מבצע עם כלביא

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך מבצע עם כלביא.

איך תעבוד כיפת זהב?

איך תעבוד כיפת זהב?

איך תעבוד כיפת זהב? תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Real Engineering המעלה סרטונים עם תשובות מעניינות לשאלות פשוטות. הסרטון הפעם – במאי 2025 הנשיא טראמפ הודיע ​​על פיתוח וייצור של "הכיפה המוזהבת", מערכת ההגנה האווירית האקטיבית. כיצד תתמודד המערכת עם איום הטילים הבליסטיים, כלי נשק היפרסוניים וטילי שיוט?

נותן החסות של הסרטון הוא Onshape. קבלו 6 חודשים של Onshape Professional בחינם דרך הקישור הזה

מה הופך את מערכת ההגנה מפני טילים לכל כך עוצמתית?

איך נראית מערכת הגנה מפני טילים? במאי 2025 קיבלנו מבט ממקור ראשון. זה קרה במהלך עימות בינלאומי גדול, כשישראל תקפה את איראן במפתיע וגרמה למתקפת תגמול. מערכת זו נקראת לעיתים קרובות "כיפת ברזל". אבל בפועל מדובר בשכבת ההגנה הנמוכה והזולה ביותר במערכת ההגנה הכוללת.

המערכת מורכבת מ-10 סוללות. כל אחת מהן עולה כ-100 מיליון דולר וכל טיל שמופעל על-ידה עולה כ-40 אלף דולר. זה עדיין נחשב זול בהשוואה למיירטי הפטריוט בארה״ב, שעלותו של כל אחד מהם מגיעה ל-4 מיליון דולר.

ארצות הברית החלה לתכנן לאחרונה מהלך לשיווק המערכת והחלה למתג אותה בשם חדש: "כיפת \זהב".

הבעיה

רקטת קסאם. הרקטה הנפוצה ביותר שמשוגרת מעזה היא רקטה קטנה הפועלת על סוכר ודשן אשלגן חנקתי. הרקטה עולה 800 דולר ופותחה על-ידי אנשים עניים בין חומות עזה. היא נועדה לטוס ללא הנחיה לטווח של 16 קילומטר בלבד. טיל היפרסוני לעומת זאת יכול להמריא מכל מקום בעולם, להגיע לקצה החלל, להנחות את עצמו בחזרה אל תוך האטמוספירה, לתמרן ולהתחמק ממיירטים בדיוק מדהים ולפגוע במטרה שנמצאת מעבר לים.

עד כמה "כיפת זהב" תוכל להגן על ארה"ב?

העלות הגבוהה של מערכת כיפת ברזל מתגמדת לעומת עלות מערכת שתצטרך להתמודד מול איומים גדולים ומתקדמים יותר. והצורך במערכת כזו קשה להצדקה, בהתחשב בכך שארצות הברית מעולם לא נדרשה להגן על שטחה מפני מתקפת טילים.

אז מהי מערכת "כיפת זהב"? איך היא תפעל? ועד כמה היא באמת יכולה להגן על מדינה עצומה כמו ארצות הברית?

איך זה עובד

מערכת "כיפת זהב" צפויה להתמודד עם מגוון רחב של איומים מתקדמים, כולל טילים בליסטיים, כלים היפרסוניים דואים וטילי שיוט. עלות הפרויקט צפויה לנוע בין 161 מיליארד דולר ל-542 מיליארד דולר לאורך תקופה של 20 שנה. זה שווה ערך ל-6 עד 27 שנות תקציב הפעולה של נאס"א כולה.

אז איך פועלות מערכות כאלו?

כיפת ברזל נועדה ליירט רקטות וארטילריה. בלב המערכת מכ"ם עצמאי שמסוגל לזהות ולעקוב אחר מגוון רחב של איומים. כשאיום מזוהה, המכ"ם שולח את המידע ליחידת ניהול ובקרה שמחשבת במהירות את מסלול המעוף של הטיל. אם המערכת מזהה שהוא פונה לעבר אזור מאוכלס היא מגיבה עם טיל יירוט מסוג 'תמיר'. ה- 'תמיר' מנחה את עצמו לעבר המטרה באמצעות מידע מהמכ"ם הקרקעי וחיישנים אופטיים משלו.

מערכת רב-שכבתית

נהוג לקרוא לכל מערכת ההגנה "כיפת ברזל", אבל למעשה מדובר רק בשכבת ההגנה האחרונה במערכת רב-שכבתית. כיפת ברזל מכסה רק את השכבה הנמוכה ביותר של הגובה. "קלע דוד" מטפלת באיומים בטווח בינוני, ומערכת "חץ" מתמודדת עם טילים בליסטיים בגובה רב ובטווח ארוך.

מערכת החץ

מערכת החץ נמצאת כעת תחת עומס כבד, כשאיראן מגיבה לתקיפות של ישראל עם טילים מסוימים שחודרים את ההגנה כשמערכת היירוט מוצפת. כשמלאי הטילים המיירטים מידלדל, המצב עלול להחמיר. לפי הדיווחים, ישראל מוציאה כ-285 מיליון דולר ביום כדי להחזיק את המערכת בפעולה, כאשר כל טיל מיירט של מערכת החץ עולה כ-3 מיליון דולר.

ה-'פאתח'

אחד מהטילים החדשים של איראן הוא הפאתח. הם מגדירים אותו כטיל בליסטי היפרסוני אבל מדובר בהגזמה מסוימת. טילים "היפרסונים" הן רקטות מתמרנות שטסות נמוך באטמוספירה ויכולות לשנות כיוון תוך כדי טיסה. הפאתח, לעומת זאת, נע במסלול קשת גבוהה כמו טיל בליסטי רגיל. הוא אמנם מגיע למהירות היפרסונית בעת הכניסה החוזרת לאטמוספירה אבל כך גם רוב הטילים הבליסטיים האחרים.

הפאתח יכול לתמרן מעט, אבל הוא לא ברמה של כלי טיס דואה היפרסוני. האתגר האמיתי נובע מהכמות. האסטרטגיה של איראן היא להמם את מערכות ההגנה באמצעות שיגור של 100 עד 400 טילים בבת אחת, יחד עם גלים של רחפנים זולים שמבלבלים את המכ"מים.

האתגרים של ארה"ב

כיפת ברזל מגנה על מדינה קטנה שבה הערים קרובות זו לזו. סוגי הטילים וההתקפות שיכולים להיות משוגרים נגד ארצות הברית מורכבים יותר ממה שמשוגרים לעבר ישראל. במקרה של מלחמה, ארצות הברית תצטרך להגן מפני טילים בליסטיים לטווח ארוך, איומים בין-יבשתיים ובאופן גובר גם כלי נשק היפרסוניים. הצו הנשיאותי האמריקאי מציג תכנית שאפתנית. היא לא מסתפקת בבניית חומת הגנה אחת אלא שואפת ליצור שכבות רבות של הגנה על שטחה של ארצות הברית היבשתית. כל שכבה נועדה להתמודד עם סוגי איומים שונים, כאשר כולן עובדות יחד כדי לעצור מתקפות מכל כיוון.

חלק מהתכנית מתמקד בשדרוג מערכות ההגנה הקיימות ושילובן לאסטרטגיה אחת מאוחדת. חלקים אחרים מציעים רעיונות נועזים ושנויים במחלוקת שעשויים לשנות את הגישה האמריקאית להגנה מפני טילים בעשורים הקרובים.

השלב האחרון: יירוט

הם מייצרים תמונה תרמית בשחור-לבן, שמאפשרת לטיל להינעל על המטרה. כל השלבים האלו יכולים להיות ארוזים בצורה יעילה בתוך מערכת אחת כמו מערכת Aegis המותקנת על משחתות וסיירות של הצי האמריקאי. הגרסה הקרקעית של Aegis היא מערכת THAAD. כל המערכות האלה משתפות מידע ויוצרות מפה תלת־ממדית דיגיטלית של שדה הקרב על פני כל כדור הארץ. הן משלבות נתונים מכל חיישן אפשרי, בין אם מדובר בלוויינים, מטוסים או מכ"מים. הנתונים הללו יכולים אפילו להיות מוזנים אל תוך קסדת המציאות הרבודה של מטוס F-35 כך שהטייסים יכולים לראות דברים שאף טייס אחר לא יכול לראות.

