היסטוריה אנושית

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך היסטוריה אנושית.

גילוי מדהים בפירמידה הגדולה

תגלית בפירמידה הגדולה

גילוי מדהים בפירמידה הגדולה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Deep Research

על הערוץ

המוטו של הערוץ הוא שהיעדר הוכחות אינו מהווה הוכחה שזה לא קיים. בערוץ תמצאו ספקולציות מדעיות שנחקרו לעומק על מה שיכול להיות המקרה. מה אפשרי לפי המדע? ישנן הרבה שאלות שמצריכות תשובות: האם אנחנו לבד? איך נראה העתיד שלנו? אילו תגליות לא ידועות אנחנו יכולים לעשות במדע? איזה ידע חשוב שהמדע הקים הוחמץ? מה בכלל אמיתי? האם היו יצורים תבוניים אחרים או חברות קדומות מתקדמות בעבר שלנו? יש עדיין הרבה אסטרוביולוגיה ודברים אחרים שצריך לחקור על כדור הארץ, על מאדים, על מערכת השמש או על כוכבי לכת חוץ-שמשיים.

עיקרי תוכן הסרטון

גילוי מדהים

באמצעות טכנולוגיית מכ"ם מתקדמת, 2 מדענים (פיליפו ביונדי וקראדאמו מאלנגה), גילו תגלית חדשה בתוך הפירמידה הגדולה ומתחתיה. מתחם תת קרקעי נרחב עם 15 תאים נסתרים ורשת מסדרונות. התגלית בבפירמידה של ח'ופו יכולה לשנות את כל מה שחשבנו שידענו על מצרים העתיקה.

טכנולוגיה חדשנית

החוקרים השתמשו בטכניקה מהפכנית חדשה בשם טומוגרפית מכ"ם סינתטי כדי להפוך את הפירמידה לשקופה למכ"ם.

מבנים תת-קרקעיים מורכבים  

החוקרים זיהו כ-15 מבנים שלא היו ידועים בעבר בתוך הפירמידה הגדולה ומתחתיה. כולל מנהרות משופעות מסיביות, מסדרונות אופקיים ומתחם תת-קרקעי מורכב בבסיס הצפוני.

מטרות אלטרנטיביות

זה נראה הרבה יותר מסתם קבר. הרשת המשוכללת הזו מציעה יכולות ומטרות מעבר להבנה הארכיאולוגית המקובלת. יכול להיות שהמקום שימש כמכשיר אנרגיה או מצפה כוכבים.

ציוויליזציה פרהיסטורית

ייתכן שחלק מהמבנים הללו קדמו לשושלת הרביעית של מצרים, ונבנו על ידי ציוויליזציה מתקדמת יותר.

אתגרים הנדסיים

בניית רשת תת-קרקעית כה גדולה דרשה כלים וטכניקות מתוחכמים.

אימות עתידי  

נדרשת חקירה פיזית כדי לאמת את הממצאים ולחקור את התאים הנסתרים.

שאלות ללא מענה והשלכות פוטנציאליות

התגליות יכולות לספק תובנות חסרות תקדים על התרבות, הטכנולוגיה והאמונות המצריות הקדומות. בשלב זה ישנן שאלות רבות עליהן אין עדיין תשובות. מה  גיל המבנים, מטרתם ומי בנה אותם? האם הפירמידות היו רק סמנים למשהו משמעותי הרבה יותר שהוסתר מתחת לחולות? האם זו יכולה להיות עדות לציוויליזציה פרהיסטורית מתקדמת? כיצד נותרו המבנים הללו חבויים במשך אלפי או אולי עשרות אלפי שנים? אנחנו חוקרים את התעלומות מתחת לאחד המונומנטים האייקוניים ביותר של האנושות ואת ההשלכות העמוקות של מה שעלול להימצא כאשר החדרים האטומים הללו ייפתחו.

תרגום הסרטון

האם המתחם התת-קרקעי שהתגלו לאחרונה מתחת לגיזה יכול לשנות את כל מה שחשבנו שאנו יודעים?

האם המונומנט הנחקר ביותר על פני כדור הארץ הסתיר את סודותיו הגדולים ביותר ממש מול עינינו?
מדענים שהשתמשו בטכנולוגיית רדאר מתקדמת זיהו 15 חללים נסתרים ורשת נרחבת של מסדרונות בתוך ובמתחם מתחת לפירמידה הגדולה.

איך מבנים עצומים כאלה נותרו בלתי נראים במשך 4,500 שנים?

הדברים שהתגלו אינם רק קבר, אלא רשת תת-קרקעית מסובכת שנראית עצומה ומחושבת מדי מכדי להיות מוסברת על ידי תיאוריות מקובלות.
האם זאת יכולה למעשה להיות עדות למתחם תת-קרקעי עתיק שנבנה כדי לשרת ציוויליזציה שלמה?
המצרים הקדמונים שבנייתם מוכרת לנו היו באמת מסוגלים ליצור משהו כה מתוחכם, או שמא מדובר בהוכחה לציוויליזציה פרהיסטורית מתקדמת יותר, שקדמה לציר הזמן המקובל שלנו?
התיאוריות האלטרנטיביות היו נכונות כל הזמן הזה?

הפירמידה הגדולה של גיזה

הפירמידה הגדולה של גיזה עומדת כמונומנט לגאוניות האנושית מזה למעלה מארבעה אלפי שנים. חקרנו אותה, מדדנו אותה, סרקנו אותה, ובכל זאת היא ממשיכה להפתיע אותנו.
מה אם נאמר לכם שמה שאנו רואים מעל פני הקרקע הוא רק קצה הקרחון של פלא אדריכלי הרבה יותר גדול?

איך נעשתה התגלית החדשה?

באמצעות יישום חכם של טכנולוגיה, החוקרים פיליפו ביונדי וקראדאמו מאלנגה השתמשו בטכניקה חדשה בשם "טומוגרפיית דופלר של מפתח סינתטי", כדי להפוך למעשה את הפירמידה לשקופה לרדאר.

איך זה באמת עובד?

