאבדים

ישראל ככל הנראה השתמשה גם במל"טי "הרון", שהם כטב"מים מתאבדים עם ראש נפץ של 51 ליברות. לאלה יש טווח של 620 מייל וזמן שהייה באוויר של 6 שעות. הם טובים כדי לפתוח את הדרך עבור מטוסי החמקן שנכנסים. אז המל"טים החמקניים האלה צוללים לאתרי מכ"ם או שיירות. הם מונחים על ידי חיישנים אלקטרו-אופטיים וכוונת אנטי-קרינה כדי להוציא מהפעלה פולטים. ה- ALQ250 של ה- F-35i זאת חבילת הלוחמה האלקטרונית. זוהי תוספת ישראלית מותאמת אישית שחוסמת מכ"מים של האויב על פני תדרים מרובים. היא מעוורת את ההגנות של סוריה, והדבר הזה מצוות למל"טי ה- "הרון" ובעצם משתמש בהם כבני לוויה קטלניים כאשר ישראל חודרת לסוריה. השילוב הזה של המל"טים והמשבשים פינה את הדרך למטוסים לתקוף ללא תחרות.

ככה ישראל שלטה בשמי סוריה  

הם למעשה חדרו למרחב האווירי הסורי כאילו זו הייתה נסיעה של יום שבת. הם היו בקורבט שלהם בדרך הררית אקראית. ספר הפעולה של חיל האוויר הוא קורס אמן ב-SEAD שפירושו "דיכוי הגנה אווירית של האויב". שלב ראשון שלהם הוא חדירה בלתי מזוהה. פרופיל החמקנות של ה- F-35i עם חתימת מכ"ם קטנה יותר מכדור גולף הופך אותו לכמעט בלתי נראה עבור המכ"מים המיושנים של סוריה. ישראל יכלה גם לטוס נמוך דרך רמת הגולן תוך שימוש בהסתרת שטח כדי להתחבא מחיישני קרקע. אבל זה יהיה יותר מהלך של ה- F-16i, ה-F-15i. הF-35i אמור להיות מסוגל לפעול כמעט בכל גובה שהוא רוצה, במיוחד בכל מקום מעל 25,000 רגל, אולי אפילו הרבה יותר גבוה מזה. והוא יכול לממש את יתרון החמקנות שלו מאותו גובה. ישראל ככל הנראה פעלה גם בזכות פער כיסוי המכ"ם של סוריה שנוצר על ידי התקיפות שלהם בשנת 2024 בזמן שבשאר אל-אסד היה נשיא. התקיפות האלו הרסו 86% ממערכות הפנטסיר S1 של סוריה, חיסלו 80% ממטוסי המיג 29 שנמצאו בסוריה ובעצם הותירו את חיל האוויר הסורי בהריסות.

השלב השני – נטרול האיום

שלב שני עבור ישראל הוא נטרול האיום. אז מל"טי ה-"הרון" ששוגרו מפלטפורמות ניידות ליד הגבול ככל הנראה פגעו קודם כל באתרי מכ"ם. הכטב"מים האלה משתמשים בהכוונת מכ"ם פסיבית כדי להתאפס על פולטים פעילים כמו מכ"מי ה- P35 וה- P14 של סוריה, שהם ישנים מכדי להתמודד עם חמקנות או שיבוש. בהמשך משבשי ה–AN/ALQ250 של ה- F-35i הציפו אז חיישנים שנותרו ברעש ששיבש את טילי ה- נ"מ S-200 שיש להם טווח של כ-150 מייל, אבל הם איטיים ופגיעים. מערכות הבאק M1 ו M2 הממוקמות בבסיס חיל האוויר מזה בסוריה בעלות טווח של כ-28 מייל עם מהירות שיא של 3 מאך.

השלב שלישי – לתקוף בדיוק מוחלט ובלתי מעורער

ה- F-35i הטס בתצורת טקטית ככל הנראה השתמש בקישורי נתונים מוצפנים כדי לתאם עם מל"טים ששיתפו את המודיעין שלהם בזמן אמת. הבינה המלאכותית המובנית שלהם עיבדה נתוני חיישנים, תיעדפה מטרות כמו משרד הביטחון ומתחם הנשיאות. ייתכן שיחידה 8200, יחידת לוחמת הסייבר של חיל האוויר פרצה לרשתות הפיקוד של סוריה ועיכבה את זמן התגובה שלהם. אז בסך הכל, להגנות של סוריה אפילו לא היה סיכוי. זה היה כמו לנסות לעצור צונאמי עם מגבת נייר. אז המטוסים והמל"טים של ישראל פעלו כמו צוות צלפים. אחד מאתר את האחר יורה, ומשאיר את טילי הנ"מ של סוריה עיוורים ושרופים.

מה עכשיו?

אז הנה דעתי על מה שיקרה אחר כך. פשיטת חיל האוויר הישראלי על דמשק, במיוחד הפגיעה במתחם הנשיאותי, הייתה קורס אמן בדיוק. היה כאן גם מסר חזק מאוד למשטר של אחמד אל-שאר. זה צועק – "אנחנו יכולים לפגוע בפתח ביתכם מתי שנרצה". אז כאשר הצבא הסורי מרוסק ואחמד א-שרע נאבק לאחד פלגים, התקיפות האלו יכולות להסלים אם המתיחות תזלוג לסואידה או אם איראן וחיזבאללה יצטרפו.

השלכות הפשיטה

אז בואו נצלול קצת יותר עמוק להשלכות הפשיטה הזו ואני אתן לכם את הפרספקטיבה האסטרטגית שלי כטייס קרב שעבר בתי ספר רבים לאסטרטגיה בצבא ארה"ב. מה סוריה עשויה לעשות, מי תומך בה, איך שליחי איראן יכולים לערבב את הקלפים, מה ישראל מתכננת אם סוריה תגיב, ומה משמעות התנקשות בנשיא סוריה.

תגובה פוטנציאלית של סוריה וטכנולוגיית נשק

זה מאוד מעניין. הצבא הסורי הוא צל של עצמו לאחר שתקיפות ישראל ב-2024 השמידו את רוב טילי הקרקע-אוויר שלה, מטוסי ה- מיג-29 שלה, ומערכות רבות אחרות בצבא הסורי. המשטר החדש תחת אחמד אל-שאר גינה את הפשיטה של 16 ביולי כהסלמה מסוכנת. ברור, כלומר, הם תקפו ממש ליד חדר השינה הנשיאותי. זה מרמז על סוג של תגמול. אבל הייתי אומר שאפשרויותיה של סוריה מצומצמות ביותר. האפשרויות הנותרות של סוריה כוללות את טילי ה- S-200 SAM שדיברנו עליהם. אלה ניתנים לשיבוש בקלות בוודאות. סוריה יכולה גם לפרוס טילי SA-17 Grizzly SAM לאלה יש טווח של כ-25 מייל. יש להם כמה עם מכ"מים משופרים, אם כי רובם ככל הנראה ניזוקו מאותה תקיפה ב-2024. אבל מבחינה התקפית, סוריה יכולה לשגר טילי סקאד D אם נותרו כאלה בארסנל שלה. לאלה טווח של כ-435 מייל, ראש נפץ של 1,000 ליברות, אבל יש להם דיוק ירוד ביותר. אז זה הופך אותם יותר למחווה סמלית מאשר יעילה. אבל, כפי שראינו בעבר, איראן לא מפחדת לעשות זאת. אז אם סוריה תחליט לאמץ משהו מספר הפעולה של איראן ולשגר טילים אלה בשיטת ה -"התז וקווה", שאני אף פעם לא ממליץ עליה, אבל אם הם ישגרו טילים אלה לעבר ישראל, קיים סיכוי שהם יוכלו לגרום נזק כלשהו.

יכולות ההגנה של ישראל

לישראל יש את מערכת הגנה מטילים "חץ" שסביר להניח שתוכל לנטרל את כל טילי הסקאד שעשוים להיות ברשות סוריה. נחילי מל"טים קטנים, זה יהיה המהלך העיקרי הצפוי כאשר משטרים כמו המשטר החדש של סוריה יחפשו תגמול. הם ראו את מה שעשתה איראן, שיגור של כ-100 מל"טים פלוס לעבר ישראל בזמנים שונים במהלך השנים האחרונות. הם עשויים לקחת משהו מספר הפעולה הזה והם עשויים לבצע נחיל מל"טים קטן או נחיל מל"טים גדול, גדול ככל שהם יכולים להשיג. זה יהיה דומה לאלה ששימשו את המורדים הסורים והם יכולים לשאת חומרי נפץ קלים להתקפות הטרדה ליד אזור רמת הגולן. חיל האוויר הסורי צומצם לכמה מטוסי מיג-23 וסוחוי-22. הם לא יכולים באמת להתחרות ב- F-35i של ישראל. כל תגובה תוגבל ככל הנראה לשיגורי טילים או התקפות בסגנון מורדים, שכן סוריה חוששת מכוח האש המכריע של ישראל. הם כנראה לא יעשו שום דבר מטורף מדי.

בעלות הברית של סוריה

בואו נדבר קצת על בעלות בריתה הקרובות ביותר של סוריה ומעורבותם הפוטנציאלית מאז הדחתו של אסד בדצמבר 2024. המשטר החדש של סוריה תחת אל-שאר יישר מחדש את בעלי בריתה. טורקיה היא השחקן המוביל התומך בצבא הלאומי הסורי (SNA) כדי לאבטח את צפון סוריה. מטרותיה של טורקיה כוללות ריסון ההשפעה הכורדית והחזרת 2.9 מיליון פליטים סורים. טורקיה יכולה לספק לסוריה מטוסי אימון TAI לסיורים אוויריים או פוטנציאלית, וסביר יותר, מל"טי TB2. לאלה יש טווח של 300 מייל, אולי אפילו יותר. הם מסוגלים לשאת פצצות מונחות מדויקות והוכיחו את עצמם באוקראינה. תקיפותיהם היו יעילות מאוד נגד כוחות רוסיים. אבל טורקיה זהירה מאוד. היא רוצה לאזן את חברותה בנאט"ו ולהימנע מעימות ישיר עם ישראל. וגם, ארה"ב אומרת שיש לה 900 חיילים בסוריה התומכים בהתנגדות הכורדית, הכוחות הדמוקרטיים, או ה-SDF נגד דאע"ש. זוהי בעלת ברית משנית עבור סוריה. ארה"ב תיווכה בשיחות בין סוריה לישראל כדי להפחית את ההסלמה, אבל ארה"ב ככל הנראה לא תתערב עוד אלא אם כן דאע"ש יתחזק, כאשר מטרת ארה"ב באזור היא לרסן את הקיצוניות ואת דאע"ש באזור. מדינות המפרץ כמו סעודיה מציעות כספי שיקום כדי להתמודד עם השפעת איראן, אבל הן ככל הנראה לא יספקו נשק או חיילים ויתמקדו במנוף כלכלי. מעורבות בעלות הברית מסעודיה תוגבל ככל הנראה לכמות קטנה של נשק, מודיעין או לחץ דיפלומטי, שכן טורקיה וארה"ב מתעדפות יציבות על פני כניסה לסכסוך חם.

הקשר של סוריה לאיראן ותפקידי הפרוקסי שלהן

בואו נדבר על זה. המשטר החדש של סוריה ניתק באופן פומבי את קשריו עם איראן. זוהי הפסקה חדה מתקופת אסד בסוריה שהייתה אבן יסוד בציר ההתנגדות של איראן. איראן שמרה על 55 בסיסים ו-515 נקודות צבאיות בסוריה עד דצמבר 2024. אבל ממשל אל-שאר תפס למעלה מ-40 משלוחי נשק איראניים שנועדו לחיזבאללה, מה שמסמל עוינות לשליחי טהראן. עדיין, שרידים של קבוצות הנתמכות על ידי איראן כמו כוח קודס של משמרות המהפכה ויחידות חיזבאללה פועלות באזורים כפריים בסוריה, אם כי מוחלשות קשות. חיזבאללה, עם כ-2,000 לוחמים שנותרו בסוריה, יכול לפתוח במתקפות רקטות. תחשבו על קטיושות או רקטות פאג'ר 5 עם טווח של 45 מייל נגד צפון ישראל או רמת הגולן.

משמרות המהפכה

משמרות המהפכה האיראניים, עשויים להבריח מל"טים או טילי נ"ט לשליחים האלה. אבל קווי האספקה שלהם משובשים. כל פעולה של שליחים תהיה ככל הנראה בקנה מידה קטן כמו מארבים או ירי רקטות בקנה מידה נמוך, שכן איראן מתמקדת בבנייה מחדש של השפעתה בסוריה במקום להסלים ישירות עם ישראל.

הצעד של ישראל אם סוריה לא תשתף פעולה  

הצעד של ישראל אם סוריה לא תשתף פעולה עלול להפתיע אתכם. אם סוריה או שליחיה יגיבו תגובת ישראל תהיה מהירה ועצימה. ככל הנראה חיל האוויר יפתח בתקיפה מדויקת נוספת המכוונת לנכסים צבאיים סורים שנותרו. מדובר למשל במשגרי סקאד או עמדות פיקוד כדי לחסל כל יכולת התקפית. המבצע יזכיר את הפשיטה הנוכחית עם מטוסי F-35 ומל"טי "הרון". הם ישתמשו בפצצות GBU-39 או ספייס 2000 כדי לפגוע במטרות בעלות ערך גבוה, אולי עמוק יותר בשטח סוריה כמו בסיסי חיל האוויר בחלב או חומס. מערכות "קלע דוד" ו-"חץ" של ישראל יתמודדו עם כל תגמול טילים. ולאחר מכן גם מתקפות הסייבר יתגברו. המטרה הסופית של ישראל תהיה להרתיע הסלמה נוספת תוך הימנעות מפלישה קרקעית. הטכנולוגיה המדויקת של חה"א מבטיחה שהם יפגעו חזק ומהר, וייעלמו לפני שסוריה תוכל להגיב.

מה אם ישראל תנסה להתנקש באחמד א-שרע  

אם ישראל תנסה להתנקש באחמד א-שרע זה יהיה מהלך בסיכון גבוה עם השלכות עצומות. המבצע ככל הנראה יכלול תקיפת F-35i חשאית. זה ייעשה באמצעות טילי שיוט 'דלילה' או פצצת 'ספייס 2000'. כל זה יהיה בתמיכת מודיעין בזמן אמת מהמוסד או מיחידה 8200. מל"טים כמו ה"הרון" יוכלו לנטרל את ההגנות האוויריות סביב דמשק ויבטיחו שהדרך למטוסים תהיה פנויה. התקיפה תכוון למקום ידוע כמו מעונו או מרכז הפיקוד של אחמד אל-שאר. הם ככל הנראה ינסו להימנע מנפגעים אזרחיים המוניים. אבל חיסול אל-שאר  יערער את יציבות המשטר השביר של סוריה. סביר להניח שזה יצית כאוס בין הפלגים המתחרים על השלטון. מצד שני זה יכול להועיל לישראל על ידי החלשת אויבה.

מסר תזכורת לאיראן

עם זאת, זה ישלח מסר מצמרר לאיראן. אם ישראל יכולה לפגוע במנהיג סוריה, נשיא טהראן אינו מחוץ לתחום ואינו בטוח. איראן עלולה להגיב בהתקפות פרוקסי שישגרו רקטות או מל"טים לעבר ישראל. ארה"ב וטורקיה ככל הנראה יפעלו להפחתת הסלמה כדי למנוע מלחמה אזורית. אבל איראן יכולה להכפיל את חימוש השליחים ולהסלים את המתיחות. מבצע כזה באמצעות טכנולוגיית החמקנות והדיוק של חה"א יהיה הימור כירורגי בסיכון גבוה.

אז מה הלאה?