הגנה מפני איומים על ערכים אסטרטגיים

למעשה, לארצות הברית כבר יש מערכת הגנה די חזקה מפני טילים. אבל הצו הנשיאותי למערכת "כיפת זהב" שואף להרחיב משמעותית את כיסוי המערכת הזו. הוא כולל שורה אחת שמעוררת יותר שאלות מתשובות:

הצו קובע כי "כיפת זהב" צריכה להגן מפני איומים על ערכים אסטרטגיים (countervalue threats). איום כזה מתייחס למתקפה על מטרות בעלות חשיבות אזרחית, כלכלית או תרבותית כמו ערים, מרכזים תעשייתיים או תשתיות. המטרה אינה לנטרל כוחות צבאיים ישירות, אלא לגרום לנזק פסיכולוגי, כלכלי או אנושי מקסימלי.

שינוי בפרדיגמה

זה מסמן שינוי בסדרי העדיפויות. ממיקוד בהגנה על נכסים צבאיים, להגנה ישירה. על אזרחים. במקום להגן על כל שטח המדינה, התוכנית מוסיפה שכבת הגנה נוספת סביב ערים מרכזיות.

המשמעות – הממשלה תצטרך לקבוע סדרי עדיפויות  

אילו ערים יוגנו? לפי איזה קריטריונים יוחלט אם יש צורך בהגנה נוספת? האם לפי גודל האוכלוסייה? ואם כן, מהו הסף? מיליון תושבים? אולי פחות? ייתכן שלא תשמעו על כך, אבל יום אחד תופיע פתאום מערכת הגנה מפני טילים בעיר הסמוכה לכם. הגישה הזו דומה לכיפת ברזל שנועדה להגן על אזורים מסוימים בשלבים האחרונים של מתקפה נכנסת.

מערכת THAAD

מערכת THAAD מטפלת באיומים בגובה רב ובטווחים ארוכים אבל אינה יעילה מול טילים שטסים בגובה נמוך, רחפנים או טילי שיוט. כאן נכנסת לתמונה מערכת פטריוט המכסה את השכבה הנמוכה יותר ומספקת "מגן אחרון" למטרות בסיכון גבוה.

מערכת פטריוט

כמו THAAD ו- Aegis, גם הפטריוט משתמשת במכ"ם מסוג Phased-array. מה שמייחד אותה זו היכולת להשתמש במספר סוגים של טילים מיירטים:

PAC-3 – פוגע ישירות במטרה ומשמיד אותה באמצעות אנרגיה קינטית.
PAC-2 – מתפוצץ סמוך למטרה ויוצר ענן של רסיסים מהירים להשמדתה.

באוקראינה, מערכות פטריוט מילאו תפקיד מרכזי ביירוט טילים בליסטיים וטילי שיוט והוסיפו שכבה קריטית למערך ההגנה האווירי של המדינה. אבל הפעלת המערכות הללו יקרה וכיסוי השטח שלהן מוגבל. כל טיל PAC-3 עולה כמעט 4 מיליון דולר ולכן כל שיגור צריך להישקל בכובד ראש.

שילוב ה- F-35

אמנם כל המערכות הללו ניידות טכנית אבל הן אינן ניידות במהירות. כאן נכנס לתמונה ה-F-35 שסוגר את הפער. מדובר ביותר ממטוס קרב. הוא מהווה נקודת קשר ניידת במיוחד במפת הקרב הדיגיטלית. הוא יכול לבצע את כל שלבי התהליך בעצמו. עם המכ"ם המתקדם שלו, ה-F-35 יכול לזהות שיגורי טילים בדרכים שמערכות נייחות אינן מסוגלות להן. הוא מסוגל לזהות את חתימת החום של מנוע טיל, או את עקבות המכ"ם של טיל שיוט בגובה נמוך. כיוון שהוא מסוגל לטוס קרוב ואף להיכנס למרחב האווירי של האויב הוא מסוגל לאתר ולעקוב אחרי האיומים הללו מוקדם יותר מכל מערכת קרקעית.

אבל ה-F-35 לא רק 'רואה' את האיום, הוא גם משתף את המידע. במסגרת "כיפת זהב" המטוס הופך למרכז פיקוד מעופף המעביר נתוני מעקב חיים למערכות אחרות דרך קישורי נתונים מוצפנים. ואם צריך, הוא גם יכול לירות. הוא מצויד בטילי אוויר-אוויר ומסוגל ליירט טילים בזמן טיסתם.

שדרוגים עתידיים

שדרוגים עתידיים עשויים לכלול לייזרים עתירי אנרגיה שיאפשרו להתמודד עם איומים, מבלי להסתמך על טילים מיירטים מסורתיים. זה אומר תגובה מהירה וגמישה מול רחפנים, טילי שיוט או איומים מהירים אחרים.

כיסוי יירוט גלובלי

כל הטכנולוגיות האלה כבר קיימות. אבל המקום שבו "כיפת זהב" הופכת שנויה במחלוקת הוא בדרישה הצפויה להצבת טכנולוגיות חדשות בחלל. למערכות הקיימות יש חולשה אחת גדולה: כולן פועלות רק אחרי שלב ההאצה (boost phase) של הטיל. ולכן, שורה אחת בצו הנשיאותי בולטת במיוחד: "הפיתוח והפריסה של יכולות ליירט טילים לפני שיגורם ובשלב ההאצה."

כיסוי יירוט עולמי

כדי לעשות זאת נדרש כיסוי יירוט עולמי. זה אומר שארה"ב תצטרך לחצות קו אדום – הצבת נשק בחלל. הדרך היחידה להבטיח יירוט מוצלח של טיל בשלב ההאצה בכל מקום בעולם היא להציב קבוצת לוויינים עם מיירטים במסלול לווייני נמוך (LEO) שיהיו מוכנים להגיב מיידית לכל שיגור. זוהי הדרך היחידה שמספקת מהירות וגם כיסוי מספיק כדי לעצור טיל ברגע הכי פגיע שלו.

לא רעיון חדש   

רייגן רצה לעשות זאת בזמן המלחמה הקרה והציג פרויקטים שלא הושקו מעולם כמו "מקלות מאלוהים (rods from god) ו- "אבנים מבריקות" (brilliant pebbles). אלא שהיום העלות לשיגור ק"ג לחלל הצטמצמה משמעותית. ובכל זאת, זהו אחד החלקים הכי לא ברורים בתוכנית. לא ידוע איזה סוג מיירטים יוצבו בחלל, איך הם יתפקדו, עד כמה יוכלו לפגוע בטילים בשלב ההאצה ואולי הכי חשוב – איך העולם יגיב להצבת נשק בחלל. כדי לספק כיסוי עולמי, קבוצת הלוויינים תצטרך להיות עצומה. ההערכות נעות בין 1,300 ל-2,000 לוויינים במסלול לווייני נמוך.

מה שנחשב לבלתי אפשרי בשנות ה-80 היום כבר קיים

ל- Starlink כבר יש מעל 7,000 לוויינים במסלול. אבל לוויין מיירט יהיה מורכב ויקר בהרבה מלוויין תקשורת רגיל. לגבי מנגנון הפעולה, זה עדיין לא ברור. אבל ניתן להסתכל על העבר כדי לשער איך זה ייראה בעתיד. למשל, "אבנים מבריקות" (Brilliant Pebbles) היה רעיון מ-1980 שכלל יחידת תקיפה קינטית מוקפת במכלי דלק וחמצן שידחפו אותה לעבר המטרה ואז יתנתקו. במסלול, המיירט היה נמצא בתוך מגן שנקרא "אפוד הצלה" שכלל פאנלים סולאריים, מערכת מעקב כוכבים, ומערכת תקשורת לייזר. הפרויקט בוטל בזמן כהונתו של קלינטון בגלל מחסור בתקציב.

שורה תחתונה

הצבת טילי אוויר־אוויר בחלל לא תתקבל טוב בקהילה הבינלאומית. במיוחד כי אין ערובה שארה"ב לא תשתמש בהם למטרות התקפיות. אולי יש דרך פחות קיצונית להשיג את אותה מטרה – לייזרים.

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור צבא וביטחון

לסרטונים נוספים עם תרגום תוכן לעברית או כתוביות בעברית בנושא 'איך זה עובד' לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

מדוע הבורסה בתל אביב מזנקת ב-100%

בעיצומה של המלחמה שוק המניות הישראלי מזנק

בעיצומה של המלחמה מדוע הבורסה בתל אביב מזנקת ב-100%. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © VisualEconomik EN, הערוץ שמסביר לכם את הסיפורים המרתקים ביותר של הכלכלה!