רדאר מסורתי לא יכול לחדור דרך אבן עבה, ולכן במקום לנסות להסתכל ישירות דרך הסלע, החוקרים ניתחו תנועות מיקרוסקופיות – רעידות של אבני הפירמידה הנגרמות מרעש סיסמי טבעי.
באמצעות בחינת האופן שבו חלקים שונים בפירמידה רוטטים, הם יצרו תמונת תלת-ממד ברזולוציה גבוהה של הפנים שלה ושל מה שנמצא מתחתיה.

מה שהם מצאו – מדהים 

לא רק חלל נסתר אחד או שניים, אלא רשת של כ-15 חללים לא ידועים קודם לכן ואלמנטים מבניים נוספים.
וזה לא הכל. נמצאו גם מנהרות גדולות נטויות, שנמשכות כלפי מעלה בתוך הקירות המערביים והמזרחיים של הפירמידה בזווית של כ-42 מעלות, הניראות כרמפות תלולות. המנהרות האלו משתרעות מהבסיס הצפוני ועד לגובה של כמחצית הפירמידה בצד הדרומי. החוקרים גילו גם מסדרון אופקי המחבר בין שתי המנהרות הללו קרוב לפאה הדרומית של הפירמידה בגובה של כ-90 מטרים.

מבנה V  הפוך

המבנה שנחשף נראה כמו V הפוך בתוך הפירמידה, מעין מערכת רמפות פנימיות או מדרגות.
אבל זהו רק קצה הקרחון. דימות הרדאר חשף גם מעברים שיורדים כלפי מטה ממערכת העלייה הזו, כשהם נמשכים מתחת לקרקע במקביל לבסיס הפירמידה. נראה כי הם מתחברים למסדרון תת-קרקעי צפוני נוסף מתחת לבסיס הפירמידה.

מתחם תת-קרקעי מסובך

המרתק ביותר מכל – בבסיס הצפוני של הפירמידה, זוהה מתחם תת-קרקעי מסובך הכולל חדר אופקי עם מספר הסתעפויות ניצבות ואפילו פיר אנכי קטן.
פריסה זו דומה למבנים תת-קרקעיים שהתגלו בפירמידות אחרות, מה שמעיד על כך שלפירמידת ח'ופו יש עיצוב תת-קרקעי לא ידוע עד כה.

מה זה אומר?

במשך מאות שנים חשבנו שאנחנו מבינים את המבנה הפנימי של הפירמידה הגדולה. חדר המלך, חדר המלכה, הגלריה הגדולה, וכמה מעברים מחברים.
כעת, עולה האפשרות שכל מה שהכרנו עד כה הוא רק חלק קטן ממה שבאמת נמצא שם.

אם הפירמידות נבנו כקברים, מדוע לבנות רשת מסדרונות כה מסובכת?

מדוע להסתיר כל כך הרבה מהמבנה? המורכבות העצומה מרמזת כי ייתכן שיש כאן סיפור גדול בהרבה. האם ייתכן כי החדרים הנסתרים והמעברים הללו שימשו מטרה מעשית במהלך הבנייה? התגלית של מה שנראה כמו מערכת רמפות פנימיות תומכת בתיאוריה של האדריכל ז'אן-פייר הודאן, שטען כי הבונים השתמשו ברמפות פנימיות כדי להעלות את האבנים הכבדות לקומות העליונות של הפירמידה. אבל אם אלו היו רק רמפות בנייה, מדוע יש כל כך הרבה חדרים נוספים ומסדרונות?

מדוע ליצור מתחם תת-קרקעי שלם?

הבנייה בלבד לא מסבירה את כל מה שנמצא כאן הארכיאולוגיה המקובלת מלמדת אותנו כי הפירמידות נבנו בתקופת הממלכה הקדומה, בסביבות שנת 2500 לפנה"ס, תוך שימוש בכלי נחושת, פטישי אבן, וכוח עבודה עצום. אבל המורכבות והיקף הרשת שהתגלתה דוחפת את גבולות מה שחשבנו שאפשרי עם טכנולוגיה עתיקה.

איך הם עשו את זה?

כיצד חצבו את החדרים הללו בדיוק כה רב? כיצד תכננו וביצעו עיצוב תלת-ממדי כה מסובך ללא כלים מודרניים? וכיצד כל זה לא התגלה קודם לכן?
הפירמידה נחקרה במשך מאות שנים בעזרת טכנולוגיות מתקדמות כמו רדאר חודר קרקע, מדידות כבידה זעירות ואפילו גילוי חלקיקי מואון קוסמיים. כיצד כל השיטות הללו פספסו רשת כה נרחבת של חללים? התשובה טמונה כנראה במגבלות של השיטות הקודמות. בעוד שגלאי מואונים היו יעילים, הם כוונו לאזורים ספציפיים בתוך הפירמידה, ולא בהכרח למה שנמצא מתחתיה. לעומת זאת, הטומוגרפיה החדשה שהתגלתה מנתחת רעידות ולא מנסה לראות ישירות דרך האבן.

מה עוד אנחנו מפספסים?

השאלה הגדולה היא אילו מבנים עתיקים נוספים עשויים להכיל חללים נסתרים שהתחבאו מעינינו עד כה? האם ייתכן שהפירמידה לא הייתה רק קבר, אלא שימשה כמכשיר אנרגיה, משאבת מים, או מצפה כוכבים? הרשת שהתגלתה עשויה לתמוך בחלק מהתיאוריות הללו.

האם המבנים התת-קרקעיים הללו עתיקים יותר ממה שחשבנו?

אם כן מי באמת בנה אותם? האם ייתכן שהמצרים הקדמונים ירשו ידע והנדסה מציוויליזציה קדומה יותר? השאלות אלו מאתגרות את ההיסטוריה כפי שאנו מכירים אותה. אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את הסיפור של הפירמידה הגדולה ושל התרבות שיצרה אותה.

האם למצרים הקדמונים  היו יכולות הנדסיות כאלה מפותחות?

האם המצרים הקדמונים באמת היו בעלי יכולות הנדסיות מרשימות עד כדי כך שיוכלו לבנות מבנה בקנה מידה כזה, בעומקים כה גדולים מתחת לפני המים? העובדים היו זקוקים לשיטות לניהול הצפות, לאוורור ולהארת חללי העבודה שלהם. הפירים היו צריכים להיות מיושרים בדיוק, וכל המבנה היה צריך להישאר יציב. אלה אתגרים משמעותיים, גם עם טכנולוגיה מודרנית. אם המצרים של הממלכה העתיקה אכן בנו את המתחם הזה, הרי שלחלוטין לא הערכנו את היכולות שלהם.

