בז"ן: ישראל חייבת תוכנית מעבר לאומית לשיקום מפרץ חיפה. בעקבות הפרות סביבתיות חוזרות ונשנות, חברת בז"ן נקראת שוב לשימוע. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן וראש עיריית חיפה יונה יהב מביעים זעם ומאיימים. אבל כל עוד בז"ן נתפסת בממשלה כנכס אסטרטגי היא תמשיך לקבל 'רישיון לזיהום' מהמשרד להגנת הסביבה. בז"ן תקבל קנסות שלא ידגדגו את מאזניה הפיננסיים ותושבי חיפה והאזור ימשיכו לסבול מזיהום ותחלואה תוך סיכון ביטחוני מתמיד.
קנסות אינם פתרון – נדרשת תוכנית מעבר לאומית לשיקום מפרץ חיפה
על פי התכניות הממשלתית הנוכחית, בז"ן אמור להיות מפונה ממפרץ חיפה עד סוף 2029. כבר בשנת 2022 הוקמה מנהלת שמתכללת את פינוי התעשיות המזהמות מהמפרץ. האלטרנטיבות הן נמל יבוא למוצרי דלק סופיים ומאגרי אחסון ברחבי הארץ. יו"ר ועדת ההיגוי של המנהלת, אבי שמחון הצהיר שבז"ן תעמוד ביעד של סיום הפינוי עד סוף 2029 אבל המפעל הגדול והחשוב ביותר, בז"ן מתנגד.
הבעייתיות עם בז"ן – לא רק זיהום אלא סיכון ביטלוני
משה קפלינסקי, יו"ר בז"ן, טען בעבר כי פינוי בז"ן המתוכנן ממפרץ חיפה הוא "החלטה פופוליסטית ללא מחשבה מעמיקה". קפלינסקי והזהיר כי ללא תשתית זיקוק ישראל תיוותר חשופה בשעת חירום. מה שקרה בפועל – הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבז"ן הרגה שלושה עובדים ושיתקה חלק מהפעילות שלה.
המצב היום – הממשלה במבוי סתום
בחודש ספטמבר 2025, לאחר שאתר החברה נפגע במהלך מבצע "עם כלביא", הוועדה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לבז"ן להקים מחדש את הטורבינה שהושבתה ולחזור לפעילות מלאה.
הפלונטר הביטחוני
בז"ן מוגדרת כנכס אסטרטגי אבל ממוקמת במיקום הכי פגיע לאיום האיראני ומסכנת מיליון תושבים.
הפלונטר הרגולטורי
המשרד להגנת הסביבה מכריז על בז"ן כ-"מזהמת סדרתית" וקונס אותה אבל ממשיך לחדש את היתרי הפליטה שלה. הקנסות האלה הם 'רישיון לזיהום' שמאפשר לבז"ן להמשיך.
הפלונטר התקציבי
הממשלה מצהירה על "תוכנית לאומית לסגירת המפרץ" אבל עדיין לא תיקצבה את מיליארדי השקלים הנדרשים לטיהור הקרקע, עובדה שמעכבת כל סגירה עתידית.
היכן הדברים עומדים היום
החלטת ממשלה 1231 קבעה יעד רשמי לסגירת בז"ן עד 2026 ("קידום פיתוח מפרץ חיפה" תחת ממשלת בנט-לפיד מתאריך 27 בפברואר 2021). ההחלטה אומנם אימצה תוכנית לשיקום ומימנה תכנון ב-33 מיליון ש"ח אבל לא כללה תקצוב מלא ומחייב לעלות טיהור הקרקע המוערכת במיליארדי שקלים. ההחלטה הממשלתית נותרה בגדר הצהרת כוונות משום שלא הונח הבסיס הפיננסי לביצוע. המשמעות היא שבהיעדר תקצוב מלא לטיהור הקרקע אין אפשרות לשנות את ייעוד הקרקע ולהתחיל בפיתוח ובעצם המועד של 2026 נכשל.
היו גם גלגולים קודמים: ועדת מנכ"לים מיוחדת הוקמה כבר בשנת 2018 והיא דנה באסטרטגיית פיתוח המפרץ וציינה את הצורך בהיערכות לטיהור.
קיים גם תסקיר תשתיות לאומיות "תמ"א 44", תוכנית המתאר הארצית למפרץ חיפה דרשה את פינוי המפעלים והקצאת שטחים לטובת ציבור, אבל התוכנית הזאת לא פותרת את שאלת המימון לטיהור.
היתרון הכלכלי אבד: בז"ן לא מוזילה את הדלק
בראייה ארוכת טווח אין ספק שסגירת בז"ן תשתלם כלכלית. הפעלת בז"ן מטילה על המשק הישראלי עלויות חיצוניות עצומות שאותן כולנו משלמים: בריאות ותחלואה, זיהום סביבתי וסיכון ביטחוני.
לנוכח השימוש המוגבר בגז טבעי מהים כחלופה. היתרון המקורי של בז"ן כ-"ביטחון אנרגטי" לאספקה רציפה בשעת חירום כבר לא קיים היום, משק האנרגיה – נתונים ונקודות לדיון – מאי 2025
מחיר הדלק
בז"ן לא מוזילה את הדלק. מחיר הדלק בישראל נקבע על ידי מחיר הייחוס הבינלאומי של דלק מזוקק. יבוא של דלק מזוקק ישירות מהשווקים הגלובליים לא צפוי לייקר את המחיר לצרכן מעבר לעלויות שינוע זניחות.
החיסכון
סגירת בז"ן תחסוך למשק עשרות מיליארדי שקלים בעלויות החיצוניות האלו, חיסכון שיפצה ואף יעלה על כל עלייה אפשרית בעלויות היבוא.
הפתרון לא יגיע במטה קסמים מהיום למחר
קיימים פתרונות בני קיימא המבוססים על מודלים בינלאומיים, אבל יישומם כרוך בהשלכות כלכליות וארגוניות כבדות. הממשלה חייבת לאמץ תוכנית לטווח ארוך תוך מזעור הנזקים.
האתגרים: מדוע סגירת בז"ן דורשת תכנון של עשור
סגירת בז"ן דורשת השקעות עתק מיידיות בלוגיסטיקה, בביטחון אנרגטי ובמעבר חברתי-תעסוקתי, שהמדינה אינה ערוכה להן כיום:
מחסני חירום ותשתית יבוא
נמלי ישראל אינם ערוכים כיום לפריקה ואחסון של כל הדלק המזוקק הנדרש למדינה. יש צורך בהשקעות ענק של מיליארדי שקלים בהקמת רציפי פריקה נוספים ומיכלי אחסון גדולים יותר. תהליך התכנון וההקמה של תשתית חדשה ייקח שנים.
ביטחון אנרגטי
בז"ן משמשת כיום כ-"מחסן חירום". תלות מוחלטת בייבוא דלק מזוקק פירושה שכל פגיעה בנמל פריקה מרכזי עלולה לשתק את משק האנרגיה בתוך ימים. המדינה תידרש להשקיע משאבים עצומים בהגדלת הרזרבות האסטרטגיות של דלק מזוקק, אחסון תת-קרקעי או במקומות מוגנים.
האתגר התעסוקתי
אחת המשמעויות של סגירת בז"ן היא פיטורים של אלפי עובדים והשפעה על מעגל רחב של ספקים באזור. המדינה תיאלץ להקצות תקציבים משמעותיים לפיצויים, הכשרה מקצועית מחדש ותמריצים להעסקת העובדים המפוטרים בענפים אחרים כמו תעשיית ההיי-טק או אנרגיות מתחדשות.
הפיתרון: תוכנית מעבר רב-שנתית
המפתח לשינוי הוא תוכנית מעבר רב-שנתית שתימשך בין 8 ל-15 שנים:
שלב 1 (שנים 1–4)
פיתוח תשתיות אחסון אסטרטגיות מחוץ למפרץ חיפה והכשרת עובדי בז"ן לתפקידים חדשים.