מנקודת מבט אסטרטגית, הנה דעתי. פשיטת חיל האוויר על דמשק, במיוחד הפגיעה במתחם הנשיאותי, הייתה קורס אמן בדיוק. היה כאן גם  מסר חזק למשטר של אחמד אל-שאר. זה צועק -"אנחנו יכולים לפגוע בפתח ביתכם". כל זה קורה כשהצבא הסורי מרוסק ואחמד א-שרע נאבק לאחד את הפלגים. התקיפות האלו יכולות להסלים אם המתיחות תזלוג לסואידה. אם איראן וחיזבאללה יצטרפו התקיפות על מתחם הנשיאות מעלות את ההימור.

ישראל מאותתת על אפס סובלנות

ישראל מאותתת על אפס סובלנות לאיומים ליד גבולה. אבל ישראל מסתכנת בדחיפת האסלאמיסטים של סוריה לתגמול. האזור הוא חבית אבק שריפה וחיל האוויר מחזיק גפרור. מה לדעתכם יקרה בסכסוך הזה בשבועות הקרובים? כאן ריאן, המכונה גם "מקס אפטרבורנר", המכונה גם "טייס הקרב מהשכונה".

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

הנשקים של ישראל 2026

פורסם בתאריך יולי 14, 2025 ע"י

הנשקים של ישראל 2026.

הנשקים של ישראל 2026. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © IronSight Media. הערוץ מביא  סיקורים מעמיקים של עוצמה צבאית עולמית, טכנולוגיית הגנה מתקדמת ואסטרטגיית לוחמה מודרנית.

הסרטון הפעם – ארסנל 2026 המתקדם של ישראל מאפשר הצצה אל מלחמות העתיד. המערכות הללו אינן רק נשקים. הן סמני עוצמה, דיוק, והתכוננות לקראת מה שיגיע.

בעולם המתנדנד על סף סכסוך מתמשך, מדינה אחת ממשיכה להגדיר מחדש את שדה הקרב. ישראל, קטנה בגודל אבל חסרת מתחרים בחדשנות. התעשייה הביטחונית שלה כותבת מחדש את חוקי המלחמה המודרנית. מכטב"מים המופעלים על ידי בינה מלאכותית ועד למגיני לייזר, לא מדובר במדע בדיוני אלא במערכות שנבדקו בזירות אמיתיות. חלק מהמקרים עדיין מסווגים.

שנת 2026 – נקודת מפנה

שנת 2026 עשויה להיות נקודת מפנה כי מה שישראל בונה עכשיו ישנה את אופן הלחימה של מחר. היום נסקור את עשרת הנשקים הישראליים המתקדמים ביותר לשנת 2026, ממערכות הגנה אווירית פורצות דרך, דרך טילים מהדור הבא ועד לטכנולוגיות קרקעיות שישנו את המשחק. חלקם מוכרים לכם ויש כאלה שיפוצצו לכם את התודעה. שימו לב במיוחד למספר אחד, הוא לא רק חזק אלא עשוי להיות מערכת הקרב המתקדמת ביותר על פני כדור הארץ.

מגן אור (Iron Beam) – מגן לייזר מטילים הראשון בעולם

תארו לעצמכם את האפשרות לעצור רקטה בעזרת קרן אור. זה לא מדע בדיוני, זאת מערכת הלייזר הישראלית להגנה מטילים שבונה רפאל. זו מערכת הלייזר הראשונה בעולם שמופעלת בהיקף מבצעי. מגן אור משתמשת בלייזר של 100 קילו־ואט לחימום והרס רקטות, פגזים, ואפילו מזל"טים במהירות האור. בלי עמודי עשן, בלי יירוטים מסורתיים, בלי טילים בשווי מיליונים. רק הגנה נקייה, שקטה, בלתי נראית. והחלק הכי טוב? זה זול במיוחד. כל ירייה עולה רק כמה דולרים, לעומת עשרות אלפי דולרים עבור יירוט מסורתי כמו כיפת ברזל. בדצמבר 2026 צפויה המערכת להיות מפוזרת באופן מלא, ולהשלים את שכבות ההגנה הקיימות של ישראל – מהירה, מדויקת, משתלמת.

איתן  (נגמ"ש) – רכב סיור משוריין על גלגליים מהדור הבא

איתן, הרכב המשוריין לנשיאת חיילים (APC) הראשון על גלגלים שמייצרת ישראל והכי מתקדם. הוא מהיר, נייד וקשוח. יכול להגיע למהירות של מעל 90 קמ"ש בכביש ולהתקדם בשטח מבלי להאט, זה כמו SUV מבצעי על סטרואידים. הרכב מצויד במערכת ההגנה האקטיבית Iron Fist שמזהה ומשמידה RPG וטילים נגד טנקים בזמן טיסה, תותח 30 מ"מ הנשלט מרחוק, ובכל הטכנולוגיה שתומכת בלחימה בתנועה. הרכב הבטוח והמהיר הזה יכול לשאת 12 חיילים חמושים ישר לקרב. הוא צפוי להחליף את דגמי ה‑M113  המזדקנים, ויסופק לחטיבות קרביות בצה״ל בשנת 2026. זה לא רק כלי רכב – זה מכפיל כוח בזירת הלחימה.

כרמל (רכב קרבי משוריין)

כרמל, הרכב הקרבי הבא של ישראל, משלב כוח אש של טנק עם מרכז פיקוד של מזל״ט.. זאת לא רק פלדה וכוח אש אלא מערכות מבוססות בינה מלאכותית שמאפשרות לשני מוקדי שליטה לשלוט בכל מה שקשור למטרות וניווט בשדה הקרב דרך מסכים, מציאות רבודה ופקודות קוליות. זה נראה כמו תא גיימינג אבל המשחק אמיתי. הכרמל בנוי לשלב הזנה בשידור חי של מצלמות מזל״טים, קישור עם חיל רגלים דרך רשתות דיגיטליות מאובטחות, וזיהוי אוטומטי של איומים באמצעות AI . המשמעות היא – תגובות מהירות, החלטות חכמות, ופחות אבידות. עם מספר כלים אבי-טיפוס שנבדקו ושופרו, עד 2026 כרמל הוא לא רק רכב – זה החזון של ישראל למלחמת המחר.

קלע חד (Sky Sonic) להגנה נגד טילים היפרסוניים

אחד האיומים הדומיננטיים באסטרטגיה הצבאית העולמית הם טילים היפרסוניים הנעים ביותר מ-פי 5 ממהירות הקול.
קלע חד של רפאל מיירט הדור הבא מסוגל לגלות ולהשמיד איומים היפרסוניים. בניגוד לכיפת ברזל או חץ דוד, קלע חד נבנה למהירות. זה קורה באמצעות דחיפה רב-שלבית, אלגוריתמים חכמים ומערכת ייעוץ מתקדמת. הוא מותאם ליירוט טילים שמנווטים במהירות של מאך 5 ומעלה בגובה רב. בעידן ההיפרסוני, השבריריות נמדדת בשניות. עד 2026 הוא צפוי להיות מוכן לפעולה ולהציב את ישראל בין הראשונות בעולם עם הגנה רב-שכבתית נגד מערכות עתידניות.

מרכבה 5 ברק, הטנק החכם ביותר של ישראל

זה לא מה שחשבתם. הטנק החדש הוא לא רק כלי קרב עוצמתי. זאת מכונת לוחמה דיגיטלית מופעלת בינה מלאכותית שנבנתה על ידי משרד הביטחון בשיתוף אלביט מערכות. נעשה כאן שדרוג עצום בתפיסת המצב, מערכות אוטונומיות ושילוב חיישנים. בתוך הטנק קיים עוזר וירטואלי שמסייע לזהות מטרות, לתכנן דרכים אופטימליות ואפילו להצביע על מארבים פוטנציאליים מראש. עם מערכת מצלמות 360 מעלות, שליטה חכמה באש ומערכת Trophy להגנה אקטיבית, ברק יכול לזהות, להסיט ולהשמיד איומים לפני שהם מגיעים לטווח קרוב. הצריח דיגיטלי, המעקב חצי אוטונומי, והרשתות מאפשרות פעולה כחלק מכוח מחובר ומתנייד. מרכבה 5 אינו רק הטנק המתקדם בישראל, זה מרכז פיקוד מבוסס AI בעל חזון לימוד קרבי.

Sea breaker

טיל הדיוק הבא של ישראל נע כמו טורף. הוא חמקמק, חכם, יכול לפגוע ממרחק של 150 ק״מ באונייה נעה מבלי שייראה. הטיל מיוצר על ידי רפאל, עם טכנולוגיות חיישן אלקטרואופטיות, מעקב בזמן אמת מבוסס בינה מלאכותית ויכולת ניווט לפי טופוגרפיה – עוקף הגנות ומשחרר מכה ניצחת. הטיל טס נמוך, מתמודד עם תנאים מורכבים וללא GPS מזהה וננעל על מטרות חזותיות. יחד עם היכולת לשיגור מהים, מהיבשה ואפילו מצוללות ה‑Sea breaker, הטיל מעניק לישראל יתרון בתקיפה מוקדמת ללא סיכון לאנשי צוות או כלי שיט. זה לא רק טיל אלא צייד מבוסס רחפנים טכנולוגיים.

הרמס 650 (Spark Swarm) – ענן של מזל"טים מתאבדים

תארו לעצמכם עשרות מזל"טים צונחים ממגוון כיוונים – מהירים, שקטים, מתפוצצים. הרמס 650, ענן המזל"טים המתאבדים שמפותח על ידי אלביט מערכות. כל מזל"ט הוא נשא של ראשי קרב קטנים ומונחה AI. הם פועלים באופן עצמי, מתואמים, ומבצעים פגיעות ללא התערבות אנושית. המזל"טים משוגרים מהיבשה, מהים או מהאוויר ויכולים לשתק את הגנות האויב בשניות. במלחמה המודרנית, במקום לסכן מטוסי קרב, ישראל תוכל להשתמש בענני ציידים מונעי AI, לוחמה חכמה, זולה, וקטלנית.

פיתון 5 – הטיל האינטליגנטי ביותר של ישראל

פיתון – 5 הטיל החכם הבא של ישראל שמשנה את חוקי הלחימה האווירית. הוא מיוצר על ידי רפאל, דור חמישי של טיל המיועד לקרב אוויר ואזורי, והגנה נגד טילי אויב דרך מערכת 'Spider'. הטיל כולל חיישן אלקטרואופטי מונחה AI ויכול לפגוע אחרי השיגור מכל כיוון, אפילו מחוץ לטווח הראייה של המטוס. הטיל גם מזהה, עוקב ומסוגל להשמיד מטוס קרב, מזל"ט, או טיל שיורים עליו.

Sky Shield – המגן האלקטרוני של ישראל

תארו לעצמכם, לא רק טילים אלא מגן אלקטרוני הנתמך ב-AI שנלחם במידע. Sky Shield היא מערכת לוחמה אלקטרונית (Electronic Warfare) פורצת דרך מבית רפאל. המערכת משבשת הנחיות טילים ומטשטשת את מערכות ההגנה עוד לפני יירי. היא מותקנת על מטוסים, מטוסי תובלה ומזל"טים ויוצרת מגן דיגיטלי סביב כוחות ידידותיים.

Sky Shield משולבת בינה מלאכותית ומתאימה עצמה לעבודה עם F‑35. היא מגדירה עידן חדש של שליטה אלקטרונית.

אופק 16 –  רשת הלוויינים המודיעינית של ישראל

בעידן מלחמה מודרני, ידע הוא כוח ו‑אופק 16 מספק אותו. לווין הריגול הצבאי שפותח על ידי התעשייה האווירית של ישראל סורק מטרות יום ולילה דרך עננים או הסוואה עם דיוק תת-מטרי. המערכת מנחה תקיפות מזל"טים, הגנה טילית ויחידות מיוחדות. זו לא רק תצפית, זו שליטה בשדה הקרב מהחלל. ובעולם שבו צי הלוויינים של ישראל, הכולל גם את עמוס, ארוס  ו‑טכסאר, מחולל שינוי בלחימה בחלל. אופק 16 לא רק צופה אלא גם שולט בלחימה מהשמיים.

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור צבא וביטחון

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

המקומות שהוצעו להקמת מדינת ישראל

פורסם בתאריך יולי 9, 2025 ע"י

המקומות שהוצעו להקמת מדינת ישראל

המקומות שהוצעו להקמת מדינת ישראל. סרטון מערוץ היוטיוב © Diplonexus המספק נקודת מבט רעננה על עניינים פוליטיים, היסטוריים ותרבותיים. בערוץ מגוון סרטונים הכוללים ניתוחי חדשות, ראיונת עם מומחים וסרטים דוקומנטריים.

הסרטון הפעם – לפני הקמת מדינת ישראל המודרנית בשנת 1948 הוצעו כמה אזורים מפתיעים ברחבי העולם כארצות מולדת פוטנציאליות עבור העם היהודי. מהמישורים העצומים של ארגנטינה ועד לשממה הנידחת של אלסקה ואפילו מדבריות אוסטרליה וג'ונגלים של מדגסקר. מעצמות, פילנתרופים ומנהיגים פוליטיים העלו רעיונות לפתרון מה שכינו "השאלה היהודית".

בין היתר הבריטים הציעו חלק ממזרח אפריקה, הסובייטים יצרו אזור אוטונומי יהודי בסיביר  והנאצים הגדירו תוכנית רילוקיישן מרושעת עבור מדגסקר.   של דבר, רק מקום אחד

מדוע המקומות האלה נלקחו בחשבון ומה קרה לתוכניות הללו?  סקירה מרתקת של הארצות החלופיות שהוצעו להקמת המדינה.פך למולדת: ישראל.

קרדיט תמונה © Burst

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

הברית החזקה בין הודו לישראל

פורסם בתאריך יולי 1, 2025 ע"י

שיתוף הפעולה בין ישראל להודו

הברית החזקה בין הודו לישראל. אילון מאסק על יחסי הודו וישראל הנמשכים כבר שנים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב  © GRIT X

היום אני רוצה לדבר על משהו שלרוב לא מגיע לכותרות, אבל השפיע בשקט על עלייתה של הודו בזירה הגלובלית. שתי דמוקרטיות, שתי ציביליזציות עם אלפי שנות קיום. אחת בדרום אסיה, השנייה במזרח התיכון. מופרדות גאוגרפית אך מחוברות במשהו עמוק יותר: אמון. בעולם של בריתות משתנות ודיפלומטיה שברירית, השאלה היא – למה הודו סומכת על ישראל יותר מכל בעלת ברית אחרת?

מלחמת קרגיל

בואו נתחיל מ-1999, מלחמת קרגיל. הודו הייתה בעיצומו של אחד העימותים הקריטיים ביותר בתולדותיה המודרניות. הסיכון היה עצום. חיילים הודים טיפסו על מצוקים אנכיים תחת אש אויב, כשהם מגנים על שטחים בתנאים קשים בהימלאיה. העולם צפה, אך רוב המדינות שמרו על שתיקה. חלק מבעלות הברית של הודו, למרבה ההפתעה, היססו. הן חיכו, שקלו השלכות פוליטיות. אבל ישראל לא חיכתה. ישראל פעלה מיידית. כששדה הקרב דרש פצצות מדויקות, סיוע מודיעיני ותמיכה אווירית, ישראל הייתה אחת מהמדינות הבודדות שהגיבו במהירות, בדיסקרטיות ובכנות.
זה לא היה מהלך תקשורתי, לא הייתה כאן הצגה דיפלומטית.  ישראל פשוט עשתה מה שחבר אמיתי עושה בזמן משבר – היא הגיעה.