ומה אם מדובר בציוויליזציה קדומה יותר?

אם ציוויליזציה קדומה יותר אחראית לבניית המתחם, הרי שאנחנו מפספסים פרק שלם מההתפתחות הטכנולוגית האנושית. כאשר אנחנו שוקלים מי עשוי היה לבנות מבנים כאלה, עלינו לשאול גם לשם מה.
היקף המתחם והמורכבות שלו מרמזים על משהו מעבר לקבר פשוט. האם היה זה מנגנון פונקציונלי, אולי זה קשור לניהול מים או לייצור אנרגיה? האם היה זה ייצוג סמלי של היקום או של העולם הבא? או שמא מדובר במשהו שונה לחלוטין, מטרה שטרם שקלו כלל?

האם זה אמיתי?

צריך להדגיש כי אף שהממצאים של טומוגרפיית  SAR (רדאר מפתח סינתטי) מרתקים, עדיין נותר לאשרם באופן מלא. השיטה אמנם חדשנית, אבל עדיין ניסיונית. רק חקירה פיזית – קידוח חור קטן להכנסת מצלמות או שימוש ברובוטים, יוכלו לאשש מה באמת נמצא שם. חלק מהמומחים הביעו ספקנות וציינו כי רדאר רגיל אינו יכול לחדור עשרות מטרים של אבן גיר צפופה. אחרים ציינו כי הרקע של החוקרים בתחומים מחוץ לארכיאולוגיה הקונבנציונלית עשוי להשפיע על פרשנותם.

אבל חשוב לציין כי שיטת SAR אכן זיהתה נכונה מאפיינים ידועים כמו חדר המלך והגלריה הגדולה, מה שמוסיף אמינות לממצאים. כמו כן, היא אישרה באופן עצמאי את ה"חלל הגדול" שמעל הגלריה הגדולה, שנמצא בשנת 2017 באמצעות טומוגרפיית מיואונים.

יעדים ספציפיים לחקירה עתידית

מה שהופך את התגלית הזו למרגשת במיוחד הוא שהיא מספקת יעדים ספציפיים לחקירה עתידית.
אם יאומתו, החדרים הללו עשויים להכיל חפצים, כתובות או אוצרות ארכיאולוגיים שנותרו ללא מגע במשך 4,500 שנה. אפילו חדר קטן ונחבא יכול להכיל כלים, כתבים או פריטים אחרים שיכולים לשנות את הבנתנו על הציוויליזציה המצרית הקדומה.

בעתיד, מה עשויים להתגלות אם נוכל לחקור פיזית את החדרים הללו?

אם הם מכילים חפצים או כתובות שלמות, הם עשויים לספק תובנות חסרות תקדים על התרבות, הטכנולוגיה והאמונות של המצרים הקדמונים. גם אם הם יהיו ריקים, תכנונם ובנייתם עדיין ילמדו אותנו משהו על יכולות הבונים וכוונותיהם.

ומה אם נמצא שם משהו בלתי צפוי ?

ומה אם נמצא שם משהו בלתי צפוי – עדות לטכנולוגיות או ידע שאינם תואמים את מה שאנו מבינים כיום על מצרים העתיקה? ואם נגלה הוכחה לכך שהפירמידות שימשו למטרות החורגות מההסברים הארכיאולוגיים המקובלים? המסתורין של הפירמידה הגדולה ממשיך להתעמק. כל תגלית חדשה מעלה שאלות רבות כמו שהיא עונה עליהן.
ככל שאנחנו לומדים יותר, כך אנו מבינים כמה עוד איננו יודעים על אחד מההישגים הגדולים ביותר של האנושות. אולי ההשלכה המשמעותית ביותר של הממצאים הללו היא שהם מזכירים לנו להישאר צנועים ופתוחים לחשיבה מחודשת במסע שלנו אחר הידע. העולם העתיק עשוי היה להיות הרבה יותר מורכב ומתוחכם ממה ששיערנו. ייתכן שאבותינו החזיקו בידע וביכולות שאנחנו רק מתחילים לגלות מחדש.

כשאנחנו עומדים על סף תגליות מהפכניות אפשריות מתחת למתחם גיזה, אנו נזכרים כמה דק הגבול בין הידוע לבין מה שעדיין נסתר. הפירמידות עמדו כעדות אילמות לאלפי שנות היסטוריה אנושית. וייתכן כי הן עדיין שומרות את סודותיהן הגדולים ביותר עמוק בתוך אבניהן ובאדמה שמתחתן.

ומה אם מטרתן האמיתית של הפירמידות הייתה משהו אחר?

ומה אם מטרתן האמיתית של הפירמידות לא הייתה להצביע אל השמיים, אלא לסמן משהו עמוק יותר—חבוי מתחת לפני האדמה? ואם הגילוי המשמעותי ביותר בגיזה אינו מה שעומד מעל חולות המדבר, אלא מה שנמצא מתחתם? כמה עמוק באמת המבנה הזה מגיע? הדמיית SAR מצביעה על תכונות החודרות מאות מטרים מתחת לפני השטח, הרבה מעבר לכל חפירה מצרית עתיקה ידועה. אם הממצאים הללו מדויקים, אנחנוו ניצבים מול הנדסה בקנה מידה שמאתגר לחלוטין את ההבנה הקונבנציונלית של יכולות קדומות.

מתי סוף סוף נוכל לפתוח את החדרים הללו?

הדרך לחקירה פיזית מלאה רצופה במכשולים משמעותיים. הרשויות במצרים, המגנות בצדק על המורשת שלהן, יצטרכו לאשר כל חקירה חודרנית.
גם אם יאושר הדבר, האתגרים ההנדסיים הם אדירים – קדיחה או חפירה לעומקים של מאות מטרים בלי לפגוע במבנים הקיימים מחייבות דיוק וזהירות מרביים. ייתכן שיעברו שנים עד שנוכל לאשר את הממצאים באופן פיזי. אבל הצעדים הראשונים-אימות באמצעות טכנולוגיות סריקה נוספות – עשויים להתחיל בקרוב.

ומה נגלה כאשר החדרים האטומים הללו ייפתחו?  

