כיפת ברזל

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך כיפת ברזל.

אור איתן קרן הלייזר נהייתה מבצעית

פורסם בתאריך ספטמבר 19, 2025 ע"י זהמהזה

אור איתן קרן הלייזר נהייתה מבצעית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Vertex. הערוץ הינו מקור מהימן לניתוח חד ותובנות של הפוליטיקה העולמית. החל מהמלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון ועד לפוליטיקה של ארה"ב ובריטניה. הסברים, ראיונות בלעדיים עם אנליסטים, עדכוני משבר ופירוט מדיניות שמאירים את האסטרטגיות וההשלכות שמאחורי כל כותרת. הסרטון הפעם על אור איתן (Iron Beam) שנודעה בשם "מגן אור" ובתחילת פיתוחה בשם "קרן ברזל".

קפיצת מדרגה משמעותית בלוחמה המודרנית

ישראל הכריזה על מערכת ההגנה רבת העוצמה שלה, "אור איתן", כפעילה במלואה. גורמים רשמיים מתארים את האירוע כפריצת דרך עולמית בתחום ההגנה האווירית. הלייזר, שפותח על ידי רפאל ואלביט מערכות, נועד להשלים מערכות קיימות כמו כיפת ברזל ביירוט רקטות, רחפנים, מרגמות וטילים במחיר נמוך מהעלויות המסורתיות.

לאחר ניסויים מוצלחים בדרום ישראל, משרד הביטחון אישר פריסה ארצית של סוללות "אור איתן" עד סוף השנה. זאת כאשר גרסאות מתקדמות, כולל פלטפורמות ניידות ומוטסות, כבר נמצאות בפיתוח. מנהיגי מערכת הביטחון שיבחו את המערכת כ-"משנה משחק" במערך ההגנה של ישראל. "אור איתן" תציע הגנה מהירה מפני איומים אזוריים.

ישראל הכריזה על מערכת הלייזר רבת-עוצמה "אור איתן" כמבצעית

ישראל חשפה לאחרונה נשק משנה משחק בשמיים שמעליה. מערכת הלייזר רבת העוצמה "אור איתן" (Iron Beam). היא נועדה ליירט רקטות, פצמ"רים, רחפנים וטילים בדיוק רב. מדובר במגן זול ומתקדם טכנולוגית שעשוי לשנות את כללי ההגנה האווירית ואת חוקי הלחימה המודרנית.

משרד הביטחון של ישראל הודיע כי מערכת ההגנה האווירית בלייזר "אור איתן" הוכרזה כמבצעית לחלוטין. זהו סימן להתקדמות משמעותית ביכולות ההגנה האווירית של המדינה.

המשרד אישר כי סדרה מלאה של סוללות אור איתן תיפרס ברחבי הארץ בחודשים הקרובים, ותספק שכבת הגנה חדשה מול מגוון איומים אוויריים. מדובר במערכת לייזר זולה אך רבת עוצמה, שמטרתה להשמיד טילים נכנסים. המערכת עברה בהצלחה ניסויים ותהיה מוכנה לשימוש מבצעי על ידי הצבא בהמשך השנה.

"אור איתן" תוכננה להשלים את מערך ההגנה הקיים של ישראל, שכולל את כיפת ברזל, קלע דוד, ומערכת חץ. המערכות האלו יירטו אלפי רקטות ששוגרו מעזה על ידי חמאס, מלבנון על ידי חיזבאללה ומחופי תימן על ידי הכוחות החות'ים.

ירי לייזר הוא מכוון בעיקר נגד טילים קטנים, רחפנים ופצמ"רים. בניגוד למיירטים מסורתיים בהם כל טיל יירוט עולה לפחות 50,000 דולר, ירי לייזר כמעט לא עולה כלום. המערכת עברה סדרת בדיקות מבצעיות בדרום ישראל והפגינה את יכולתה ליירט רקטות, פצצות מרגמה, כלי טיס בלתי מאוישים ומטוסים, במגוון תרחישים מבצעיים.

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, תיאר את המערכת כהישג עולמי ראשון מסוגו. זו הפעם הראשונה בעולם שמערכת יירוט בלייזר רבת עוצמה מגיעה לבשלות מבצעית מלאה. רפאל, החברה המרכזית מאחורי "אור איתן", אישרה שהמערכת משלבת את טכנולוגיית האופטיקה המותאמת המתקדמת שלה. אין ספק שאור איתן תהיה מערכת משנה משחק, עם השפעה חסרת תקדים על הלחימה המודרנית.

אור איתן תשדרג את יכולות הלייזר של ישראל

אור איתן מהווה שדרוג משמעותי לעומת מערכת Light Beam שפעלה קודם. מערכת הלייזר קלת המשקל לטווח קצר יותר כבר נמצאת בשימוש בצה"ל. מערכת Light Beam, יחד עם מערכות קטנות נוספות, שימשה בשנה שעברה ליירוט כ-35 רחפנים של חיזבאללה בצפון ישראל.

הפיכת אור איתן למבצעית מסמלת קפיצה בטווח ובגמישות המבצעית. בשונה מקודמתה, אור איתן מסוגלת ליירט לא רק רחפנים, אלא גם רקטות, פצמ"רים וטילים. מה שהופך אותה למערכת מרתיעה בהרבה מול מגוון איומים אוויריים.

יתרה מכך, פריסת סוללות אור איתן בכל רחבי המדינה מבטיחה פתרון הגנה הניתן להרחבה, ולא מערכת ממוקדת למיקום מסוים בלבד. כעת, משהוכחו הביצועים של אור איתן, מצפים לקפיצה משמעותית ביכולות ההגנה האווירית, באמצעות פריסת מערכות נשק לייזר ארוכות טווח. לפי המשרד, המערכות הראשונות ישולבו באופן מלא בהגנה האווירית של ישראל עד סוף השנה.

