המאבק על גרינלנד. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © WSJ, הערוץ הרשמי של הוול סטריט ג'ורנל. הערוץ לוקח אתכם לתוך סיפורים ואירועים שנבחרו בקפידה. כאן תוכלו להעמיק לתוך החדשות והתובנות החשובות לכם. בסרטון הפעם – תיאור מאמצי דנמרק להגביר את ההגנה על גרינלנד והאזור הארקטי. הנכס המאוד אסטרטגי הזה נחשק על ידי הנשיא טראמפ בשל מיקומו האסטרטגי בין צפון אמריקה לרוסיה.

רקע

דנמרק הודיעה על השקעות של מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד, האי הארקטי העצום ועתיר המשאבים שמיקומו הופך אותו לנכס גיאופוליטי מהותי. ארה"ב, שמחזיקה בו כיום בסיס צבאי אחד (פיטופיק), מפעילה לחץ על קופנהגן להגדיל את אחריותה הצבאית באי, בעיקר על רקע התגברות המתיחות העולמית ורוסיה.

הנוכחות האמריקאית בגרינלנד החלה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר ארה"ב חששה שגרמניה הנאצית תשתלט על האי. מאז, וביתר שאת במלחמה הקרה, ארה"ב ביססה נוכחות צבאית רחבה – כולל פרויקטים סודיים כמו בסיס תת-קרחי לטילים גרעיניים.

בתום המלחמה הקרה גרינלנד איבדה מחשיבותה האסטרטגית וארה"ב נטשה את מרבית הבסיסים. עם זאת, הבסיס שנותר עודנו פעיל ומעודכן בטכנולוגיות התרעה מוקדמת ומעקב חללי כחלק ממערך NORAD (פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה).

מנגד, דנמרק שמרה על נוכחות ביטחונית מינימלית – בעיקר בתחום האזרחי. אבל כעת, תחת לחץ אמריקאי, היא מצהירה על הרחבת יכולותיה, כולל רכישת רחפנים, ספינות וצוותי מזחלות כלבים לפעולה באזורים מבודדים בצפון גרינלנד.

מדובר בשילוב של תגובה לאיום הרוסי והתגמשות מול הממשל האמריקאי, במיוחד נוכח ההתעניינות הפומבית של הנשיא טראמפ בשליטה באי.
עם זאת, לדנמרק מגבלות כלכליות וביטחוניות, במיוחד בשל התחייבויותיה לאוקראינה ולזירה הבלטית.

בעוד שלארה"ב עדיין שמורות זכויות פעולה נרחבות בגרינלנד, כולל אפשרות להרחבת בסיסים או פעולה צבאית בזמן חירום, יש מי שסבורים שהשקעה אמריקאית ישירה תהיה יעילה יותר.

בתוך כך, יש בגרינלנד תחושת אי-נוחות: תושבים מקומיים חוששים להיות קורבן לעימות בין מעצמות. חלקם אף הביעו דאגה מכך שארה"ב עלולה פשוט להשתלט על האי אם תחליט.

תרגום הסרטון

קריינית:

"דנמרק מתכננת להשקיע מעל מיליארד דולר בהגנה על גרינלנד – נכס אסטרטגי במיוחד שמעורר עניין מצד הנשיא טראמפ".

דונלנד טראמפ:

"אנחנו צריכים את גרינלנד".

קריינית:

"האי הארקטי, ששטחו פי שלושה מגודלה של טקסס, עשיר באדמות נדירות, נפט וגז. בנוסף, מיקומו מעניק לו חשיבות קריטית מבחינה מסחרית והגנתית באזור.
לארצות הברית יש כיום בסיס צבאי אחד באי. בביקורו האחרון שם, סגן הנשיא מתח ביקורת על דנמרק".

ג'יי. די. ואנס:

"השקעתם פחות מדי בביטחון של חבל ארץ המדהים הזה, המאוכלס באנשים יוצאי דופן. זה חייב להשתנות".

קריינית:

"אז כך דנמרק מגבירה את מאמציה להגן על גרינלנד. ולמה ארה"ב נטשה בעבר עמדות רבות ברחבי האי הקפוא? זה התחיל במלחמת העולם השנייה. ארה"ב החלה להציב כוחות בגרינלנד לאחר שדנמרק נכבשה על ידי הנאצים".