גם חללים ריקים יהיו משמעותיים, מכיוון שהם יאשרו את יכולות הבנייה יוצאות הדופן של יוצרי המתחם.

אבל מה אם יש שם יותר מזה?

מה אם החדרים הללו מכילים חפצים משומרים, כתבים או מכשירים טכנולוגיים שנותרו ללא הפרעה מאז שנבנו? האם נוכל למצוא את קברו האמיתי של ח'ופו, שמומייתו מעולם לא התגלתה?
או משהו אפילו יותר בלתי צפוי—עדויות למטרה שמעבר לקבורה? הארכיאולוגיה המסורתית נאבקת להסביר את הממצאים הללו בתוך המסגרות המקובלות. הגישה הרווחת גורסת כי הפירמידות היו בעיקר קברים, אולי עם משמעות אסטרונומית מסוימת.
אבל הרשת המורכבת הזו של מבנים תת-קרקעיים מרמזת על מטרות שמעבר לקבורה. להסבר המקובל יש בעיות. מדוע בוני הקברים היו יוצרים מערכת תת-קרקעית כה מסובכת? מדוע אין שום תיעוד היסטורי של עבודות חפירה כה עצומות? אם אלו היו רק אלמנטים ששימשו לבנייה, מדוע הם כה נרחבים, ומדוע הם ממשיכים עמוק מתחת לבסיס הפירמידה?

כמה באמת מבנים אלה עתיקים?

אם יאומתו, שאלת התיארוך תהפוך למרכזית.
האם הם נבנו במקביל לפירמידות, סביב שנת 2500 לפנה"ס? או שמא הם עתיקים יותר, ואולי אף קודמים לשושלות המצריות? ללא דגימות פיזיות לתיארוך פחמן-14 או תיארוך לומינסצנטי, נוכל רק לשער.

התשובה עשויה לשנות את הבנתנו על התפתחות הטכנולוגיה האנושית

האם המבנים הללו שרדו שיטפונות אדירים המוזכרים בטקסטים עתיקים רבים? אם הם אכן משתרעים לעומקים כה גדולים, ייתכן שהם נבנו בכוונה כדי לשרוד אירוע קטסטרופלי.

מה אם הפירמידות עצמן לא היו המבנים הראשיים, אלא סמנים או שערים למתחם תת-קרקעי משמעותי הרבה יותר? מה אם הן נבנו כדי להגן או להצביע על אוצר בלום של ידע קדום? התשובות ממתינות לנו בחשכת החדרים שמתחת לפירמידה הגדולה, חדרים שנותרו אטומים ודוממים במשך אלפי, ואולי אף עשרות אלפי שנים. אנחנו פשוט לא יודעים – עדיין. ומה נגלה כשסוף סוף נחשוף את הכתבים העתיקים שיטלטלו את ההיסטוריה כולה? האם סוף סוף נקבל הוכחה חותכת?

לסרטונים נוספים מערוץ Deep Research עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לחצו על הקישור

 

 

 

עובדות מעניינות על איסלנד

איסלנד

עובדות מעניינות על איסלנד. סרטון מערוץ היוטיוב המקסיקני © Lifeder.עורכי הערוץ מעלים סרטונים מהמקומות בעולם בהם הם מטיילים. הסרטון הפעם מציג עובדות מעניינות על איסלנד, מדינה הידועה בנופיה המרהיבים ובתרבותה הייחודית. האם זאת המדינה המוזרה בעולם? 100 עובדות על איסלנד.

הנקודות המרכזיות בסרטון

  • אוכלוסייה מרוכזת בבירה: למעלה מ-60% מאוכלוסיית איסלנד מתגוררת ברייקיאוויק, עיר הבירה הצפונית ביותר בעולם.

  • היסטוריה של התיישבות מאוחרת: איסלנד הייתה אחד המקומות האחרונים על פני כדור הארץ שיושבו על ידי בני אדם, כאשר ויקינגים מנורווגיה גילו אותה לפני כ-1,100 שנים.

  • אמונה ביצורים מיתולוגיים: רבים מהאיסלנדים מאמינים בקיומם של אלפים וטרולים, דמויות מרכזיות בפולקלור ובמיתולוגיה המקומית.

  • מעיינות חמים טבעיים: בשל הפעילות הגיאותרמית, ניתן לשחות במעיינות חמים טבעיים לאורך כל השנה, כמו הלגונה הכחולה המפורסמת.

  • מדינה ידידותית לסביבה: איסלנד נחשבת לאחת המדינות הידידותיות ביותר לסביבה, עם ייצור חשמל כמעט כולו ממקורות אנרגיה מתחדשים.

  • שבוע עבודה ארוך: האיסלנדים עובדים בממוצע 45 שעות בשבוע, מה שהופך את שבוע העבודה שלהם לארוך ביותר באירופה.

  • איסור על בירה: בירה הייתה אסורה באיסלנד עד 1989, וכיום חוגגים את "יום הבירה" בכל 1 במרץ.

  • קרחונים נרחבים: כ-11% משטח איסלנד מכוסה בקרחונים, כולל הקרחון הגדול ביותר באירופה, ואטנאיוקול.

  • תרבות ספרותית עשירה: אחד מכל עשרה איסלנדים יפרסם ספר במהלך חייו, מה שמצביע על תרבות קריאה וכתיבה מפותחת.

  • סוסים ייחודיים: סוסי איסלנד הם הגזע היחיד במדינה, ידועים בגודלם הקטן וביכולתם להסתגל לתנאי מזג האוויר הקשים.

  • שפה שמורה: האיסלנדית נותרה כמעט ללא שינוי מאז תקופת הוויקינגים, מה שמקשר את התושבים למורשתם ההיסטורית.

  • שמות משפחה ייחודיים: באיסלנד, שמות המשפחה נגזרים משמות ההורים, כך שלמעשה אין שמות משפחה במובן המסורתי.

הסרטון מדגיש את הייחודיות של איסלנד, הן מבחינת הטבע והן מבחינת התרבות. הצצה למדינה עם מאפיינים יוצאי דופן.