ביוני 2025 רפאל הציגה בתערוכת האוויר בפריז משפחה של מערכות לייזר עתירות אנרגיה, כולל "אור איתן 450", גרסה משודרגת, וכן Iron Beam M – מערכת ניידת על משאיות להגנת אתרים אסטרטגיים, ו-Light Beam – מערכת קומפקטית לרכבים משוריינים. אלביט מערכות, שפיתחה את אור איתן בשיתוף עם רפאל, עוסקת כעת בשלב הבא של פיתוחי מערכות לייזר מוטסות. מטרתן להעניק יתרונות אסטרטגיים, בכך שייירטו איומים מהאוויר, שם השפעת האטמוספירה פחות בעייתית מאשר מהקרקע. החברה מחויבת לפיתוח מערכות לייזר עתירות אנרגיה ליישומים צבאיים. בראש ובראשונה לייזר אווירי בעל פוטנציאל לשינוי אסטרטגי ביכולות ההגנה האווירית.

תשנה את מערך ההגנה של ישראל

מערכות לייזר מוטסות עדיין רחוקות מהפעלה, כאשר מומחים מעריכים שהפיתוח יימשך עוד 5 עד 10 שנים. עודד בן דוד, סמנכ"ל הטכנולוגיה של אלביט לתחום מערכות אלקטרו-אופטיות, הסביר שלייזרים מהאוויר יכולים לפגוע במטרות מרוחקות ומגוונות יותר ממערכות קרקעיות. וניתן להשתמש בהם הן לצרכים הגנתיים והן לצרכים התקפיים.

התמודדות עם מערבולות ואתגרי אטמוספירה קלה בהרבה כאשר תוקפים מלמעלה, לעומת ניסיון ליירט איומים אוויריים מהקרקע. לייזרים מוטסים נחשבים לגביע הקדוש של הגנת לייזר, ומציעים גמישות אסטרטגית רבה יותר.

מערכות לייזר הקיימות על מטוסים כיום מוגבלות למערכות אינפרה-אדום ישירות, שמגינות על המטוס מאיומים המתקרבים אליו. המערכות העתידיות נועדו לפגוע באיומים הנמצאים באזורים מרוחקים לגמרי, ולהרחיב משמעותית את טווח ההגנה של מערך ההגנה האווירית של ישראל.

שינוי גישת המדינה להגנה מפני טילים

המימוש המבצעי המוצלח של אור איתן, לצד פיתוח פלטפורמות לייזר אוויריות, צפוי לשנות את גישת המדינה להגנה מפני טילים, באמצעות שילוב לייזרים עוצמתיים וזולים עם מערכות מיירטות קונבנציונליות. ישראל שואפת להגיע לפריסת הגנה איתנה, מגיבה ויעילה כלכלית יותר.

המערכת תשנה את מערך ההגנה של המדינה. אלו מערכות שפותחו כולן בישראל, ויאפשרו רמת מוכנות אסטרטגית חדשה מול איומים אוויריים מגוונים. המשרד הדגיש שפריסתה המבצעית של אור איתן אינה רק אבן דרך טכנולוגית. היא מענה מעשי לאיומים המתמשכים מצד גורמים אזוריים. כשהרקטות, הפצמ"רים והרחפנים ממשיכים להוות סיכון, הוספת שכבת לייזר צפויה לשפר את ביטחון המדינה ולהעניק לצבא כלי יירוט מהיר ויעיל כלכלית.

ככל שאור איתן תיפרס ברחבי ישראל, יתמקדו המאמצים בשילוב המערכות הללו עם טכנולוגיות קיימות ועתידיות, כולל לייזרים ניידים ומוטסים. אנליסטים צבאיים מציינים שלמרות שנותרו אתגרים, בעיקר בתחום הלייזרים המוטסים, ההשפעה הפוטנציאלית על הלחימה המודרנית היא משמעותית.

מצופה קפיצה ניכרת ביכולות המבצעיות של מערך ההגנה האווירית, בזכות מערכת נשק לייזר ארוכת-טווח. מהיירוטים הראשונים של רחפנים בצפון הארץ ועד לפריסה מלאה של לייזרים רבי-עוצמה, ישראל מציבה את עצמה בחזית טכנולוגיית ההגנה מפני טילים.

אור איתן לא רק מעניקה יכולת הגנתית מתקדמת. אלא גם מסמלת את המחויבות ארוכת-הטווח של ישראל לחדשנות בטכנולוגיה צבאית.

איך תעבוד כיפת זהב?

פורסם בתאריך ספטמבר 18, 2025 ע"י זהמהזה

איך תעבוד כיפת זהב? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Real Engineering המעלה סרטונים עם תשובות מעניינות לשאלות פשוטות. הסרטון הפעם – במאי 2025 הנשיא טראמפ הודיע על פיתוח וייצור של "כיפת זהב", מערכת ההגנה האווירית האקטיבית. כיצד תתמודד המערכת עם איום הטילים הבליסטיים, כלי נשק היפרסוניים וטילי שיוט?

נותן החסות של הסרטון הוא Onshape. קבלו 6 חודשים של Onshape Professional בחינם דרך הקישור הזה

מה הופך את מערכת ההגנה מפני טילים לכל כך עוצמתית?

איך נראית מערכת הגנה מפני טילים? במאי 2025 קיבלנו מבט ממקור ראשון. זה קרה במהלך עימות בינלאומי גדול, כשישראל תקפה את איראן במפתיע וגרמה למתקפת תגמול. מערכת זו נקראת לעיתים קרובות "כיפת ברזל". אבל בפועל מדובר בשכבת ההגנה הנמוכה והזולה ביותר במערכת ההגנה הכוללת.

המערכת מורכבת מ-10 סוללות. כל אחת מהן עולה כ-100 מיליון דולר וכל טיל שמופעל על-ידה עולה כ-40 אלף דולר. זה עדיין נחשב זול בהשוואה למיירטי הפטריוט בארה״ב, שעלותו של כל אחד מהם מגיעה ל-4 מיליון דולר.

ארצות הברית החלה לתכנן לאחרונה מהלך לשיווק המערכת והחלה למתג אותה בשם חדש: "כיפת \זהב".