השווקים בישראל זינקו בעיצומה של המלחמה. בורסת תל אביב עלתה ביותר מ-100% במהלך הסכסוך. כן, שמעתם נכון: +100% בזמן נפילת טילים.

בעוד שאנליסטים ניבאו כאוס, השווקים החליטו אחרת. מאז 7 באוקטובר 2023, בורסת תל אביב אף עלתה על מדד S&P 500, והפכה, למעשה, לשוק הרווחי ביותר על פני כדור הארץ. איך זה אפשרי?

אהודה ומגונה במידה שווה, ישראל מייצרת כמות גדולה של מחלוקת. מה שקורה עכשיו בעזה הוא דוגמה טובה לכך. עבור חלק, המלחמה נגד חמאס מוצדקת לחלוטין. עבור אחרים, לעומת זאת, ממשלת נתניהו הרחיקה לכת ואסון הומניטרי מתרחש. כנראה ששני הדברים נכונים, אבל העובדה היא שתמיד כשאנחנו מדברים על ישראל, אנחנו עושים זאת כדי להתייחס למבצעים הצבאיים שלה, לפעולה מדהימה של המוסד, או למדיניות החוץ שלה.

נס כלכלי ופיננסי אמיתי

יש צד הרבה פחות מוכר של הסיפור. בעשורים האחרונים, ישראל נהייתה נס כלכלי ופיננסי אמיתי. זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לבחון בסרטון הזה. כי המקרה של ישראל הוא כל כך פרדוקסלי, שבעוד טילים נפלו על תל אביב, הבורסה המקומית המריאה כמו רקטה.

בעיצומה של מלחמה עם איראן, בעוד העולם ציפה לכאוס, בהלה ובריחת הון, ישראל חוותה את אחד הרגעים הפיננסיים הטובים ביותר בהיסטוריה המודרנית שלה. לכן היום, בסרטון הזה, אנו הולכים לצלול לתוך הנס הכלכלי והפיננסי המפתיע של ישראל. זהו הצד השני, הצד הפחות מוכר של מה שהיא כנראה המדינה השנויה ביותר במחלוקת בעולם כרגע. בואו נתחיל.

תל אביב מנפצת את ה- S&P 500

פלוס 100% מאז 7 באוקטובר. תל אביב מנפצת את ה- S&P 500  בעיצומה של מלחמה. השווקים דיברו, ישראל לא רק מנצחת בשדה הקרב, היא גם כובשת את המערכה החשובה ביותר לעתיד, המלחמה הכלכלית והפיננסית. שמעתם נכון. בעיצומה של מלחמה, כשיהיה הגיוני לראות נתונים אדומים, מיתון ובריחת הון, מתברר שישראל חווה את אחד הרגעים הפיננסיים הטובים ביותר מזה עשורים. כמעט אחד הרגעים הפיננסיים הטובים ביותר בכל ההיסטוריה שלה.

מבצע עם כלביא

רוצים דוגמה? ובכן, בואו נחזור ליוני האחרון. אני בטוח שכולכם זוכרים מה קרה. פתאום, ללא אזהרה ובאופן חד-צדדי לחלוטין, ישראל השיקה אחד המבצעים הצבאיים השאפתניים ביותר בכל ההיסטוריה שלה. מבצע צבאי בקנה מידה גדול נגד משטר האייתולות, ובאופן ספציפי נגד תשתית הקשורה לתוכנית הגרעין של איראן. קנה המידה של המבצעים היה אכזרי. קחו בחשבון שכ- 200 מטוסי חיל האוויר הישראלי השתתפו רק במתקפה הראשונה, פריסה גדולה בטירוף. סביר להניח שמעט מדינות באירופה היו מסוגלות להרכיב משהו דומה, אם בכלל. אני לא יודע, אולי בריטניה או צרפת. זה בהחלט לא יהיה קל,

זו הייתה רק ההתחלה

במשך 12 ימים רצופים, בוקר, צהריים וערב, ישראל תקפה מטרות על אדמת איראן. ברור שהאייתולות הגיבו, אבל הם עשו זאת עם הרבה פחות כוח ממה שרבים ציפו. למרות זאת, ראינו טילים נופלים על תל אביב. אני בטוח שכולכם זוכרים את התמונות האלה בצורה מושלמת. למעשה, ב  Visual Politic -סיקרנו את הימים האלה באופן אינטנסיבי.

כנגד כל הציפיות

ובכן, העובדה היא שעם מלחמה מתמשכת, סיכון להסלמה ומטחי טילים ששוגרו נגד המדינה, הדבר ההגיוני יהיה לצפות לפחות לאיזושהי בהלה, נכון? כי אם יש משהו שאנחנו יודעים על השווקים, זה שהם אמיצים כמו חתול מול שואב אבק. הם בורחים בסימן הקטן ביותר של צרה. ובכל זאת, האם אתם יודעים מה קרה בישראל? בדיוק ההפך.

השוק הרווחי בעולם במהלך במהלך התקיפה באיראן

בשווקים הפיננסיים הישראליים, במקום בהלה, הייתה כמעט אופוריה. לפי נתונים שנאספו על ידי בלומברג, במהלך 12 הימים האלה, המטבע, הבורסה ואפילו מחיר אגרות החוב של החוב הישראלי זינקו. השקל, למשל, התחזק ב-7%. מחיר אגרות החוב התאושש, מה שאומר שעלות ההלוואות ירדה. באופן ספציפי, השוק חווה את הירידה הגדולה ביותר שלו מאז 2011. והבורסה בתל אביב, ובכן, היא הייתה ברמה אחרת. בדולרים, היא עלתה לא פחות מ-14% ב-12 יום. מספיק כדי להפוך לשוק הרווחי ביותר בעולם במהלך הימים האלה. כן, זה נכון. מקום ראשון בעולם בעיצומה של מלחמה. במילים אחרות, בעוד ישראל הפציצה ללא הרףנקודת מפנה.  מטרות באיראן, השווקים נתנו פסק דין מכריע. הניצחון של המדינה העברית יהיה כל כך מהדהד שהוא יסמן נקודת מפנה. כי נוסף על כך, המבצע האיראני לא היה מבצע מבודד, אלא הגיע לאחר הניצחון על חיזבאללה, נפילת אל-אסד והמלחמה נגד חמאס בעזה. ולכן התגובה הזו מהשווקים הפיננסיים לא הייתה גם התפרצות פתאומית. ממש לא. מאז שנתניהו השיק את המתקפה הכוללת שלו נגד כמעט כל אויבי ישראל לאחר ה-7 באוקטובר 2023 הגורלי, השווקים הפיננסיים של המדינה עשו בדיוק את ההפך ממה שציפו. הם זינקו.

השווקים מהמרים על עידן חדש לישראל

זו לא סוגיה פוליטית. וגם אין לזה שום קשר לחששות הלגיטימיים שיש לנו לגבי מה שקורה בעזה. אלה עובדות. עובדות שהן חיוניות לחלוטין להבנת עתידה של ישראל ותוכניותיו של נתניהו. העובדה היא שמאז 7 באוקטובר 2023, הבורסה בתל אביב הפכה כמעט לבורסה המצליחה ביותר בעולם. בדולרים, התשואה שלה היא בסביבות 100%, כפול מזו של ה-S&P 500 . וזה למרות העובדה שלאחר מתקפת חמאס, הבורסה הישראלית צנחה. אבל מאז, ובכן, אתם יכולים לראות בעצמכם. אני מתערב שלא ציפיתם לזה, נכון? נראה שמשקיעים מקומיים וזרים כאחד מהמרים בבירור על אותו רעיון: שהמתקפה הכוללת של ישראל מנקה אחת ולתמיד את האיומים שריחפו מעל המדינה במשך עשורים. התוצאה: פחות סיכון גיאופוליטי, יותר ביטחון, ולכן הערכה גבוהה הרבה יותר של כל הנכסים הישראליים. במילים אחרות, השווקים מהמרים על עידן חדש לישראל, עידן של יציבות רבה יותר, הצלחה גדולה יותר ושגשוג רב יותר. ובין אם זה נכון או לא, דבר אחד הוא בלתי ניתן לערעור.