הרגע שבו נבנה האמון

ישראל שלחה פצצות מונחות לייזר ששינו את מאזן הכוחות באוויר. היא סיפקה כטב"מים שנתנו לצבא הודו עין בשמיים. היא סיפקה תמונות לוויין, מידע בזמן אמת, ומודיעין שמציל חיים. זה לא היה רק סיוע צבאי – זו הייתה הצהרה: "אנחנו מאמינים בזכותכם להגן על עצמכם". ישראל לא נתנה לבירוקרטיה לעצור את הביטחון. לא נדרש דיון, הם לא חיכו להסכמה בינלאומית. הם ראו אומה דמוקרטית מותקפת בריבונותה ופעלו מהר, בשקט, ביעילות. והרגע הזה שינה את האופן שבו הודו רואה אמון. כי כשקליעים עפים וחיים מונחים על כף המאזניים מילים לא חשובות. מעשים כן. ההחלטה הזו של ישראל הניחה את היסוד לאחת הבריתות האסטרטגיות החזקות והשקטות ביותר בעולם. הודו לא שכחה זאת וגם ישראל לא. כי לפעמים, בריתות אמיתיות לא נוצרות בלחיצות ידיים – אלא באש.

המוסד וה -RAW: המגן השקט

אתם לא שומעים על זה הרבה, אבל מאחורי הקלעים, למוסד ול-RAW  יש את אחת מהבריתות המודיעיניות העמוקות והאפקטיביות בעולם. זה לא הסכם שטחי לכותרות. זו שותפות תפעולית של ממש: צינורות מידע, ניתוחים חשאיים, החלפת מודיעין עם "מגפיים על הקרקע" – מבלי שאיש ידע.

שתי המדינות חיות בשכונות קשות  

בואו נודה בזה – פקיסטן, איראן, סוריה, אפגניסטן, רשתות טרור, איומים קיברנטיים (סייבר) – אלה לא איומים תיאורטיים, אלה איומים מוחשיים. כשלשתי מדינות מטרה משותפת – שמירה על ביטחון לאומי תוך שמירה על דמוקרטיה משתפות פעולה מודיעינית, התוצאה היא נדירה, מדויקת ועוצמתית.

אחרי מתקפת הטרור הקטלנית במומבאי ב-26/11 זה לא היה רק כושר ההתאוששות של הודו שבלט. מאחורי הקלעים, ישראל סייעה להודו לדמיין מחדש את ההיערכות ללחימה אורבנית. מהכשרות ועד פרוטוקולים ללחימה בטרור – המוסד חלק שיטות שעברו חישול בעשורים של קונפליקטים.

יעילות תפעולית

זה לא היה עניין של אגו, אפילו לא אידיאולוגיה, אלא יעילות תפעולית. איך להגיב מהר. לצמצם נזק אזרחי ולנטרל איומים בזמן אמת. והאזרח הממוצע אולי לעולם לא יראה את זה. זה טיבו של מודיעין, שמים לב אליו רק כשהוא נכשל. אבל הודות לשיתוף פעולה שקט בין RAW למוסד, פיגועים רבים על אדמת הודו סוכלו עוד לפני שהגיעו לחדשות. 
זה לא נוצץ. זה לא פומבי. אבל זה עמוק, מבוסס, ויעיל. זו לא דיפלומטיה של לחיצות ידיים, זה אמון ברמת הדם.

הקשרים הביטחוניים: ביצוע ללא רעש

בואו נדבר על הגנה. כאן הקשר בין הודו לישראל באמת נהיה מעניין. לא רועש, לא מצטלם אבל אחד מהקשרים הביטחוניים היעילים בעולם. במשך שני עשורים, ישראל סיפקה להודו טכנולוגיה צבאית מהמתקדמות בעולם – ממכ"מים חדישים, טילים מדויקים, ציוד לוחמה אלקטרונית, מערכות תצפית גבול ועד לכטב"מים שנוסו בקרב. אבל מה שהופך את הקשר הזה לייחודי הוא לא רק הציוד אלא הגישה. ישראל לא מגיעה עם תנאים. לא מטיפה, לא כופה אג'נדה. היא מספקת, בשקט, באמינות, בכבוד.

הטכנולוגיה הישראלית עובדת

והודו, כדמוקרטיה גאה, לא אוהבת פטרונות או התערבות. ישראל מבינה את זה אינטואיטיבית. בניגוד לספקיות שמנסות להשתמש בסחר ביטחוני כדי להשפיע על מדיניות חוץ, ישראל מכבדת את הריבונות ההודית. כשהודו צריכה משהו, ישראל מוצאת מהר פתרון. בין אם במצבי חירום בזמן מלחמה ובין אם בשדרוגים בזמן שלום.  ישראל פועלת ביעילות הנדסית ודחיפות צבאית. תשאלו קצינים בחיל האוויר או בצבא ההודי, תקבלו תשובה ברורה: הטכנולוגיה הישראלית עובדת. היא אמינה, מותאמת לשדה הקרב. לא רק לתצוגות תכלית.

דוגמה מצוינת היא צי הכטב"מים הגדל של הודו מסוג הרון.  לא רק לסיור, אלא גם לתצפית בגובה רב, סיורים בגבול ותיאום תקיפות. או מערכת הטילים "ברק", פרויקט פיתוח משותף שהפך לאבן יסוד בהגנת הצי ההודי.

וזה לא ציוד מוכן מהמדף.  ישראל משתפת פעולה, מפתחת יחד עם ,DRDO משתפת ידע, ומתאימה את המערכות לאיומים, לשטח ולצרכים של הודו. זה לא מסחר. זו טרנספורמציה. בעולם שבו קשרים ביטחוניים סובלים מאגו ובירוקרטיה  הקשר הודו-ישראל הוא נקי מדרמה. כי שני הצדדים מבינים, ביטחון לא נמדד בכותרות אלא במוכנות. ובתחום הזה, ישראל הוכיחה פעם אחר פעם שהיא שותפה אמינה. בלי נאומים, בלי עיכובים – רק ביצוע. זו הסיבה שחיילים, טייסים ואנשי צי הודים סומכים על הטכנולוגיה הישראלית כשמדובר בחיים שלהם. ואת האמון הזה אי אפשר לקנות. צריך להרוויח.

כבוד תרבותי: ברית שחוצה גבולות

נעזוב רגע את הצבא ונדבר על משהו אנושי יותר – תרבות. יש סיבה לכך שהברית הזו לא מרגישה מלאכותית. יש בה משהו אורגני. עובדה עוצמתית: הודו היא המדינה היחידה בעולם שבה יהודים מעולם לא סבלו מרדיפות.
במשך יותר מ-2,000 שנות נוכחות יהודית לא היה אף מקרה של אנטישמיות מאורגנת.  בקרלה, מהרשטרה וקולקטה  קהילות יהודיות חיו לצד הינדים, מוסלמים ונוצרים בשלום. הן שגשגו ונשארו.

המורשת הזו של סובלנות, פלורליזם וכבוד הדדי הופכת את הקשר בין ישראל להודו ליותר מאינטרס. זו ברית טבעית. והתחושה הדדית. צאו לסיבוב בערים בהודו שמושכות מטיילים ישראלים – רישיקש, קשול, גואה. תראו שם שלטים בעברית, בתי קפה ישראליים, ואנשים מקומיים שמדברים עברית שוטפת רק בזכות שנים של מפגש תרבותי.
מורים הודיים ליוגה שמעבירים סדנאות לוותיקי צה"ל הסובלים מטראומה. חוקרים הודים וישראלים שעובדים יחד בפילוסופיה, היסטוריה ורוחניות. מוזיקאים הודים וישראלים שמנגנים יחד בבתי קפה – סיטאר עם סינתיסייזר. זה לא "כוח רך",  זו אנרגיה משותפת. שתי תרבויות שמבינות מאבק, מדינות שנבנו אחרי מאות שנים של כיבוש ודיכוי. חברות שמאמינות בחוסן, במשפחה, בחינוך ובחדשנות.

ישראל מעריכה את עומק הרוחניות של הודו. הודו מכבדת את יצר ההישרדות של ישראל. וכשמדינות מתחברות לא רק פוליטית  אלא ברמה תרבותית-ציוויליזציונית הברית קשה הרבה יותר לפירוק. היא לא נכתבת במסדרונות ממשלה אלא בלבבות של אנשים.

ובעשורים הקרובים, כשהדיפלומטיה תהפוך לדיגיטלית וקרה  הדבק התרבותי הזה ישמור על הקשר בין הודו לישראל חם, אמיתי, ועמיד לאורך זמן. כי שותפויות שמבוססות על אמון הן דבר טוב. אבל שותפויות שמבוססות על נשמה משותפת הן בלתי ניתנות לעצירה.  הודו פתחה יותר מ-30 מרכזי מצוינות לגידולים מיוחדים (Horticulture) בשיתוף פעולה עם ישראל – ממנגו במהרשטרה ועד ירקות בפנג'אב. אלה מרכזי ידע מתקדמים שמעבירים לחקלאים שיטות חדשניות. אבל זה לא רק עניין של לגדל תוצרת – זה עניין של לשנות כלכלה כפרית מהיסוד. ועכשיו, נדבר על טכנולוגיה. לישראל יש את אחת מצפיפויות הסטארטאפים הגבוהות בעולם לנפש. להודו יש את אחד האקו-סיסטמים הגדולים בעולם בהיקף. כששתי המעצמות האלה נפגשות – התוצאה היא חדשנות מואצת.

חברות אגריטק ישראליות משתפות פעולה עם שותפים הודיים בניתוח קרקע מבוסס בינה מלאכותית, ניטור יבולים באמצעות רחפנים וחממות חכמות. זה לא מדע בדיוני, זה קורה כבר עכשיו – בשדות, במעבדות, ובניסויים חקלאיים בכל רחבי הודו. בינתיים, ענקיות תוכנה הודיות משתפות פעולה עם חברות ישראליות בתחום הסייבר וה – AI כדי לבנות פלטפורמות מהדור הבא, מתחום הבריאות ועד לטכנולוגיה פיננסית (פינטק). זו לא מערכת חד-כיוונית. הודו מביאה היקף, מידע, וכוח אדם. ישראל מביאה פתרונות טכנולוגיים עמוקים, גמישות, ויכולת השפעה גלובלית.

מסדרון חדשנות

הודו וישראל בונות יחד את מה שאני מכנה "מסדרון חדשנות של המאה ה-21". תחשבו על זה – משימור מים ועד לוגיסטיקה מבוססת בלוקצ'יין, מביוטכנולוגיה ועד חקלאות מדויקת – הברית הזו פותרת בעיות אמיתיות שמעסיקות מיליארדים ועושה זאת בלי לחכות למערב שיוביל. הודו וישראל מוכיחות שלא צריך להיות מעצמת על כדי להציע פתרונות על. רק שתי מדינות עמידות, שמשלבות כוחות, ובונות אחת על השנייה. זו לא נדבנות, לא תלות. זו העצמה הדדית, חזון, והשפעה. ובעולם שמתגמל דיבורים גדולים על פני תוצאות אמיתיות – הסינרגיה בין הודו לישראל בתחומי החקלאות והטכנולוגיה בולטת כתוכנית פעולה לשותפויות העתיד.

ערכים ואתגרים משותפים

יש משהו שלא מדברים עליו הרבה, אבל הוא קריטי. להודו ולישראל יש אויבים משותפים. אבל יותר חשוב מזה,  לשתיהן ערכים משותפים בהתמודדות עם אותם איומים,  טרור, לוחמה קיברנטית, קיצוניות רדיקלית  – שתי המדינות היו מטרה, שתיהן ספגו מתקפות בשטחן, ושתיהן נאלצו לנווט בין חברה פתוחה לביטחון קיומי .זו לא תאוריה – זו מציאות חיה.

ישראל התמודדה עם איומים קיומיים מאז שנולדה. הודו מתמודדת כבר עשרות שנים עם מלחמות פרוקסי, חדירות גבול, ומרידות פנימיות.

מה שמייחד אותן זה לא רק מה שהן עוברות אלא איך שהן מגיבות: לא כקורבנות, אלא ביצירתיות ובנחישות. הן בונות, מגינות ומתפתחות. והן עושות זאת תוך שמירה על דמוקרטיה, גיוון וריבונות לאומית. בואו נודה באמת – יש מדינות שיתחברו אליך בשביל כסף. אחרות בשביל השפעה. חלק מתוך פחד. אבל כששתי מדינות מתאחדות על בסיס סיכונים וערכים משותפים נוצרת התאמה אסטרטגית אמיתית.

האתגרים של הודו עם שכנות עוינות אינם שונים מהמצב האזורי של ישראל. רשתות טרור, איומים אידיאולוגיים, מתקפות סייבר – שתי המדינות מנהלות מאבק מודרני שכולל גם טכנולוגיה וגם טריטוריה.

שותפות אידיאולוגיות

וזה הוביל לשיתוף פעולה עמוק יותר בתחום הסייבר, המאבק בהקצנה, וההיערכות הביטחונית. חברות סייבר ישראליות פועלות עם סוכנויות הודיות לזיהוי איומים. כוחות קומנדו הודיים מתאמנים עם מומחים ישראלים בלחימה אורבנית. למה? כי הם מבינים אחד את השני – את השטח, את הגישה, את הדחיפות. הם לא צריכים להסביר למה זה חשוב, הם כבר יודעים. וזו הסיבה שהקשר הזה בלתי ניתן לערעור.  לא רק בגלל מה שהם נלחמים נגדו אלא בגלל מה שהם נלחמים עבורו: יציבות, ריבונות, ועוצמה חכמה. בעולם שבו יש בריתות נוחות הברית בין הודו לישראל מבוססת על דבר נדיר – עקרון. ולכן היא לא זמנית אלא אסטרטגית. לא רק תגובתית אלא יזומה. ובעשורים הבאים, כשמתחים גיאופוליטיים יחריפו ומוקדי כוח יזוזו,  מדינות עם ערכים משותפים ואמון מוכח הן אלו שיובילו.

הודו וישראל אינן רק בעלות ברית. הן שותפות אידיאולוגיות בעולם לא בטוח. בואו נדבר על העתיד. לא רק בשנה הקרובה, אלא בעשור הבא. כי כשמשלבים את הדמוגרפיה הדינמית והכוח הדיגיטלי של הודו, עם החדשנות והגמישות הטכנולוגית של ישראל מקבלים עליונות עתידית.

החלל

ישראל כבר ידועה במשימות חלל זולות אך יעילות במיוחד. מהצ'נדריאן ועד למאגליאן, הודו הפכה לאלופת החדשנות החסכונית. מה שאחרים עושים עם מיליארד דולר הודו עושה עם מאה מיליון. ישראל, עם סטארטאפים חלליים ומערכות לוויין מתקדמות, מביאה מזעור, דיוק ויכולות אנליטיות. החיבור יוצר משימות חלל חכמות, ניתנות להרחבה, עם השפעה אסטרטגית ומסחרית ממשית. תדמיינו משגרי לוויין הודים הנושאים ננו-לוויינים ישראלים שמספקים תמונות בזמן אמת מאזורים אסטרטגיים. לא רק לצרכים ביטחוניים אלא לניטור אקלים, חקלאות מדויקת, ותגובה לאסונות.

בינה מלאכותית

ישראל פורצת גבולות בלמידת מכונה, רשתות עצביות, ומערכות הגנה אוטונומיות. הודו מציעה את היקף השימוש – האינטרנט הפתוח הגדול בעולם, מאגר ביומטרי עצום וצוותי מהנדסי AI מתרחבים במהירות. חיבור כזה יוצר לא רק פריצות דרך אקדמיות אלא גם יישומים ממשיים: ערים חכמות, בריאות חזויה, חינוך מבוסס AI והכלה פיננסית. הדיוק הישראלי פוגש את ההיקף ההודי והתוצאה – שיבוש עולמי.

זו לא הליכה בעקבות המערב. זו בנייה של ברית טכנולוגית עצמאית, שמתחרה בעמק הסיליקון ובשנז'ן בתנאים שלה. וזה כבר קורה. סטארטאפים בתל אביב ובבנגלור כבר משתפים פעולה בתחומי הבלוקצ'יין, טכנולוגיות אקלים, וסייבר. אנחנו לא מדברים על תאוריה אלא על תוכניות, מוצרים ופטנטים. ומה שהכי יפה בקשר הזה שהוא לא תקוע בפרדיגמות ישנות. הוא רזה, גמיש, אמביציוזי. הוא לא מבקש רשות – הוא פשוט בונה. וככה העתיד ייראה,  לא על ידי אימפריות אלא על ידי רשתות.

הודו וישראל, דרך החזון המשותף שלהן, הופכות לצמתים של חדשנות שהעולם כולו יתחיל להסתובב סביבם. כי העתיד שייך למי שממציא אותו. והברית הזו ממציאה ובמהירות.

מה הלאה?

אז כששואלים "מה הלאה?" התשובה היא  -מה שהן יבחרו לבנות יחד. נסיים במשהו פשוט, אבל עמוק: הקשר הזה בין הודו לישראל הוא לא רק אסטרטגי. הוא לא רק היסטורי. זאת לא רק תגובה לאיומים משותפים. זה קשור לחזון. שתי מדינות שנבחנו שוב ושוב בזמן ובקרב ובחרו לעלות.

הודו – הדמוקרטיה הגדולה בעולם. ישראל – אחת המדינות החזקות והעמידות ביותר. שתי המדינות רוחניות לעומק. שתיהן חדשניות בנחישות.
והן מבינות מה המשמעות של להילחם על ריבונות תוך כדי בניית עתיד.

בגיאופוליטיקה, בריתות באות והולכות. הן לרוב זמניות, אינטרסנטיות, תלויות בצרכים של היום. אבל לפעמים, נוצרת ברית עמוקה יותר.
חיבור שהוא לא רק בין ממשלות אלא בין עמים, בין רעיונות, בין שליחויות.
וזה מה שיש להודו ולישראל. זו לא חברות שמבוססת על נוחות אלא על עקרון. על אמונה: בחירות. בחדשנות. בביטחון ובכבוד.

ברית שקטה שסוללת דרך חדשה

לכן, לעולם לא תראו את הברית הזו עושה רעש. היא לא צריכה. היא פשוט פועלת, בונה. מגנה. בעולם מלא רעש וחוסר ודאות יש משהו מעודד בברית שפשוט עובדת בשקט, בעקביות, ובעוצמה. ובעוד המאה ה-21 נפרשת, אני מאמין שהשותפות הזו תעצב לא רק מדיניות אלא אפשרויות. כי כשהודו וישראל צועדות יחד הן לא הולכות מאחורי אף אחד. הן סוללות דרך חדשה מבוססת על אמון, כישרון, טכנולוגיה, וערכים נצחיים. ולדעתי, זו לא רק גיאופוליטיקה חכמה, זה העתיד של מנהיגות.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן מערוץ GRIT X לחצו על הקישור

לעדכונים בנושא הבינה המלאכותית עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור חדשות AI

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא?

פורסם בתאריך יוני 27, 2025 ע"י

מלחמת איראן-ישראל

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא? מעודכן לתאריך 27/06/2025

מלחמת איראן-ישראל עדיין לא הסתיימה. סרטון מערוץ היוטיוב © JNS TV המביא חדשות מלב ירושלים. הערוץ מציג עצמו כמקור החדשות הפרו-ישראלי המהימן ביותר ביוטיוב  המגיש דיווח נועז ואת הסיפור האמיתי מאחורי ישראל והעולם היהודי ללא ספינים תקשורתיים. הסרטון הפעם – מלחמת איראן-ישראל הסתיימה אבל הסיפור האמיתי רק מתחיל… זה לא סוף המלחמה; זוהי תחילת פרק חדש – המלחמה שאחרי המלחמה.

מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות?

נשיא מרכז ירושלים לביטחון וחוץ, דן דיקר, ועמית בכיר ב-JCFA ובמכון גייטסטון, חאלד אבו טועמה, חושפים את ההשלכות של התקיפות הישראליות-אמריקאיות ששיתקו את תוכנית הגרעין של איראן אבל הותירו את הרפובליקה האסלאמית על כנה.

דיקר ואבו טועמה לוקחים את הצופים אל תוך תגובת העולם הערבי למשטר האיראני המדוכא אך עדיין מסוכן. מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות? מדוע קיימת אופטימיות זהירה בקרב מדינות סוניות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות? וכיצד רגע זה יכול לעצב מחדש בריתות עתידיות ברחבי האזור?

הבעיה היא עדיין המשטר

הדיון בוחן את ההשפעה האמיתית של התשתית הגרעינית והטילים הבליסטיים שנפגעה על ידי איראן, תוך הדגשה כי משמרות המהפכה נותרו פעילים. הם מבצעים טיהורים והתנקשויות מבית לבית. אבו טועמה מדגיש כי מדינות ערביות רבות רואות במשטר האיראני עצמו, ולא רק בנשקו, את האיום האמיתי – בשל המימון והחימוש המתמשכים שלו של שליחים כמו חיזבאללה, חמאס והחות'ים. הפרק מתעמת גם עם התגובה השקטה מצד ההנהגה הפלסטינית, עם אחיזתו המתמשכת של חמאס בעזה למרות נסיגות צבאיות, ועם המציאות התרבותית המונעת ויתורים או פשרה פנימיים.

למרות זאת, אפשרות לפתיחת דלתות חדשות

דיקר ואבו טועמה בוחנים עוד מדוע מנהיגים ערבים נותרים זהירים בפומבי בעוד שהם מברכים באופן פרטי על התבוסה של איראן, כיצד תיאוריות קונספירציה לגבי תיאום מערבי עם איראן משגשגות בתקשורת הערבית, ומדוע חוסר היכולת של ישראל לפרק את חמאס מערער את ההרתעה שלו אפילו כשהוא מחזיר לעצמו את מעמדו כ"סוס חזק" באזור.

כפי שמסבירים שני המומחים, רגע זה עשוי לפתוח דלתות חדשות לשיתוף פעולה ישראלי-ערבי, לעודד את הרחבת הסכמי אברהם ומעורבות ביטחונית חדשה באזור. המזרח התיכון שלנו מספק תובנות נדירות ובלתי מסוננות על מזרח תיכון שאחרי התקיפה עדיין עוצר את נשימתו, ממתין למה שיבוא אחר כך.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

המוסד, סוכנות הריגול הטובה בעולם?

פורסם בתאריך יוני 26, 2025 ע"י

המוסד הישראלי

המוסד, סוכנות הריגול הטובה בעולם? סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

ההישגים של המוסד היוו השראה לסרטים, ספרים ותוכניות טלוויזיה. הם התנקשו בטרוריסטים, הצילו בני ערובה וצדו נאצים. חלקם חיו סמויים במשך שנים, אחרים פעלו בתחפושות מאחורי קווי האויב. הם יכולים להיות כל אחד, הם יכולים להיות בכל מקום ואתם לא תדע שהם היו שם. הנה ארבעה מהסיפורים הפרועים ביותר של המוסד.

קרדיט תמונה: © Esra Korkmaz

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

איך המוסד לכד את אדולף אייכמן

פורסם בתאריך יוני 23, 2025 ע"י

איך המוסד לכד את

איך המוסד לכד את אדולף אייכמן. סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

במשך שנים, אדולף אייכמן, אחד המבוקשים ביותר בהיסטוריה, חי בצללים, מוסתר מאחורי זהות בדויה בארגנטינה. עד שאדם עיוור וצוות של סוכני מוסד ישראלים שינו הכל. בעזרת מסמכים מזויפים, מסרים מוצפנים, תחפושות מאולתרות וטיפ של אדם עיוור, ישראל צדה את אדריכל השואה. חשבון נפש היסטורי עם הזוועות שהעולם ניסה לשכוח.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

האם ישראל דוד או גוליית?

פורסם בתאריך אפריל 9, 2025 ע"י

ישראל - דוד או גוליית?

האם ישראל דוד או גוליית? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Unpacked. הערוץ יוצר סרטונים קצרים החוקרים שאלות גדולות ומפרקים נושאים מורכבים. כל המידע הדרוש כדי להסתכל על ישראל והיהדות.

הסרטון הפעם – ישראל השתלבה פעם יפה בסיפור דוד וגוליית. קטנה, מוקפת ונלחמת כדי לשרוד. אבל כוח מסבך את התפיסה, כיום רבים רואים את גוליית כשהם מסתכלים על הכוח הצבאי והחוכמה הטכנולוגית של ישראל. אולם מתחת לטנקים ולטכנולוגיה מסתתרת אומה שעדיין מעוצבת על ידי טראומה, כבולה במוסר ומונעת על ידי האמונה שצדקנות, לא עוצמה, היא זאת שמנצחת.

תרגום הסרטון

בעיני העולם היהודים תמיד היו דוד מול גוליית. קטנים, פגיעים, חמושים באמונה ובקלע בלבד. ואז הקמנו מדינה, והסיפור הפך למסובך הרבה יותר. במשך כמה עשורים, ישראל הקטנה באמת נראתה כמו דוד, מתמודדת מול צבאות של גולייתים.

האם ישראל היא עדיין דוד?

אבל היום, למדינה היהודית יש צבא מרתיע ובעלות ברית חזקות, והחלפנו את הקלע המטאפורי בנשק כבד בהרבה. במילים אחרות, סוף סוף יש לנו כוח. מבחינת רבים בעולם, הכוח הזה והקשר המתוח שלנו עם שכנינו, מספיקים כדי לצייר אותנו כמפלצות. אבל כשמרחיקים את המבט, אנחנו עדיין מיעוט זעיר בלב שכונה קשה עם אויבים זועמים. אז האם ישראל היא עדיין דוד? או שהפכנו לגוליית?

ההשפעה הפסיכולוגית של הגלות

בימינו אופנתי לעמוד לצדו של האנדרדוג. הניצחון של החלש על החזק פשוט יוצר סיפור טוב יותר וגורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו. אבל להיות דוד זה לא רק ניצחון ותהילה. דוד המקורי אולי ניצח את גוליית בלי להיפצע, אבל לעם היהודי לא היה מזל כזה.

למרות הכול שרדנו

כן, למרות הכול שרדנו, אפילו שגשגנו. אבל אי אפשר לעבור אלף שנים של רדיפות מבלי לצבור צלקות. כיהודים, העבר תמיד איתנו. עוד לפני שקמה מדינת ישראל, היהודים שעתידים היו להפוך לישראלים היו דרוכים תמיד לאפשרות הגרועה ביותר. אחרי הכול, ישראל היא אומה של פליטים. מחצית מהחיילים בצה"ל שזה עתה הוקם היו ניצולי שואה שברחו מהתופת הנאצית רק כדי להישאב מיד למלחמה קיומית, כיוון שיום לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמת המדינה, חמש צבאות ערביים פלשו.

ההשפעה הפסיכולוגית של הסכסוך

הישראלים עמדו בפני בחירה. להילחם או להימחק מהמפה. כמו שאמרה סרסיי לאניסטר: "במזרח התיכון, או שאתה מנצח או שאתה מת".
המדינה היהודית ניצחה במלחמה הראשונה, אבל זו לא הייתה הסוף. שכנינו אימצו את הגישה: "אם לא הצלחת בפעם הראשונה תנסה שוב".

יש לנו נשק סודי

הישראלים ידעו שזה רציני. טראומות קולקטיביות לא נעלמות בקלות. הן נשארות, כאורח לא רצוי, מציגות שוב ושוב את סרטי האימה של העבר. אבל אם יש קרן אור בהיסטוריה עקובת הדם שלנו, הרי שהיא זו: פגיעות היא מניע מעולה. אין עוצמה כמו זו של מי שדחוק לפינה ונואש. כשביקרתי בישראל ב-1973, פגשתי את גולדה מאיר. אמרתי לה: "את אומרת לי שאין לכם סיכוי". היא ענתה: "אבל יש לנו נשק סודי אין לנו לאן ללכת". נשמע כמו נשק די גרוע. אבל הישראלים משתמשים בו היטב. כי דווקא הפחד והפגיעות אילצו אותנו למצוא פתרונות יצירתיים לאיומים הבלתי אפשריים כמו מערכת כיפת ברזל שמיירטת רקטות וטילים, או חיסולים ממוקדים ולא שגרתיים של אויבים לצורך הרתעה, או הנשק הגרעיני, הסוד הגלוי ביותר במזרח התיכון שתמיד ממתין למקרה שבו הכול יקרוס. אם יש דבר אחד שההיסטוריה לימדה אותנו הוא שהכול יקרוס בסוף. אנחנו זוכרים את זה היטב.

ישראל לעולם לא תראה את עצמה כגוליית

למרות שהתרחקנו מאוד מדוד וקלעו, לעולם לא נראֶה את עצמנו כגוליית. כי אנחנו זוכרים, בגוף ובנפש, איך זה להילחם באויב חזק בהרבה מאיתנו. אנחנו זוכרים איך זה להתרסק, שוב ושוב ושוב.

לעולם לא עוד

ולכן המדינה היהודית עשתה הכול כדי לבנות כוח צבאי מרתיע, כדי להבטיח ש-"לעולם לא עוד" לא תהיה סתם סיסמה ריקה אלא אחריות קולקטיבית של כולנו. המעשה של דוד, כשהוא צועד קדימה ללחום בגוליית הוא מעשה מדהים, אפילו מגוחך. זה מעשה של הקרבה, של נכונות שרואים גם בדור הזה של הישראלים.

הישראלים רואים עצמם כ-דוד שממשיך לנצח

חיזבאללה בנה מלכודות ובונקרים בדרום לבנון במשך דור שלם רק כדי להבטיח שמאות חיילים ישראלים ימותו אם ינסו להתקדם לשם. היו פתרונות חכמים לכך. מהפעלת טכנולוגיה מתקדמת ועד תקיפות מדויקות מהאוויר. אבל החיילים הרגליים, חיילי החי"ר הפשוטים, עדיין נכנסו רגלית לכפרים ולמנהרות שנבנו במשך שלושים שנה. ולכן הישראלים רואים עצמם כ"דוד" – דוד שממשיך לנצח.

כיצד העולם רואה את ישראל

אבל מבחוץ, הקרבה הזו לא נראית אצילית אלא כעדות לכך שהכוח השחית אותנו, במיוחד ביחסינו עם הפלסטינים. הרי אין לפלסטינים צבא סדיר. אין להם ממשלה מתפקדת. אפילו מקלטים אין להם. זה לא אומר שהם לא מהווים איום. כל טיל, כל דקירה, כל חטיפה הם איום ממשי ומתמשך. אבל זה אף פעם לא משחק שוויוני. אז מבחוץ, ישראל עם הטנקים, הפצצות החכמות ואפילו נשק גרעיני נראית כמו גוליית, בריון גדול שמושחת מכוחו.

עוצמה מול צדק

אבל כשמסתכלים מקרוב מבינים שהסיפור של דוד וגוליית אינו רק על קטן מול גדול. זהו סיפור על שני עולמות מוסריים שונים. על השקפת עולם יהודית מול זו של הפלשתים. הפלשתים היו עובדי אלילים, עולם של אלים מרובים, שנראים כמו בני אדם ומשחקים משחקי כוח במקום לחפש צדק. בעולם כזה, אין מושג של צדק מוחלט. רק חזקים וחלשים, מנצחים ומפסידים.

הצדק מקנה את העוצמה

ואז הגיעו היהודים עם רעיון מהפכני של מונותאיזם מוסרי. לומר שיש אל אחד, פירושו שיש גם אמת אחת. הצדק, לא הכוח, הוא שמקנה עוצמה. ולכן דוד ניצח. לא כי היה קטן או מיומן בקלע, אלא כי נלחם עבור ערכים וצדק.
ולכן הוא נשאר גיבור, למרות כל שגיאותיו בהמשך.

