פרויקט הרכבת השאפתני של היטלר. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Found and Explained.
הערוץ מגדיר עצמו כ- "גן ההעדן ההנדסי ההאולטימטיבי" של YouTube" עם מטוסים, סירות, רכבות ועוד. הערוץ בוחן פלאים מכניים שאנחנו מכירים ואוהבים היום, אחרים שיתפרסמו מחר וכאלה שמעולם לא יצאו מלוח השרטוטים. ממעורפל עד למפורסם בעולם, הערוץ מוצא ומסביר דברים. יוצר הערוץ ניק, עיתונאי לשעבר ב- 'Simple Flying' ויוצר סרטים נלהב עם ידע מורכב בתעופה.
הסרטון הפעם עוסק בפרויקט הרכבת הענק של גרמניה הנאצית, ה-"ברייטשפורבאן" (Breitspurbahn) שתוכנן להיות רשת מסילות ברוחב של 3 מטרים, הרבה יותר רחב מהסטנדרט המקובל. הרעיון היה ליצור רכבות גדולות במיוחד שיכלו לשאת מספר רב של נוסעים וסחורות, כחלק מחזון התפשטות האימפריה הנאצית.
הסרטון משווה את הפרויקט לסרט "רכבת הקרח" (Snowpiercer), המדמיין רכבת ענקית הנעה בעולם קפוא. הוא מדגיש את ההיבטים ההנדסיים והלוגיסטיים של הפרויקט, כמו גם את ההשפעה הפוטנציאלית שלו על התחבורה באירופה אילו היה מתממש.
עיקרי בתוכן
פרויקט הרכבת השאפתני של אדולף היטלר נועד לחבר פינות מרוחקות של אימפריה חזויה, הרייך השלישי הגדול. הרכבות היו אמורות להיות עצומות, ברוחב שישה מטרים. תוכננו דירות יוקרה, בתי קולנוע, בריכות שחייה, מכלאות כלבים. תותחי נ"מ היו אמורים להיות מוצבים על הרכבות שתוכננו לחצות את אירופה ומעבר לה. המטרה הייתה לחבר ערים גרמניות גדולות וגם להגיע ליעדים רחוקים כמו הודו וולדיווסטוק.
הקטרים היו אמורים להיות מונעים בקיטור, טורבינת גז, חשמל ודיזל הידראולי. הספקי המנועים השונים נעו בין 15,300 ל-24,700 כוח סוס.
קרונות הנוסעים היו אמורים להיות באורך 42 מטר, ברוחב שישה מטרים ובגובה שבעה מטרים. עם מתקנים יוקרתיים כמו חדרי אוכל גדולים, ברים, טרקלינים, סיפון תצפית, בתי קולנוע, מספרה, סאונה ובריכת שחייה .
המסילות היו אמורות להיות רחבות יותר ממסילות רגילות, ברוחב של 3 מטרים, כדי להכיל את הרכבות הענקיות.
הפרויקט מעולם לא יצא לפועל בגלל מלחמת העולם השנייה
שום דבר לא היה גדול מדי או בלתי אפשרי לביצוע עבור מה שהפיהרר דמיין. לא משנה עד כמה הרעיון היה מופרך, עבור אימפריה עצומה היה צורך בפתרון תחבורה עצום.
ה- ברייטשפורבאן (Breitspurbahn) שמשמעותו בגרמנית "מסילת רכבת רחבת-פס", היה אחד מאותם מיזמי תשתית ענקיים.
הקווים הראשונים של מערכת הרכבות תוכננו לחבר בין הערים הגרמניות המבורג, ברלין, נירנברג, מינכן ולינץ.
תוכניות נוספות, שאפתניות אף יותר, היו בגדר שיעור בגאוגרפיה אירופית. למשל, קו מזרח-מערב אמור היה לחבר בין רוסטוב שברוסיה לפריז, עם תחנות ביניים בקייב שבאוקראינה, קרקוב שבפולין וברלין.
קו צפון-דרום-מזרח תוכנן לחבר בין המבורג לאיסטנבול שבטורקיה, עם תחנות בוינה, בודפשט ובלגרד.
נתיבים נוספים כללו קווים בין דרזדן שבמזרח גרמניה לרומא, ובין מינכן למדריד.
בשלבים הראשונים של הפרויקט הוצעו גם נתיבים אקזוטיים ליעדים מרוחקים כמו הודו וולדיווסטוק שבמזרח הרחוק של רוסיה. דובר גם על אפשרות שהרכבת תגיע לאלסקה וקנדה.
נקודה חשובה שיש לשים לב אליה היא שההנחה הייתה שהיעדים יהיו תחת שליטתה הישירה או העקיפה של גרמניה הנאצית.
תכנון חדשני
בפרויקט הוצעו לא פחות מ-41 עיצובים שונים עבור קטרי הברייטשפורבאן, שסופקו על ידי חברות שונות שהיו מעורבות בפרויקט.
הוחלט כי קטרי הרכבות לנוסעים יהיו בעיקר חשמליים או דיזל-הידראוליים, בעוד שקטרי הרכבות להובלת מטען יישארו מבוססים על מנועי קיטור קונבנציונליים.
נדרשו קטרים בעלי ביצועים גבוהים שיוכלו לגרור קרונות דו-קומתיים בני 8 סרנים, באורך של 42 מטרים, רוחב של 6 מטרים וגובה של 7 מטרים. לקרונות הנוסעים היו אמורות להיות דלתות הולנדיות עם מדרגות נשלפות.
מתקנים ורמות נוחות שמעולם לא נראו לפני כן ברכבות
הרכבות של ברייטשפורבאן תוכננו להיות שיא הפאר והיוקרה. העיצובים המוצעים כללו קרונות עם חדרי אוכל גדולים, ברים וסלונים, מסלול הליכה ומרפסת תצפית.
בנוסף, תוכננו רכבות עם אולם קולנוע בן 196 מושבים, מספרה, סאונה ואפילו בריכת שחייה –
קרונות הדואר והמטען יכלו לשאת עד שמונה מכוניות. הקרונות נבנו עם מקום נרחב לאנשי צוות, לאחסון תחמושת ולמקלעי נ"מ בקוטר 20 מ"מ. עלה הרעיון כי קטר המטען יוכל לגרור ספינה גדולה!
ממדים מעוררי השתאות
אורכה הכולל של כל רכבת היה אמור להיות כ-500 מטרים. הקיבולת המתוכננת נעה בין 2,000 ל-4,000 נוסעים. וכל זה במהירויות מרשימות של עד 250 קמ"ש.