המשקיעים לא הושפעו מהגרעון התקציבי והשווקים זינקו

התגובה הזו מהשווקים הפיננסיים הייתה לא אחרת מאשר דלק עבור נתניהו, מנהיג שרחוק מלהאט, הלך על יעדים שאפתניים יותר ויותר. בקיצור, במקום להעניש אותו בכל פעם שהוא העלה את ההימור, השווקים תגמלו אותו במטבע חזק יותר, בשמחה רבה יותר בבורסה ואפילו בעלות נמוכה יותר של החוב הציבורי, שלמען האמת, זה פרדוקסלי. כי המציאות התקציבית היא בדיוק ההפך, חור ענק בחשבונות הציבוריים. רק בשנת 2024, המתקפה הצבאית הותירה גירעון של קרוב ל-7% מהתמ"ג. זה גרם גם ל-Standard & Poor's וגם ל-Moody's  להוריד את דירוג האשראי של המדינה, כי באופן טבעי גירעון כה גדול מוביל לסיפורים חדשים כמו זה. החוב הלאומי של ישראל גדל ב-17.9% בשנת 2024.

עם זאת, כפי שראיתם, המשקיעים היו אדישים לחלוטין לכל זה. בשנתיים האחרונות, השווקים הפיננסיים הישראליים זינקו.

איך זה קרה?

השאלה ההגיונית היא למה? מה לעזאזל קרה כדי לשחרר פתאום רמה כזו של אופוריה? האם לא אמור לקרות ההפך כשמדינה נמצאת במלחמה? האם פחד לא מוריד את השווקים? ובכן, התשובה טמונה בטבעה של הכלכלה הישראלית. זו כלכלה מיוחדת, ייחודית, ומעל לכל, כזו שמסומנת על ידי הנס הכלכלי האמיתי שהמדינה הזו חוותה בעשורים האחרונים. ולא, אני לא מגזים. בעוד שבשנת 1980, התמ"ג לנפש של ישראל היה בערך חצי מזה של גרמניה, בימים אלה, לפי הבנק העולמי, הם כבר בשוויון. אנחנו מדברים על מדינה שהיא עשירה פי 11 משכנתה, מצרים. לישראל  יש יותר יוניקורנים מכל שאר מדינות המזרח התיכון יחד והיא זכתה ביותר פרסי נובל, אפילו מסין.

סיפור הצלחה ברור

מבחינה כלכלית, העשורים האחרונים של ישראל הם סיפור הצלחה ברור. התמ"ג למשל של 550 מיליארד דולר נמצא כעת בין 30 הגדולים בעולם. והאמת, אנחנו רק צריכים להסתכל על מה שקרה לשכר.

מה מסביר גל כזה של שגשוג?

מדוע נראה שהמדינה הזו חסינה מפני סכסוכים? האם היא באמת חסינה? ובכן, שימו לב היטב למה שבא בהמשך כי זהו אולי אחד ההיבטים הפחות מוכרים של ישראל בעולם ובמקביל משהו שהפך את הבורסה בתל אביב לאחת הרווחיות ביותר בעולם עד כה במאה ה-21.

כלכלה חסינת מלחמה

קודם כל, חשוב להבין שישראל לא תמיד הייתה סיפור ההצלחה שאנו מכירים היום. למעשה, רבים ממייסדיה היו סוציאליסטים מושבעים. ולכן מה שהם עשו היה בעצם ליישם מדינה עם מערכת ציבורית ענקית. מיסים גבוהים, רגולציה נרחבת, הרבה חברות בבעלות המדינה, ומרכזי ייצור קולקטיביים רבים. במידה מסוימת, אפשר כמעט לומר שבימיה הראשונים, ישראל הייתה דומה יותר לברית המועצות מאשר לארצות הברית. התוצאה: משברים כלכליים ופיננסיים היו קבועים. עם חשבונות ממשלה מרוסקים, הישראלים ביצעו תפנית חדה לעבר קפיטליזם מסורתי. חברות רבות הופרטו, מיסים הותאמו ונהיה הרבה יותר קל להקים עסקים ולסחור בחופשיות עם שאר העולם. התוצאה: מאז תחילת המאה ה-21, ישראל עשתה את ההפך מרוב המדינות המפותחות האחרות. במקום להעלות מיסים ולהגדיל את ההוצאות הממשלתיות, היא עשתה בדיוק ההפך. היא הפחיתה את ההוצאות מ-50% ל-40% מהתמ"ג, סיפקה תמריצים רבים למגזר היצרני וקיצצה מיסים, ממשלות ישראל לקחו את נושא החוב ברצינות רבה והצליחו להפחית אותו ביותר מ-20 נקודות מהתמ"ג.

הצלחת ההימור על ההיי-טק

מעל לכל, ישראל החליטה לשים את כל הביצים בסל הפיתוח הטכנולוגי, וזו הייתה הצלחה ענקית. בימים האלה, היא מקצה יותר מ-6% מהתמ"ג שלה למחקר ופיתוח. זה יותר מכפול מהממוצע העולמי. האמת היא שאף מדינה אחרת לא מתקרבת. בפועל, ישראל מתפקדת כמרכז טכנולוגי ענק, בית למגוון חברות מקומיות ורב-לאומיות. למעשה, כמעט מחצית מהוצאות המחקר והפיתוח האלה מבוצעות על ידי תאגידים זרים, שלמרות כל המהומה הגיאופוליטית, פתחו עשרות או ליתר דיוק, מאות מרכזי חדשנות על אדמת ישראל. וכן, כפי שאולי ניחשתם, לתעשייה הצבאית יש כאן תפקיד משמעותי יותר. אבל בואו לא נטעה. הצלחתה של ישראל אינה יכולה להיות מוסברת רק על ידי הטנקים או המל"טים שהיא מסוגלת לייצר. ישנן עוד כמה נקודות מפתח.

תעשיית הטכנולוגיה

נקודת המפתח הראשונה, תעשיית הטכנולוגיה, היא ללא ספק הפעילות הכלכלית המשמעותית ביותר במדינה. לא מסחר, בנייה או תעשייה מסורתית יכולים להתחרות בתרומה העצומה שלה לכלכלה הלאומית. אנחנו מדברים על כך שבשנת 2022, המגזר הזה כבר ייצג יותר מ-18% מהתמ"ג. והדבר הטוב ביותר הוא שהוא ממשיך לצמוח. הנתון הזה יעלה בקרוב על 20%. וכדי לתת לכם מושג, הנתון הזה בארצות הברית, ביתו של עמק הסיליקון, גוגל, אפל וענקיות הטכנולוגיה הגדולות, הוא קצת יותר מ-9%. לא רק זאת, לישראל יש יותר סטארט-אפים לנפש מאשר בכל מקום אחר בעולם. לדוגמה, עם 73 סטארט-אפים, יש לה כבר את המערכת האקולוגית השלישית בגודלה של בינה מלאכותית בכדור הארץ, אחרי ארצות הברית וסין. ואגב, ישראל גם מדורגת במקום השלישי בעולם מבחינת המדינות עם הכי הרבה חברות הרשומות בנאסד"ק. וכל זה, זכרו, עם אוכלוסייה של קצת יותר מ-9 מיליון איש. זה מטורף.

שיעורי אבטלה נמוכים

למרות שטכנולוגיה אינה בדרך כלל תעשייה עתירת עבודה, בישראל היא כבר מעסיקה ישירות יותר מחצי מיליון איש, המהווים 14% מכלל המשרות במדינה. זה מסביר במידה רבה את שיעורי האבטלה הנמוכים. כי כאן האבטלה היא קצת יותר מ-3%. במילים אחרות, יש כאן בעצם תעסוקה מלאה. ושימו לב לעובדה הזו. בעשור האחרון בלבד, משרות הטכנולוגיה גדלו ביותר מ-80%. אבל זה לא רק שיש יותר משרות. הן גם מתוגמלות הרבה יותר טוב. כיום, השכר הממוצע במגזר הטכנולוגיה עולה על 6,500 יורו לחודש לעובד. כן, זה נכון, 6,500 יורו. זה בערך 7,600 דולר. זאת לא בדיחה.