למה השפה הספרדית מגניבה

לימוד ספרדית

למה השפה הספרדית מגניבה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב של  פול יורגנסן (Paul Jorgensen). פול הוא המייסד והיוצר של ערוץ היוטיוב © Langfocus. פול רואה בערוץ שלו דרך לעורר השראה ללימוד שפה חדשה. מהסרטונים בערוץ ניתן גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעמיק את ההבנה בתקשורת אנושית. הסרטון הפעם עוסק כולו בשפה הספרדית! בואו ללמוד על אחת השפות החשובות בעולם. השפה המדוברת באירופה, אמריקה הלטינית וגם אפריקה. קרדיט תמונה: Vika_Glitter

שלום לכולם וברוכים הבאים לערוץ Langfocus. שמי פול. היום אדבר על השפה הספרדית.
כפי שאתם יודעים, בספרד מדברים יותר משפה אחת, אז כשאני אומר "ספרדית" אני מתכוון ספציפית לספרדית הקסטיליאנית, השפה המדוברת כשפת אם על ידי 74% מתושבי ספרד ו-99% מתושבי ספרד (כולל דוברי שפה שנייה). הספרדית הקסטיליאנית היא השפה שגדלה והפכה לאחת השפות הגלובליות החשובות.

במהלך הסרטון הזה, ייתכן ואדבר עליה כ-"קסטיליאנית" כדי להבדילה משפות אחרות בספרד, אך בדרך כלל אתייחס אליה פשוט כספרדית.

מבין כל השפות בעולם, לספרדית יש את מספר דוברי שפת אם השני בגודלו. כ-470 מיליון דוברים בנוסף לכ-90 מיליון דוברים כשפה שנייה.
היא גם אחת השפות המופצות ביותר. ב-44 מדינות בעולם יש 3 מיליון ומעלה דוברי ספרדית ילידיים. בנוסף, היא אחת משש השפות הרשמיות של האו"ם, וגם שפה רשמית באיחוד האירופי. היא גם שפה רשמית ב-21 מדינה, אם נכלול את פורטו ריקו – טריטוריה אמריקאית.
בעבר הייתה גם השפה רשמית בהפיליפינים, כיום כבר לא.

השפה השלישית הנמצאת בשימוש רחב באינטרנט

הספרדית היא גם השפה השלישית הנמצאת בשימוש רחב באינטרנט. על פי מקור איתו התייעצתי השימוש בספרדית ברשת גדל ב-800% בשנים האחרונות.

הספרדית היא חלק מתת-משפחת השפות האיברו-רומאניות, שהיא תת-משפחה של משפחת השפות הרומאניות. בתת-משפחה הזו יש את הפורטוגזית, הגליציאנית, וחלק מהאנשים אומרים שגם את הקטלאנית.

היסטוריית השפה הספרדית

כמו כל השפות הרומאניות, הספרדית התפתחה מהלטינית העממית. הלטינית המדוברת שהובאה לאזור על ידי האימפריה הרומית.
הלטינית העממית התפתחה למגוון ניבים אזוריים, שהפכו בסופו של דבר לשפות נפרדות. קיימים מסמכים מהמאה ה-9 שנכתבו בצורה מוקדמת של ספרדית קסטיליאנית, או בצורה מאוחרת של לטינית עממית.
בכל מקרה, מסמכים כאלו מראים שהניבים של הלטינית העממית הפכו לשפות נפרדות עד אותה תקופה.

הספרדית הקסטיליאנית

הספרדית הקסטיליאנית עלתה באזור הצפון-מרכזי של חצי האי האיברי, האזור שנקרא קסטיליה. השפה התפתחה להיות מובחנת מהשפה השכנה – הליאונאית.
היא התבססה כשפה נפרדת במאה ה-13, כאשר המלך אלפונסו החליט לייעל את הכתיב לשימוש רשמי. הניב התבסס על הניב המדובר בטולדו, תהליך שנמשך מאות שנים עד המאה ה-16.

פיזור הספרדית הקסטיליאנית דרומה.

במאה ה-14, החלק הדרומי של חצי האי האיברי היה בשליטת אל-אנדלוס, טריטוריה בשליטת המוסלמים אשר שולטת בעבר ברוב החצי אי.
ה"ראקונקיסטה" (הכיבוש מחדש) הביא להחזרת האזורים המוסלמיים ולפיזור הספרדית הקסטיליאנית  דרומה. שם השפה קיבלה השפעה מניבים מוזאראביים. מדובר בניבים רומאניים שנאמרים על ידי מוסלמים באל-אנדלוס, וכללו הרבה מונחים ערביים.

הושפעה מהשפה הערבית

הספרדית הקסטיליאנית ספגה מספר גדול של מונחים מהשפה הערבית. קרוב ל-4,000 מילה, שהם כ-8% מאוצר המילים של השפה המודרנית מקורן בערבית.

כמה דוגמאות למילים ספרדיות ממקור ערבי הן:

"hasta" שפירושה "עד", שמקורה במילה הערבית "hatta" באותו משמעות.

"ojalá"שפירושו "אני מקווה", שמקורה במונח הערבי "law sha'allah" או "in sha'allah", שפירושו "אם ירצה אלוהים".

"aceite" שפירושו "שמן" (כמו שמן זית), מקורה במילה הערבית "az-zayt".

בנוסף, יש המון מילים שמתחילות ב-"al" בספרדית, שזה המאמר המסוים בערבית.
לדוגמה:

"alcohol"שמקורה במילה הערבית "al-kuHuul", שפירושה "אלכוהול".

"alcalde" שפירושו "ראש עיר", שמקורה במילה הערבית "al-qaa-Dii", שפירושה "שופט".

אלה רק דוגמאות בודדות, אך יש הרבה מילים שמתחילות ב-"al" בספרדית.

הכיבוש מחדש של הדרום וההתפשטות העולמית

הכיבוש הנוצרי של הדרום הסתיים בהצלחה בשנת 1492. באותה שנה ספרד החלה לשלוח חוקרים, כמו כריסטופר קולומבוס, לחו"ל על מנת לבנות את האימפריה הספרדית.

ההתפשטות לאמריקה

השפה הספרדית התפשטה יחד עם האימפריה לאמריקות, לאינדיאנים המזרחיים הספרדיים (שכוללים את הפיליפינים של היום) ולכמה חלקים באפריקה.
אחד האזורים אליהם היא התפשטה הייתה מקסיקו. כיום יש במקסיקו את אוכלוסיית דוברי הספרדית הגדולה ביותר מכל מדינה – כ-120 מיליון..