 סון אנגל רסמוסן:

"בארה"ב חששו שגרמניה תשתלט על גרינלנד’ מקום אסטרטגי במיוחד בין צפון אמריקה לרוסיה".

קריינית:

"כשקופנהגן הייתה תחת כיבוש נאצי, גרינלנד נזקקה נואשות להגנה ואספקה. לכן, השגריר הדני בוושינגטון פעל ביוזמה עצמאית ושנויה במחלוקת וחתם על הסכם עם ארה"ב.
ההסכם הפך את ארה"ב למגינתה בפועל של גרינלנד ואיפשר לה להקים ביצורים באי.
בשנים הבאות, ארה"ב התפשטה במהירות והקימה עמדות צבא, תחנות רדיו ושדות תעופה".

אולריק פראם גד:

"היה צורך לחסל תחנות מזג אוויר גרמניות שסיפקו מידע חשוב למאמץ המלחמתי באירופה. בנוסף, ארה"ב רצתה לאבטח את מכרה הקריוליט באיביטוט שהיה אז הדרך היחידה לייצר אלומיניום, חומר קריטי למלחמה. כמו כן, היה צורך להקים מסלול תעופה שישמש תחנת ביניים בין ארה"ב לבריטניה".

קריינית:

"בעקבות מלחמת העולם השנייה דנמרק הצליחה לשקם את קשריה עם גרינלנד".

אולריק פראם גד:

"הדנים חזרו ואמרו: טוב, עכשיו אנחנו מצפים שתעזבו. אבל לארה"ב היו תוכניות אחרות".

קריינית:
"במקום לעזוב, על רקע המלחמה הקרה, בשנת 1951 ארה"ב חתמה עם דנמרק על הסכם חדש".

סון אנגל רסמוסן:

ההסכם איפשר לארה"ב להישאר בגרינלנד ולהרחיב את הבסיסים. כפי שעשתה במלחמה נגד גרמניה, כך גם כעת מול ברית המועצות".

קריינית:

"אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר היה הקמת בסיס צבאי מתחת לקרח. הבסיס הוצג כ-"מרכז מחקר ארקטי", אבל מסמכים מסווגים שפורסמו לימים חשפו את מטרתו האמיתית- הפיכת גרינלנד לפלטפורמת שיגור לטילים גרעיניים. הבסיס כלל מנהרות, מעבדות ומבנים בשממה הקפואה. אבל לאחר סיום המלחמה הקרה, ארה"ב שינתה את מוקד עיסוקה וגרינלנד איבדה מחשיבותה הצבאית. ארה"ב נטשה בסיסים רבים ולעיתים השאירה מאחור ציוד צבאי שעדיין נמצא שם".

סון אנגל רסמוסן:

"מאז 2004, ארה"ב שומרת נוכחות צבאית רק בבסיס אחד, מה שהיה בעבר "בסיס חיל האוויר תולה" וכיום נקרא "בסיס החלל פיטופיק". בפיטופיק מוצבים מכ"מים מתקדמים להתרעה מפני טילים בליסטיים, במיוחד מרוסיה, וכן מערכות מעקב חלל שתומכות בפעילות NORAD, פיקוד ההגנה האווירית והחלל של צפון אמריקה המשותף לארה"ב וקנדה".

קריינית:

"לעומת זאת, לדנמרק הייתה תמיד נוכחות ביטחונית מינימלית בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"החלוקה הייתה פשוטה: ארה"ב מגנה על צפון אמריקה, ודנמרק מתעסקת בעיקר בתפקידי משמר חופים אזרחי".

קריינית:

"אבל כעת גוברים הלחצים מצד ארה"ב שדנמרק תגביר את השקעתה בהגנה על גרינלנד".

ג'יי. די. ואנס:

"הייתה הרבה ביקורת מדנמרק. הרבה מתקפות על ממשל טראמפ, על הנשיא, עלי, על אחרים בממשל שלנו על כך שאמרנו את המובן מאליו שדנמרק לא עשתה עבודה טובה בשמירה על בטיחות גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"דנמרק דחתה בתקיפות את המסר מצד ממשל טראמפ. אבל הם גם מאופקים במסרים שלהם ולא נוטים להתראיין בנושא".

קריינית:

"ובכל זאת, הדנים שלחו אותות ברורים. דנמרק הכריזה על חבילת הגנה חדשה בשווי מיליארדי דולרים, זה כולל רחפנים, ספינות ושני צוותים נוספים של מזחלות כלבים המיומנים לפעול באזורים הקשים ביותר לניווט בצפון גרינלנד".

סון אנגל רסמוסן:

"יש לכך שתי סיבות: ראשית, בשל המתיחות העולמית והפלישה הרוסית לאוקראינה יש צורך להרתיע את רוסיה וגם לחזק את ההגנה בפועל. שנית, זו כנראה מחווה וסוג של וויתור כלפי ממשל טראמפ, שאינו מסתיר את רצונו לשלוט בגרינלנד. אני חושב שהממשלה הדנית מקווה שמחוות ביטחוניות יוכלו אולי לרכך את היחסים עם ארה"ב".

קריינית:

"במקביל להשקעה הדנית, לארה"ב עדיין שמורה הזכות להרחיב את נוכחותה בגרינלנד".

אולריק פראם גד:

"באזור ההגנה תולה, ארה"ב יכולה בעצם לעשות כרצונה. אמנם יהיה נחמד אם היא תעדכן את דנמרק וגרינלנד על התוכניות שלהם. שנית, אם ארה"ב תראה צרכים הגנתיים אחרים, תהיה הסכמה, כך נכתב, בין דנמרק וארה"ב וכעת גרינלנד לאפשר אזורי הגנה חדשים. ואז כמובן במקרה של מלחמה ארה"ב תחליט איך לפעול לפי שיקול דעתה".

קריינית:

"ישנם פוליטיקאים בדנמרק ובגרינלנד הסבורים שאם ארה"ב באמת מודאגת מהביטחון הארקטי הדרך הישירה היא להשקיע בעצמה בבסיסים צבאיים. אבל נכון לעכשיו, נראה שארה"ב מנסה להפיל את ההוצאות על דנמרק".

סון אנגל רסמוסן:

"נראה שארה"ב רוצה שדנמרק תיקח על עצמה חלק מהמשימות שבעבר ביצעו חיילים אמריקאים. האם זה ריאלי? זו כבר שאלה אחרת. כיום דנמרק עמוסה גם מבחינה צבאית וגם כלכלית עקב המעורבות באוקראינה ובים הבלטי. היא כבר התחייבה להעלות את תקציב הביטחון שלה ב-70% בשנתיים הקרובות. חלק מהתקציב יגיע לגרינלנד, אבל חלק גדול יוקדש לאוקראינה".

קריינית:

"בסך הכול, גודלה העצום והאקלים הקשה של גרינלנד הופכים אותה לכמעט בלתי ניתנת להגנה. והעניין הגובר מצד מעצמות העולם גורם לחלק מהתושבים המקומיים להרגיש פגיעים".

סון אנגל רסמוסן:

"הביקור של ג’יי.די. ואנס וההכנות סביבו נתפסו על ידי חלק מהגרינלנדים כמאיימים.
לפני הביקור, נחתו בנמל התעופה בנואוק שני מטוסי הרקולס, רכבים משוריינים ירדו מהמטוסים וחלק מהתושבים תהו האם מדובר בתחילתה של פלישה שקטה, אנשים שדיברתי איתם אמרו זאת בפה מלא. גם אם הלחץ ירד מאז, עדיין יש תחושת דאגה: רבים חוששים שארה"ב תוכל פשוט לקחת את האי אם תרצה שכן לדנמרק אין יכולת ממשית להגן עליו".

לסרטונים נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום לעברית תחת הערך 'וול סטריט ג'ורנל' לחצו על הקישור

לסרטונים נוספים על כוחות צבאיים עולמיים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור כוחות צבא עולמיים ונשקים

לסרטונים נוספים בנושא עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור יחסי רוסיה-נאט"ו

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו