תמ"ג

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים תחת הערך תמ"ג.

איראן לא חזקה כמו שזה נראה

פורסם בתאריך ינואר 24, 2024 ע"י זהמהזה

איראן לא חזקה כמו שזה נראה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © TLDR News Global

המוטו של קבוצת המדיה TLDR News הוא להפוך את החדשות לנגישות לכולם. הקבוצה יוצרת תוכן דיגיטלי של חדשות ואקטואליה מכל רחבי העולם החל משנת 2017. הערוץ התמקד בהסבר על אירועי החדשות הגדולים ביותר בבריטניה, בעיקר סביב הברקזיט. מאז, הקבוצה גדלה ל-6 ערוצים: TLDR UK, EU, Global, Daily, Podcasts ו-Business. הסיקורים של הערוצים מקיפים, מהכלכלה הטורקית ועד איך RyanAir השתלטה על אירופה. הקבוצה מתגאה בסיקור נגיש, בלתי מפלגתי ואוביקטיבי אירועים אקטואליים. המטרה המוצהרת היא לעזור לצעירים להבין טוב יותר את העולם הסובב אותם ולגבש דעות משלהם. נכון לתחילת 2024 יש לקבוצה יותר מ-2.5 מיליון מנויים בכל רשת TLDR, עם רוב של בני 16-35. התוכן מגיע למיליוני אנשים מדי שבוע.

הסרטון הפעם – במבט ראשון איראן נראית חזקה למדי. אבל מתחת לפני השטח, איראן אינה חזקה כפי שהיא נראית. עם סיכויי כלכלה גרועים, משטר פחות מפופולרי ומשבר ירושה בפתח. בסרטון הזה אנחנו בוחנים, האם איראן שלא באמת רוצה מלחמה, תקבל בכל מקרה מלחמה. למה איראן חלשה יותר ממה שזה נראה, ואיך זה מסביר את התפנית במדיניות החוץ שלה.

איראן ניראת בשיאה

במבט ראשון איראן נראית די חזקה. בא כוחה חמאס הנחית במתקפת ה-7 באוקטובר מכה משתקת על ישראל ללא מעורבות איראנית ישירה. לאיראן יש את הכוח והביטחון הגיאופוליטי לפגוע במטרות בחו"ל כפי שהוכיחו התקיפות האחרונות בעיראק ובפקיסטאן. הסנקציות שהטיל טראמפ על איראן ב-2018 היו ברובן לא אפקטיביות. ההכנסות מנפט וממשאבים אחרים טיפסו לאחרונה לשיא. דיווחים מצביעים על כך שאיראן בדרך להשיג נשק גרעיני מתישהו לאורך 2024.

למעשה איראן לא חזקה

במבט לעומק איראן למעשה לא חזקה כמו שזה מצטייר. למרות העלייה בהכנסות כלכלת איראן היא בבלאגן. המשטר פחות פופולרי מכל זמן מאז 1979 ומשבר ירושה עולה כאשר המנהיג העליון של איראן נכנס לשנתו ה-85 ללא מחליף ברור. וזו הסיבה שאיראן מתקדמת לקראת מערכה מול ערב הסעודית לאחרונה.

איראן מנסה לשמור על פרופיל נמוך

למרות כוחותיה הנראים איראן ניסתה להתרחק מהסכסוך המתגבר במזרח התיכון. איראן הדגישה פעמים רבות כי לא הייתה לה כל מעורבות ישירה עם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. נציגה איראנית אחרת הייתה אגרסיבית בשיבוש הסחר הימי בים האדום. הפרוקסי הראשי והפחות עצמאי של איראן, חיזבאללה, היה שקט, הדגיש שאין לו שום קשר ל-7 באוקטובר והסתפק בפגיעות טילים בצפון ישראל. למרות המצוקה של חמאס והרטוריקה ההולכת וגוברת שמגיעה מבכירים ישראלים המציעים פלישה מלאה לדרום לבנון.

חזבאלל אחרי מתקפת השביעי באוקטובר

מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה הפך למוניטין בזכות נאומיו הארוכים והלא מרשימים עד כדי גיחוך. הנאום הראשון שלו ב-3 בנובמבר היה באורך של כמעט שעה וחצי. הנאום היה ומלא בפלפולים דרמטיים אבל החלקים המשמעותיים היחידים שם הגיעו בערך באמצע הדרך כאשר נסראללה התעקש שמתקפת ה-7 באוקטובר הייתה 100% פלסטינית ושחיזבאללה לא יסלים את הלחימה.