וריאציות של הספרדית

הגרסה המדוברת במקסיקו שונה במעט מזו המדוברת בספרד. זה נכון גם לגבי שאר המדינות הדוברות ספרדית.
השפה הכתובה הסטנדרטית זהה כמעט בכל מקום. אבל בשפה המדוברת ישנם הבדלים, במיוחד בהגייה ובאוצר המילים היומיומי, כגון בגדים, אוכל ודברים כאלה.
שפות ילידות שונות משפיעות על הווריאציות המקומיות של הספרדית.

איזו וריאציה של הספרדית כדאי ללמוד?

הווריאציות מחולקות בדרך כלל לספרדית אירופית ולספרדית אמריקאית. לפי מה שאני מבין, אין הבדל גדול למתחילים. לא משנה איזו וריאציה תלמדו, תוכלו להסתגל לאחר מכן בקלות יחסית.
אני פגשתי יותר דוברי ספרדית ממקסיקו מאשר מכל מדינה אחרת ולכן עבורי זו הבחירה הטבעית. אבל זה תלוי באיזו וריאציה תשתמשו הכי הרבה ובאיזו אתם מעוניינים.

הספרדית מנקודת מבט של דוברי אנגלית

כמו שפות רומאניות בכלל, הספרדית חולקת הרבה אוצר מילים עם אנגלית. זה  לא אותו אוצר מילים בדיוק, אבל קשור. זה מקל על זיהוי והזכרת המילים אם תקשרו אותם למילים באנגלית. בואו נבחן כמה משפטים:

"?Cuánto cuesta un viaje a Nueva York"

המילה "cuánto" נשמעת כמו "כמות", ולכן אני חושב שמשמעותה "כמה" – כיוון שזוהי שאלה.

"cuesta"כנראה אומר "עולה" או "מחיר",

"un" פירושו "אחד" (מילת יחס לא מסוימת),

"viaje" נראה כמו "מסע" או "טיול",

"a" פירושו "ל",

"Nueva York" כמובן פירושו "ניו יורק".
כלומר, זה אומר: "כמה עולה טיול לניו יורק?"
אם נתרגם מילולית: "כמה עולה מסע לניו יורק?"

משפט נוסף:

"El hombre conduce un automóvil."

hombre" שאני מכיר ממסרטים, פירושו "איש",

"El" פירושו "ה" (המאמר המסוים),

"conduce" אולי אומר "מניע" או "מוביל",

"un" אחד",

"automóvil"   פירושו "רכב".
כלומר, המשפט אומר "האיש נוהג ברכב" או "האיש מוביל מכונית".
אפשר לראות שאם ננתח כל מילה בנפרד, אפשר להבין את המשמעות.
זה לא תמיד כל כך פשוט, אבל זאת דוגמה בסיסית. אתם מבינים מה הכוונה.

בנוסף, אם נבחן את התחביר של המשפטים הללו, נראה שהוא מאוד דומה לאנגלית.
למשל, המשפט הראשון

"Cuánto cuesta un viaje a Nueva York?"

די דומה לאנגלית

והמשפט

"How much does a trip to New York cost?"

"El hombre conduce un automóvil."

די תואם לאנגלית, כך שניתן לתרגמו בצורה ישירה.
כמובן, הדקדוק נעשה מורכב יותר בהמשך. אבל התחביר הבסיסי מאוד דומה לאנגלית – וזהו אחד היתרונות בלימוד שפה רומאנית עבור דוברי אנגלית.

על פי מכון שירות החוץ האמריקאי, הספרדית היא שפה מקטגוריה 1. כלומר, יחסית, היא אחת השפות הקלות ביותר ללמידה לדוברי שפת אם אנגלית.

ספרדית או Castellano?

אז למה אתם מחכים? תלמדו קצת ספרדית. או אולי, כפי שאומר חלק מהדוברים, קסטיליאנית?
אני לא בטוח, כי דוברי הספרדית עצמם לא מסכימים על זה.
אתם יכולים לראות בסרטון – במדינות באדום, המונח המועדף הוא  קסטילאן (Castellano), ובמדינות הכחולות  ספרדית (Español)
בספרד עצמה יש מחלוקת בנוגע למונח הטוב ביותר.
אם אתם דוברי ספרדית ילידיים, אולי תוכלו לספר לנו מה דעתכם בתגובות למטה. גם אחרים מוזמנים להשאיר תגובות.

תודה על הצפייה, שיהיה לכם יום נעים.

לסרטונים נוספים של פול יורגנסן עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

מהי השפה הקלה ביותר

שפה שקל ללמוד

מהי השפה הקלה ביותר ללמוד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב של  פול יורגנסן (Paul Jorgensen). פול הוא המייסד והיוצר של ערוץ היוטיוב © Langfocus. פול רואה בערוץ שלו דרך לעורר השראה ללימוד שפה חדשה. מהסרטונים בערוץ ניתן גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעמיק את ההבנה בתקשורת אנושית. הסרטון הפעם – "מהי השפה הקלה ביותר ללימוד?".  פול עונה על השאלה הזו באופן כללי. לגבי דוברי אנגלית שפת אם התשובה הקצרה: כל שפה שהכי דומה לשפת האם שלך. אבל כמובן שיש בזה יותר מזה.

שלום לכולם,

אחת השאלות הנפוצות ביותר בלימוד שפות היא: "איזו שפה היא הקלה ביותר ללמוד?"

לשאלה הזו אין תשובה מדויקת שתתאים לכולם,. זה תלוי בגורמים שונים.
הגורמים הללו הם:
• שפת האם שלך,
• כל שפה אחרת שלמדת בעבר,
• מורכבות השפה המדוברת.

קלות הלמידה קשורה לדמיון בין השפות

אם שפת האם שלך היא אנגלית, כנראה שהשפה הקלה ביותר עבורך היא זו הדומה ביותר לאנגלית. ואם לא, אולי אם למדת שפה נוספת, למשל אם למדת צרפתית, אולי השפה הקלה עבורך היא זו הדומה לצרפתית. כבר למדת הרבה מהמושגים המשותפים שיש לשפות האלה, כך שכבר ביצעת הרבה עבודה בעבר.

