הקלה לנתב"ג, העמק נושם לרווחה: סוף לעשור של חוסר ודאות
נתב"ג כבר מזמן אינו רק נמל תעופה, הוא צוואר בקבוק לאומי שפועל בקצה גבול הקיבולת. ההיסטוריה העולמית מלמדת שמדינות שהתמהמהו עם הקמת שדות משלימים שילמו מחיר כלכלי כבד, אך המחיר המתוכנן של עמק יזרעאל היה גבוה מדי. לאחר למעלה מעשור שבו ריחפה עננת אי-ודאות מעל יישובי העמק, ההחלטה התקבלה: הפיתוח יופנה לדרום, והתושבים בצפון יכולים סוף סוף לנשום לרווחה.
ההכרעה על עמק יזרעאל הייתה קרובה
ב-2017 הדרגים המקצועיים סימנו את רמת דוד כאופציה היחידה. ב-2020 הלחץ מצד משרד התחבורה להוציא את הפרויקט לדרך כמעט הכניע את ההתנגדויות. תושבי טבעון, רמת ישי ומגדל העמק ראו איך עתיד הבית שלהם הופך למסלול המראה.
למה אופציית העמק הייתה טעות?
למרות הקרבה היחסית למרכז הארץ, עמק יזרעאל הוא מהאזורים הבעייתיים ביותר להקמת שדה תעופה בינלאומי משלים. במבט מהיר על המפה תגלו את כל הסיפור: בעוד שעמק יזרעאל הוא פסיפס צפוף של יישובים וחקלאות, אזור צקלג בנגב מציע את המרחבים ששדה תעופה מודרני זקוק להם כדי לצמוח. זה ההבדל בין פרויקט שיחנוק את סביבתו לבין מנוע צמיחה לאומי שישנה את פני הדרום.
המחיר הכבד של שדה תעופה בלב העמק
מדובר באחד המרחבים החקלאיים הרציפים האחרונים בישראל. לעמק ערך סביבתי, נופי וחקלאי יוצא דופן. הקמת שדה תעופה באזור הייתה גורמת לפגיעה בלתי הפיכה בשטחים פתוחים, במקורות פרנסה חקלאיים ובמרקם החיים של עשרות יישובים כפריים צפופים.
מעבר לכך, העמק סובל כבר כיום ממגבלות חמורות של רעש, תעבורה וזיהום אוויר והוספת שדה תעופה בינלאומי הייתה יוצרת עומס תחבורתי חריג באזור שאין בו עתודות קרקע אמיתיות להתרחבות עתידית. גם במישור התעופתי־ביטחוני, הקרבה לגבול הצפוני והמרחב האווירי המוגבל יחסית היו מצמצמים גמישות מבצעית ותפעולית. במונחים של תכנון לאומי ארוך טווח האופציה של עמק יזרעאל הייתה פתרון קצר-ראייה שהיה גובה מחיר סביבתי, כלכלי ואסטרטגי כבד לאורך שנים.
מה היה אם השדה היה מוקם בעמק?
הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל לא הייתה רק מטרד רעש אלא אסון רב-ממדי
-
חיסול החקלאות והטבע: תשתיות השדה היו בולעות אלפי דונמים של אדמה חקלאית היסטורית ופוגעות אנושות במסדרון האקולוגי של צפון הארץ.
-
קריסה כלכלית מקומית: למרות ההבטחה למקומות עבודה, הפגיעה בערך הנדל"ן ובאיכות החיים ביישובי הסביבה (טבעון, רמת ישי) הייתה עולה על כל רווח כלכלי. העמק היה הופך מאזור תיירותי ומבוקש לאזור תעשייה רועש ומזוהם.
-
סיוט תחבורתי: התשתיות הקיימות בעמק לא בנויות לעומס של מיליוני נוסעים בשנה. התוצאה הייתה פקקי ענק קבועים שחונקים את הגישה למגדל העמק וטבעון.