האיראנים אחרי מתקפת השביעי באוקטובר

האיראנים שבדרך כלל די להוטים על נאומים אנטי-אמריקאים בעלי גוון אסלאמי זועם נשמעו גם הם הרבה יותר מתונים מהרגיל. מניפסט של בכירי דת אסלאמיים שפורסם באמצע אוקטובר גינה למעשה את הרג האזרחים שנעשה על ידי חמאס. ב-27 באוקטובר איראן הצביעה בעד פתרון שתי המדינות בפעם הראשונה אי פעם בעצרת הכללית של האו"ם, המכירה באופן מרומז בזכותה של ישראל להתקיים. לאור זה פגיעות הטילים האחרונות נראות פחות כמו הסלמה אלא יותר כמו תמרון הגנתי, ניסיון להרתיע את ישראל וארה"ב מהסלמה נגד חזבאללה והחות'ים מבלי להזמין תגובה ישירה.

האם יש שינוי במדיניות החוץ האיראנית?

חשוב לא להפריז בזה או לפרש זאת כשינוי מהותי במדיניות החוץ האיראנית. איראן היא עדיין תיאוקרטיה אסלאמית ועדיין מוות לאמריקה ולישראל הם פזמונים פופולריים במדיניות החוץ האיראנית, למרות זאת, גם אם זה מונע על ידי פרגמטיות גיאופוליטית או שימור עצמי של משטר האייתולות, ברור שאיראן לא רוצה מלחמה ולא יכולה להרשות זאת לעצמה.

שלושה משברים

למה איראן חלשה יותר ממה שזה נראה? איך זה מסביר את הציר המתון במדיניות החוץ האיראנית לאחרונה? ומדוע גם אם איראן לא רוצה מלחמה זה לא אומר שהיא לא תקבל אחת.

ישנם שלושה משברים ברורים המשפיעים כרגע על איראן: כלכלי, פוליטי או מה שאנו יכולים לתאר כמשבר לגיטימציה ומשבר ירושה מתקרב.

נתחיל עם המשבר הכלכלי. כדי להבין את המשבר הכלכלי של איראן צריך לדעת שני דברים על הכלכלה האיראנית.

ראשית זה מאוד תלוי בהכנסות מפחמימנים. לאיראן יש 10% ממאגרי הנפט בעולם ו-15% ממאגרי הגז. ההכנסות מהפחמימנים מהוות בדרך כל כמחצית מכלל הכנסות הממשלה. שנית, כ-60% מכלל הפעילות הכלכלית האיראנית מנוהלת על ידי הממשלה שקבעה גם פיקוח מחירים על מזון ואנרגיה. המגזר הפרטי למעשה די חלש. שתי העובדות הללו למעשה מסבירות את המשבר הכלכלי הנוכחי של איראן. בגלל שההכנסות מיצוא הפחמימנים הצטמצמו בהתמדה בגלל הסלמת הסנקציות המערביות שמטרתן לערער את תוכנית הגרעין של איראן.

הסנקציות על איראן

ארה"ב הטילה לראשונה סנקציות כבר ב- 1996. מדינות מערביות אחרות הצטרפו בשנות ה-2000 לאחר שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הגיעה למסקנה שאיראן הפרה את האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני.

הסנקציות הופסקו זמנית ב-2015 לאחר שאובמה ניהל משא ומתן על הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. אבל ההתאוששות של איראן בזמנו הוגבלה על ידי מחירי הנפט הנמוכים באמצע שנות ה-2010 ואז, ב-2018 טראמפ הטיל מחדש את הסנקציות. עם הזמן הסנקציות של טראמפ הפכו לפחות יעילות מכיוון שאיראן הבינה איך לעקוף אותן. אבל למרות זאת הייתה ירידה דרמטית ביצוא הנפט של איראן, משיא של כמעט 2 מיליון חביות ביום ב-2017 לפחות מ-500,000 חביות ביום ב-2020. מאז זה עלה ליותר ממיליון חביות ביום אבל זה עדיין נמוך מהרמות שלפני הסנקציות.