הבעיה

רקטת קסאם. הרקטה הנפוצה ביותר שמשוגרת מעזה היא רקטה קטנה הפועלת על סוכר ודשן אשלגן חנקתי. הרקטה עולה 800 דולר ופותחה על-ידי אנשים עניים בין חומות עזה. היא נועדה לטוס ללא הנחיה לטווח של 16 קילומטר בלבד. טיל היפרסוני לעומת זאת יכול להמריא מכל מקום בעולם, להגיע לקצה החלל, להנחות את עצמו בחזרה אל תוך האטמוספירה, לתמרן ולהתחמק ממיירטים בדיוק מדהים ולפגוע במטרה שנמצאת מעבר לים.

עד כמה "כיפת זהב" תוכל להגן על ארה"ב?

העלות הגבוהה של מערכת כיפת ברזל מתגמדת לעומת עלות מערכת שתצטרך להתמודד מול איומים גדולים ומתקדמים יותר. והצורך במערכת כזו קשה להצדקה, בהתחשב בכך שארצות הברית מעולם לא נדרשה להגן על שטחה מפני מתקפת טילים.

אז מהי מערכת "כיפת זהב"? איך היא תפעל? ועד כמה היא באמת יכולה להגן על מדינה עצומה כמו ארצות הברית?

איך זה עובד

מערכת "כיפת זהב" צפויה להתמודד עם מגוון רחב של איומים מתקדמים, כולל טילים בליסטיים, כלים היפרסוניים דואים וטילי שיוט. עלות הפרויקט צפויה לנוע בין 161 מיליארד דולר ל-542 מיליארד דולר לאורך תקופה של 20 שנה. זה שווה ערך ל-6 עד 27 שנות תקציב הפעולה של נאס"א כולה.

אז איך פועלות מערכות כאלו?

כיפת ברזל נועדה ליירט רקטות וארטילריה. בלב המערכת מכ"ם עצמאי שמסוגל לזהות ולעקוב אחר מגוון רחב של איומים. כשאיום מזוהה, המכ"ם שולח את המידע ליחידת ניהול ובקרה שמחשבת במהירות את מסלול המעוף של הטיל. אם המערכת מזהה שהוא פונה לעבר אזור מאוכלס היא מגיבה עם טיל יירוט מסוג 'תמיר'. ה- 'תמיר' מנחה את עצמו לעבר המטרה באמצעות מידע מהמכ"ם הקרקעי וחיישנים אופטיים משלו.

מערכת רב-שכבתית

נהוג לקרוא לכל מערכת ההגנה "כיפת ברזל", אבל למעשה מדובר רק בשכבת ההגנה האחרונה במערכת רב-שכבתית. כיפת ברזל מכסה רק את השכבה הנמוכה ביותר של הגובה. "קלע דוד" מטפלת באיומים בטווח בינוני, ומערכת "חץ" מתמודדת עם טילים בליסטיים בגובה רב ובטווח ארוך.

מערכת החץ

מערכת החץ נמצאת כעת תחת עומס כבד, כשאיראן מגיבה לתקיפות של ישראל עם טילים מסוימים שחודרים את ההגנה כשמערכת היירוט מוצפת. כשמלאי הטילים המיירטים מידלדל, המצב עלול להחמיר. לפי הדיווחים, ישראל מוציאה כ-285 מיליון דולר ביום כדי להחזיק את המערכת בפעולה, כאשר כל טיל מיירט של מערכת החץ עולה כ-3 מיליון דולר.

ה-'פאתח'

אחד מהטילים החדשים של איראן הוא הפאתח. הם מגדירים אותו כטיל בליסטי היפרסוני אבל מדובר בהגזמה מסוימת. טילים "היפרסונים" הן רקטות מתמרנות שטסות נמוך באטמוספירה ויכולות לשנות כיוון תוך כדי טיסה. הפאתח, לעומת זאת, נע במסלול קשת גבוהה כמו טיל בליסטי רגיל. הוא אמנם מגיע למהירות היפרסונית בעת הכניסה החוזרת לאטמוספירה אבל כך גם רוב הטילים הבליסטיים האחרים.

הפאתח יכול לתמרן מעט, אבל הוא לא ברמה של כלי טיס דואה היפרסוני. האתגר האמיתי נובע מהכמות. האסטרטגיה של איראן היא להמם את מערכות ההגנה באמצעות שיגור של 100 עד 400 טילים בבת אחת, יחד עם גלים של רחפנים זולים שמבלבלים את המכ"מים.

האתגרים של ארה"ב

כיפת ברזל מגנה על מדינה קטנה שבה הערים קרובות זו לזו. סוגי הטילים וההתקפות שיכולים להיות משוגרים נגד ארצות הברית מורכבים יותר ממה שמשוגרים לעבר ישראל. במקרה של מלחמה, ארצות הברית תצטרך להגן מפני טילים בליסטיים לטווח ארוך, איומים בין-יבשתיים ובאופן גובר גם כלי נשק היפרסוניים. הצו הנשיאותי האמריקאי מציג תכנית שאפתנית. היא לא מסתפקת בבניית חומת הגנה אחת אלא שואפת ליצור שכבות רבות של הגנה על שטחה של ארצות הברית היבשתית. כל שכבה נועדה להתמודד עם סוגי איומים שונים, כאשר כולן עובדות יחד כדי לעצור מתקפות מכל כיוון.

חלק מהתכנית מתמקד בשדרוג מערכות ההגנה הקיימות ושילובן לאסטרטגיה אחת מאוחדת. חלקים אחרים מציעים רעיונות נועזים ושנויים במחלוקת שעשויים לשנות את הגישה האמריקאית להגנה מפני טילים בעשורים הקרובים.

השלב האחרון: יירוט

הם מייצרים תמונה תרמית בשחור-לבן, שמאפשרת לטיל להינעל על המטרה. כל השלבים האלו יכולים להיות ארוזים בצורה יעילה בתוך מערכת אחת כמו מערכת Aegis המותקנת על משחתות וסיירות של הצי האמריקאי. הגרסה הקרקעית של Aegis היא מערכת THAAD. כל המערכות האלה משתפות מידע ויוצרות מפה תלת־ממדית דיגיטלית של שדה הקרב על פני כל כדור הארץ. הן משלבות נתונים מכל חיישן אפשרי, בין אם מדובר בלוויינים, מטוסים או מכ"מים. הנתונים הללו יכולים אפילו להיות מוזנים אל תוך קסדת המציאות הרבודה של מטוס F-35 כך שהטייסים יכולים לראות דברים שאף טייס אחר לא יכול לראות.

הגנה מפני איומים על ערכים אסטרטגיים

למעשה, לארצות הברית כבר יש מערכת הגנה די חזקה מפני טילים. אבל הצו הנשיאותי למערכת "כיפת זהב" שואף להרחיב משמעותית את כיסוי המערכת הזו. הוא כולל שורה אחת שמעוררת יותר שאלות מתשובות:

הצו קובע כי "כיפת זהב" צריכה להגן מפני איומים על ערכים אסטרטגיים (countervalue threats). איום כזה מתייחס למתקפה על מטרות בעלות חשיבות אזרחית, כלכלית או תרבותית כמו ערים, מרכזים תעשייתיים או תשתיות. המטרה אינה לנטרל כוחות צבאיים ישירות, אלא לגרום לנזק פסיכולוגי, כלכלי או אנושי מקסימלי.

שינוי בפרדיגמה

זה מסמן שינוי בסדרי העדיפויות. ממיקוד בהגנה על נכסים צבאיים, להגנה ישירה. על אזרחים. במקום להגן על כל שטח המדינה, התוכנית מוסיפה שכבת הגנה נוספת סביב ערים מרכזיות.

המשמעות – הממשלה תצטרך לקבוע סדרי עדיפויות

אילו ערים יוגנו? לפי איזה קריטריונים יוחלט אם יש צורך בהגנה נוספת? האם לפי גודל האוכלוסייה? ואם כן, מהו הסף? מיליון תושבים? אולי פחות? ייתכן שלא תשמעו על כך, אבל יום אחד תופיע פתאום מערכת הגנה מפני טילים בעיר הסמוכה לכם. הגישה הזו דומה לכיפת ברזל שנועדה להגן על אזורים מסוימים בשלבים האחרונים של מתקפה נכנסת.

מערכת THAAD

מערכת THAAD מטפלת באיומים בגובה רב ובטווחים ארוכים אבל אינה יעילה מול טילים שטסים בגובה נמוך, רחפנים או טילי שיוט. כאן נכנסת לתמונה מערכת פטריוט המכסה את השכבה הנמוכה יותר ומספקת "מגן אחרון" למטרות בסיכון גבוה.

מערכת פטריוט

כמו THAAD ו- Aegis, גם הפטריוט משתמשת במכ"ם מסוג Phased-array. מה שמייחד אותה זו היכולת להשתמש במספר סוגים של טילים מיירטים:

PAC-3 – פוגע ישירות במטרה ומשמיד אותה באמצעות אנרגיה קינטית.
PAC-2 – מתפוצץ סמוך למטרה ויוצר ענן של רסיסים מהירים להשמדתה.

באוקראינה, מערכות פטריוט מילאו תפקיד מרכזי ביירוט טילים בליסטיים וטילי שיוט והוסיפו שכבה קריטית למערך ההגנה האווירי של המדינה. אבל הפעלת המערכות הללו יקרה וכיסוי השטח שלהן מוגבל. כל טיל PAC-3 עולה כמעט 4 מיליון דולר ולכן כל שיגור צריך להישקל בכובד ראש.

שילוב ה- F-35

אמנם כל המערכות הללו ניידות טכנית אבל הן אינן ניידות במהירות. כאן נכנס לתמונה ה-F-35 שסוגר את הפער. מדובר ביותר ממטוס קרב. הוא מהווה נקודת קשר ניידת במיוחד במפת הקרב הדיגיטלית. הוא יכול לבצע את כל שלבי התהליך בעצמו. עם המכ"ם המתקדם שלו, ה-F-35 יכול לזהות שיגורי טילים בדרכים שמערכות נייחות אינן מסוגלות להן. הוא מסוגל לזהות את חתימת החום של מנוע טיל, או את עקבות המכ"ם של טיל שיוט בגובה נמוך. כיוון שהוא מסוגל לטוס קרוב ואף להיכנס למרחב האווירי של האויב הוא מסוגל לאתר ולעקוב אחרי האיומים הללו מוקדם יותר מכל מערכת קרקעית.

אבל ה-F-35 לא רק 'רואה' את האיום, הוא גם משתף את המידע. במסגרת "כיפת זהב" המטוס הופך למרכז פיקוד מעופף המעביר נתוני מעקב חיים למערכות אחרות דרך קישורי נתונים מוצפנים. ואם צריך, הוא גם יכול לירות. הוא מצויד בטילי אוויר-אוויר ומסוגל ליירט טילים בזמן טיסתם.

שדרוגים עתידיים

שדרוגים עתידיים עשויים לכלול לייזרים עתירי אנרגיה שיאפשרו להתמודד עם איומים, מבלי להסתמך על טילים מיירטים מסורתיים. זה אומר תגובה מהירה וגמישה מול רחפנים, טילי שיוט או איומים מהירים אחרים.

כיסוי יירוט גלובלי

כל הטכנולוגיות האלה כבר קיימות. אבל המקום שבו "כיפת זהב" הופכת שנויה במחלוקת הוא בדרישה הצפויה להצבת טכנולוגיות חדשות בחלל. למערכות הקיימות יש חולשה אחת גדולה: כולן פועלות רק אחרי שלב ההאצה (boost phase) של הטיל. ולכן, שורה אחת בצו הנשיאותי בולטת במיוחד: "הפיתוח והפריסה של יכולות ליירט טילים לפני שיגורם ובשלב ההאצה."

כיסוי יירוט עולמי

כדי לעשות זאת נדרש כיסוי יירוט עולמי. זה אומר שארה"ב תצטרך לחצות קו אדום – הצבת נשק בחלל. הדרך היחידה להבטיח יירוט מוצלח של טיל בשלב ההאצה בכל מקום בעולם היא להציב קבוצת לוויינים עם מיירטים במסלול לווייני נמוך (LEO) שיהיו מוכנים להגיב מיידית לכל שיגור. זוהי הדרך היחידה שמספקת מהירות וגם כיסוי מספיק כדי לעצור טיל ברגע הכי פגיע שלו.