סחר החוץ

נקודת המפתח השלישית היא  סחר החוץ. הודות לכל מה שראינו עד כה, הפרודוקטיביות הישראלית לא רק המריאה, אלא שחברותיה החלו גם לכבוש את העולם. כיום, מחצית מהייצוא של המדינה הם מוצרי טכנולוגיה בעלי ערך מוסף גבוה, שיעור שמנפץ את השיאים של כמעט כל כלכלה מפותחת, ממערכות צבאיות ועד בקרת תנועה אווירית ופעילויות סייבר. למעשה, ישראל היא, לצד ארצות הברית, מעצמת התוכנה המובילה בעולם. התוצאה היא שכל זה הפך למכרה זהב אמיתי. הכלכלה הישראלית מתפקדת כמעין סופרמרקט של פתרונות מתקדמים, פתוח 24/7 לכל העולם, והכסף ממשיך לזרום עם מלחמה או בלי.

מעצמת אנרגיה

בנוסף לתעשיית הטכנולוגיה החזקה שלה, לישראל יש גם שלושה גורמי מפתח נוספים שמסבירים את הנס הכלכלי שהיא חוותה בעשורים האחרונים. קחו לדוגמה את העשור האחרון, כאשר החלו לנצל מרבצי גז טבעי גדולים במים הטריטוריאליים של ישראל. מצד אחד, זה אומר שהמדינה הפחיתה את יבוא הפחם ודלקים אחרים, ומצד שני שהיא החלה לספק את מדינות שכנותיה וגם את שאר אירופה. אנחנו מדברים על השפעה כלכלית של מיליארדים ומיליארדים של דולרים בכל שנה. במידה מסוימת, ישראל היא כבר מעצמת אנרגיה כרגע.

הסכמי אברהם

בשנת 2020 נחתמו הסכמי אברהם. במסגרת ההסכמים האלה, איחוד האמירויות הערביות ובחריין תחילה ומרוקו וסודאן מאוחר יותר הכירו במדינת ישראל וכיננו יחסים דיפלומטיים נורמליים לחלוטין. ואתם יודעים מה? זה תורגם למבול של כסף עבור מדינת היהודים, במיוחד מאיחוד האמירויות הערביות. מיליארדי דולרים בהשקעות חדשות זרמו מהמדינה הערבית הזו, בעוד שהמסחר, כפי שאתם יכולים לראות, זינק. ושימו לב, כי אם ערב הסעודית תצטרף להסכמים אלה בעתיד, מטר המיליונים עלול להכפיל את עצמו.

הבורסה הישראלית מנצחת

ולבסוף, ישראל היא מדינה צעירה מאוד עם שיעורי ילודה גבוהים למדי. במילים אחרות, בניגוד לרוב הכלכלות המפותחות במערב, אין כאן בעיות של הזדקנות דמוגרפית. ובכן, כל זה הוא בדיוק מה שמסביר מדוע הבורסה בתל אביב זינקה. למה? כי המדינה היא מעצמה אמיתית כשזה מגיע ליצירת עסקים טכנולוגיים בעלי ערך מוסף גבוה. וכעת, בעקבות המבצעים שנתניהו השיק ב-7 באוקטובר, שני רעיונות התבססו בשווקים. מצד אחד, רבים מהסיכונים הגיאופוליטיים שפקדו את ישראל במשך שנים עומדים להיעלם. ומצד שני, כולם מניחים שכאשר המשבר הזה יחלוף, ערב הסעודית תצטרף להסכמי אברהם, מה שיפעיל את הזרם העצום של מיליונים שהזכרנו לפני רגע. בינתיים, המלחמה גרמה לכך שהמדינה תזרים הרבה כסף לתעשייה הצבאית, וזה בדיוק מה שקרה. הוסיפו לכך את הפיצוץ העצום בהוצאות הצבאיות שמתרחש באירופה ובעולם באופן כללי יחד עם ההגעה הנרחבת של בינה מלאכותית, והרי לכם. אתם יכולים להבין הכל על מה שקורה בשווקים במדינה הזו. התוצאה כנראה כבר לא מפתיעה אתכם.

בורסת תל אביב ניפצה את וול סטריט

השנתיים האחרונות היו פיצוציות ובזכות זה עד כה במאה הזו, כלומר ב-25 השנים האחרונות, הבורסה בתל אביב ניפצה את וול סטריט. וקחו בחשבון שאנחנו מדברים על תקופה של 25 שנה, שהיא די מייצגת, כי תראו, מאז תחילת שנת 2000, הבורסה בתל אביב הכפילה בדולרים את ערכה פי 7.3, בעוד ה- S&P 500 הכפיל את ערכו פי 4.5. נוסף על כך, נצטרך להוסיף דיבידנדים. אבל גם כאן, הבורסה הישראלית מנצחת.

המלחמה המתמשכת 

כמובן, אין ערובה שזה יקרה שוב. יש הרבה סיכונים לאורך הדרך. אם היא לא תסתיים בקרוב, המלחמה עלולה לעכב או אפילו לשים קץ להשקעות טכנולוגיות רבות. האוצר הציבורי ייצא מכל זה במצב גרוע בהרבה. ייתכן שהתדמית של ישראל ויכולתה למשוך כישרונות סובלות בדרכים שלא ראינו הרבה זמן. וזו בעיה כי תעשיית הטכנולוגיה של המדינה כבר כל כך גדולה שהיא צריכה למשוך הרבה כישרונות בינלאומיים כדי להישאר תחרותית.

השוויון בנטל

ואז יש את נושא הנוכחות הדמוגרפית והפוליטית הגוברת של המגזרים האולטרה-שמרניים ביותר, במיוחד כמובן האוכלוסייה החרדית. בטווח הארוך, זה מהווה בעיה פוטנציאלית ניכרת. קחו בחשבון שלקבוצה זו יש רמות תעסוקה נמוכות מאוד. רוב האוכלוסייה החרדית אינה עובדת. יתרה מכך, יש להם הרבה ילדים, מה שאומר שהם מהווים חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה של ישראל. בשנת 2020, למשל, חמישית מכלל הילדים שהחלו בית ספר יסודי עשו זאת במערכת החרדית. מערכת שבה נלמדים רק מקצועות כמו מתמטיקה בסיסית ואנגלית ברמה בסיסית בלבד ורק עד גיל 12. שאר הזמן מוקדש כולו לשיעורי דת. ובטווח הארוך, כפי שאתם יכולים לדמיין, זה יהווה אתגר משמעותי.

לסיכום – הצלחה כלכלית ופיננסית ענקית

אבל כבר דיברנו על זה פעמים רבות ב-Visual Politic. העניין הוא שב-25 השנים הראשונות של המאה ה-21, ישראל הייתה מעל לכל הצלחה כלכלית ופיננסית ענקית. ואם המלחמה עשתה משהו, זה היה להוסיף דלק לתהליך הזה, כפי שראיתם. מי היה מאמין? ושימו לב שזה גם מותיר אותנו עם שיעור חיוני לחלוטין. מדינות שעושות דברים נכון ושבהן לטכנולוגיה יש תפקיד חשוב יכולות להיות מקור להזדמנויות גדולות עד כדי ניפוץ ה- -S&P 500 לאורך תקופה של 25 שנה. אבל עכשיו כשהגענו עד כאן, השאלות הן, האם ידעתם על הצד האחר הזה של ישראל? האם אתם מכירים שוק אחר בעולם שיכול לנפץ את ה-S&P 500  ב-25 השנים הבאות, כפי שישראל עשתה ב-25 השנים האחרונות?

תודה רבה שהייתם כאן, נתראה בסרטון הבא.

לסרטונים נוספים מערוץ ' כלכלה חזותית' עם תרגום לעברית לחצו על הקישור

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

 

 

 

 

הנשקים של ישראל 2026

הנשקים של ישראל 2026.

הנשקים של ישראל 2026. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © IronSight Media. הערוץ מביא  סיקורים מעמיקים של עוצמה צבאית עולמית, טכנולוגיית הגנה מתקדמת ואסטרטגיית לוחמה מודרנית.

הסרטון הפעם – ארסנל 2026 המתקדם של ישראל מאפשר הצצה אל מלחמות העתיד. המערכות הללו אינן רק נשקים. הן סמני עוצמה, דיוק, והתכוננות לקראת מה שיגיע.

בעולם המתנדנד על סף סכסוך מתמשך, מדינה אחת ממשיכה להגדיר מחדש את שדה הקרב. ישראל, קטנה בגודל אבל חסרת מתחרים בחדשנות. התעשייה הביטחונית שלה כותבת מחדש את חוקי המלחמה המודרנית. מכטב"מים המופעלים על ידי בינה מלאכותית ועד למגיני לייזר, לא מדובר במדע בדיוני אלא במערכות שנבדקו בזירות אמיתיות. חלק מהמקרים עדיין מסווגים.