שלב 2 (שנים 5–7)
הפסקת הזיקוק המזהם, הפיכת המתחם למרכז לוגיסטי נקי ולעבור ליבוא דלק מזוקק. במקביל, יישום תמריצים להקמת מפעלים נקיים שיקלטו את העובדים המפוטרים.
שלב 3 (שנים 8–15)
שיקום ופיתוח. ניקוי הקרקעות המזוהמות (פרויקט שעלותו מיליארדים) והסבת שטח המפרץ למרכז פיתוח אורבני, מגורים ופארקים.
באופן כזה ניתן יהיה להבטיח שמפרץ חיפה ימשיך להיות מנוע כלכלי חשוב למדינה, שיהיה מונע על ידי חדשנות, סביבה נקייה ואיכות חיים.
הדרך לשיקום מפרץ חיפה – המודל של פילדלפיה
הסרטון מערוץ היוטיוב של © Reuters על בתי הזיקוק Philadelphia Energy Solutions' (PES)' בארה"ב, שנסגרו והפכו למוקד פיתוח כלכלי. הפרויקט מציג מפת דרכים שתוכל להצליח גם בישראל.
מודל ההצלחה של PES
אירוע מחולל שינוי
המפעל שפעל 150 שנה נסגר לצמיתות ב-2019 לאחר סדרת פיצוצים קשים.
עלות הרכישה והשיקום
המתחם נרכש תמורת 225 מיליון דולר כדי לשקמו. בעליו החדשים מעידים כי עבודת הניקוי הכוללת הסרת אסבסט ופחמימנים מסוכנים שהושלכו לקרקע במשך 150 שנה, היא "אחת המשימות הקשות ביותר שנעשו בארה"ב".
השינוי המיידי
תושבי "קהילות קו הגדר" שחיו בסמוך למפעל העידו על שיפור מיידי באיכות חייהם: ירידה בתדירות כאבי הראש הכרוניים ושיפור מצבם של תינוקות אסתמטיים.
החזון הכלכלי
האתר מתוכנן להפוך למרכז אחסון ופארק משרדים שישרתו את הכלכלה הירוקה. הניקוי והבנייה צפויים ליצור כ-13,000 משרות ו-19,000 משרות נוספות ייווצרו כחלק מפעילות הפארק החדש.
ההתחייבות
השינוי צפוי להימשך יותר מעשור וכרוך במאות מיליוני דולרים. אבל הוא מוכיח ששיקום סביבתי יכול להפוך למנוע צמיחה ותעסוקה.
הגיע הזמן לתוכנית שיקום ארוכת טווח שתשקול את כל ההיבטים במטרה למזער נזקים
אחת הדוגמאות הטובות מהזמן האחרון היא הפרויקט שהתחיל לפני כמה שנים בפילדלפיה. תנאי פתיחה דומים מאוד למה שקורה היום במפרץ חיפה. המודל של פילדלפיה מוכיח – המעבר מכלכלה מזהמת לכלכלה ירוקה מחייב נחישות פוליטית, תקצוב של מיליארדים ותוכנית רב-שנתית שתראה את עתיד מפרץ חיפה לא כבעיה אלא כהזדמנות לאומית.
צפו בסרטון ותראו איך בפילדלפיה מתמודדים בהצלחה עם אותה בעיית זיהום כמו במפרץ חיפה.
סרטון מערוץ היוטיוב © Reuters. רויטרס מביאה לכם את החדשות החמות, סרטוני ההעסקים והפיננסים האחרונים מרחבי העולם. מאז הקמתה בשנת 1851 רויטרס ידועים ברחבי העולם בדיוק ואובייקטיביות.
המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר. מחקר של חוקרים מהרצליה ובר אילן מצא כי עלות התחלואה והתמותה מכלל הפליטות האוויריות (כולל תוצאות כלכליות של אשפוזים, עבודה ואובדן חיים) נעה בין כ-561 מיליון ₪ עד כ-1.3 מיליארד ₪ בשנה באזור מפרץ חיפה.