לא רעיון חדש

רייגן רצה לעשות זאת בזמן המלחמה הקרה והציג פרויקטים שלא הושקו מעולם כמו "מקלות מאלוהים (rods from god) ו- "אבנים מבריקות" (brilliant pebbles). אלא שהיום העלות לשיגור ק"ג לחלל הצטמצמה משמעותית. ובכל זאת, זהו אחד החלקים הכי לא ברורים בתוכנית. לא ידוע איזה סוג מיירטים יוצבו בחלל, איך הם יתפקדו, עד כמה יוכלו לפגוע בטילים בשלב ההאצה ואולי הכי חשוב – איך העולם יגיב להצבת נשק בחלל. כדי לספק כיסוי עולמי, קבוצת הלוויינים תצטרך להיות עצומה. ההערכות נעות בין 1,300 ל-2,000 לוויינים במסלול לווייני נמוך.

מה שנחשב לבלתי אפשרי בשנות ה-80 היום כבר קיים

ל- Starlink כבר יש מעל 7,000 לוויינים במסלול. אבל לוויין מיירט יהיה מורכב ויקר בהרבה מלוויין תקשורת רגיל. לגבי מנגנון הפעולה, זה עדיין לא ברור. אבל ניתן להסתכל על העבר כדי לשער איך זה ייראה בעתיד. למשל, "אבנים מבריקות" (Brilliant Pebbles) היה רעיון מ-1980 שכלל יחידת תקיפה קינטית מוקפת במכלי דלק וחמצן שידחפו אותה לעבר המטרה ואז יתנתקו. במסלול, המיירט היה נמצא בתוך מגן שנקרא "אפוד הצלה" שכלל פאנלים סולאריים, מערכת מעקב כוכבים, ומערכת תקשורת לייזר. הפרויקט בוטל בזמן כהונתו של קלינטון בגלל מחסור בתקציב.

שורה תחתונה

הצבת טילי אוויר־אוויר בחלל לא תתקבל טוב בקהילה הבינלאומית. במיוחד כי אין ערובה שארה"ב לא תשתמש בהם למטרות התקפיות. אולי יש דרך פחות קיצונית להשיג את אותה מטרה – לייזרים.

לסרטונים נוספים עם תרגום תוכן לעברית או כתוביות בעברית בנושא 'איך זה עובד' לחצו על הקישור

הנשקים של ישראל 2026

פורסם בתאריך יולי 14, 2025 ע"י זהמהזה

הנשקים של ישראל 2026. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © IronSight Media. הערוץ מביא סיקורים מעמיקים של עוצמה צבאית עולמית, טכנולוגיית הגנה מתקדמת ואסטרטגיית לוחמה מודרנית.

הסרטון הפעם – ארסנל 2026 המתקדם של ישראל מאפשר הצצה אל מלחמות העתיד. המערכות הללו אינן רק נשקים. הן סמני עוצמה, דיוק, והתכוננות לקראת מה שיגיע.

בעולם המתנדנד על סף סכסוך מתמשך, מדינה אחת ממשיכה להגדיר מחדש את שדה הקרב. ישראל, קטנה בגודל אבל חסרת מתחרים בחדשנות. התעשייה הביטחונית שלה כותבת מחדש את חוקי המלחמה המודרנית. מכטב"מים המופעלים על ידי בינה מלאכותית ועד למגיני לייזר, לא מדובר במדע בדיוני אלא במערכות שנבדקו בזירות אמיתיות. חלק מהמקרים עדיין מסווגים.

שנת 2026 – נקודת מפנה

שנת 2026 עשויה להיות נקודת מפנה כי מה שישראל בונה עכשיו ישנה את אופן הלחימה של מחר. היום נסקור את עשרת הנשקים הישראליים המתקדמים ביותר לשנת 2026, ממערכות הגנה אווירית פורצות דרך, דרך טילים מהדור הבא ועד לטכנולוגיות קרקעיות שישנו את המשחק. חלקם מוכרים לכם ויש כאלה שיפוצצו לכם את התודעה. שימו לב במיוחד למספר אחד, הוא לא רק חזק אלא עשוי להיות מערכת הקרב המתקדמת ביותר על פני כדור הארץ.

מגן אור (Iron Beam) – מגן לייזר מטילים הראשון בעולם

תארו לעצמכם את האפשרות לעצור רקטה בעזרת קרן אור. זה לא מדע בדיוני, זאת מערכת הלייזר הישראלית להגנה מטילים שבונה רפאל. זו מערכת הלייזר הראשונה בעולם שמופעלת בהיקף מבצעי. מגן אור משתמשת בלייזר של 100 קילו־ואט לחימום והרס רקטות, פגזים, ואפילו מזל"טים במהירות האור. בלי עמודי עשן, בלי יירוטים מסורתיים, בלי טילים בשווי מיליונים. רק הגנה נקייה, שקטה, בלתי נראית. והחלק הכי טוב? זה זול במיוחד. כל ירייה עולה רק כמה דולרים, לעומת עשרות אלפי דולרים עבור יירוט מסורתי כמו כיפת ברזל. בדצמבר 2026 צפויה המערכת להיות מפוזרת באופן מלא, ולהשלים את שכבות ההגנה הקיימות של ישראל – מהירה, מדויקת, משתלמת.

איתן (נגמ"ש) – רכב סיור משוריין על גלגליים מהדור הבא

איתן, הרכב המשוריין לנשיאת חיילים (APC) הראשון על גלגלים שמייצרת ישראל והכי מתקדם. הוא מהיר, נייד וקשוח. יכול להגיע למהירות של מעל 90 קמ"ש בכביש ולהתקדם בשטח מבלי להאט, זה כמו SUV מבצעי על סטרואידים. הרכב מצויד במערכת ההגנה האקטיבית Iron Fist שמזהה ומשמידה RPG וטילים נגד טנקים בזמן טיסה, תותח 30 מ"מ הנשלט מרחוק, ובכל הטכנולוגיה שתומכת בלחימה בתנועה. הרכב הבטוח והמהיר הזה יכול לשאת 12 חיילים חמושים ישר לקרב. הוא צפוי להחליף את דגמי ה‑M113 המזדקנים, ויסופק לחטיבות קרביות בצה״ל בשנת 2026. זה לא רק כלי רכב – זה מכפיל כוח בזירת הלחימה.