המשבר הכלכלי

למרות שהנתונים מעט מטושטשים מכיוון שאיראן לא מפרסמת נתונים סטטיסטיים מהימנים, האומדן העדכני של קרן המטבע הבינלאומית מצביע על כך שהתמ"ג לנפש של איראן ירד בחצי מאז 2012. התמודדות עם סנקציות וירידה של 50% בהכנסות יהוו אתגר עבור כל ממשלה אבל המשטר הנוכחי של איראן ששולט ברוב הכלכלה הלאומית הוא אולי הבלתי כשיר ביותר בהיסטוריה התיאוקרטית של איראן.

במשך 5 השנים האחרונות האינפלציה עומדת על כ-50%. שיעור העוני הכפיל את עצמו למעשה ל-30% ואבטלת הצעירים עלתה ל- 25%. המשטר גם מוציא סכומי כסף אבסורדיים על סובסידיות, למשל על דלק. ערך הסובסידיה הזו שרק מעודדת שימוש יתר משתולל שווה למיליארדי דולרים בשנה. האיראני הממוצע צורך כעת דלק בין פי חמישה לפי 10 מהטורקי הממוצע למרות שהוא עשיר בפחות מחצי. האבסורד הוא שהאיראנים משתמשים בכל כך הרבה בנזין שהם ייבאו אותו לאחרונה למרות שאיראן היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם,

המדינה האיראנית פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לממן את הסובסידיות הללו וגם את התעשיות המולאמות של איראן, וזו הסיבה שהממשלה מנהלת כיום עסק מסוכן גירעון תקציבי עצום. ככזה הממשלה צריכה כנראה לייצא 1.5 מיליון חביות נפט ליום במחיר ממוצע של 85 דולר על מנת לאזן את תקציבה, אבל עקב הירידה בביקוש, בעיקר מסין, איראן מוכרת רק כ-1.2 מיליון חביות ביום.

מחיר הנפט כבר לא מתקרב ל-85 דולר לחבית. הנפט נסחר בעולם רק בכ-75 דולר לחבית אבל איראן נאלצת למכור אותו בהנחה של 10% כדי לפצות על סיכון הסנקציות. מספרים נמוכים יותר ויצוא נמוך יותר פירושם שהכנסותיה של איראן מנפט עומדות על בערך על 60% מהנדרש, כך שאיראן כנראה בדרך לנהל גירעון תקציבי חסר תקדים של כמעט 7 טריליון ריאל, הגבוה ביותר בתולדות איראן.

זה אילץ אה המדינה האיראנית לעשות תרגילי חיסכון לא פופולריים, כולל קיצוץ של סבסוד מזון ותרופות, מה שמכביד על קרן הפנסיה הציבורית וקרן העושר הריבונית, מה שמוביל אותנו למשבר השני, המשבר הפוליטי של איראן

המשבר הפוליטי

באופן לא מפתיע חוסר התפקוד הכלכלי הלחיץ את היחסים בין האייתוללה השולט לאיראנים רגילים, אבל המתחים האלה החריפו גם בגלל שני דברים נוספים. ראשית, אי השוויון הולך וגובר, זה לא רק שהאליטות האיראניות עשירות בהרבה מהאיראנים הרגילים, זה גם שאיראן סובלת מאי שוויון אזורי ואתני חריף.

מדיניות ממשלתית הועילה בעקביות לאזורי המרכז העשירים יותר של איראן שנשלטים על ידי פרסים אתניים על חשבון העניים יותר. באזורים שבהם יש לעתים קרובות אוכלוסיות מיעוט גדולות יותר. ב-2018, במחוז בלוצ'יסטן שיעור העוני היה גבוה פי 5 מזה של טהרן. בשנת 2021 הייתה מחאה של הרוב הערבי במחוז כורדסתאן. המחאה פרצה לאחר שפרויקט ממשלתי להפניית מים למחוזות המרכז גרם לבצורת קטסטרופלית.

הגורם המחמיר השני הוא הפער האידיאולוגי המתרחב בין אנשי הדת השולטים לאיראני הממוצע. עם עלייתם לשלטון ב-1979 האיראנים ראו בהאייתוללה שמרני מדי. בסופו של דבר המשטר הוציא להורג רבים מהסטודנטים והשמאלנים.שתמכו במהפכה.

אבל הפער הזה רק התרחב. ככל שהציבור האיראני הפך ליברלי יותר והיו הפגנות נרחבות. השיא היה כשמשטרת המוסר הרגה צעירה כשלא לבשה את החיג'אב כראוי. מה שמביא אותנו לנושא השלישי של משבר הירושה באיראן.