הדמיה של שדה התעופה הבינלאומי המתוכנן בדרום הארץ בציקלג
למה צקלג היא הפתרון הנכון?
ההחלטה להקים את שדה התעופה הבינלאומי בצקלג שבנגב נשענת על היגיון תחבורתי, כלכלי, ביטחוני ותכנוני ארוך טווח.
הבחירה בצקלג אינה פשרה, זאת בחירה אסטרטגית. ניסיון בינלאומי מראה ששדות תעופה מצליחים לא נבנים איפה שנוח עכשיו אלא איפה שנכון לעתיד. זה ההבדל בין שדה שמתיישן תוך עשור לשדה שמחזיק 50 שנה
- מנוע צמיחה לנגב: בניגוד לעמק, הדרום זקוק נואשות לתשתית שתייצר אלפי מקומות עבודה איכותיים ותמשוך אוכלוסייה חזקה.
-
שטחים פתוחים: המרחבים בדרום מאפשרים הקמת שדה ללא פגיעה אנושה במרקם החיים של עשרות יישובים קיימים.
-
הזדמנות כלכלית לאומית: הקמת השדה בדרום מחברת את הפריפריה למרכז ומאפשרת לישראל להתרחב דרומה.
צקלג יכולה להפוך מנקודה על המפה לשער דרומי לישראל
- מרחב אווירי פתוח יחסית
- מרחק בטיחותי ממרכזי אוכלוסייה צפופים
- קרבה לצירי תחבורה קיימים ומתוכננים (רכבת, כבישים מהירים)
שדה תעופה בנגב יאפשר:
- חלוקת תנועת נוסעים חכמה (לואו-קוסט, מטען, טיסות לילה)
- גיבוי תפעולי במקרה חירום
- שחרור נתב״ג להתמקד בטיסות פרימיום וקונקשנים
מנוע צמיחה לנגב:
- לוגיסטיקה
- תעשייה
- תיירות
- הייטק תעופתי
- עשרות אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים
שיקול ביטחוני ואסטרטגי:
- פיזור נכסים אסטרטגיים
- צמצום תלות בנקודת כשל אחת
- יכולת תפעול גם בתרחישי חירום
- עתודות קרקע
- פשרות להתרחבות מדורגת
- תכנון ללא אילוצים אורבניים
העמק ניצח, המדינה הרוויחה
ביטול התוכנית בעמק יזרעאל אינו רק הישג של פעילי הסביבה, אלא החלטה ממשלתית מושכלת שמונעת נזק בלתי הפיך לצפון המדינה ומייצרת אופק חדש לדרום בעולם התעופה, מרחק מהמרכז אינו חיסרון אלא תנאי להפעלה יעילה, שקטה ובטוחה. ניסיון בינלאומי מראה שמיקומים דומים, שנראו תחילה מרוחקים או לא אינטואיטיביים הפכו עם השנים למנועי צמיחה לאומיים.
תכנון לטווח ארוך מנצח פוליטיקה קצרת טווח
בניית שדה התעופה של דנבר בשנות ה-90 נתקלה בהתנגדויות רבות, כשהטענה העיקרית הייתה שהוא יהיה מרוחק ומבודד מדי.
צפו בניתוח של רשת © CNBC על הצלחת שדה התעופה בדנבר. השדה, מייצר היום למעלה מ-36 מיליארד דולר בשנה לכלכלה המקומית. בזכות העובדה שהשדה מרוחק ואינו מוגבל בשטח הוא מתרחב ונהיה למעסיק הגדול ביותר באזור עם 40,000 עובדים. זהו הפוטנציאל של אזור ציקלג להפוך למנוע הצמיחה של הנגב, מבלי לחנוק את היישובים הסמוכים כפי שהיה קורה בעמק יזרעאל.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם פערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו משלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה. בנוסף, תמצאו אצלנו סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין מגמות עולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים. אתם במקום הנכון.