כרמל (רכב קרבי משוריין)

כרמל, הרכב הקרבי הבא של ישראל, משלב כוח אש של טנק עם מרכז פיקוד של מזל״ט.. זאת לא רק פלדה וכוח אש אלא מערכות מבוססות בינה מלאכותית שמאפשרות לשני מוקדי שליטה לשלוט בכל מה שקשור למטרות וניווט בשדה הקרב דרך מסכים, מציאות רבודה ופקודות קוליות. זה נראה כמו תא גיימינג אבל המשחק אמיתי. הכרמל בנוי לשלב הזנה בשידור חי של מצלמות מזל״טים, קישור עם חיל רגלים דרך רשתות דיגיטליות מאובטחות, וזיהוי אוטומטי של איומים באמצעות AI . המשמעות היא – תגובות מהירות, החלטות חכמות, ופחות אבידות. עם מספר כלים אבי-טיפוס שנבדקו ושופרו, עד 2026 כרמל הוא לא רק רכב – זה החזון של ישראל למלחמת המחר.

קלע חד (Sky Sonic) להגנה נגד טילים היפרסוניים

אחד האיומים הדומיננטיים באסטרטגיה הצבאית העולמית הם טילים היפרסוניים הנעים ביותר מ-פי 5 ממהירות הקול.
קלע חד של רפאל מיירט הדור הבא מסוגל לגלות ולהשמיד איומים היפרסוניים. בניגוד לכיפת ברזל או חץ דוד, קלע חד נבנה למהירות. זה קורה באמצעות דחיפה רב-שלבית, אלגוריתמים חכמים ומערכת ייעוץ מתקדמת. הוא מותאם ליירוט טילים שמנווטים במהירות של מאך 5 ומעלה בגובה רב. בעידן ההיפרסוני, השבריריות נמדדת בשניות. עד 2026 הוא צפוי להיות מוכן לפעולה ולהציב את ישראל בין הראשונות בעולם עם הגנה רב-שכבתית נגד מערכות עתידניות.

מרכבה 5 ברק, הטנק החכם ביותר של ישראל

זה לא מה שחשבתם. הטנק החדש הוא לא רק כלי קרב עוצמתי. זאת מכונת לוחמה דיגיטלית מופעלת בינה מלאכותית שנבנתה על ידי משרד הביטחון בשיתוף אלביט מערכות. נעשה כאן שדרוג עצום בתפיסת המצב, מערכות אוטונומיות ושילוב חיישנים. בתוך הטנק קיים עוזר וירטואלי שמסייע לזהות מטרות, לתכנן דרכים אופטימליות ואפילו להצביע על מארבים פוטנציאליים מראש. עם מערכת מצלמות 360 מעלות, שליטה חכמה באש ומערכת Trophy להגנה אקטיבית, ברק יכול לזהות, להסיט ולהשמיד איומים לפני שהם מגיעים לטווח קרוב. הצריח דיגיטלי, המעקב חצי אוטונומי, והרשתות מאפשרות פעולה כחלק מכוח מחובר ומתנייד. מרכבה 5 אינו רק הטנק המתקדם בישראל, זה מרכז פיקוד מבוסס AI בעל חזון לימוד קרבי.

Sea breaker

טיל הדיוק הבא של ישראל נע כמו טורף. הוא חמקמק, חכם, יכול לפגוע ממרחק של 150 ק״מ באונייה נעה מבלי שייראה. הטיל מיוצר על ידי רפאל, עם טכנולוגיות חיישן אלקטרואופטיות, מעקב בזמן אמת מבוסס בינה מלאכותית ויכולת ניווט לפי טופוגרפיה – עוקף הגנות ומשחרר מכה ניצחת. הטיל טס נמוך, מתמודד עם תנאים מורכבים וללא GPS מזהה וננעל על מטרות חזותיות. יחד עם היכולת לשיגור מהים, מהיבשה ואפילו מצוללות ה‑Sea breaker, הטיל מעניק לישראל יתרון בתקיפה מוקדמת ללא סיכון לאנשי צוות או כלי שיט. זה לא רק טיל אלא צייד מבוסס רחפנים טכנולוגיים.

הרמס 650 (Spark Swarm) – ענן של מזל"טים מתאבדים

תארו לעצמכם עשרות מזל"טים צונחים ממגוון כיוונים – מהירים, שקטים, מתפוצצים. הרמס 650, ענן המזל"טים המתאבדים שמפותח על ידי אלביט מערכות. כל מזל"ט הוא נשא של ראשי קרב קטנים ומונחה AI. הם פועלים באופן עצמי, מתואמים, ומבצעים פגיעות ללא התערבות אנושית. המזל"טים משוגרים מהיבשה, מהים או מהאוויר ויכולים לשתק את הגנות האויב בשניות. במלחמה המודרנית, במקום לסכן מטוסי קרב, ישראל תוכל להשתמש בענני ציידים מונעי AI, לוחמה חכמה, זולה, וקטלנית.

פיתון 5 – הטיל האינטליגנטי ביותר של ישראל

פיתון – 5 הטיל החכם הבא של ישראל שמשנה את חוקי הלחימה האווירית. הוא מיוצר על ידי רפאל, דור חמישי של טיל המיועד לקרב אוויר ואזורי, והגנה נגד טילי אויב דרך מערכת 'Spider'. הטיל כולל חיישן אלקטרואופטי מונחה AI ויכול לפגוע אחרי השיגור מכל כיוון, אפילו מחוץ לטווח הראייה של המטוס. הטיל גם מזהה, עוקב ומסוגל להשמיד מטוס קרב, מזל"ט, או טיל שיורים עליו.