משבר הירושה

המנהיג העליון עלי חוסייני ח'אמנאי שהחליף ב- 1989 את האייתוללה לאחר מותו בן 84 כיום. עד כה הוא סירב למנות סגן ואין לו יורש ברור. הברירה תהיה הנשיא המכהן אבראהים ראיסי. אבל הוכח שראיסי לא כשיר לניהול וככל הנראה יהיה שמרני מדי. לנשיא הקודם חסן רוחאני היה רקורד טוב יותר בממשלה אבל כוהני הדת לא סומכים עליו. היו שמועות שקאיני טיפח את סגנו בן מוסה לתפקיד. אבל זה יכול להיות מסוכן, ההיסטוריה מעידה ששושלות חסרות יכולת באיראן לא שורדות זמן רב.

אי הבהירות לגבי מחליפו של קאמאני פירושה תקופה מתמשכת של מאבק פנים אליטי. זה מסוכן עבור המשטר עם אזרחים שנמצאים במצב מתמיד של אי שקט ומחלוקות. כל זה בשילוב עם תרעומת ציבורית שעלולה להפיל את המשטר. זה בערך מה שקרה ב-1979 כשהצבא נטש את השאה לאחר הפגנות מתמשכות שאילצו אותו לברוח,

אז אלה הם שלושת המשברים של איראן וברור שמלחמה עם ישראל רק תחריף את שלושתם. מבחינה כלכלית, לאיראן פשוט אין יותר כסף לתמוך באופן אקטיבי בנציגיה. שלא לדבר על לנהל מלחמה מלאה מבחינה פוליטית. עוד יותר אי-יציבות אזורית, במיוחד אם היא דורשת איזשהי ההתגייסות רק תגביר את הכעס הציבורי. לבסוף כל ירושה תצטרך להידחות עד לסיום הסכסוך. כל מלחמה, במיוחד שניתן להפסיד בה, תהיה שנויה במחלוקת ולמסוכנת עבור המשטר.

כך הפכה ישראל למגה-מעצמה כלכלית

פורסם בתאריך פברואר 21, 2023 ע"י זהמהזה

כך הפכה ישראל למגה-מעצמה כלכלית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © VisualEconomik EN

תנו לי לשאול אתכם שאלה, נסו לענות ללא חיפוש בגוגל.

מהי המדינה הכי חדשנית בעולם? אני בטוח שעבור רבים מכם מדינות כגון ארצות הברית, דרום קוריאה או גרמניה עלו מיד בראש. זה באמת נכון, למדינות האלה יש יכולות מדעיות גדולות ומגזרים חדשניים. אבל מה אם אני אומר לכם שיש מדינה אחרת שמשקיעה אפילו יותר מכול האחרות במחקר ופיתוח ומשיגה תוצאות טובות אפילו יותר? התשובה היא ישראל.

ישראל היא כרגע המדינה עם ההשקעה הגבוהה ביותר במחקר לנפש בעולם

שימו לב, כי כאן אנחנו לא מדברים רק על השקעות ציבוריות. אנחנו מדברים על העובדה שהמדינה הזו הצליחה ליצור סביבה שבה חברות משקיעות בטירוף, הכי הרבה בעולם, בפיתוח הטכנולוגיות שלהן.

האם ידעתם למשל שלמרות שישראל ממוקת באמצע המדבר יש לה מגזר חקלאי ענק? אם תלכו לסופרמרקט באירופה תוכלו למצוא לימונים תפוזים או אפילו תותים ממוצא ישראלי. פירות וירקות שמיוצרים במדבר זה מטורף, אני יודע, אבל אתם רוצים לדעת איך זה אפשרי? ובכן זה בדיוק פקטור ההשקעה והחדשנות שרק הזכרתי. זאת התחייבות שאפשרה למשל למדינה לפתח טכנולוגיות המסוגלות לשנות גנטית צמחים כדי שיוכלו להיות לצרוך חצי מכמות המים או לצרוך מים מהים או אפילו מי מלח.

חדשנות

החדשנות אפשרה לישראל להפוך לאחת המדינות העשירות ביותר בעולם ולהתעלות אפילו על מעצמות אירופה הגדולות.בשנים האחרונות ישראל השיגה תוצר לנפש מעט גבוה מזה של ענקיות אירופיות כמו גרמניה צרפת ובריטניה. נתון מדהים במיוחד אם ניקח בחשבון שמדינות האזור הן לרוב עניות או בעלות הכנסה בינונית עד נמוכה. השכנות של ישראל הן סוריה לבנון ירדן ומצרים שהן לא בדיוק מעצמות כלכליות.