אחריות מוסרית וישראל המודרנית

גם דוד המלך שגה, השתמש לרעה בכוחו, פגע באחרים. והתנ"ך לא חוסך ממנו ביקורת ממש כפי שגם הישראלים המודרניים מתמודדים עם כוחם באי נוחות. ישראלים צעירים מתקשים עם כוח. הם רוצים להיות מוסריים. קשה להם עם העובדה שמישהו הופך לקורבן בגללנו. יש שיח פנימי מלא בביקורת עצמית, היסוס, דאגה למדיניות יחד עם הבנה שצריך להגן על עצמנו. הישראלים לא רוצים כוח. הם רוצים ביטחון.
המטרה של ישראל היא להיות מקום בטוח שבו אנשים רגילים יכולים לחיות חיים רגילים.
ישראל לא מחפשת כוח  אלא ביטחון. וכשיש ביטחון, היא מתכווצת בחזרה למידותיה הטבעיות.

אויבי ישראל

האויבים שלנו אינם פלסטינים או לבנונים רגילים. אלא משטרים ואידיאולוגיות איסלאמיסטיות שחונקות את המזרח התיכון ומשכנעות אנשים פשוטים שלא יוכלו להיות חופשיים עד שישראל תושמד. האידיאולוגיה הזו רעילה. והיא גם נידונה להיכשל.

הכוח האמיתי של ישראל

אני לא מסכים עם כל החלטה של ממשלת ישראל, ואני לא מצפה שהצבא יהיה צודק בכל קרב. אבל כיוון שזו דמוקרטיה, אני יודע שלפחות ברמה העמוקה, הילדים שלי מגנים אחד על השני, לא נופלים קורבן לחזון אידיאולוגי של מישהו אחר. כמו כל מדינה, ישראל אינה מושלמת. יש לה כוח, ולפעמים היא עושה בו שימוש שגוי. אנחנו לא תמיד הסמכות המוסרית. זו אמת כואבת שאנחנו מתמודדים איתה כל יום. אבל אנחנו משתדלים. משתדלים לשמור על בהירות מוסרית. גם כשהנסיבות קשות.

המחויבות שלנו למוסר

אנחנו מנסים להעניש חיילים שסרחו. לא מכוונים לאזרחי אלא  מפנים אותם מאזורי הקרבות.
אנחנו אפילו מעניקים טיפול רפואי מציל חיים לאנשים כמו יחיא סינוואר. ולכן, אני לא מסכים עם גולדה מאיר. הכוח הסודי שלנו איננו הפחד, או הטראומה, או הפגיעוּת שלנו. נכון זה הכול נכון. אבל זו לא כל האמת. האמת המלאה היא שהמקור האמיתי של כוחנו הוא המחויבות שלנו למוסר, גם בתנאים הקשים ביותר. המחויבות שלנו להגן על אזרחינו.
במשך מאות שנים אמרו לנו שהחיים שלנו לא שווים. לא הייתה לנו מדינה ולא צבא להוכיח אחרת. אבל עכשיו יש לנו צבא של "דודים", נשים וגברים שנלחמים כדי להגן על משפחותיהם ועל ביתם – הבית היחיד שיש לנו.
ושווה להילחם עליו.

לסרטונים נוספים מערוץ Unpacked עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

מרכבה – הטנק הטוב בעולם!

פורסם בתאריך מרץ 22, 2025 ע"י

טנק מרכבה Mk1

מרכבה – הטנק הטוב בעולם! תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Found and Explained. 

הערוץ מגדיר עצמו כ- "גן ההעדן ההנדסי ההאולטימטיבי" של YouTube" עם מטוסים, סירות, רכבות ועוד. הערוץ בוחן פלאים מכניים שאנחנו מכירים ואוהבים היום, אחרים שיתפרסמו מחר וכאלה שמעולם לא יצאו מלוח השרטוטים. ממעורפל עד למפורסם בעולם, הערוץ מוצא ומסביר דברים. יוצר הערוץ ניק, עיתונאי לשעבר ב- 'Simple Flying' ויוצר סרטים נלהב עם ידע מורכב בתעופה. הסרטון הפעם עוסק בסיפורו של טנק המרכבה הישראלי, תוך התמקדות ב-Mk1.

רקע 

הסרטון מתחיל בהצגת טנק המרכבה בשנת 1979, תוך הדגשת ייעודו הייחודי להצלת חיים ולא רק להצגת יכולות טכנולוגיות. מודגש הצורך של ישראל בטנק חדש בשנות ה-60, עקב טנקים מיושנים שהיו בשימוש.

פיתוח

הסרטון מתאר את הנסיבות שהובילו לפיתוח המרכבה, כולל סירוב בריטי למכור טנקי צ'יפטן לישראל והלקחים ממלחמת יום כיפור. מודגש הנושא של בטיחות הצוות בתכנון הטנק.

עיצוב ייחודי / העיצוב הייחודי של המרכבה, הכולל תא מטען אחורי המשמש גם לפינוי פצועים, הפך אותו לאחד הטנקים המתקדמים בעולם.​

הסבר על התכונות הייחודיות של המרכבה. מיקום המנוע בחזית להגנה על הצוות. שימוש במיכל הסולר כחלק מהשריון ודלת אחורית לפינוי מהיר של הצוות. הוא גם מזכיר את חוסר היכולת של הטנק לשאת חיילים, בניגוד לטענות שהועלו בעבר.

ביצועים

טנק המרכבה Mk1 לא היה הטנק המהיר או החזק ביותר. אבל הוא תוכנן ללוחמה טקטית ואיטית. מוזכרים השימוש בתותח 105 מ"מ ומרגמת ה-60 מ"מ הייחודית של המפקד.

שירות מבצעי

השירות המבצעי הראשון של המרכבה במלחמת לבנון הראשונה ב-1982. הטנק היה יעיל ביותר בהגנה על צוותי הטנקים. בעקבות המלחמה נעשו שדרוגים למרכבה Mk1. לאחר המלחמה, בין היתר הוספת שריון \ושיפור מערכות בקרת האש.

סיכום

הסרטון מסכם \שהמרכבה Mk1 היה טנק ייחודי ששם דגש על בטיחות הצוות. הטנק מילא תפקיד חשוב בהתפתחות דוקטרינת הלחימה של צה"ל. דגמי המרכבה המתקדמים יותר (Mk3 ו-Mk4) ראויים לסרטון נפרד.

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן מערוץ היוטיוב Found and Explained לחצו על הקישור

האם חמאס מוכן לנהל משא ומתן לגבי נשקו?

פורסם בתאריך פברואר 26, 2025 ע"י

האם חמאס מוכן לנהל משא ומתן לגבי נשקו

האם חמאס מוכן לנהל משא ומתן לגבי נשקו? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © AlArabiya, רשת הטלוויזיה בשפה הערבית הממוקמת בדובאי,

בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק: חמאס מוכן לנהל משא ומתן לגבי נשקו

המשמעות הרחבה של מתקפת 7 באוקטובר עבור חמאס.  ההרס ההומניטרי, הצורך בשינוי אסטרטגי והאפשרות לפתיחת משא ומתן לגבי עתיד הנשק.

עיקרי התוכן בסרטון:

חרטה והתבוננות על ההשלכות:
מוסא אבו מרזוק מציין שאם היה מודע מראש להיקף ההרס שיפגע בעזה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, לא היה תומך בה. הוא מסביר שהידע על ההשלכות היה משנה את האסטרטגיה וההחלטות בתוך חמאס.

שינוי באסטרטגיה ובגישה הפנימית:
לדבריו, האסטרטגיה שהובילה למתקפה נעשתה מבלי להבין במלואה את ההשפעות ההומניטריות והחברתיות. ההרס העצום מעזה גרם לכך שישנם סימנים לשינוי בגישת ההנהגה והדיונים הפנימיים בארגון.

פתיחות למשא ומתן בנוגע לנשק:
אחד מהמסרים המרכזיים הוא שהמציאות החדשה – עם ההרס הרב בעזה – יצרה עניין לפתוח בשיחות משא ומתן על עתיד הנשק של חמאס. לפי דבריו, שינוי זה עשוי להיות חלק מהמאמץ להתאים את הפעילות הארגונית למציאות השטח.

השפעה אסטרטגית ופוליטית:
מוסא אבו מרזוק מתייחס גם לכך שההתרחשויות הללו משפיעות על דעת הקהל בתוך חמאס ועל הלחץ הפנימי, מה שעשוי להוביל לשינויים באסטרטגיה הכוללת ולהתכונן לשינויים עתידיים – גם במישור הפוליטי וגם במישור הצבאי.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

שחרור ששת החטופים

פורסם בתאריך פברואר 23, 2025 ע"י

שחרור החטופים ועסקת הפסקת האש

שחרור ששת החטופים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © ערוץ 9 (ברוסית: 9 Канал Израиль.

שחרור החטופים הישראלים בשבת 22/02/2025

מבט מעמיק על שחרור בני הערובה והשלכותיו, תוך התמקדות בהיבטים הפוליטיים, הביטחוניים וההומניטריים של האירוע. הסרטון מתמקד בשחרור ששת החטופים הישראלים על ידי חמאס ב-22 בפברואר 2025. החטופים ששוחררו הם: אברה מנגיסטו, הישאם א-סייד, טל שהם, עומר ונקרט, עומר שם טוב ואליה כהן.

בסרטון דיון מעמיק על האירועים שהובילו לשחרורם. התגובות הבינלאומיות והשלכות אפשריות על המצב הביטחוני והפוליטי באזור.

במהלך הדיון, המומחים מתייחסים גם להחלטת ישראל לעכב את שחרורם של למעלה מ-600 אסירים פלסטינים, בעקבות טקסי השחרור הפומביים שערך חמאס, בהם נעשה שימוש בחטופים לצורכי תעמולה. המשתתפים בסרטון מנתחים את השפעת ההחלטה הזו על הסכם הפסקת האש ועל היחסים בין הצדדים.

הסרטון מספק פרשנות וניתוח של המצב הנוכחי, כולל התייחסות ללחצים הפוליטיים הפנימיים בישראל, דרישות חמאס והמעורבות של מתווכים בינלאומיים בניסיון לשמר את היציבות באזור.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

ישראל בצומת דרכים

פורסם בתאריך פברואר 22, 2025 ע"י

ישראל בצומת דרכים

ישראל בצומת דרכים. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב ©  Friends of the IDF – FIDF (ידידי צבא ההגנה לישראל). הארגון הוקם בשנת 1981 על ידי קבוצת ניצולי שואה. הארגון דואג לחינוך ורווחת הגברים והנשים המשרתים בצה"ל וכן משפחות הנופלים. המטה הראשי בעיר ניו יורק, FIDF הוא תאגיד ללא מטרות רווח שמפעיל 15 משרדים אזוריים בארצות הברית ובפנמה. FIDF מחויבת לספק לחיילי צה"ל אהבה, תמיכה וטיפול במאמץ להקל על הנטל שהם נושאים.

מעודכן לתאריך 16/02/2025

על הדיון שהתקיים ב-16 בפברואר 2025

מפגש הזום שהתקיים ב-16 בפברואר 2025 עסק באתגרים הביטחוניים המרכזיים של ישראל ובמדיניות האזורית והעולמית המשפיעה על מצבה.

לסטיבן וייל, מנכ"ל FIDF, הצטרף ד"ר ג'ונתן שאנצר (Jonathan Schanzer), סגן נשיא בכיר למחקר של הקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD).

הדיון היה על צומת הדרכים בה נמצאת כעת ישראל כשברקע עסקת שחרור החטופים והסכם הפסקת האש. ד"ר שאנצר הציג ניתוח מעמיק של ההתפתחויות האחרונות והשפעתן על ביטחון ישראל, תוך התמקדות בהמלצות לשיפור עמדתה האסטרטגית של המדינה בזירה האזורית והבינלאומית.

הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD)

הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) היא מכון מחקר לא מפלגתי שבסיסו בוושינגטון. הארגון נוסד זמן קצר לאחר הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001. המכון מתמקד בביטחון לאומי ומדיניות חוץ. המכון אינו מקבל תרומות מממשלות זרות. הקרן מבצעת מחקרים מעמיקים ומייצרת ניתוחים מדויקים בזמן אמת. הקרן מזהה גם פעילויות בלתי חוקיות במטרה לחזק את הביטחון הלאומי של ארה"ב. המחקרים נעשים על ידי מומחים ממגוון רקעים – ממשל, מודיעין, צבא, מגזר פרטי, אקדמיה ועיתונאות.  

ד"ר ג'ונתן שאנצר

ד"ר ג'ונתן שאנצר הוא סופר אמריקאי וסגן נשיא בכיר למחקר בקרן להגנה על דמוקרט ג'ונתן מפקח על עבודתם של המומחים והחוקרים של הארגון. שאנצר ידוע כתומך בישראל וכמבקר חריף של משטרים וגורמים הפועלים נגדה, במיוחד איראן, חמאס וחזבאללה. הוא מתמחה במזרח התיכון. בין הנושאים – מימון טרור, מדיניות ארה"ב באזור וקשרי גורמים פלסטיניים ואיראניים עם קבוצות קיצוניות.בנוסף, הוא תומך בחיזוק הבריתות של ארה"ב עם ישראל ועם מדינות ערביות מתונות המתנגדות להשפעת איראן.

האתגרים הביטחוניים המרכזיים של ישראל

המפגגש עסק באתגרים הביטחוניים המרכזיים של ישראל ובמדיניות האזורית והעולמית המשפיעה על מצבה.

סטיבן וייל וג'ונתן שאנצר דנו על הסכם הפסקת האש וחילופי בני הערובה הנוכחיים בין ישראל לחמאס. ד"ר שאנצר סיפק תובנה בלעדית לגבי כוונותיהם ומטרותיהם של גורמים ישראלים שסייעו בגיבוש העסקה. הוא הרחיב את ההשלכות הגיאופוליטיות האזוריות הרחבות יותר של המשך העסקה או חידוש המלחמה. בנוסף הוא דיבר על השפעת הממשל האמריקאי החדש על המצב. סטיב וג'ונתן מדברים גם על המלחמה בין ישראל לחזבאללה ועל הצפוי עם סיום הפסקת האש הנוכחית. לבסוף, השניים דנים בתרחישם הצבאיים העתידיים בין ישראל, איראן והחות'ים בתימן.

עיקרי תוכן הדיון

  • אתגרי הביטחון של ישראל:
    • האיום האיראני: תוכנית הגרעין של איראן, תמיכתה בארגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס והשפעתה על חוסר היציבות באזור.
    • חיזבאללה ולבנון: עליית המתיחות בצפון ישראל והיערכות צה"ל להתמודדות עם איום אפשרי.
    • עזה: התפתחויות לאחר העימותים האחרונים, שיקום חמאס והשלכות ביטחוניות.
  • היחסים האסטרטגיים בין ישראל לארה"ב:
    • הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל, כולל מימון מערכת כיפת ברזל ושיתופי פעולה טכנולוגיים.
    • בחינת מדיניות הממשל האמריקאי כלפי ישראל, כולל השפעתו על יחסי ישראל עם מדינות ערב.
  • הסכמי אברהם ובריתות אזוריות:
    • התקדמות בנורמליזציה עם מדינות ערב, כולל הסכמים עם איחוד האמירויות, בחריין וייתכן שגם סעודיה.
    • שיתוף פעולה מודיעיני וצבאי אזורי נגד השפעת איראן.
  • המצב ברשות הפלסטינית:
    • חוסר היציבות הפוליטית ברשות, תפקידה של הרשות במניעת טרור והאפשרויות להסדר עתידי.
  • איומי טרור ולוחמה היברידית:
    • התפתחות איומי טרור באמצעות לוחמה קיברנטית, תקיפות רחפנים ושיטות לחימה מתקדמות.
    • הקשרים בין גורמי טרור במזרח התיכון לקבוצות ג'יהאד עולמיות.
  • המלצות מדיניות:
    • חיזוק הברית האסטרטגית עם ארה"ב ושמירה על יתרון צבאי איכותי.
    • הצורך בהגברת הלחץ הבינלאומי על איראן.
    • קידום יציבות אזורית דרך שיתופי פעולה צבאיים וכלכליים עם מדינות ערביות מתונות.