Sky Shield – המגן האלקטרוני של ישראל

תארו לעצמכם, לא רק טילים אלא מגן אלקטרוני הנתמך ב-AI שנלחם במידע. Sky Shield היא מערכת לוחמה אלקטרונית (Electronic Warfare) פורצת דרך מבית רפאל. המערכת משבשת הנחיות טילים ומטשטשת את מערכות ההגנה עוד לפני יירי. היא מותקנת על מטוסים, מטוסי תובלה ומזל"טים ויוצרת מגן דיגיטלי סביב כוחות ידידותיים.

Sky Shield משולבת בינה מלאכותית ומתאימה עצמה לעבודה עם F‑35. היא מגדירה עידן חדש של שליטה אלקטרונית.

אופק 16 – רשת הלוויינים המודיעינית של ישראל

בעידן מלחמה מודרני, ידע הוא כוח ו‑אופק 16 מספק אותו. לווין הריגול הצבאי שפותח על ידי התעשייה האווירית של ישראל סורק מטרות יום ולילה דרך עננים או הסוואה עם דיוק תת-מטרי. המערכת מנחה תקיפות מזל"טים, הגנה טילית ויחידות מיוחדות. זו לא רק תצפית, זו שליטה בשדה הקרב מהחלל. ובעולם שבו צי הלוויינים של ישראל, הכולל גם את עמוס, ארוס ו‑טכסאר, מחולל שינוי בלחימה בחלל. אופק 16 לא רק צופה אלא גם שולט בלחימה מהשמיים.

נשק הלייזר הישראלי כבר מוכן לפעולה

פורסם בתאריך יוני 28, 2023 ע"י זהמהזה

ישראל היא אחת המדינות המוגנות ביותר על פני כדור הארץ. צה"ל מניף מטריית הגנה אווירית רב-שכבתית הכוללת את כיפת ברזל, חץ 2, חץ 3 וקלע דוד. כולם יעילים ביותר, שילוב המערכות האלו מגן על ישראל ממגוון רחב של טילים, מרגמות, כטב"מים ואיומים אחרים. אבל קיים איום חדש בלתי ניתן לניהול, טילים היפר-סוניים מתמרנים הטסים במהירות של פי חמישה ממהירות הקול, מה שהופך אותם לזריזים ליירוט על ידי כל אחת ממערכות ההגנה האווירית הקיימות של ישראל. זאת בעיה לישראל מכיוון שלפי הדיווחים לאיראן יש טילים היפרסוניים.

שיתוף פעולה בין ארה"ב וישראל

ישראל תיכננה להשקיע 225 מיליון דולר להגנת מפני טילים היפרסוניים. עם המימון הזה ישראל פנתה לייצור הנשק המהיר לידו כלי נשק היפרסוניים נראים איטיים – הלייזר. במרחק של 10.800 קילומטרים משם, ארצות מתמודדת מול איומים היפרסוניים דומים מרוסיה ומסין. כתוצאה מכך ארצות הברית וישראל חברו יחד כדי ליצור את הלייזר החזק ביותר, כלי נשק שלא העולם ולא סרטי מדע בדיוני ראו אי פעם. אחרי שנים של עבודה הלייזרים כאן. לישראל ולארה"ב יש כעת נשק לייזר קרוב יותר מתמיד להיות מבצעי.

הנשק הישראלי כבר נבדק בסדרת ניסויי יירוט בנגב. הסרטון בוחן את נשקי הלייזר האלה ואיך הם נולדו לאחר עשורים של ניסיונות לפיתוח לייזר.

הכל התחיל עם סיבים אופטיים

אחרי עשרות שנים של עמל ומבוי סתום החלום של נשק לייזר מבצעי עומד להפוך למציאות. נראה שהכל התחיל בסיבים אופטיים. בשנות ה-90 התגלה שלייזר הנוצר בסיבים אופטיים יעיל מאוד בהמרת כוח חשמל לעוצמה אופטית. התברר שהוא יכול להתמקד, לספק עוצמה גבוהה ולצלות ולקדוח רכיבי מתכת מיקרואלקטרוניים. אבל זה היה דבר אחד לחתוך מתכת ממרחק של סנטימטרים ולפגוע בנשק מרגמה ממרחק שלושה קילומטרים. היה צורך להגדיל את הלייזר באופן מסיבי כדי שיוכל להגיע לרמה כזו של כוח נשק. אבל במשך שנים לא הייתה דרך חסכונית לעשות את זה עד שהגיעה לוקהיד מרטין. במקום לבנות לייזר יחיד בהספק גבוה, מה שדורש ציוד בגודל של מטוס, לוקהיד ריכזה זרם של לייזרים מרובים לתוך קרן אחת באיכות גבוהה. הדבר הזה ידוע כשילוב קרן ספקטרלית וזאת הייתה החדשנות ששינתה את הכל.

יעילות במינימום עלויות

פתאום נשק לייזר יכול להיות כל כוח שנדרש על ידי הוספת חוטי לייזר מבלי להוסיף ציוד כבד. זה איפשר לנשק הלייזר להיות נייד ומתאים לנשיאה מספינות, מטוסי קרב ומשאיות צבאיות. היום מערכות נשק לייזר יכולות להשתלב עם כלי נשק ומערכות לחימה מדור קודם, לעבוד בסינרגיה ולהבטיח יעילות קטלנית משופרת בפעולות מבצעיות. הישראלים והכוחות האמריקאים יוכלו כעת גם לבחור בין שימוש בנשק אנרגיה קינטית ונשק אנרגיה מכוון בהתאם לאיום העומד על הפרק. עבור מספר רב של איומים בעלות נמוכה, תגובה ע"י יירוט באמצעות טילים יקרה מדי, לכן ייפרס נשק הלייזר.

הנה דוגמה מהחיים האמיתיים: מערכת כיפת ברזל בישראל בעלות של 50 מיליון דולר. המערכת חמושה בטילי יירוט בשווי שמונים אלף דולר ומשמשת נגד רקטות זולות מעזה בשווי 1,000 דולר. אף כלכלה לא יכולה לשרוד עם תגובות לא פרופורציונליות. כאן מגיע לחילוץ נשק הלייזר החדש של ישראל הפוגע באותן מטרות בעלות של 3.5 דולר, מחיר של כוס קפה. הנשק החדש הזה נקרא "מגן אור" (המערכת שקראה בתחילת פיתוחה "קרן ברזל")

מגן אור

מגן אור היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר. המערכת יכול לרכוש באופן אוטונומי מטרות ולעקוב אחריהן ממרחק של יותר מ- 6.5 ק"מ, לייצב את קו הראייה שלה ולמקד לייזר באנרגיה הגבוהה ולא רק לקרוע חור דרך המטרה אלא גם דרך החלל והזמן.

ללא ספק מערכת מגן אור היא המיטב בחומת ההגנה של ישראל ומציגה סוג חדש של יכולות עליהן יכלו הקודמים לה רק לחלום – תחמושת ללא הגבלה.

רובים ומשגרי טילים, ככל שיהיו קטלניים, מוגבלים באופן משמעותי על ידי כדורים וטילים. כשהם אוזלים הם חסרי שיניים יותר מאשר חרב מימי הביניים. והם אכן נגמרים ומשאירים את המפעילים שלהם במצב קצת מעורער. עם מגן אור זה לא אותו דבר. כדי לגרום נזק הנשק לא מסתמך על קליעים אלא על האנרגיה שמגיעה עם לייזרים. עם מקור כוח אמין במצב המתנה מגן אור ממשיכה לירות ומבטלת לחלוטין את הצורך לטעינת ארטילריה צבאית מחדש ומציגה התחמשות מחודשת ללא הגבלה וירי יעיל במיוחד.

התקפה במהירות האור

לייזרים הם סוג של אנרגיית אור, למעשה המילה לייזר היא ראשי תיבות של "הגברת אור על ידי פליטת מעוררת של קרינה". 150 קילוואט הלייזרים משני רובי לייזר נפרדים ינועו למטרות במהירות של קרוב ל- 300,000 ק"מ לשנייה, מהירות האור, הדבר המהיר ביותר ביקום.

על קולי או היפרסוני זה לא משנה, מזל"ט, טיל או מטוס קרב אין סיכוי להתחרות בנשק הזה. זה נותן ללמערכות מגן אור כמעט 100% הצלחה. בנוסף לכך,קרן הלייזר מגיעה אל היעד כמעט מיידית, זה מבטל את הצורך לחשב יירוט כפי שטילי יירוט חייבים לעשות כל זה מפשט את תהליך המודיען נגד איומים באופן משמעותי.

מגן אור הינו נשק אינטליגנטי שעושה את עיקר עבודתו בלי התערבות אנושית. בני אדם לעולם לא יוכלו לעמוד כנגד איומים הנעים במהירות הקול. את זה מגן אור עושה תוך הפעלה אוטומטית של זיהוי, מעקב ויירוט איומים.

ישראל מתכננת להציב יחידות מסודרות של מערכות מגן אור במטרה למנוע מאיומים לחצות את גבולותיה. זה יבטיח שינה רגועה לתושבי ישראל ולצבא יהיו פחות פעולות הגנה ישירות.

ארה"ב גילתה עניין רציני במערכת מגן אור

מגן אור תאפשר לבעלות בריתה של ישראל לפרוס את הנשק במהירות לאינטגרציה מיידית בכל מקום שיידרש. לוקהיד מרטין עם 40 שנות ניסיון עם נשק אנרגיה מכוונת שיתפה פעולה עם רפאל. הגרסה המשותפת תעבוד עם ההרכב המרשים ממילא של מערך כלי נשק הלייזר האמריקאי. ארה"ב מוציאה בסביבות מיליארד דולר בשנה לפיתוח מכוון של נשק אנרגיה מכוון. חיל האוויר האמריקני, הצי והצבא כולו עובדים על פיתוח כלי נשק כאלה. בשיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין וקבלנים אחרים כולם מתקדמים בפיתוח.

IFPC-HEL

הצבא הוא זה שיעזור להפעיל את המקבילה האמריקאית של מגן אור. בנוסף לנשק החדש הצבא דוחף ל-2 נשקי לייזר אחרים, שניהם מהפכניים בפני עצמם. הראשון הוא IFPC-HEL (ראשי התיבות של indirect fire Precision capabilities יכולות דיוק אש עקיפה) הוא נשק לייזר של 300 קילוואט שתוכנן לנטרל איומים כבדים כמו טילי שיוט. זאת תוצאה של פרויקט של שלוש שנים לפיתוח טכנולוגיות שיגנו על אתרים קבועים וקבועים למחצה.

ה- IFPC-HEL היא מערכת שלמה ניידת עם בקרת קרן וניהול רכיבים תרמי. בשנת 2022 לוקהיד מרטין סיפקה למשרד ההגנה לייזר של 300 קילוואט. זהו הלייזר החזק שלוקהיד מרטין ייצרה עד היום והוא להיות משולב עם ה-IFPC-HEL.

d e m shorad

הנשק השני, ה- d e m shorad (short-range air defense laser weapon, נשק לייזר להגנה אווירית קצרת טווח). זהו נשק יותר יום-יומי שיורה יריות לייזר של 60 קילוואט לניטרול מל"טים ומטרות בגודל דומה ממרחק של 8 קילומטרים. ה- d e m shorad פועל על ידי סינוור חיישנים וגורם לכשל אווירודינמי, השבתת מנועי המטרה, השבתת אספקת הדלק או פיצוץ מטען הנפץ בטרם עת.

תכונה מעניינת של ה- d e m shorad היא רמת המודיעין שלו. מול מטרות מרובות המערכת תקבע באופן אוטונומי איזו מהן להשמיד קודם לפי מידת האיום והדחיפות.

לקח לצבא ולטכנולוגיות הליבה פחות משנתיים לפתח את ה- d e m shorad. לאחר השלמתו הנשק יורכב על כלי רכב משוריינים של חיל הרגלים.

איום הטילים ההיפרסוניים הוא כעת המציאות. ארה"ב וישראל התחייבו לפיתוח נשק שימנע טילים היפרסוניים ויעשה את זה בקלילות שומטת לסתות.