שנת 2026 – נקודת מפנה

שנת 2026 עשויה להיות נקודת מפנה כי מה שישראל בונה עכשיו ישנה את אופן הלחימה של מחר. היום נסקור את עשרת הנשקים הישראליים המתקדמים ביותר לשנת 2026, ממערכות הגנה אווירית פורצות דרך, דרך טילים מהדור הבא ועד לטכנולוגיות קרקעיות שישנו את המשחק. חלקם מוכרים לכם ויש כאלה שיפוצצו לכם את התודעה. שימו לב במיוחד למספר אחד, הוא לא רק חזק אלא עשוי להיות מערכת הקרב המתקדמת ביותר על פני כדור הארץ.

מגן אור (Iron Beam) – מגן לייזר מטילים הראשון בעולם

תארו לעצמכם את האפשרות לעצור רקטה בעזרת קרן אור. זה לא מדע בדיוני, זאת מערכת הלייזר הישראלית להגנה מטילים שבונה רפאל. זו מערכת הלייזר הראשונה בעולם שמופעלת בהיקף מבצעי. מגן אור משתמשת בלייזר של 100 קילו־ואט לחימום והרס רקטות, פגזים, ואפילו מזל"טים במהירות האור. בלי עמודי עשן, בלי יירוטים מסורתיים, בלי טילים בשווי מיליונים. רק הגנה נקייה, שקטה, בלתי נראית. והחלק הכי טוב? זה זול במיוחד. כל ירייה עולה רק כמה דולרים, לעומת עשרות אלפי דולרים עבור יירוט מסורתי כמו כיפת ברזל. בדצמבר 2026 צפויה המערכת להיות מפוזרת באופן מלא, ולהשלים את שכבות ההגנה הקיימות של ישראל – מהירה, מדויקת, משתלמת.

איתן  (נגמ"ש) – רכב סיור משוריין על גלגליים מהדור הבא

איתן, הרכב המשוריין לנשיאת חיילים (APC) הראשון על גלגלים שמייצרת ישראל והכי מתקדם. הוא מהיר, נייד וקשוח. יכול להגיע למהירות של מעל 90 קמ"ש בכביש ולהתקדם בשטח מבלי להאט, זה כמו SUV מבצעי על סטרואידים. הרכב מצויד במערכת ההגנה האקטיבית Iron Fist שמזהה ומשמידה RPG וטילים נגד טנקים בזמן טיסה, תותח 30 מ"מ הנשלט מרחוק, ובכל הטכנולוגיה שתומכת בלחימה בתנועה. הרכב הבטוח והמהיר הזה יכול לשאת 12 חיילים חמושים ישר לקרב. הוא צפוי להחליף את דגמי ה‑M113  המזדקנים, ויסופק לחטיבות קרביות בצה״ל בשנת 2026. זה לא רק כלי רכב – זה מכפיל כוח בזירת הלחימה.

כרמל (רכב קרבי משוריין)

כרמל, הרכב הקרבי הבא של ישראל, משלב כוח אש של טנק עם מרכז פיקוד של מזל״ט.. זאת לא רק פלדה וכוח אש אלא מערכות מבוססות בינה מלאכותית שמאפשרות לשני מוקדי שליטה לשלוט בכל מה שקשור למטרות וניווט בשדה הקרב דרך מסכים, מציאות רבודה ופקודות קוליות. זה נראה כמו תא גיימינג אבל המשחק אמיתי. הכרמל בנוי לשלב הזנה בשידור חי של מצלמות מזל״טים, קישור עם חיל רגלים דרך רשתות דיגיטליות מאובטחות, וזיהוי אוטומטי של איומים באמצעות AI . המשמעות היא – תגובות מהירות, החלטות חכמות, ופחות אבידות. עם מספר כלים אבי-טיפוס שנבדקו ושופרו, עד 2026 כרמל הוא לא רק רכב – זה החזון של ישראל למלחמת המחר.

קלע חד (Sky Sonic) להגנה נגד טילים היפרסוניים

אחד האיומים הדומיננטיים באסטרטגיה הצבאית העולמית הם טילים היפרסוניים הנעים ביותר מ-פי 5 ממהירות הקול.
קלע חד של רפאל מיירט הדור הבא מסוגל לגלות ולהשמיד איומים היפרסוניים. בניגוד לכיפת ברזל או חץ דוד, קלע חד נבנה למהירות. זה קורה באמצעות דחיפה רב-שלבית, אלגוריתמים חכמים ומערכת ייעוץ מתקדמת. הוא מותאם ליירוט טילים שמנווטים במהירות של מאך 5 ומעלה בגובה רב. בעידן ההיפרסוני, השבריריות נמדדת בשניות. עד 2026 הוא צפוי להיות מוכן לפעולה ולהציב את ישראל בין הראשונות בעולם עם הגנה רב-שכבתית נגד מערכות עתידניות.

מרכבה 5 ברק, הטנק החכם ביותר של ישראל

זה לא מה שחשבתם. הטנק החדש הוא לא רק כלי קרב עוצמתי. זאת מכונת לוחמה דיגיטלית מופעלת בינה מלאכותית שנבנתה על ידי משרד הביטחון בשיתוף אלביט מערכות. נעשה כאן שדרוג עצום בתפיסת המצב, מערכות אוטונומיות ושילוב חיישנים. בתוך הטנק קיים עוזר וירטואלי שמסייע לזהות מטרות, לתכנן דרכים אופטימליות ואפילו להצביע על מארבים פוטנציאליים מראש. עם מערכת מצלמות 360 מעלות, שליטה חכמה באש ומערכת Trophy להגנה אקטיבית, ברק יכול לזהות, להסיט ולהשמיד איומים לפני שהם מגיעים לטווח קרוב. הצריח דיגיטלי, המעקב חצי אוטונומי, והרשתות מאפשרות פעולה כחלק מכוח מחובר ומתנייד. מרכבה 5 אינו רק הטנק המתקדם בישראל, זה מרכז פיקוד מבוסס AI בעל חזון לימוד קרבי.

Sea breaker

טיל הדיוק הבא של ישראל נע כמו טורף. הוא חמקמק, חכם, יכול לפגוע ממרחק של 150 ק״מ באונייה נעה מבלי שייראה. הטיל מיוצר על ידי רפאל, עם טכנולוגיות חיישן אלקטרואופטיות, מעקב בזמן אמת מבוסס בינה מלאכותית ויכולת ניווט לפי טופוגרפיה – עוקף הגנות ומשחרר מכה ניצחת. הטיל טס נמוך, מתמודד עם תנאים מורכבים וללא GPS מזהה וננעל על מטרות חזותיות. יחד עם היכולת לשיגור מהים, מהיבשה ואפילו מצוללות ה‑Sea breaker, הטיל מעניק לישראל יתרון בתקיפה מוקדמת ללא סיכון לאנשי צוות או כלי שיט. זה לא רק טיל אלא צייד מבוסס רחפנים טכנולוגיים.

הרמס 650 (Spark Swarm) – ענן של מזל"טים מתאבדים

תארו לעצמכם עשרות מזל"טים צונחים ממגוון כיוונים – מהירים, שקטים, מתפוצצים. הרמס 650, ענן המזל"טים המתאבדים שמפותח על ידי אלביט מערכות. כל מזל"ט הוא נשא של ראשי קרב קטנים ומונחה AI. הם פועלים באופן עצמי, מתואמים, ומבצעים פגיעות ללא התערבות אנושית. המזל"טים משוגרים מהיבשה, מהים או מהאוויר ויכולים לשתק את הגנות האויב בשניות. במלחמה המודרנית, במקום לסכן מטוסי קרב, ישראל תוכל להשתמש בענני ציידים מונעי AI, לוחמה חכמה, זולה, וקטלנית.

פיתון 5 – הטיל האינטליגנטי ביותר של ישראל

פיתון – 5 הטיל החכם הבא של ישראל שמשנה את חוקי הלחימה האווירית. הוא מיוצר על ידי רפאל, דור חמישי של טיל המיועד לקרב אוויר ואזורי, והגנה נגד טילי אויב דרך מערכת 'Spider'. הטיל כולל חיישן אלקטרואופטי מונחה AI ויכול לפגוע אחרי השיגור מכל כיוון, אפילו מחוץ לטווח הראייה של המטוס. הטיל גם מזהה, עוקב ומסוגל להשמיד מטוס קרב, מזל"ט, או טיל שיורים עליו.