תרגום תוכן הדיון 

סטיבן וייל:

ג'ונתן הולך לתת לנו ניתוח אסטרטגי מדהים של המצב הכולל הרבה משתנים וכל כך הרבה גורמים. איך העסקה נראית ומהן ההשלכות, הן במונחים של עזה וגם בפוטנציאל למלחמה רב-חזיתית.

ג'ונתן שאנצר:

מה שאנחנו רואים עכשיו זה מצב מאוד נזיל. ברור שאני חושב שזה מצב חיובי שדונלד טראמפ אמר שהוא רוצה את כל החטופים יוצאים עכשיו. ונתניהו כמובן מאוד שמח לראות שזאת התוצאה הישירה של השיחות שהתקיימו בינו לבין טראמפ בבית הלבן. אבל אני חושב שישנם כמה דברים שצריך לציין.

דבר ראשון, כפי שהבנתי משיחות עם שני ישראלים ממחברי העסקה התלת-שלבית הזו. ישראל, או לפחות אלה שחיברו את העסקה, לא רצו לעבור לשלב ב'. במילים אחרות, שלב א' היה לשחרר את הנשים, ילדים, קשישים, חולים ופצועים שלא היו מעורבים בסכסוך הצבאי. שלב ב' היה שחרור חיילי צה"ל והשלישי יהיה בעיקר החזרת גופות. אבל בכניסה לשלב ב' ישראל הייתה אמורה להסכים לסיום המלחמה, סוף הסכסוך. הישראלים לא רצו לעשות את זה. למי שרוצים לראות את צה"ל מפרק את חמאס, שלב ב' היה פשוט בלתי נסבל. אז הגענו למקום שהיה צפוי במידה רבה כשחושבים על המטרות הישראליות. מנהלי המשא ומתן בדוחא לא קיבלו אור ירוק מביבי להמשיך לנהל משא ומתן ליישום שלב ב'. זה בסופו של דבר מה שאנחנו רואים עכשיו. חמאס מסרב לשחרר בני ערובה נוספים. מה שלא ציפינו זה שטראמפ ייצא ויגיד שכל ההימורים הסתיימו ושהוא ייתן לישראל אור ירוק מלא להיכנס לעזה כדי לפרק את חמאס ואולי לסיים אחת ולתמיד את האיום מחמאס. אבל אני חושב שיש רמות נוספות של ניתוח שעלינו להסתכל עליהן.

אם המלחמה תתחיל שוב, אני כמובן חושב שזה דבר חיובי מאוד שלישראל יש אור ירוק לפרק את חמאס. אבל באותו הזמן ראינו הצהרות המגיעות מהחות'ים בתימן למשל, שהם הפעילים ביותר מבין השלוחים של איראן במהלך החודשים האחרונים.

החות'ים מסוגלים שוב לירות על תל אביב ומקומות אחרים בישראל. הם לא מפחדים מההשלכות כמו שהיה כשארה"ב וישראל היכו בהם אחרי ששלחו את הרקטות והטילים לעבר ישראל. השאלה הגדולה כרגע היא כשדונלד טראמפ מזהיר את החות'ים באזהרת המאה מתגובה. לא ברור היכן אנחנו עומדים.

זה יהיה העימות הראשון של טראמפ עם ארגון הטרור הנתמך על ידי איראן. אבל אלה לא רק החות'ים שעלולים להוות איום על ישראל. יש לנו חזית פוטנציאלית חמה בלבנון. צה"ל היכה בחזבאללה אבל לא לגמרי. אני מתכוון שעדיין יש מנהיגים צבאיים ומפקדים שמסוגלים להילחם בישראל. האם הם יבחרו בכך? אנחנו יודעים שהם כבר חלשים ואולי לא ירצו לסבול יותר נזק. ארסנל הטילים, מזל"טים ורקטות שהיה לחזבאללה הוערך בתחילת המלחמה בכ-150,000 עד 180,000 טילים. לפי הדיווחים ששמעתי מישראלים, ישראל השמידה שני שליש מהארסנל הזה. אלה כמובן חדשות נהדרות. אבל זה אומר שלחזבאללה יש עדיין יש 50,000 עד 60,000 חימושים. הם עדיין יוכלו להשתמש בהם נגד ישראל אם יבחרו בכך.

לאיראן יש עדיין שלוחים הפועלים בגדה המערבית. ראינו פעילות צבאית עצומה בגדה המערבית אפילו במהלך הפסקת האש הזו. אני מודאג מכך שחמאס, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני וקבוצות אחרות יתגייסו לעסוק באלימות מתואמת יותר נגד ישראל. ויש לנו את עיראק עם עשרות מיליציות שיעיות חמושות בטילים ומזל"טים שיכולות גם הן לתקוף את ישראל. ואז יש לנו גורם בלתי צפוי חדש בסוריה. עם ממשלה חדשה שמנוהלת על ידי קבוצת היאת תחריר א-שאם HTS  א-נוסרה, אל קאעידה לשעבר. הם אומנם נשבעו שהם רוצים להישאר מחוץ למלחמה הזאת אבל זו תהיה הפעם הראשונה שאבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי, מנהיג HTS יתמודד עם הדילמה אם להצטרף למלחמה הזו נגד ישראל.

גורם בלתי צפוי נוסף מנקודת מבט צבאית היא איראן עצמה. אנחנו יודעים שעוד באוקטובר 2024 ישראל השמידה, במפגן מרהיב של כוחות צבאיים, כמעט את כל ההגנה האווירית האסטרטגית, אם לא את כולה וגם את יכולות ייצור הטילים הבליסטיים של איראן. יש להם עדיין משהו כמו 2,000 או יותר טילים בליסטיים שעומדים לרשותם. הם יכולים לירות אותם לעבר ישראל אם הם ירצו. אז השאלה היא, בזמן שלישראל יש תוכנית להשמיד את חמאס וללא ספק לצה"ל יש תוכנית כזאת, השאלה היא מה התוכנית של איראן ואיך זה אמור להתקדם עכשיו.

דבר אחרון סטיב, אני רק אציין שכולנו דיברנו הרבה על ההערות של טראמפ בנוגע ליום שאחרי בעזה. אני טוען שהדברים שהוא כבר אמר שיש לאפשר לתושבי עזה לעזוב את רצועת עזה אם הם רוצים בכך אלה דברים חיוביים. לאפשר בנייה מחדש של רצועת עזה. לא בטוח שאני אוהב את הרעיון שארצות הברית תיקח על עצמה את מלוא הנטל. בהחלט אני לא רוצה לראות אנשי שירות אמריקנים פרוסים בעזה. אני מעדיף אפילו לא לראות שם קבלנים אמריקנים. הייתי רוצה לראות את העולם הערבי לוקח אחריות על מה שקרה. לאורך שנים הם פינקו את חמאס והקלו עליו. הם לא דרשו את פירוקו, הם לא דחקו את חמאס מהתמונה מבחינה פוליטית. הם אימצו אותו ולכן אני חושב שהמצרים, הסעודים, האמירויות והירדנים כולם נושאים כאן באחריות כלשהי. ואני חושב שזה טוב שדונלד טראמפ דוחף אותם לקחת קצת אחריות.

אני חושב שהדבר השני שמאוד חיובי כאן הוא שדונלד טראמפ מנפץ איזו חשיבה לאומנית ערבית ארוכת שנים עוד ממלחמת העצמאות של 1948 ו-1949. בזמנו כל מדינות ערב התאחדו בדעה שהפלסטינים לא יועברו למקום אחר והם לא יורחקו משטח הארץ אותו הם ראו כחלק מהפרויקט הפלסטיני, מה שדונלד טראמפ אומר עכשיו זה שזה לא בר קיימא ברצועת עזה. אנחנו צריכים לטפל בזה, אנחנו צריכים לאפשר לאנשים לעזוב. זאת חרב שאתה לא רוצה שתיפול עליך. יש לך אינטרסים אחרים. ואנחנו מתחילים להכריח את העולם הערבי לפחות להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה ולהראות גמישות מסוימת. אני לא אומר שבסופו של יום דונלד טראמפ הולך לפרק את הלאומיות הפלסטינית או להוציא בכוח פלסטינים משטח בו הם רוצים לחיות. אבל אני חושב שמה שהוא עושה זה לומר לעולם הערבי ולפלסטינים שאם אנשים רוצים לחיות חיים אחרים שבהם הם לא נאלצים להיות סמלים חיים של המטרה הפלסטינית יש כעת חלון לעשות זאת. כי נשיא ארצות הברית כפה את הנושא. אז אני חושב שזה חיובי.

עכשיו, לצד החיובי השני, אני רק אציין שהסעודים ייצפו. הם חלק מקואליציית מדינות ערב שדחו את קריאתו של דונלד טראמפ לפינוי העזתים מרצועת עזה. העובדה שהסעודים התנגדו לזה, כמה אנשים אמרו שזה יחזיר את הנורמליזציה. הייתי טוען כאן שזהו העניין הפותח בדיאלוג שהיה בלתי נמנע בין ארצות הברית לסעודיה. הסעודים רוצים דברים מסויימים מארצות הברית. הם רוצים את הזכות להעשיר אורניום על אדמתם. הם רוצים הסכם הגנה עם ארצות הברית, הם רוצים הגנה אווירית, הם רוצים יכולות התקפיות. אולי הם ירצו את ה- F35. הם רוצים למכור נפט לשאר העולם והם רוצים שאמריקה תוודא שהמדינה שלהם בטוחה מאיומים סביבה. זו רשימה ארוכה. אז ארה"ב אומרת לסעודיה שהיא צריכה להתקדם בהקשר לעזה. ובכך מתחילה האפשרות לשיחות לעסקת נורמליזציה אפשרית עם ישראל וסוג של הסכם עם ארצות הברית. אז אני לא רואה את הדחייה של ערב הסעודיה כרגע כשלילית. אני רואה את זה כתחילתה של שיחה שנעצרה כאשר דונלד טראמפ הפסיד בבחירות בשנת 2020. ג'ו ביידן החזיר אחורה את הסיבה לנורמליזציה שנים אחורה. אבל עכשיו אנחנו מקבלים הזדמנות לצפות מקרוב במוחמד בן סלמאן יורש העצר של ערב הסעודית ודונלד טראמפ מחדשים את מה שהתחילו בזמן הכהונה הראשונה של טראמפ.

אז יש סיכונים משמעותיים ויש הזדמנויות משמעותיות. כשאנחנו מסתכלים כעת על מספר השבועות הראשונים של ממשל דונלד טראמפ ומערכת היחסים המחודשת שלו עם נתניהו.

סטיבן וייל:

תודה ג'ונתן. כמה שאלות על 50,000 הרקטות הפוטנציאליות שעדיין בידי חזבאללה ברחבי לבנון. מה אנחנו יודעים על הכוח שלהן? לפני המלחמה ה -CIA אישר שהיו להם יותר מ-2,000 טילים מונחים מדויקים. יש להם לטווח ארוך, יש להם טווח בינוני ויש להם רקטות קצרות טווח. מה מהארסנל עדיין קיים? האם זה בעיקר רקטות קצרות טווח או שחלק מהרקטות הן לטווח ארוך?

ג'ונתן שאנצר:

זה שניהם. ברור שהישראלים עשו עבודה טובה רבה בדרום לבנון. צה"ל נפרס ועדיין פרוס שם וממשיך למצוא ולהשמיד כלי נשק. הרקטות קצרות הטווח לא יתרוקנו לגמרי. אבל אני חושב שהרבה מהן נמצאו והן הושמדו או נשלחו למקום אחר. שמעתי דרך אגב שלפחות היה רעיון לשלוח כמה מהם לאוקראינה למשל כדי לאפשר להם להשתמש בהם במלחמה נגד רוסיה. זה רעיון שאני אאמץ לחלוטין, אני חושב שזו דרך חיובית שישראל יכולה לתרום למאמץ הזה מבלי להכניס סיכון נוסף למשחק.

מה שמדאיג אותי זה מה שקיים מעל לנהר הליטני. אלה רקטות לטווח בינוני וארוך יותר. ככל שאתה מתקדם יותר צפונה כך זה יהיה יותר קשה לישראל למצוא את הרקטה האחרונה בין אם היא מונחית ומדוייקת, שמעתי שכרגע יש אולי 1,500 מהן שנשארו, אולי פחות. אנחנו יודעים שהישראלים עשו הרבה תקיפות מדויקות ברחבי לבנון כדי לנסות לשחוק את היכולת הזו. אבל היא לא נעלמה. ולכן מה שיש לנו כרגע הוא עדיין איום.

כעת נשאלת השאלה האם חזבאללה מעוניינים לאתגר את ישראל, בידיעה שצה"ל יגרום להם נזק משמעותי נוסף. זה יתווסף לפעולות הביפר והסיכולים הממוקדים של מנהיגיה הבכירים והשמדת הארסנלים שלהם. חזבאללה במצב גרוע.

אבל אני אגיד שיש כמה דברים מסוכנים שקורים עכשיו שיכולים להסלים סכסוך בין חזבאללה לישראל. אחד מהם הוא סופה של הפסקת האש. אני חושב שזה עומד לקרות בקרוב, אנחנו מצפים לזה בשבת הבאה. אנחנו נראה אם ​​יקרה משהו שישנה את המסלול של זה. הדבר השני זאת השיחה ממורגן אורטגוס, סגנית השליח למזרח התיכון שעובדת עם סטיבן ויטקוף. היא הודיעה שישראל חייבת לסגת מדרום לבנון ב-18 בפברואר. זה בשבוע הבא. והכוחות המזוינים הלבנוניים לא קיבלו שליטה על שטח שהיה פעם בשליטה מלאה של חזבאללה מדרום לנהר הליטני. אם הם לא יעשו את זה הם ייכשלו.

אנחנו מדברים על יישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם כבר עשרות שנים. במשך שנים אנחנו מדברים על איך הכוחות המזוינים הלבנונים צריכים לפרוס את כוחותיהם, איך יוניפי"ל צריכים לשמור על חזבאללה ולמנוע מהם להתפרס מחדש בכל אזור דרום לבנון. זה לא יקרה עכשיו. הכוחות המזוינים של לבנון לא מוכנים. הממשלה החדשה של לבנון, אלה לא אנשים שמוכנים. אין להם רצון פוליטי ואין להם את היכולת להיכנס למאבק ולהסתבך עם חזבאללה.

אני מוסיף לטעון שהממשלה החדשה שהוקמה זה עתה בלבנון, כולם מדברים על איך שהיא יותר פרגמטית ושהיא באמת רוצה להפוך את השולחן על חזבאללה ולשנות את הסטטוס קוו בלבנון. הרשה לי רק להבהיר היטב, נשיא לבנון ג'וזף עאון, ראש הכוחות המזויינים לשעבר, לא עשה כלום במשך שנים, ישב וצפה בחזבאללה משתלט על המדינה שלו. צבא לבנון, שותף למשבר שאנחנו רואים כעת בלבנון, ראש הממשלה החדש נוואף סלאם זהו האיש שהיה נשיא בית הדין הבינלאומי וכשהוא עמד בראש הגוף הזה הוא התחיל להעמיד לדין את ישראל על הפשע של הגנה עצמית. אני לא מצפה שהוא ירים אצבע על חזבאללה בכל דרך משמעותית. ועומדים עכשיו להיכנס ארבעה, אולי חמישה חברים ממפלגת אמל שתהיה חלק מהממשלה הזו.