איך ישראל עשתה את זה?

אז מה בדיוק עשתה ישראל עשתה כדי להיות כוח עולמי ומה מדינות אחרות יצטרכו לעשות כדי לחקות את המודל הישראלי?

רבים מכם היו נוטים לחשוב שישראל עשירה בגלל שהיא בת בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון או שההצלחה הכלכלית שלה נובעת מהסיוע וההשקעות שנעשו על ידי המערב, אבל זה רחוק מהאמת.

מה הייתם אומרים אם הייתי אומר לכם שישראל הייתה בחלק גדול מהמאה ה- 20 מדינה מושפעת מסוציאליזם עם התערבויות של הממשלה בכל תחומי הכלכלה, מה שהשאיר את הביצועים הכלכליים שלה בינוניים.

שיעור אינפלציה שהגיע ל- 400%

אמרנו קודם שהיום ישראל עשירה אפילו ממדינות כמו גרמניה או צרפת, האמת היא שעד שנות ה- 90 ההפך היה נכון. באותה תקופה מדינות אירופה הגדולות כמעט הכפילו את הכנסתה של ישראל. עד שנות ה-90 ההתנהלות הכלכלית של ישראל הייתה מגוחכת. ישראל הייתה דומה יותר למדינות באמריקה הלטינית מאשר לארצות הברית. בין 1974 לשנת 1986 שיעור האינפלציה בישראל היה באופן קבוע גבוה ב-30% מהאינפלציה באותה תקופה במדינות מתפתחות. בשנת 1986 האינפלציה בישראל זינקה ל- 400%.

הוצאות ממשלתיות עלו על 76% מהתמ"ג

ההיפר-אינפלציה הייתה גבוהה עוד יותר מזאת שחוותה בוונצואלה בשנת 2015. אז מדוע הייתה כל כך הרבה אינפלציה בישראל במהלך אותן שנים? ובכן, התשובה היא קצת כמו תמיד. ממשלת ישראל הייתה אחת מאותן ממשלות שהוציאו באופן שיטתי הרבה יותר כסף מאשר היה להן, כמו למשל השנים בהן הוצאות הממשלה עלו על 76 אחוז מהתמ"ג ובאופן טבעי על מנת לממן את כל ההוצאה העצומה הזו לממשלה לא הייתה ברירה אלא לפגוע במכונת הדפסת הכסף בצורה הטהורה ביותר בסגנון ונצואלי. וכאילו לא מספיק, הכלכלה הישראלית סבלה גם ממחלות רבות אחרות כמו מדינות באמריקה הלטינית. אנחנו מדברים על ארגונים ציבוריים לא יעילים, בקרת מחירים חריפה ומערכת פיננסית מתפוררת תחת הדולריזציה בפועל של המדינה.

תפנית של 180 מעלות

בשנות ה-90 המדינה עשתה תפנית של 180 מעלות. ישראל עברה סדרה של שינויים פוליטיים והפכה למעצמת-על טכנולוגית שהיא היום. אז מה היה המפתח להצלחתה של ישראל?

שמעון פרס היה ראש ממשלת ישראל שלקח את הצעד הראשון לרפורמות הגדולות. פרס שהגיע לשלטון בשנת 1994. השנה שבה האינפלציה הגיעה לכמעט 400%. המדינה חוותה את אחת מהתקופות הגדולות ביותר של חוסר יציבות כלכלית בהיסטוריה שלה. לא במפתיע המטרה הראשונה של שמעון פרס הייתה להילחם באינפלציה עם אגרוף ברזל. השאלה היא איך אתה עוצר 400 אחוז אינפלציה במכה אחת. תוכנית האב של פרס בעצם כללה שתי תוכניות ברורות מאוד. הראשונה מבין הפעולות הללו הייתה להקים פיקוח הדוק על מימון ממשלתי. מפעלים ציבוריים לא רווחיים הופרטו, משכורות עובדי המדינה הוקפאו והונפק מטבע חדש. לאחר הרפורמות של שמעון פרס הגירעון הציבורי עבר מהמספרים הממוצעים הגדולים מ-10% לעודפים של למעלה מ-2%.