בסך הכל, זה יכול להיות שפת האם שלך, או השפה הקרובה ביותר אליה. וגם – השפה הקרובה לשפות אחרות שלמדת. גורם נוסף הוא מורכבות השפה.
לכן, זה איזון בין הגורמים השונים – אין נוסחה מדויקת. אבל, על סמך הגורמים הללו יש לנו מושג כללי.

מכון שירות החוץ האמריקאי מכשיר דיפלומטים אמריקאים שיוצאים לחו"ל. לפני המינוי, המכון מכשיר את הצוערים בכישורי שפה. המכון ערך מחקרים רבים בנושא. למכון יש נתונים על מספר השעות שצריך להשקיע. נוסף לזמן, המכון בודק את העומק בו יש ללמוד את השפות השונות.

הם חילקו את השפות לחמש קבוצות:

  • קבוצה 1 – השפות הקלות ביותר ללימוד עבור דוברי אנגלית שפת אם.
  • קבוצות 2 / 3 / 4
  • וקבוצה 5   – השפות הקשות ביותר ללימוד.

לדברי המכון, אנשים שלומדים שפות בקבוצה 5 (הקשות ביותר) לומדים במשך כ-88 שבועות,  בערך שנה וחצי.
אנשים שלומדים שפות בקבוצה I לוקחים כ-23–24 שבועות. כך שכשמסתכלים על זה, לימוד שפה מרמת קבוצה 5 לוקח כמעט פי ארבעה יותר זמן.

אילו שפות נכללות בקבוצה I הקלה ביותר?

אלו הן שפות גרמאניות כמו הולנדית ואפריקאנס, והשפות הגרמאניות הצפוניות מסקנדינביה – כמו שוודית, נורווגית ודנית (לא פינית, זו קבוצה נפרדת).
ואז יש גם את השפות הרומאניות כמו צרפתית, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית ואולי גם רומנית.
אלה הן השפות הקרובות ביותר לאנגלית – במיוחד ההולנדית והאפריקאנס, שלדברי רבים הן הקלות ביותר לדוברי אנגלית, אם כי אני בעצמי לא למדתי אותן באופן אישי. אני למדתי צרפתית שהייתה השפה הקלה ביותר שלמדתי.

לפני כן חשבתי שאינדונזית היא הקלה ביותר, כיוון שהיא פשוטה וישירה. והתקדמתי בה מהר. הצלחתי לתקשר בה אחרי כמה חודשים בלבד לפני טיול.
אבל כשהתחלתי ללמוד צרפתית, הבנתי כמה יתרון יש באוצר המילים המשותף. אנגלית מורכבת מכ-35% מונחים מצרפתית, וכשהסתכלתי על טקסט צרפתי, זיהיתי כבר הרבה מילות מפתח. הבנתי כמעט חצי מהטקסט מבלי ללמוד את הצרפתית.
כך, אחרי כמה שבועות יכולתי לקרוא, ובכמה חודשים יכולתי לתקשר. לא בצורה שוטפת, אבל מספיק כדי להבין פנים מול פנים.

לכן, עבורי, צרפתית הייתה ללא ספק הקלה ביותר.

קבוצה 2 אגב, כוללת רק את הגרמנית. שפה גרמאנית כמו הולנדית או אפריקאנס קרובה לאנגלית, אך דקדוקית מורכבת יותר. לכן היא לא בקבוצה 1 אלא בקבוצה 2.  היא כנראה השפה היחידה בקבוצה זו – קשורה לאנגלית, אך עם מורכבות נוספת.

השפה הקשה ביותר עבורי הייתה, ללא ספק, יפנית. המשתייכת לפי מכון השירות הזר לקבוצה 5.

מה מקשה על לימוד היפנית?

הדקדוק שונה לחלוטין מאנגלית. מערכת הכתיבה שלה מורכבת בצורה קיצונית. למעשה, סיווג המכון לקבוצה 5 אינו מתחשב במערכת הכתיבה אלא רק בשפה המדוברת.
לפי הניסיון שלי, לקח לי כ-5 פעמים יותר זמן להיות מסוגל לתקשר ביפנית מאשר בצרפתית. וכשמדובר במערכת הכתיבה ייתכן שייקח פי 10, 20 או 30 יותר זמן, כיוון שצריך ללמוד ארבע מערכות כתיבה שונות (כולל קאנג'י, תווים סיניים אידיאוגרפיים, שמספרם כ-2000).

ערבית, השפה השנייה הקשה ביותר

השפה הקשה השנייה הייתה ערבית. כשלומדים ערבית, זאת לא שפה אחת, אלא גם השפה הפורמלית ( העתיקה והמיושנת). במקביל נדרש ללמוד גם ניב ולדעת לתקשר עם דוברי ניבים שונים. כלומר, אתה לומד משפחת שפות שלמה, וזה מה שהופך אותה לקשה.

השפות הקלות ביותר

אבל, הקלות היו בהחלט צרפתית, ואחריה אינדונזית בזכות פשטותה.
אינדונזית, אגב, מסווגת כשפה בקבוצה 3. ברור, זאת אחת השפות הפשוטות. אבל אין לה את האוצר המשותף לאנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, הולנדית או אפריקאנס. ולכן היא לא בקבוצה 1.

בסופו של דבר, אני מקווה שהתרגום עזר לך להבין את הנושא, ושלא תבחר את השפה ללמוד רק על סמך הקלות שלה, אלא מתוך עניין אמיתי במידע הזה.

נתראה בהמשך!

לסרטונים נוספים של פול יורגנסן עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

מה אפשר לעשות באלבניה?

מה אפשר לעשות באלבניה? ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם- אלבניה.

 

 

מה זה אשכנז

מה זה אשכנז

הרצאה על תולדות יהודי אשכנז, באדיבות אשכנזיום בודפשט. סרטון מערוץ היוטיוב של הנרי אברמסון © Henry Abramson  

ד"ר הנרי אברמסון, הוא מומחה להיסטוריה והגות יהודית. משמש כדיקן בקמפוס של אוניברסיטת טורו בברוקלין, ניו יורק. בעל דוקטורט מאוניברסיטת טורונטו (1995). קיבל מלגות ופוסט-דוקטורט בקורנל, הרווארד, אוקספורד והאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מחברם של מספר ספרים, ביניהם תפילה למען הממשלה: אוקראינים ויהודים בתקופות מהפכניות, 1917-1920  (הרווארד, 1999) ו- קריאת התלמוד: פיתוח עצמאות בלימוד גמרא (פלדהיים, 2006). המחקר שלו זכהבפרסים מהקרן הלאומית למדעי הרוח, המוזיאון להנצחת השואה של ארצות הברית והמועצה לחקר מדעי החברה והרוח של קנדה. הוא חתן פרס המצוינות באקדמיה מאיגוד החינוך הלאומי. בין הפרויקטים הנוכחיים שלו ניתן למנות את הפודקאסט היסטוריה יהודית בדף יומי על כל הדף והעם היהודי: היסטוריה (3 כרכים) עבור הוצאת קורן.

מגפות עולמיות בהיסטוריה

היסטוריה של מגפות עולמיות

מגפות עולמיות בהיסטוריה. סרטון מערוץ היוטיוב © NutritionFacts.org של ד"ר מייקל גרגר (DrMichael Greger). מייקל גרגר הוא רופא טבעוני בעל מוניטין עולמי. לדבריו ערוץ היוטיוב שלו, עובדות על תזונה הוא המקור המדעי היחיד ללא מטרות רווח למידע מבוסס ראיות על תזונה.

הסרטון הפעם – היסטוריה ומניעה של מגפות עולמיות.

תרגום לעברית: Ruth Levy

קרדיט תמונה: Wikimedia

לסרטונים נוספים של ד"ר מייקל גרגר עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

 

 

שפה קלטית ושפה שמית | הדמיון המפתיע

שפה קלטית ושפה שמית | הדמיון המפתיע. סרטון מערוץ היוטיוב של  פול יורגנסן (Paul Jorgensen). פול הוא המייסד והיוצר של ערוץ היוטיוב © Langfocus. פול רואה בערוץ שלו דרך לעורר השראה ללימוד שפה חדשה. מהסרטונים בערוץ ניתן גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעמיק את ההבנה בתקשורת אנושית. הסרטון הפעם עוסק בקווי הדמיון המפתיעים בין שפות קלטיות כמו אירית וולשית לשפות שמיות כמו ערבית ועברית.

לסרטונים נוספים של פול יורגנסן עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

About Hebrew

About Hebrew. Paul Jorgensen is the founder and the creator of Langfocus © Paul share his passion for languages and reaching out into the wider world – "As a language enthusiast and lover of learning, my mission is to inspire others to learn a language they are passionate about, to engage with other cultures, and to deepen their understanding of human communication". Paul talks about Hebrew`s colorful history and unprecedented resurrection and about his own experience with the language.

על השפה העברית. תחייתה חסרת התקדים של השפה. סרטון מערוץ היוטיוב של  פול יורגנסן (Paul Jorgensen). פול הוא המייסד והיוצר של ערוץ היוטיוב © Langfocus. פול רואה בערוץ שלו דרך לעורר השראה ללימוד שפה חדשה. מהסרטונים בערוץ ניתן גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעמיק את ההבנה בתקשורת אנושית. הסרטון הפעם על ההיסטוריה הססגונית של העברית ועל הניסיון שלו עם השפה.

לסרטונים נוספים של פול יורגנסן עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

לוב

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ינואר 2022 הערוץ צבר 2.88 ‏‏ ‏מיליון מנויים‏ ו- 358,811,234 צפיות. הסרטון הפעם – לוב.

דנמרק

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ינואר 2022 הערוץ צבר 2.88 ‏‏ ‏מיליון מנויים‏ ו- 358,811,234 צפיות. הסרטון הפעם- דנמרק.

 

איטליה

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ינואר 2022 הערוץ צבר 2.88 ‏‏ ‏מיליון מנויים‏ ו- 358,811,234 צפיות. הסרטון הפעם – איטליה.

 

איראן

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם- איראן.

מונקו

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם- מונקו.

קרואטיה

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם- קרואטיה.

 

ירדן

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם- ירדן.

שנת 2019 ב- 6 דקות

סיכום שנת 2019

שנת 2019 ב- 6 דקות. סרטון מערוץ היוטיוב © Vox שעוזר לנו להבין טוב יותר את העולם. מנחי הערוץ הם ברידג'ט הנווד, קת' ספנגלר, אדם פרילנדר, ג'ואי סנדאידיגו, קולמן לוונדס, קים מאס, לורה בולט, אד וגה ועם תמיכת מחקר של מליסה הירש. הסרטון הפעם  מסקר את האירועים שעשו את שנת 2019.

לסרטונים נוספים מערוץ Vox עם כתוביות בעברית או תרגןם תוכן לעברית לחצו על הקישור 

איך מגפות מתפשטות

איך מגפות מתפשטות. סרטון מערוץ היוטיוב של © Ted-Ed, הפלטפורמה של © TED

ערוץ טד Ted (Technology, Entertainment, Design טכנולוגיה, בידור, עיצוב) מעלה סרטוני הרצאות של מרצים מכל העולם בכל הנושאים. טד קוראים לנו ליהנות, לגלות ולעשות שימוש בתוכן תחת הכותרת "Ideas Worth Spreading" ("רעיונות ששווה להפיץ").

© Ted-Ed, הפלטפורמה של © TED מאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED וליצור סביבם שיעור מותאם אישית באמצעות שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור ניתן להפיץ באופן פומבי או פרטי ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול ליהנות גם מספריית תכנים מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים. הסרטון הפעם – איינה אליזבת ג'ונסון וג'ניפר ג'קט: האם יום אחד לא יהיו יותר דגים באוקיינוס?

הסרטון הפעם – איך מגפות מתפשטות? מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע התפשטות של מגפה בעתיד? תרגום לעברית: Ido Dekkers עריכה: Orr Schlesinger

לסרטונים נוספים של Ted-Ed עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

אפגניסטן

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם – אפגניסטן.

יוון

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם – יוון.

קפריסין

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם- קפריסין .

אנגולה

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם- אנגולה.

קנדה

ערוץ היוטיוב של פול ברבאטו (בארבי) גאוגרפיה עכשיו © Geography Now מסקר את מדינות העולם מבחינה גיאופוליטית. נכון לחודש ספטמבר 2022 הערוץ צבר 3,030,000 מנויים‏ ו- 392,053,070 צפיות. הסרטון הפעם – קנדה.