מפלגת אמל הם בעלי ברית פוליטיים של חזבאללה. זאת לא ממשלה עליה אנחנו יכולים לסמוך. אני חושב שנוכל עדיין לנסות לחוקק רפורמה, אנחנו עדיין יכולים לנסות לדחוף את הממשלה הזו להשתפר. אבל לא הייתי מצפה שהממשלה הזו בלבנון תמנע מחזבאללה להשתלט בחזרה על העמדות שהתפנו מדרום לליטני שם ממשיכים הישראלים לשלוט כרגע. אני רוצה לראות את צה"ל נשאר שם ואני חושב שזה יהיה מאוד מעניין לראות איך הדיון הזה מתפתח בין עכשיו ל-18 בפברואר.

סטיבן וייל:

לגבי מעורבות איראן, אם איראן תתערב הם יזמינו תגובה מישראל שברור שתהיה. לישראל יש את היכולת לעשות נזק משמעותי מאוד לנכסים האסטרטגיים שלהם. בין אם תקיפת מתקני העשרת האורניום, בין אם תקיפת המחסנים של הטילים הבליסטיים. אז יש סבירות גבוהה שאיראן עצמה לא תתערב. היא תשתמש במקום זאת בפרוקסי שלה. האם יש סיכוי שבמשוואה זו כשאיראן משתמשת בפרוקסי שלה מול ישראל וארצות הברית זה ייחשב כמעורבות ישירה של איראן ונכרות את ראש התמנון? האם שמעת שיחות בכיוון הזה?

ג'ונתן שאנצר:

אתה שואל את שאלת מיליון הדולר סטיב. ואני חושבים שהישראלים, אנחנו יודעים איפה הם נמצאים, אני חושב שהם רואים את ההזדמנות. אין להם את כל המערכות שהם צריכים כדי לעשות את כל הנזק שהם היו רוצים לעשות לתוכנית הגרעין האיראנית למשל. חלק מהמתקנים הללו נמצאים בין הרים קבורים עמוק מתחת לאדמה. אלו דברים להם הישראלים יזדקקו לארה"ב ואין דבר שהישראלים רוצים יותר, שהאמריקאים יעשו חלק מההעבודה הזאת בזמן שהם עושים אולי את השאר.

אבל אני חושב שיש שאלה גדולה שמסתמנת כרגע. אם תסתכל מקרוב על הרטוריקה של הנשיא, מה שהוא בעצם אמר זה שהלחץ המקסימלי נגד המשטר כבר מתנהל נכון. אנחנו מחזירים את הסנקציות האלה ולישראל יש אור ירוק לתקוף את חמאס. ודרך אגב כנראה גם לפגוע בכל השלוחים שאיראן מפעילה כנגד ישראל.

פגיעה באיראן עצמה לא נראית כמו משהו שהנשיא מתלהב ממנה כרגע. הוא כבר הזכיר בכמה הזדמנויות את התפיסה הזו שאולי ירצה לנסות להשיג עסקה עם איראן. בעיני זאת תפיסה מאוד קיצונית ומסוכנת. דבר ראשון, זה נותן חבל הצלה למשטר שמבין שכל עוד הוא מנהל משא ומתן הוא בטוח. זאת הייתה בעצם האסטרטגיה שלהם במהלך שנות אובמה ובמידה מסוימת אפילו במהלך שנות ביידן. למרות שהעסקה מעולם לא הושלמה.

אז מה שהייתי אומר כרגע הוא שהישראלים צריכים להיות זהירים מאוד מהמצב העדין הזה. הם לא יכולים להכעיס את נשיא ארצות הברית כשהם צריכים לעבוד עם ארצות הברית. הם צריכים להיות סבלניים ולדעתי יינסו להביא את הנשיא לעמדתם, אבל כרגע לא נראה שהנשיא מכוון לתקיפה באיראן. אולי הוא ייתן לישראלים אור ירוק לעשות את זה בעצמם. אבל כרגע הוא נראה כאילו הוא רוצה להפעיל לחץ על המשטר להביא אותם להסכמה. וכידוע לנו זו דרך מסוכנת אותה כבר עשינו בעבר.

סטיבן וייל:

השאלה השנייה לגבי חזבאללה והחות'ים. באירוע בו חזבאללה ייצטרפו לחמאס ולשאר השלוחים של איראן. יש מיטה חמה של חזבאללה בעמק הבקאע.

יש מיטה חמה של חזבאללה בשכונות הדרומיות של ביירות. כל אלה יהיו מגרש המשחקים אם הקרבות ייתחדשו. היו תקיפות אוויריות באזורים האלה אבל לא היו קרבות משמעותיים במהלך המלחמה באוקטובר ובנובמבר. זאת השאלה הראשונה. השאלה השנייה היא אם החות'ים יתחילו לירות רקטות. וזה ברור שאין אזור אחד מרוכז ממנו הם יורים. הם משתמשים במקומות מרוחקים וכו'. האם אתה יכול לראות אולי חיילים אמריקאים ומעורבים אחרים יגיבו לשלוחים במקרה שהם יתחילו לתקוף את ישראל?

ג'ונתן שאנצר:

אלה שאלות מרתקות למחשבה. תראו, היו הרבה מטרות שנפגעו. הישראלים היו מאוד זהירים במלחמה. הם נלחמו בניסיון לא להסלים. שים לב שהנשק שהוחזק על ידי ממשל ביידן כבר שוחרר ע"י טראמפ. זה אומר שפצצות ה- MK-84 החזקות האלה ששוקלות 2,000 פאונד, יכולות לשמש נגד חזבאללה במיקומים האלה שציינת. ולכן אני חושב שיש פוטנציאל לעשות נזק גדול לחזבאללה אם יחליטו להיכנס לפעולה.

אני חושב שזאת שאלה פתוחה אם הם יעשו את זה. אני חושב שכרגע הם מלקקים את הפצעים שלהם. כשאני מנסה להבין, אני חושב שהם עסוקים בלבנות מחדש את ההנהגה שלהם, שישראל הוציאה להם את הקרביים. לדרגים הבכירים שלהם נלקחו הרבה מהיכולות. ודרך אגב אם תקשיבו לשר הביטחון לשעבר גלנט שפשוט יצא לאחרונה ודיבר על התוכניות שהיו לישראל ל-11 באוקטובר, ממש ארבעה ימים אחרי מתקפת השביעי באוקטובר, הייתה תוכנית לגרום אפילו לנזק גדול יותר לחלק מהיכולות של חזבאללה. סביר מאוד שזה עדיין קיים.

אז הייתי צופה בזהירות רבה אם חזבאללה מחליט ללכת בכיוון הזה. יש לישראל הזדמנות לגרום לחזבאללה נזק משמעותי נוסף. הבעיה כמובן היא שככל שתרחיב יותר את המלחמה הזו, כך ייגרם לך יותר נזק בכל מה שקשור ללבנון. ושם אני חושב שתתחילו לראות את הקהילה הבינלאומית זועקת ומנסה למנוע את הנזק הקטסטרופלי הנרחב שיתרחש ללא ספק אם מלחמה כזו תמשך שם.

אבל אני חושב שחזבאללה מאוד זהיר וכנראה גם איראן זהירה כרגע, איראן מנסה לבנות מחדש את מה שהיה הפרוקסי החזק ביותר שלה. הוא כבר לא כל כך חזק.

בהקשר לתימן, אני חושב שזאת שאלה מרתקת והסיבה שאני חושב שזה מרתק היא שהחות'ים הפכו לסוגיה מפלגתית כאן בארצות הברית. אם אתה זוכר, כשדונלד טראמפ עזב את תפקידו בתקופת הטרור במהלך הקדנציה הראשונה שלו, הוא הגדיר את החות'ים כארגון טרור. במשרד החוץ, תוך ימים של ביצוע ההצעה, המינהל נכנס והם מחקו את זה מהרשימה. למה הם עשו את זה? בגלל שהם היו צריכים לוודא שסיוע הומניטרי יכול לעבור לתימן, שזה דבר שטותי.

יש לנו קבוצות אחרות שהגדרנו כארגוני טרור, כולל חמאס דרך אגב, שם הסיוע ממשיך לזרום לרצועת עזה. למרות שהיו בשליטה והם שולטים באופן נומינלי. אין לנו בעיה לספק סיוע למקומות שכן נשלטים על ידי קבוצות טרור. אבל מה שקרה כתוצאה מההכתרה המופרכת הזאת של החות'ים, הנושא נהיה למפלג פוליטי שבו ראה טראמפ מדיניות שגוייה של ביידן וביידן ראה מדיניות שגויה של טראמפ. אז עכשיו החות'ים חזרו, דונלד טראמפ הוסיף אותם בחזרה לרשימה. אבל אני חושב שאם נתחיל לראות אותם מתעסקים שוב בפעולות איבה, לא רק תוקפים את ישראל בטילים בליסטיים אלא גם מטרידים ספינות בים האדום, יכול להיות שזה יהיה הגורם שיוביל למעורבות גדולה יותר של ארה"ב.

תיאורטית כבר יש קואליציה בינלאומית שנמצאת בים האדום כדי להגן על נתיבי שייט. במציאות, הם לא עשו כלום. אני מתכוון לצי האמריקני. ראיינתי בפודקאסט שלי סרן מנושאת המטוסים אייזנהאואר שאמר שהספינה שלו ספגה אש והיה מעורב ביותר פעולות איבה מכל קרב אחר מאז מלחמת העולם השנייה, ולא היינו בהתקפה. נקטנו פעולה התקפית נגד החות'ים אבל אפילו לא התחלנו לגרד את פני השטח מבחינת היכולות האמריקאיות. אז שם יש אפשרות אמיתית לכך.

אבל תראה, הנשיא עומד בראש מפלגה רפובליקנית במיוחד שחווה סכיזופרניות מסוימת. אם תרצו, ישנם כרגע אינטרנציונליסטים שצברו כוח משמעותי בתוך ממשל טראמפ. אני חושב על אנשים כמו מרקו רוביו, מייקל וולץ, אליס סטפניק ואחרים. אלה אנשים שמתעסקים בכוח האמריקני ומשתמשים בו, מה שמפעיל את אמריקה. ואז יש אחרים בממשל החדש, אותם הייתי מכנה ניאו בדלנים שיתנגדו לפריסה של כוחות אמריקאים אפילו נגד מעצמת טרור בינונית כמו החות'ים. כי הם לא רוצים לראות את אמריקה מעורבת בהסתבכויות זרות.

לכן אני חושב שלנשיא יש כמה אפשרויות מעניינות והוא ינהל כמה ויכוחים מרתקים בחדר הסגלגל אם וכאשר יהיה מדובר בתרחיש כזה שאתה מצייר עם החות'ים סטיב.

סטיבן וייל:

האם יש לנו מודיעין טוב יותר היום שנוכל מבחינת הפוטנציאל להכות את החות'ים בצורה מסוימת שתוכל לשתק אותם? אני מתכוון, נראה שעד לנקודה זו כל מה שנעשה לא הצליח להשפיע על היכולת לתקוף את ישראל.

ג'ונתן שאנצר:

זו שאלה מצוינת. שאלתי את אותו הדבר כשהייתי בישראל ודיברתי עם לבכירים שם. התשובה היא כן. התשובה היא שהיכולת המודיעינית רק זינקה לשחקים מבחינתה של ישראל. תזכור שבישראל חיים המון יהודים ממוצא תימני. אלו אנשים שמתגייסים כעת לשירות בגלל שהם מבינים את השפה ומסוגלים להבין את הנאמר. זה המידע המודיעיני שמעובד כעת על ידי דוברי תימנית בישראל.

אבל זה מעניין כי אתה יודע, כשהייתי לפני מספר בערב הסעודית ושאלתי את הסעודים מה הסיכויים שהחות'ים יתקפו את ישראל? ומה ששמענו אז, וזה היה נכון במשך מספר שנים, זה שהחות'ים לא היו מעוניינים לתקוף את ישראל. כנראה שמשמרות המהפכה האסלאמית אמרו להם שהם צריכים לתקוף את ישראל, יועצי חזבאללה שהוזעקו לתימן ניסו לעודד את החות'ים לירות לעבר ישראל. החות'ים סירבו. לאחר ה- 10/07 הדברים השתנו. הם הביטו בדם של יהודים שנשפך על אדמת ישראל והתחילו להבין שזו פתיחת העונה נגד ישראלים ונגד יהודים במזרח התיכון. כך הם ראו את זה. ולכן לא היה צריך הרבה כדי שהם התחילו לעסוק בהתקפות הטילים הבליסטיים הללו.

ומה שאנחנו רואים מתימן כרגע זה מדהים. אני לא חושב שבהיסטוריה של הטרור הייתה אי פעם קבוצת טרור בעלת יכולות לשיגור טילים בליסטיים כמו שיש כרגע לחות'ים, בכל קנה מידה.

לצורך העניין, ראינו טילי סקאד ודברים לטווח בינוני כמו אש"ף בלבנון למשל. או חלק מהמיליציות השיעיות בעיראק או בסוריה. מדובר בטילים למרחקים ארוכים שעוברים 1,400 קילומטרים כשהם חוצים את פני כל חצי האי ערב בדרכם לתקוף את ישראל בדייקנות יחסית. זה סוג הדברים עליהם אנחנו צריכים לצפות בזהירות רבה, זאת דינמיקה מסוכנת שאנחנו לא יכולים לנרמל.

אז אני חושב שוב שזה המקום שבו ארה"ב עשויה לרצות לשקול. אבל הוויכוח הזה שציינתי קודם הוא דיון קשה, אני לא יודע איך הוא יזעזע את 2 הפלגים המרכזיים הללו בתוך ממשל טראמפ. יהיו ככל הנראה סיכויים לגבי מבצעים שכאלה. אבל לא משנה מה יקרה, אני יכול להבטיח לך שאת המודיעין החדש הזה על החות'ים, הישראלים מתחילים לאסוף. זה ישחק גורם בכל מה שנפגע בו בעימותים חיצוניים עתידיים.

סטיבן וייל:

השאלה האחרונה שלי תהיה המונח שהנשיא השתמש בו ועכשיו שר החוץ הישראלי ישראל כ"ץ משתמש בו, "ששערי הגיהנום ייפתחו". האם יש למישהו מושג מה התרגום של זה במונחים אסטרטגיים, במונחים טקטיים? איך זה נראה?

ג'ונתן שאנצר:

תראה, אני חושב שאף אחד לא באמת יודע מלבד אולי האנשים הכי קרובים לנשיא שמדברים איתו מדי יום ביומו. אני חושב שבעצם הנשיא שם את זה על השולחן, שישראל תהיה מסוגלת לעשות את מה שהיא רוצה לעשות ברצועת עזה.

זה הולך להיות פחות מעוכב. כי עכשיו הוצאתם את הרוב המכריע של בני הערובה, נשים למשל, קשישים, אלה שאני חושב שהישראלים הכי דאגו להם. עכשיו אני חושב שזאת שאלה מעניינת מה עושה ישראל כשיש עדיין כמה גברים בגיל הלחימה שהיו אזרחים כשהם נחטפו. כולל גם חיילי צה"ל שנמצאים שם.

ישראל נכנסת ומתחילה להילחם בנטישה. במילים אחרות האם ישראל תפסיק. אני מתכוון, אם אתה מסתכל על זה, מלחמה שבה אני חושב שישראל נלחמה בגבורה ובמומחיות בשנה וארבעה חודשים האחרונים. הישראלים נלחמו עם יד אחת מאחורי הגב כי הם כל כך פחדו לתקוף את המנהרות, הם פחדו להרוג חטופים. וכך אם הישראלים יחזרו עכשיו פנימה ודונלד טראמפ נתן להם אור ירוק מלא לעשות את זה והם השיגו את רוב האזרחים, מה זה אומר על ישראל?

אנחנו הולכים לראות את הישראלים נכנסים במלוא העוצמה. במילים אחרות, אין יותר ידיים כבולות מאחורי הגב שלהם. נראה שזה האור הירוק שהנשיא נותן לבנימין נתניהו. מה שאני חושב שמעניין כרגע סטיב, וזה אתה יודע קשור ישירות למשימה שלך. יכול להיות שלצה"ל יהיו אולי הסתייגויות מדברים כאלה. בעוד שלדרג הפוליטי אין חששות כלשהן מה שלא יהיה. ויש מין שאלה כמו היזהר במה שאתה מאחל לו. קצת כמו 'הכלב שסוף סוף תופס את הדוור'. כאשר סוף סוף יש לך את ההזדמנות הזאת ממש מולך, האם אתה לוקח אותה או שאתה ממשיך להילחם במלחמה הזו שהיא פשוט לחזור לשלוט בציר נצרים, לחזור לשלוט באזורי הגבול סביב עזה, לשלוט במעבר רפיח ולהמשיך לדרדר באיטיות את חמאס. או להעצים את המלחמה ולנסות להביא לסיומה המהיר.

זאת צומת הדרכים בה אני חושב ישראל תמצא את עצמה עכשיו. והיא כבר לא נבדקת על ידי ממשל ביידן שאמר לישראל שהיא לא יכולה לעשות מספר דברים. עכשיו הם בצומת הדרכים שבה הם יכולים באמת להגביר את הלחימה בחמאס או להמשיך את המלחמה ברובה כפי שהיו נלחמים בעבר. אני חושב שזאת צומת הדרכים בה צה"ל עלול למצוא את עצמו בשבת הקרובה. ואני לא חושב שהתשובה פשוטה.

סטיבן וייל:

יש  לזה השלכות במונחים של מי ישלוט באוכל, מי ישלוט על הרפואה. זה אומר לא לאפשר לחמאס להמשיך לגנוב מזון ולהשתמש בכוח ומניפולציות במזון שמגיע בתרופות שנכנסות. צריך בעצם לאלץ מישהו אחר לשלוט בז ושהאוכלוסייה תקבל שירותים בצורה שונה מאוד.

ג'ונתן שאנצר:

זה היבט אחד של זה. אבל זה מחזיר אותנו לשאלת הנורמליזציה הסעודית. הסכמי השלום שיש לישראל עם ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות. איך ישראל מתנהלת בשדה הקרב הזה? וראינו את זה לאורך כל הדרך איך היא מתנהלת בשדה הקרב הזה. אכן מתרחש כאן שדה קרב של דיפלומטיה אזורית. ולכן אם ישראל רוצה לקיים או לפתח חלק מהיחסים הללו היא צריכה להיזהר מהמסר שהוא משדרת לגבי המבצעים הצבאיים שלה בעזה או בלבנון לצורך העניין.

מה שמעניין הוא שאתה רואה את כל המדינות הערביות האלה שמעריכות את החוזק של ישראל בשדה הקרב. הם רוצים שישראל תנצח מול הפרוקסי של איראן. אבל מה שהם לא רוצים זה לראות סצנות של הרס. הם לא רוצים לראות הקזת דם ברחבה בקנה מידה גדול, אז מה שהם בעצם מבקשים מישראל לעשות זה ללכת על החבל הדק הזה ולהתפתל בנחישות אבל לא לראות אסון מתפשט ברצועת עזה.

זו כבר הייתה מלחמה אכזרית. מלחמות הן כמובן אכזריות. אבל ישראל הלכה על החבל הדק הזה עד עכשיו. אני חושב שזאת אחת הסיבות שצה"ל אולי לא ירצה לצאת למערכה מלאה שפשוט תשטח את עזה. אבל אני לא יכול לחזות כרגע באיזו דרך אנחנו הולכים. אבל כשיש לך אור ירוק זה לא תמיד אומר שזה חכם לקחת אותו כשניתנת לך הזדמנות לעשות משהו. כפי שאני מבין את זה כרגע, זה חלק מהוויכוח שמתרחש כעת בתוך מערכת הביטחון הישראלית.

סטיבן וייל:

תקופות מאתגרות ככל שיהיו, ישראל נמצאת במקום שונה מאוד מהמקום בו הייתה ב-7 באוקטובר. והיא כנראה נמצאת במקום שונה מאוד ממה שהיה ב-20 שנים האחרונות. אני חושב שהאדם הממוצע על פני כדור הארץ לא העריך באיזה מצב מסוכן ישראל הייתה עם טבעת האש של תשעת השלוחים שעוטפת אותה. השלוחים האיראניים, בין אם השלוחים השיעים או החמאס – השלוחים הסונים כיום. למרות שהמקום בו ישראל המאותגרת נמצאת היום שונה מאוד מזה בו הייתה ב-20, 25 השנים האחרונות. אז אם יש לך את האתגרים האלה, הקשים בצורה מדהימה, אתה מעדיף לקבל אותם מעמדה של כוח מאשר מהעמדה שהיינו בה ב-7 באוקטובר.

ג'ונתן שאנצר:

אני חושב שזה נכון. וסטיב, בשיחה עם בכירים ישראלים בביקורי האחרון רק לפני כמה שבועות שמעתי נקודת מבט שונה מאוד מזו ששמעתי בנסיעות קודמות שעשיתי.

אחרי המתקפה של השביעי באוקטובר ואחרי מטחי הטילים הבליסטיים שאיראן ירתה למרחב האווירי שלהם, הישראלים ממש רעדו והיו מזועזעים. אני חושב שהישראלים צודקים כשהם רואים כעת הזדמנות לשרטט מחדש את מפת המזרח התיכון באופן שיבטיח את ביטחון המדינה היהודית בעשורים הבאים.

זה דומה באופיו למלחמת ששת הימים. הרעיון הזה, 'וואו תראו את הכוח הזה שיש לנו. איך אנחנו מפעילים אותו בצורה כזו שנותנת לנו ביטחון לטווח ארוך?'. זה חלק מהדיון שאנחנו שומעים עכשיו ושוב, זה מה שהופך את צומת הדרכים הזאת לכל כך מרתקת. יש להם כרגע אפשרויות. יש להם את היכולת לעשות הרבה נזק לאויבים שלהם. השאלה היא באיזה מחיר ובאיזו נקודה אתה פונה לכיוון הדיפלומטי.

אני לא יודע מתי הרגעים האלה מתרחשים. אני לא יודע איפה ההזדמנויות האלה. אבל עכשיו אנחנו מתחילים במסלול עם דונלד טראמפ והכוח שדוחף לתוצאות דיפלומטיות אבל מחזיק באיום של כוח ועוצמה, גם שלנו וגם של הישראלים. וכך צריך להיות המשא ומתן להיערך. נראה לאן זה יוביל אותנו.

סטיבן וייל:

ג'ונתן, בשם כולנו, חברים לרעיון, תודה על הניתוח, תודה על התובנות ותודה שנתת לנו את ההקשר כי אתה לא יכול לעשות ניתוח אם אין לך את ההקשר ואתה תמיד עושה את זה. אנחנו מאוד אסירי תודה לך ולעבודה הטובה שאתה והצוות שלך ב- FDD עושים.

ג'ונתן שאנצר:

תודה רבה לך סטיב אני מעריך את כל מה שאתה עושה ותמיד נהנה לדבר איתך. שבוע נהדר.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

מה מצרים מתכננת?

פורסם בתאריך פברואר 13, 2025 ע"י

מצרים מזיזה כוחות

מה מצרים מתכננת? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Frontline Report. הערוץ מביא חדשות וניתוחים מהמתרחש בצבאות העולם. מאסטרטגיות לחימה ועד להתקדמות בטכנולוגיית נשק, מידע מדויק ומעמיק עבור חובבי צבא.

מה מצרים מתכננת?

למרות קבלת סיוע צבאי משמעותי מארה"ב, קהיר מתוסכלת וחיזקה את הנוכחות הצבאית שלה בסיני. בתגובה לתוכנית טראמפ להעברת מיליוני פלסטינים למדינות כמו מצרים וירדן, מצרים פרסה כוחות צבא גדולים, כולל אוגדות שריון, ליד גבול עזה. למרות שיתוף פעולה רשמי עם ישראל, הדבר מעלה את המתיחות האזורית. תזוזת הכוחות הצבאית הגדולה ובניית שדות התעופה החדשים מעידים על דאגה אסטרטגית. האם זה יכול להיות מהלך הגנתי או סימן לשינוי גיאופוליטיקה?

המצרים מזיזים כוחות

מצרים פורסת כוחות צבא ודיוויזיות משוריינות במספרים גדולים לאורך גבול עזה. מה הסיבה לזה? מסתבר שזו תוצאה של תוכנית טראמפ להעברת מיליוני תושבי עזה למדינות שכנות כמו מצרים וירדן.

הבעיה היא שמצרים קיבלה סיוע צבאי עצום מהדוד סם, בסביבות ה-1.3 מיליארד דולר בשנה. הבוס הגדול מבקש מהם כעת עזרה לקליטת פליטים. אולי המיליארדים שניתנו אתמול נחשבים מספיק כדי להשכיר עכשיו דירות למיליוני אנשים?

האם משהו השתנה ביחסי ישראל מצרים?

בגלל כאב הראש שלהם, במקום לפתוח את הדלת לפליטים, מצרים עסוקה בתמרון טנקים ובחיזוק התשתיות הצבאית בסיני. מה באמת מתכננת מצרים?ישראל אומרת שהתיאום הצבאי עם מצרים נותר הדוק והיציבות האזורית במקומה עומדת. אבל עדיין, התנועות של מצרים בסיני הרימו גבות אצל אנשים רבים. לפי הדיווחים מצרים גם בונה בסיני שלושה שדות תעופה חדשים. בנוסף לכך יש סימנים של תיגבור עתודות דלק ענקיות. נראה שהנשיא אל-סיסי מתחיל להיות רציני בעניין הזה.

מצרים מודאגת מהנוכחות הישראלית בגבול עזה

מצרים גם העבירה אזהרה לישראל שנוכחות חיילי צה"ל במסדרון הגבול עזה-מצרים לא מקובלת עליה. מבחינת המצרים זוהי הפרה של הסכם קמפ דיוויד. העניין הוא שמצרים אינה מעוניינת במציאות גיאוגרפית חדשה במזרח התיכון שעלולה להזיק לה.

מלחמה במורדים האנטי ממשלתיים

למעשה, הצבא המצרי בסיני אמור היה בתחילה להילחם במורדים אנטי ממשלתיים. אבל משקיפים חושדים שמדובר בצעד אסטרטגי למקרה שהמצב ישתנה באופן דרסטי בעתיד.

אז מה אתם חושבים? האם א-סיסי משחק שח פוליטי, או שזה רק מהלך הגנתי?

 

 

 

 

 

 

 

 

נאום יוסף חדאד באוקספורד

פורסם בתאריך ינואר 20, 2025 ע"י

נאום יוסף חדאד באוקספורד

סרטון מערוץ היוטיוב של © יוסף חדאד Yoseph Haddad

נאום יוסף חדאד באוקספורד

נאום יוסף חדאד באוניברסיטת אוקספורד, דצמבר 2023. מטרת הדיבייט שנערך אחרי טבח ה-7 באוקטובר, הייתה להכריז על ישראל כמדינת אפרטהייד. במהלך הדיון הדוברים הישראלים הופרעו בקללות וצעקות. רוב הקהל היה תומך טרור ויוסף חדאד סולק מהדיון. בסופו של דבר האיגוד הצביע כצפוי נגד ישראל.

הנשיא של אוקספורד יונין אברהים עוסמאן לא נקט בשום פעולה מול אותם תומכי טרור. לדברי חדאד הנשיא, מצרי במקור, עזב את כסא הנשיא ועבר לקבוצה האנטי ישראלית.

יוּסֵף חדאד הוא ערבי-ישראלי נוצרי, פעיל הסברה ישראלית, עיתונאי, פעיל חברתי במגזר הערבי בישראל, אושיית רשת ומנכ"ל עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" הפועלת לחיבור החברה הערבית לחברה הישראלית.

חדאד נולד בחיפה לאם מורה ולאב כומר, איש עסקים וטייס אזרחי. בהמשך עברה המשפחה לנצרת, שם התחנך בבית הספר הטכנולוגי דון בוסקו. בשנת 2003 התנדב לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. סיים קורס מ"כים בהצטיינות ושרת כמפקד וסמל מחלקה בגדוד 51.

במלחמת לבנון השנייה נפצע קשה מטיל קורנט שנורה על ידי כוח חזבאללה. כף רגלו הימנית נקטעה. באשפוזו חוברה כף רגלו מחדש והוא עבר טיפול ושיקום במשך כשנה. הוא הוגדר כנכה צה"ל.מתמודד כתוצאה מהפציעה עם פוסט טראומה (PTSD).

בשנת 2006 חדאד החל את פעילותו בהסברה במסגרת ארגון נכי צה"ל. מאז הוא פועל למען ההסברה הישראלית נגד קמפיין החרם על ישראל של ה-BDS, ונגד תופעות האנטישמיות.

במאי 2018 הקים את עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" ובמסגרתה הוא מקדם פעילויות חינוך, חברה וקידום שילוב אזרחים ערבים-ישראלים מכל העדות הערביות בחברה הישראלית.

ההיסטוריה האמיתית של פלסטין

פורסם בתאריך ינואר 20, 2025 ע"י

ההיסטוריה האמיתי של פלסטין

ההיסטוריה האמיתית של פלסטין. סרטון מערוץ היוטיוב של © יוסף חדאדYoseph Haddad

לאחרונה סלבריטאים ברשתות החברתיות משתמשים בדוגמאות להראות כביכול את ההיסטוריה האמיתית של פלסטין. אבל מסתבר שמה שהם מראים לא מדוייק. קחו לדוגמא את בלה חדיד ואת אביה המולטי מיליונר מוחמד חדיד. ברור שערבים היו כאן בארץ ישראל במשך מאות שנים, אבל אתם תופתעו לגלות את האמת ההיסטורית מאחורי הדוגמאות המשמשות לעתים קרובות להוכחה כביכול של היסטוריה פלסטינית.

יוּסֵף חדאד הוא ערבי-ישראלי נוצרי, פעיל הסברה ישראלית, עיתונאי, פעיל חברתי במגזר הערבי בישראל, אושיית רשת ומנכ"ל עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" הפועלת לחיבור החברה הערבית לחברה הישראלית.

חדאד נולד בחיפה לאם מורה ולאב כומר, איש עסקים וטייס אזרחי. בהמשך עברה המשפחה לנצרת, שם התחנך בבית הספר הטכנולוגי דון בוסקו. בשנת 2003 התנדב לצה"ל ושירת בחטיבת גולני. סיים קורס מ"כים בהצטיינות ושרת כמפקד וסמל מחלקה בגדוד 51.

במלחמת לבנון השנייה נפצע קשה מטיל קורנט שנורה על ידי כוח חזבאללה. כף רגלו הימנית נקטעה. באשפוזו חוברה כף רגלו מחדש והוא עבר טיפול ושיקום במשך כשנה. הוא הוגדר כנכה צה"ל.מתמודד כתוצאה מהפציעה עם פוסט טראומה (PTSD).

בשנת 2006 חדאד החל את פעילותו בהסברה במסגרת ארגון נכי צה"ל. מאז הוא פועל למען ההסברה הישראלית נגד קמפיין החרם על ישראל של ה-BDS, ונגד תופעות האנטישמיות.

במאי 2018 הקים את עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" ובמסגרתה הוא מקדם פעילויות חינוך, חברה וקידום שילוב אזרחים ערבים-ישראלים מכל העדות הערביות בחברה הישראלית.