ריסון האינפלציה

במילים אחרות הממשלה הפסיקה להוציא כסף שלא היה לה והפסיקה להכות את מכונת הדפסת הכסף, מה שבהכרח ריסן את האינפלציה אבל כפי שקורה היום בחלק ממדינות אמריקה הלטינית, זה לא הספיק. כלכלת ישראל בשנות ה-80 הייתה בדולרים כבדים. כדי לתת לכם רעיון, רק שלושה אחוזים מהפקדות הבנק בשנת 1984 נעשו בשקלים. אחרי מספר תקופות של אינפלציה דוהרת הישראלים פשוט איבדו אמון במטבע שלהם. אם המטרה שלך היא לשמור על שיעור אינפלציה נמוך אתה צריך להפוך את המטבע שלך לסולידי. עד להגעתו של שמעון פרס הבנק המרכזי של ישראל היה תמיד בשליטה ממשלתית, זאת הסיבה שלראשי הממשלה הקודמים היה כל כך קל לבזבז כסף בטירוף ללא חשש ולהכות את מכונות הדפסת הכסף כאילו לא היה מחר. שמעון פרס נתן לבנק המרכזי עצמאות כדי לוודא שלא יהיה פוליטיקאי בעתיד שימשיך לעשות כמו קודמיו. במילים אחרות הבנק המרכזי הפסיק לציית לפקודות הממשלה והחל לפעול באופן עצמאי כשהמטרה הייתה לשמור על ריסון האינפלציה.

השינוי

הודות לשינוי הזה השימוש בשקל בהפקדות לבנקים חזר לאט לאט. אחוז ההפקדות עלה מ- 3% בשנת 1984 ל- 38% בשנת 2002. בסופו של דבר הדולר נעלם מהמשק הישראלי ופינה את מקומו למטבע המקומי שהיה למעשה חזק יותר מאי פעם. השינויים האלו אפשרו למדינה העברית להיכנס לעידן חדש של שגשוג ויציבות כלכלית. במהלך העשור הבא האינפלציה הייתה בין אפס ל-2 אחוזים בלבד.

הצמיחה

הכלכלה הישראלית התאוששה במהירות עם צמיחה ממוצעת של קרוב ל-5 אחוז של התמ"ג. בקיצור, השגשוג והיציבות הגיעו לישראל אולם זה היה לא מספיק. ישראל רצתה להיות לא רק מדינה עם יציבות ורוגע אלא גם בעלת כלכלה מהמתקדמות בעולם. כדי לעשות את זה הישראלים הבינו שהם צריכים להביא את המדענים והמהנדסים הטובים ביותר ואת החברות הטובות ביותר לעבוד על הפרויקטים הפוטנציאליים הענקיים ביותר. אבל ברור שהאתגר הזה התמודד עם בעיה מרכזית אחת שישראל היא מדינה מבודדת במדבר בלי שום דבר חשוב במיוחד מסביב ובנוסף לכל היה שפע של סכסוכים מכל הצדדים. להביא את החברות הטובות ביותר ואת המדענים הטובים ביותר בתנאים האלה לא הייתה עבודה קלה. במקרה הזה לא יספיק להוריד מסים או להקל בתקנות כמו שעשו בעבר מדינות כמו אירלנד. היה צורך במשהו נוסף וכאן נכנסה לתמונה התוכנית יוזמה.

יוזמה, הנס הטכנולוגי

כבר ב-1991 ממשלת ישראל הבינה שבמגזר הפרטי היו כמה חברות קטנות עם פרויקטים מבטיחים שבסופו של דבר נעלמו עקב מחסור במימון. במילים אחרות היו אנשים בישראל עם רעיונות טובים, כישרון וכושר המצאה אבל בלי כסף או ביטחון להעביר את הפרויקטים הללו קדימה.

הרעיון היה להשקיע בפרויקטים האלה כספי ציבור במטרה להגביר את היזמות והחדשנות וכך לייצר השקעות טובות. אבל גם הרעיון הזה היה בעייתי. השאלה הייתה באילו פרויקטים המשאבים הציבוריים היו צריכים להשקיע, אילו פרוייקטים צריכים להינטש ומי ישא באחריות להחליט לאן ילך הכסף.

בדרך כלל במקרים האלה הכסף המופץ על ידי הפוליטיקאים מסתיים בדרך כלל בהשקעות בפרויקטים ללא עתיד או אפילו גרוע יותר, בכיסם של המקורבים לבעלי התפקידים. זאת הסיבה שממשלת ישראל באה עם רעיון אחר לפתרון הבעיה.

קרנות הון סיכון

במדינות מפותחות יש ארגונים הנקראים קרן הון סיכון המממנים את הארגונים האלה. העבודה שלקרנות הון סיכון היא לבחור חברות צעירות עם עתיד מבטיח ולהזריק להן הרבה כסף במטרה לאפשר להן לגדול וברגע שהם גדלו לקצור את הרווחים. קרנות השקעות פרטיות היו הרבה יותר מנוסות בביצוע עבודות מסוג זה מאשר הפוליטיקאים או הפקידים של ישראל. מה שהממשלה עשתה היה להציע סוג של ברית ענקית. הממשלה יצרה 10 קרנות הון סיכון, כל קרן שהייתה מסוגלת לגייס 12 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים קיבלה שמונה מיליון דולר בהשקעה ציבורית. הממשלה שמרה על 40% מהבעלות על הנכס אבל אם ההשקעה הייתה מצליחה המשקיעים הפרטיים מקרנות ההון סיכון יכלו לקנות את החלק שהמדינה השקיעה על ידי החזרת הכסף הציבורי בתוספת ריבית קטנה. וכך, עם 200 מיליון דולר שקרנות ההון סיכון גייסו הן היו חופשיות לבחור את הפרויקטים בהם רצו להשקיע.

הרווח

לשיטה הזאת שני יתרונות עיקריים. 60% מהכסף הגיע מהשקעות פרטיות, כלומר מבול של מטבע זר ממדינות אחרות זרם לישראל. את הכסף יכלה הממשלה להשקיע בפרויקטים השונים מבלי להשתמש במטבע המקומי.

היתרון השני הוא שההשקעה בחברות קטנות גרמה לכך שרבות מחברות הטכנולוגיה וחברות הסטארט-אפ האלה גדלו כמעט ללא תמיכה ציבורית, הדבר המצחיק הוא שבסופו של דבר תוכנית יוזמה לא השתמשה בכלל בכסף ציבורי. הממשלה כיסתה את ההשקעה שלה ורשת טכנולוגית ענקית הוקמה בישראל.

הצלחת תוכנית יוזמה

כמה נתונים על ההצלחה של תוכנית יוזמה מתחילתה ועד היום. ישראל הגדילה את מספר חברות הסטארט-אפ לפי פקטור של 20. כיום יש בישראל יותר מ-6,000 חברות הזנק פעילות. בנוסף, לפי ה– Oecd ישראל היא אחת המדינות עם מספר רישומי פטנטים הגבוה ביותר בעולם. (למרות שאוכלוסייתה היא רק קצת יותר מ-9 מיליון תושבים). המגזר החזק ביותר בישראל הוא המדע והטכנולוגיה, הרחק מהמקום השני של מכירות, השכרות ותיקוני רכב. הנתון הזה כמעט כפול מענף הבנייה שנמצא במקום השלישי.

תוכנית יוזמה הייתה דחיפה אמיתית ליזמות ישראלית. היום 30 שנה לאחר יישומה, התוכנית הביאה לשיעור הגבוה ביותר של השקעה בחדשנות בעולם. כמובן שהתהליך היה מלווה באמצעים נוספים כגון קיצוץ במס עבור חברות טכנולוגיה שהתקרב ל- 23% ל- 7.5% בלבד. הייתה גם השקעה עצומה בתשתית מדעית כגון חממות יחד עם אוניברסיטאות ציבוריות. נעשה גם תהליך גיוס מהגרים מיומנים והתייעלות בירוקרטית משמעותית. כל אלה הפכו את ישראל לאחת המדינות הקלות בעולם לעשות בה עסקים.

איך התעשרו העשירים

פורסם בתאריך דצמבר 27, 2022 ע"י זהמהזה

ברונים שודדים

איך העשירים התעשרו? המונח "ברון שודד" משמש לעתים קרובות לתיאור גברים כמו קורנליוס ונדרבילט, ג'ון ד' רוקפלר ואנדרו קרנגי ותעשיינים אמריקאים רבי עוצמה אחרים מהמאה ה-19. האנשים האלה הרוויחו הון בבניית התשתית תעשייתית של אמריקה. במרדף אחר העושר הם הציבו מסילות ברזל, סיפקו אנרגיה לבתים אמריקאים וייצרו את הפלדה שבנתה ערים אמריקאיות. האם נכון לקרוא להם ברונים שודדים?

עושקים או פילנתרופים?

מעריצי העידן המוזהב, תעשיינים ואנשי כספים לא יסכימו עם האפיון הזה. הם רואים את הגברים האלו "קברניטי התעשייה" שבנו את כלכלת האומה ואת המגזר ללא מטרות רווח. רבים מהתעשיינים האמריקאים מהמאה ה-19 תרמו את רוב הונם. אנדרו קרנגי תרם למעלה מ-90% מהונו לצדקה באומרו שפילנתרופיה היא חובתם של תעשיינים גדולים. ההתמקדות בפילנתרופיה הבדילה את הקבוצה הזו מהאליטות האירופיות שהחזיקו בעושרן והעבירו אותו לילדיהם.

רוקפלר וקורנליוס ונדרבילט

רוקפלר תרם יותר ממחצית מהשווי הנקי שלו לעמותות צדקה שונות במהלך חייו. תרומות אלו העניקו אלפי מכללות, בתי חולים, מוזיאונים, אקדמיות, ספריות ציבוריות וארגוני צדקה. מיליארדרים אמריקאים מודרניים קיבלו השראה מהקבוצה הזו ורבים מהם פילנתרופים פעילים מאוד. בגיל 11, קורנליוס ונדרבילט עזב את בית הספר כדי להתחיל לעבוד עם אביו, והעביר מטענים בניו יורק. עד גיל 16 הוא הצליח לקנות סירה משלו ולחלוק את הרווחים עם הוריו, שהלוו לו חלק מהכסף. באמצעות שיווק אגרסיבי, עריכת עסקאות ממולחת וחתירה של התחרות – תכונות שידבקו בו כל חייו – הוא הרוויח יותר מ-1,000 דולר בשנתו הראשונה. ונדרבילט מיהר להכיר בחשיבות התחבורה למסחר במדינה הצומחת במהירות. הוא הבין שיש צורך בתשתיות והחליט שהוא, ולא הממשלה, יספק אותן. במהלך 40 השנים הבאות הוא בנה את אימפריית הספנות הגדולה בעולם, כל זאת וגם איך התעשרו העשירים בני זמננו בסרטון הנוכחי.

אודות המחבר, פטריק בויל

פטריק בויל הוא מנהל קרן גידור, פרופסור באוניברסיטה ובנקאי השקעות לשעבר. בערוץ היוטיוב שלו © Patrick Boyle סרטונים עדכניים על מה שקורה בשווקים בעולם. בין היתר תמצאו בערוץ מידע על מסחר בכלים כמותיים ומימון תאגידי. בערוץ גם ראיונות עם האנשים המעניינים ביותר בתעשייה הפיננסית.

איך סין שולטת באפריקה

פורסם בתאריך נובמבר 19, 2022 ע"י זהמהזה

איך סין הפכה לבוס היחיד באפריקה. לסין יש תוצר של 18.32 טריליון דולר, 1.4 מיליארד תושבים ונפח סחר של 254 מיליארד דולר עם מדינות אפריקה. הענק הכלכלי הזה יוצר שלטון משלו כדי לשלוט בעולם. למרות שאין לו עבר קולוניאלי באפריקה, הוא הפך לאחד השחקנים החשובים ביבשת הזו.

סרטון מערוץ היוטיוב מהנולוגיה © Mahanology המעלה סרטונים המציגים השקפה מציאותית של פוליטיקה, היסטוריה, כלכלה ותרבות גלובלית. מקור שם הערוץ בשמו של אלפרד תייר מהן Alfred Thayer Mahan, גֵאוֹ-אסטרטג והוגה תאוריית העוצמה הימית. רעיונותיו השפיעו על מקבלי החלטות ברחבי העולם ותרמו למרוץ החימוש הימי שקדם למלחמת העולם הראשונה.

איך סין עוזרת להורדת האינפלציה

פורסם בתאריך נובמבר 2, 2022 ע"י זהמהזה

מעודכן לתאריך 02/11/1022

המלחמה של הממשל הסיני בתעשיות ובענקיות הטכנולוגיה ומדיניות 'אפס קוביד' שלה פוגעות בכלכלת סין ובכלכלות של מדינות המוכרות חומרי גלם לסין. אבל יש צד חיובי לפעולות של שי ג'ינפינג, המדיניות הזו מפחיתה את הלחצים האינפלציוניים בשאר העולם.