Sky Shield – המגן האלקטרוני של ישראל

תארו לעצמכם, לא רק טילים אלא מגן אלקטרוני הנתמך ב-AI שנלחם במידע. Sky Shield היא מערכת לוחמה אלקטרונית (Electronic Warfare) פורצת דרך מבית רפאל. המערכת משבשת הנחיות טילים ומטשטשת את מערכות ההגנה עוד לפני יירי. היא מותקנת על מטוסים, מטוסי תובלה ומזל"טים ויוצרת מגן דיגיטלי סביב כוחות ידידותיים.

Sky Shield משולבת בינה מלאכותית ומתאימה עצמה לעבודה עם F‑35. היא מגדירה עידן חדש של שליטה אלקטרונית.

אופק 16 –  רשת הלוויינים המודיעינית של ישראל

בעידן מלחמה מודרני, ידע הוא כוח ו‑אופק 16 מספק אותו. לווין הריגול הצבאי שפותח על ידי התעשייה האווירית של ישראל סורק מטרות יום ולילה דרך עננים או הסוואה עם דיוק תת-מטרי. המערכת מנחה תקיפות מזל"טים, הגנה טילית ויחידות מיוחדות. זו לא רק תצפית, זו שליטה בשדה הקרב מהחלל. ובעולם שבו צי הלוויינים של ישראל, הכולל גם את עמוס, ארוס  ו‑טכסאר, מחולל שינוי בלחימה בחלל. אופק 16 לא רק צופה אלא גם שולט בלחימה מהשמיים.

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור צבא וביטחון

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

ההונאה הסינית נחשפה

סין, נמר של נייר?

מעודכן לתאריך 11/07/2025

ההונאה הסינית נחשפה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Business Basics המעלה סרטונים העוסקים בגיאופוליטיקה. סיסמת הערוץ –  "אין אויבים קבועים ואין חברים קבועים, רק אינטרסים הינם קבועים".

הסרטון הפעם – פעילות ישראלית‑אמריקאית משותפת חשפה הונאה סינית צבאית רחבת היקף. נחשפו עדויות לכך שמוצרי נשק או טכנולוגיות שהוצגו כמדוייקות ואמינות היו למעשה מטעות או עם תקלות חמורות.

כל הפרטים על התהליך האינטגרלי של איסוף העדויות, בדיקת האמינות וחשיפת האמת.

החשיפה פגעה קשה בתדמית של סין בתחום הביטחוני והטכנולוגי.

עלייתה של תעשיית הנשק הסינית

במהלך שני העשורים האחרונים, תעשיית ההגנה הסינית צמחה במהירות. סין הזרימה נשק למדינות באסיה, אפריקה והמזרח התיכון. הנשק סופק בעיקר למדינות תחת סנקציות כמו איראן ופקיסטן כאלטרנטיבה זולה לנשק מערבי . איראן ופקיסטן הפכו ללקוחות תלויים, במיוחד לאחר הגבלות מערביות. איראן מאז 1979 ופקיסטן מאז בדיקות הגרעין ב‑1998 .

ההבטחות הגדולות מול המציאות

סין פרסמה נשקים כמו JF‑17, J‑10C מערכות HQ‑9  נגד מטוסים, ולוויינות רדאר חדישות   כעדיפה על מערכות מערביות.

בפועל, המערכות האלו כשלו בתנאי לחימה אמתיים. המערכות HQ‑9 ו־HQ‑16  למשל לא הצליחו להתמודד עם תקיפות ממוקדות של הודו וישראל

התקיפה של ישראל באיראן ביוני 2025

בתחילת יוני 2025, ישראל פתחה במתקפה נרחבת נגד איראן. מטוסי F‑35i חיסלו מערכות הגנה אוויריות, כולל סוללות אס 300 רוסיות ומערכות כמו JY‑10 / C‑802 שרוב מערכותיהן נכשלו לחלוטין באיתור התקיפה .

הדיווחים הסיניים ובפקיסטן טענו להצלחות גבוהות, כולל יירוט F‑35 אבל לא סיפקו הוכחות פיזיות ונחשפו כתעמולה .

כך, נשק סיני נותר חסר תועלת אמיתית בשדה הקרב מול מתקפות מתואמות ומהירות מצד ישראל.

פקיסטן והמלחמה עם הודו – מאי 2025

הכישלונות המבצעיים של המערכות הסיניות

אחרי פיגוע טרור בעיירה הודית בו נהרגו אזרחים ותיירים, הודו פתחה ב- "מבצע סינדור" – תקיפה קצרה ויעילה נגד מחנות טרור בשטח פקיסטן.

חיל האוויר ההודי הצליח לחדור דרך מערכות ההגנה האוויריות הסיניות שסיפקה בייג’ינג  HQ‑9P, HQ‑16,  רדארים מתקדמים וסוללות טילים וכל אלה לא פגעו אפילו בטיל אחד.

ברגע שמטוסי קרב פקיסטניים, כולל F‑16 אמריקאים ו J‑10C -סיניים ניסו להגיב, התקיפה כבר הסתיימה.

הודו סיפקה תיעוד מדויק מהתקיפה (כולל תצלומי מל"טים), בעוד פקיסטן ניסתה להכחיש ואז שינתה כיוון והאשימה לא את הציוד אלא את המפעילים,.

התגובה הסינית והנפילה הכלכלית

סין ניסתה להפעיל תעמולה והפיצה סרטונים דוקומנטריים על הצלחת ה – J10C שכביכול הפיל מטוסי רפאל הודיים (שקר שהופרך).

עם זאת, הנתונים האמיתיים גרמו לקריסת מניות של יצרניות הנשק הסיניות AVIC. הירדה במעל 20%, גרמה לספקית הטילים הפסד של מאות מיליונים.

באופן אירוני סין האשימה את פקיסטן בטענה שהבעיה הייתה במפעילים ולא בטכנולוגיה הסינית.

בייג’ינג אף דרשה מממשלת פקיסטן להסתיר את הכשלונות מהעולם, כדי למנוע נזק ליצוא הנשק שלה.

למה הנשק הסיני לא אמין?

גניבת טכנולוגיה וחיקויים גרועים

מרבית מערכות הנשק הסיניות הן חיקויים. לדוגמה:

J11   חיקוי של Su‑27 רוסי.

J15   מועתק מ‑Su‑33  מאוקראינה.

HQ‑9   מבוסס על S‑300 הרוסי ו –Patriot האמריקאי.

אבל זה לא רק החיקוים. חוסר יכולת להנדס במדויק, לייצר אינטגרציה מערכתית ולבצע ניסויי שטח משמעותיים מביא לאי־תפקוד בקרב אמיתי.

העדר ניסיון קרבי

סין לא השתתפה במלחמה גדולה מאז שנות ה-70. נשק מערבי לעומת זאת נבחן שוב ושוב במזה"ת, אוקראינה, בבלקן ועוד. מערכות סיניות נראות טוב במצגות אבל קורסות בתנאי אמת , לא מצליחות לאתר או ליירט בזמן.

שחיתות פנימית בסין

  • דו"חות חשפו שבחלק מהטילים האסטרטגיים של סין הדלק הרקטי הוחלף במים!
  • תקלות מכניות, מסכי רדאר שלא פועלים, וכיסוי תקשורתי כוזב.
  • הנשיא שי ג'ינפינג פיטר עשרות בכירים בצבא בעקבות שערוריות ושר ההגנה לִי שאנגפּוּ נעלם לחלוטין מהציבור.

איכות ייצור ירודה במדינות הרוכשות

  • טייסים פקיסטנים דיווחו ש- JF‑17 (חיקוי סיני) דורש פי כמה תחזוקה לעומתF‑16 .
  • מדינות כמו עיראק וירדן שרכשו מל"טים סיניים גילו אחרי שנה שתיים שהם לא שמישים.

אז האם הנשק סיני: הוא נמר של נייר?

סין הצליחה להיכנס לשווקי הנשק בעיקר דרך מחיר נמוך, דיפלומטיה, והיעדר אלטרנטיבה.  אבל מערכותיה כשלו פעם אחר פעם בשדה הקרב.
הכישלונות באיראן ובפקיסטן ב‑2025, שחיתות מבית והתלות בהעתקות טכנולוגיות – כולם מאיימים על חזונה להפוך למעצמת על צבאית.

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור צבא וביטחון

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

 

 

 

 

נורת'רופ B-2 ספיריט

B-2.

ההיסטוריה של ה- B-2. סרטון מערוץ היוטיוב © DroneScapes הלוקח אותנו לחקר מרגש של היסטוריית התעופה. הערוץ מציע ראיונות מומחים ואנימציות מפורטות.

הסרטון הפעם – הכנף המעופפת של ג'ק נורת'רופ, התפתחותה ומתחרותיה. פרי מוחו של ג'ק נורת'רופ הפסיד ל-B-36 לאחר מלחמת העולם השנייה אבל פרופיל המכ"ם הנמוך של עיצוב הכנף המעופפת חזר עשרות שנים מאוחר יותר בדמות מפציץ החמקן B-2 Spirit.

היחיד שיכול לשאת נשק רב עוצמה

ה-Northrop , B-2 Spirit  (לימים Northrop Grumman) הידוע גם בשם מפציץ החמקן, הוא מפציץ אסטרטגי כבד אמריקאי הכולל טכנולוגיית חמקנות נמוכה לצפייה שנועדה לחדור הגנות נ"מ צפופות. הכנף המעופפת עם צוות של שני אנשים  עוצבה במהלך המלחמה הקרה. המפציץ הוא תת-קולי ויכול לשאת נשק קונבנציונלי וגם תרמו-גרעיני. מדובר ב- שמונים פצצות Mk 82 JDAM מונחות GPS במשקל 230 ק"ג, או שש עשרה פצצות גרעיניות B83 במשקל 1,100 ק"ג. ה-B-2  הוא כלי הטיס המוכר היחיד שיכול לשאת נשק רב עוצמה מסוג אוויר-קרקע בתצורת חמקנות.

2 מיליארד דולר למטוס

הפיתוח החל במסגרת פרויקט "מפציץ הטכנולוגיה המתקדמת" (ATB) בתקופת ממשל קרטר. ביצועיו הצפויים היו אחת הסיבות של הנשיא לביטול מפציץ ה-B-1A בעל יכולת מאך 2. פרויקט ה-ATB נמשך בתקופת ממשל רייגן, אבל החשש לעיכובים בהשקתו הוביל לחידוש תוכנית ה-B-1. עלויות התוכנית עלו לאורך הפיתוח. המטוס תוכנן ויוצר על ידי נורת'רופ, לימים נורת'רופ גרומן ועלותו הממוצעת של כל מטוס הסתכמה ב-737 מיליון דולר (בדולרי 1997). עלויות הרכש הכוללות הסתכמו בממוצע ב-929 מיליון דולר למטוס, הכוללות חלקי חילוף, ציוד, שיפוץ ותמיכה בתוכנה. עלות התוכנית הכוללת, שכללה פיתוח, הנדסה ובדיקות, הסתכמה בממוצע ב-2.13 מיליארד דולר למטוס בשנת 1997.

מתוכנן לטוס עד 1932

בשל עלויות ההון והתפעול הניכרות שלו, הפרויקט היה שנוי במחלוקת בקונגרס האמריקאי. סיום המלחמה הקרה בתחילת שנות השמונים הפחית באופן דרמטי את הצורך במטוס, שתוכנן במטרה לחדור למרחב האווירי הסובייטי ולתקוף מטרות בעלות ערך גבוה. בסוף שנות ה-80 וה-90 קיצץ הקונגרס את התוכניות לרכוש 132 מפציצים ל-21. בשנת 2008 מטוס B-2 נהרס בהתרסקות זמן קצר לאחר ההמראה, אם כי הצוות נפלט בשלום. נכון לשנת 2018, עשרים מטוסי B-2 נמצאים בשירות חיל האוויר של ארצות הברית, המתכנן להפעיל אותם עד 2032, אז אמור ה-Northrop Grumman B-21 Raider להחליף אותם.

ביצועים ללא תחרות

ה-B-2 מסוגל לבצע משימות תקיפה בכל גובה עד 15,000 מטר (50,000 רגל). טווח של יותר מ-6,000 מיילים ימיים (11,000 ק"מ) על דלק פנימי ומעל 10,000 מיילים ימיים (כ-18,520 קילומטרים) עם תדלוק אחד באוויר. הוא נכנס לשירות בשנת 1997 כמטוס השני שתוכנן לאחר מטוס התקיפה לוקהיד F-117 נייטוק. למרות שתוכנן במקור בעיקר כמפציץ גרעיני, ה-B-2 שימש לראשונה בקרבות הטלת תחמושת קונבנציונלית, לא גרעינית. במלחמת קוסובו בשנת 1999. מאוחר יותר הוא שירת בעיראק, אפגניסטן ולוב. לאחרונה עלה שוב לכותרות במבצע 'פטיש חצות' באיראן ביוני 2025 בזמן מבצע 'עם כלביא'.

לסרטונים נוספים בנושאים דומים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור צבא וביטחון

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

 

 

 

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא?

מלחמת איראן-ישראל

מלחמת איראן-ישראל מה השלב הבא? מעודכן לתאריך 27/06/2025

מלחמת איראן-ישראל עדיין לא הסתיימה. סרטון מערוץ היוטיוב © JNS TV המביא חדשות מלב ירושלים. הערוץ מציג עצמו כמקור החדשות הפרו-ישראלי המהימן ביותר ביוטיוב  המגיש דיווח נועז ואת הסיפור האמיתי מאחורי ישראל והעולם היהודי ללא ספינים תקשורתיים. הסרטון הפעם – מלחמת איראן-ישראל הסתיימה אבל הסיפור האמיתי רק מתחיל… זה לא סוף המלחמה; זוהי תחילת פרק חדש – המלחמה שאחרי המלחמה.

מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות?

נשיא מרכז ירושלים לביטחון וחוץ, דן דיקר, ועמית בכיר ב-JCFA ובמכון גייטסטון, חאלד אבו טועמה, חושפים את ההשלכות של התקיפות הישראליות-אמריקאיות ששיתקו את תוכנית הגרעין של איראן אבל הותירו את הרפובליקה האסלאמית על כנה.

דיקר ואבו טועמה לוקחים את הצופים אל תוך תגובת העולם הערבי למשטר האיראני המדוכא אך עדיין מסוכן. מה אומרים המנהיגים הערבים בדלתיים סגורות? מדוע קיימת אופטימיות זהירה בקרב מדינות סוניות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות? וכיצד רגע זה יכול לעצב מחדש בריתות עתידיות ברחבי האזור?

הבעיה היא עדיין המשטר

הדיון בוחן את ההשפעה האמיתית של התשתית הגרעינית והטילים הבליסטיים שנפגעה על ידי איראן, תוך הדגשה כי משמרות המהפכה נותרו פעילים. הם מבצעים טיהורים והתנקשויות מבית לבית. אבו טועמה מדגיש כי מדינות ערביות רבות רואות במשטר האיראני עצמו, ולא רק בנשקו, את האיום האמיתי – בשל המימון והחימוש המתמשכים שלו של שליחים כמו חיזבאללה, חמאס והחות'ים. הפרק מתעמת גם עם התגובה השקטה מצד ההנהגה הפלסטינית, עם אחיזתו המתמשכת של חמאס בעזה למרות נסיגות צבאיות, ועם המציאות התרבותית המונעת ויתורים או פשרה פנימיים.

למרות זאת, אפשרות לפתיחת דלתות חדשות

דיקר ואבו טועמה בוחנים עוד מדוע מנהיגים ערבים נותרים זהירים בפומבי בעוד שהם מברכים באופן פרטי על התבוסה של איראן, כיצד תיאוריות קונספירציה לגבי תיאום מערבי עם איראן משגשגות בתקשורת הערבית, ומדוע חוסר היכולת של ישראל לפרק את חמאס מערער את ההרתעה שלו אפילו כשהוא מחזיר לעצמו את מעמדו כ"סוס חזק" באזור.

כפי שמסבירים שני המומחים, רגע זה עשוי לפתוח דלתות חדשות לשיתוף פעולה ישראלי-ערבי, לעודד את הרחבת הסכמי אברהם ומעורבות ביטחונית חדשה באזור. המזרח התיכון שלנו מספק תובנות נדירות ובלתי מסוננות על מזרח תיכון שאחרי התקיפה עדיין עוצר את נשימתו, ממתין למה שיבוא אחר כך.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו