איכות הסביבה

העולם משתנה וב-Zemaze אנחנו זורמים איתו. כאן תמצאו ניתוחים מעמיקים על משבר האקלים, שימור מערכות אקולוגיות, טכנולוגיות ירוקות והמאבק על משאבי הטבע שלנו. זווית ראייה אקטיבית על הקשר שבין פיתוח אנושי לשמירה על כדור הארץ.

שדה תעופה בינלאומי לא יוקם בעמק יזרעאל

הדמיה של שדה התעופה הבינלאומי המתוכנן בדרום הארץ באזור ציקלג

הקלה לנתב"ג, העמק נושם לרווחה: סוף לעשור של חוסר ודאות

נתב"ג כבר מזמן אינו רק נמל תעופה, הוא צוואר בקבוק לאומי שפועל בקצה גבול הקיבולת. ההיסטוריה העולמית מלמדת שמדינות שהתמהמהו עם הקמת שדות משלימים שילמו מחיר כלכלי כבד, אך המחיר המתוכנן של עמק יזרעאל היה גבוה מדי. לאחר למעלה מעשור שבו ריחפה עננת אי-ודאות מעל יישובי העמק, ההחלטה התקבלה: הפיתוח יופנה לדרום, והתושבים בצפון יכולים סוף סוף לנשום לרווחה.

ההכרעה על עמק יזרעאל הייתה קרובה

ב-2017 הדרגים המקצועיים סימנו את רמת דוד כאופציה היחידה. ב-2020 הלחץ מצד משרד התחבורה להוציא את הפרויקט לדרך כמעט הכניע את ההתנגדויות. תושבי טבעון, רמת ישי ומגדל העמק ראו איך עתיד הבית שלהם הופך למסלול המראה.

למה אופציית העמק הייתה טעות?

למרות הקרבה היחסית למרכז הארץ, עמק יזרעאל הוא מהאזורים הבעייתיים ביותר להקמת שדה תעופה בינלאומי משלים. במבט מהיר על המפה תגלו את כל הסיפור: בעוד שעמק יזרעאל הוא פסיפס צפוף של יישובים וחקלאות, אזור צקלג בנגב מציע את המרחבים ששדה תעופה מודרני זקוק להם כדי לצמוח. זה ההבדל בין פרויקט שיחנוק את סביבתו לבין מנוע צמיחה לאומי שישנה את פני הדרום.

המחיר הכבד של שדה תעופה בלב העמק

מדובר באחד המרחבים החקלאיים הרציפים האחרונים בישראל. לעמק ערך סביבתי, נופי וחקלאי יוצא דופן. הקמת שדה תעופה באזור הייתה גורמת לפגיעה בלתי הפיכה בשטחים פתוחים, במקורות פרנסה חקלאיים ובמרקם החיים של עשרות יישובים כפריים צפופים.

מעבר לכך, העמק סובל כבר כיום ממגבלות חמורות של רעש, תעבורה וזיהום אוויר והוספת שדה תעופה בינלאומי הייתה יוצרת עומס תחבורתי חריג באזור שאין בו עתודות קרקע אמיתיות להתרחבות עתידית. גם במישור התעופתי־ביטחוני, הקרבה לגבול הצפוני והמרחב האווירי המוגבל יחסית היו מצמצמים גמישות מבצעית ותפעולית. במונחים של תכנון לאומי ארוך טווח האופציה של עמק יזרעאל הייתה פתרון קצר-ראייה שהיה גובה מחיר סביבתי, כלכלי ואסטרטגי כבד לאורך שנים.

מה היה אם השדה היה מוקם בעמק?

הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל לא הייתה רק מטרד רעש אלא אסון רב-ממדי

  • חיסול החקלאות והטבע: תשתיות השדה היו בולעות אלפי דונמים של אדמה חקלאית היסטורית ופוגעות אנושות במסדרון האקולוגי של צפון הארץ.

  • קריסה כלכלית מקומית: למרות ההבטחה למקומות עבודה, הפגיעה בערך הנדל"ן ובאיכות החיים ביישובי הסביבה (טבעון, רמת ישי) הייתה עולה על כל רווח כלכלי. העמק היה הופך מאזור תיירותי ומבוקש לאזור תעשייה רועש ומזוהם.

  • סיוט תחבורתי: התשתיות הקיימות בעמק לא בנויות לעומס של מיליוני נוסעים בשנה. התוצאה הייתה פקקי ענק קבועים שחונקים את הגישה למגדל העמק וטבעון.

הדמיה של שדה התעופה הבינלאומי המתוכנן בדרום הארץ באזור ציקלג

הדמיה של שדה התעופה הבינלאומי המתוכנן בדרום הארץ בציקלג

למה צקלג היא הפתרון הנכון?

ההחלטה להקים את שדה התעופה הבינלאומי בצקלג שבנגב נשענת על היגיון תחבורתי, כלכלי, ביטחוני ותכנוני ארוך טווח.

הבחירה בצקלג אינה פשרה, זאת בחירה אסטרטגית. ניסיון בינלאומי מראה ששדות תעופה מצליחים לא נבנים איפה שנוח עכשיו אלא איפה שנכון לעתיד. זה ההבדל בין שדה שמתיישן תוך עשור לשדה שמחזיק 50 שנה

  • מנוע צמיחה לנגב: בניגוד לעמק, הדרום זקוק נואשות לתשתית שתייצר אלפי מקומות עבודה איכותיים ותמשוך אוכלוסייה חזקה.
  • שטחים פתוחים: המרחבים בדרום מאפשרים הקמת שדה ללא פגיעה אנושה במרקם החיים של עשרות יישובים קיימים.

  • הזדמנות כלכלית לאומית: הקמת השדה בדרום מחברת את הפריפריה למרכז ומאפשרת לישראל להתרחב דרומה.

צקלג יכולה להפוך מנקודה על המפה לשער דרומי לישראל

  • מרחב אווירי פתוח יחסית
  • מרחק בטיחותי ממרכזי אוכלוסייה צפופים
  • קרבה לצירי תחבורה קיימים ומתוכננים (רכבת, כבישים מהירים)

שדה תעופה בנגב יאפשר:

  • חלוקת תנועת נוסעים חכמה (לואו-קוסט, מטען, טיסות לילה)
  • גיבוי תפעולי במקרה חירום
  • שחרור נתב״ג להתמקד בטיסות פרימיום וקונקשנים

מנוע צמיחה לנגב:

  • לוגיסטיקה
  • תעשייה
  • תיירות
  • הייטק תעופתי
  • עשרות אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים

שיקול ביטחוני ואסטרטגי:

  • פיזור נכסים אסטרטגיים
  • צמצום תלות בנקודת כשל אחת
  • יכולת תפעול גם בתרחישי חירום
  • עתודות קרקע
  • פשרות להתרחבות מדורגת
  • תכנון ללא אילוצים אורבניים

העמק ניצח, המדינה הרוויחה

ביטול התוכנית בעמק יזרעאל אינו רק הישג של פעילי הסביבה, אלא החלטה ממשלתית מושכלת שמונעת נזק בלתי הפיך לצפון המדינה ומייצרת אופק חדש לדרום בעולם התעופה, מרחק מהמרכז אינו חיסרון אלא תנאי להפעלה יעילה, שקטה ובטוחה. ניסיון בינלאומי מראה שמיקומים דומים, שנראו תחילה מרוחקים או לא אינטואיטיביים הפכו עם השנים למנועי צמיחה לאומיים.

תכנון לטווח ארוך מנצח פוליטיקה קצרת טווח

בניית שדה התעופה של דנבר בשנות ה-90 נתקלה בהתנגדויות רבות, כשהטענה העיקרית הייתה שהוא יהיה מרוחק ומבודד מדי.

צפו בניתוח של רשת © CNBC על הצלחת שדה התעופה בדנבר. השדה, מייצר היום למעלה מ-36 מיליארד דולר בשנה לכלכלה המקומית. בזכות העובדה שהשדה מרוחק ואינו מוגבל בשטח הוא מתרחב ונהיה למעסיק הגדול ביותר באזור עם 40,000 עובדים. זהו הפוטנציאל של אזור ציקלג להפוך למנוע הצמיחה של הנגב, מבלי לחנוק את היישובים הסמוכים כפי שהיה קורה בעמק יזרעאל.

 ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם פערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו משלב בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה. בנוסף, תמצאו אצלנו סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין מגמות עולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

מי יציל את ים המלח? מחדל "תעלת הימים"

מיליארדי דולרים צפים במי ים המלח –תמונת המחשה לתקציב תעלת הימים ולכספים שירדו לטמיון בתכנון הפרויקט.

ים המלח לא רק נסוג, הוא קורס. בכל שנה המפלס צונח ב-1.1 מטרים. מעל 7,000 בולענים שנפערים ללא אזהרה הופכים את האזור לשדה קרב גיאולוגי. איך מעצמת טכנולוגיה והנדסה כמו ישראל ושותפות בינלאומיות נכשלו בפרויקט "תעלת הימים"?

צפינו בסקירה המעניינת של ערוץ © Grand Structures. זיקקנו עבורכם את הסיבות האמיתיות לקריסת הפרויקט ההנדסי הגדול ביותר במזרח התיכון.

מיליארדי דולרים צפים במי ים המלח –תמונת המחשה לתקציב תעלת הימים ולכספים שירדו לטמיון בתכנון הפרויקט.

כמה עלה תכנון תעלת הימים בזמן שים המלח מתייבש?

מי מייבש את ים המלח?

אל תטעו, לא מדובר בשינוי אקלים מקרי. זוהי תוצאה ישירה של החלטות אנושיות:

חניקת נהר הירדן: ישראל, ירדן וסוריה הקימו סכרים והטו את המים לטובת חקלאות ושתייה, מה שצמצם את זרימת המים לים המלח ב-92% דרמטיים.

אידוי תעשייתי: בריכות האידוי של מפעלי ים המלח (בישראל ובירדן) אחראיות לבדן לכ-23% מאובדן המים השנתי.

התחממות גלובלית: הטמפרטורות העולות מאיצות את קצב האידוי של המים המלוחים שנותרו.

חלום "תעלת הימים": הפתרון המושלם שנשאר על הנייר

התוכנית נשמעה כמו ניצחון הנדסי מוחלט. לחבר את ים סוף לים המלח בצינור ענק של 180 ק"מ, תוך ניצול הפרשי הגובה. תוך כדי, הרעיון היה לייצר חשמל, להתפיל מים לירדן ולהזרים את היתרה לים המלח. למרות הסכמים היסטוריים שנחתמו ב-2013 וב-2015, בשנת 2021 בוטל הפרויקט סופית.

למרות שהדחפורים לא הספיקו לחפור את התעלה כולה, המחדל הכלכלי עצום. מאות מיליוני דולרים כבר הושקעו לאורך עשורים במחקרי היתכנות, תכנון הנדסי יקר ומנהלות פרויקט. כל הכסף הזה ירד לטמיון. בזמן שהפוליטיקאים התדיינו על מיליארדים, הנזק מהבולענים והפגיעה בתיירות ובתשתיות עולה למשק הישראלי והירדני מיליארדים.

מדוע הפרויקט נכשל?

השיקול הכלכלי: ישראל נדרשה להשקיע מיליארדי שקלים בפרויקט שסיפק בעיקר מים וחשמל לירדן, ללא תמורה ישירה למשק המים הישראלי.

הפחד מ-"ים חלבי": מדענים הזהירו כי ערבוב מי ים רגילים עם המים הייחודיים של ים המלח עלול לגרום לפריחת אצות ושינוי צבע הים ללבן חלבי.

פוליטיקה אזורית: חוסר אמון כרוני ותקציבים לא יציבים הפכו את שיתוף הפעולה למשימה בלתי אפשרית.

מה נותר לעשות? האופציות שעל השולחן

הסרטון מציג שלוש דרכים אפשריות לעתיד, כולן מורכבות:

שיקום נהר הירדן: הפתרון הירוק נראה הנכון ביותר אבל הוא דורש ויתור על כמויות אדירות של מים לשתייה וחקלאות.

תעלה מהים התיכון: תוכנית ישראלית חדשה (2024) המציעה נתיב ישיר מהים התיכון לים המלח, שעוקף את הצורך בשיתוף פעולה ירדני.

השלמה עם המציאות: יש הטוענים שעלינו פשוט לתת לים למצוא את "נקודת האיזון" החדשה שלו, גם אם היא תהיה נמוכה בעשרות מטרים מהיום.

תמרור אזהרה עולמי

הסיפור הזה הוא לא רק מזרח תיכוני. אותם כוחות שמקטינים את ים המלח מנקזים כיום את אגם המלח הגדול ביוטה, ימת ארל ואגם צ'אד. הכישלון של פרויקט תעלת הימים הוא תמרור אזהרה לכל מדינה שמנסה להציל מערכת אקולוגית גוססת באמצעות מגה פרויקטים הנדסיים בלבד, ללא גיבוי פוליטי וכלכלי רחב.

חומר למחשבה |  Zemaze

המקרה הזה מוכיח שטכנולוגיה והנדסה לא יכולות לנצח ללא הסכמה פוליטית וכדאיות כלכלית. כשהמנהיגים לא מתואמים הטבע הוא זה שמשלם את המחיר. ים המלח הוא נכס היסטורי וטבעי חד-פעמי, אבל הוא גם שיעור יקר בניהול סדרי עדיפויות לאומיים.

מה דעתכם? האם ישראל צריכה להציל את ים המלח בכל מחיר, או שניתן לו פשוט למות?

הזווית הייחודית שמשלימה לכם פערים. Zemaze הוא מגזין תוכן ישראלי המשלב אסטרטגיה ולייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב, מדריכי טיולים ומתכונים שנבחרו בקפידה. רוצים להבין את המגמות העולמיות ועדיין ליהנות מהדברים הקטנים של החיים? אתם במקום הנכון.

בז"ן: ישראל חייבת תוכנית מעבר לאומית לשיקום מפרץ חיפה

בז"ן: ישראל חייבת תוכנית לשיקום מפרץ חיפה.

בז"ן: ישראל חייבת תוכנית מעבר לאומית לשיקום מפרץ חיפה. בעקבות הפרות סביבתיות חוזרות ונשנות, חברת בז"ן נקראת שוב לשימוע. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן וראש עיריית חיפה יונה יהב מביעים זעם ומאיימים. אבל כל עוד בז"ן נתפסת בממשלה כנכס אסטרטגי היא תמשיך לקבל 'רישיון לזיהום' מהמשרד להגנת הסביבה. בז"ן תקבל קנסות שלא ידגדגו את מאזניה הפיננסיים ותושבי חיפה והאזור ימשיכו לסבול מזיהום ותחלואה תוך סיכון ביטחוני מתמיד.

התראה וזימון לשימוע לבעלי מפעלי קבוצת בז"ן במפרץ חיפה 11/12/2025

קנסות אינם פתרון – נדרשת תוכנית מעבר לאומית לשיקום מפרץ חיפה

על פי התכניות הממשלתית הנוכחית, בז"ן אמור להיות מפונה ממפרץ חיפה עד סוף 2029. כבר בשנת 2022 הוקמה מנהלת שמתכללת את פינוי התעשיות המזהמות מהמפרץ. האלטרנטיבות הן נמל יבוא למוצרי דלק סופיים ומאגרי אחסון ברחבי הארץ. יו"ר ועדת ההיגוי של המנהלת, אבי שמחון הצהיר שבז"ן תעמוד ביעד של סיום הפינוי עד סוף 2029 אבל המפעל הגדול והחשוב ביותר, בז"ן מתנגד.

הבעייתיות עם בז"ן – לא רק זיהום אלא סיכון ביטלוני

משה קפלינסקי, יו"ר בז"ן, טען בעבר כי פינוי בז"ן המתוכנן ממפרץ חיפה הוא "החלטה פופוליסטית ללא מחשבה מעמיקה". קפלינסקי והזהיר כי ללא תשתית זיקוק ישראל תיוותר חשופה בשעת חירום. מה שקרה בפועל – הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבז"ן הרגה שלושה עובדים ושיתקה חלק מהפעילות שלה.

המצב היום – הממשלה במבוי סתום

בחודש ספטמבר 2025, לאחר שאתר החברה נפגע במהלך מבצע "עם כלביא", הוועדה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לבז"ן להקים מחדש את הטורבינה שהושבתה ולחזור לפעילות מלאה.

הפלונטר הביטחוני

בז"ן מוגדרת כנכס אסטרטגי אבל ממוקמת במיקום הכי פגיע לאיום האיראני ומסכנת מיליון תושבים.

הפלונטר הרגולטורי

המשרד להגנת הסביבה מכריז על בז"ן כ-"מזהמת סדרתית" וקונס אותה אבל ממשיך לחדש את היתרי הפליטה שלה. הקנסות האלה הם 'רישיון לזיהום' שמאפשר לבז"ן להמשיך.

הפלונטר התקציבי

הממשלה מצהירה על "תוכנית לאומית לסגירת המפרץ" אבל עדיין לא תיקצבה את מיליארדי השקלים הנדרשים לטיהור הקרקע,  עובדה שמעכבת כל סגירה עתידית.

היכן הדברים עומדים היום

החלטת ממשלה 1231 קבעה יעד רשמי לסגירת בז"ן עד 2026 ("קידום פיתוח מפרץ חיפה" תחת ממשלת בנט-לפיד מתאריך 27 בפברואר 2021). ההחלטה אומנם אימצה תוכנית לשיקום ומימנה תכנון ב-33 מיליון ש"ח אבל לא כללה תקצוב מלא ומחייב לעלות טיהור הקרקע המוערכת במיליארדי שקלים. ההחלטה הממשלתית נותרה בגדר הצהרת כוונות משום שלא הונח הבסיס הפיננסי לביצוע. המשמעות היא שבהיעדר תקצוב מלא לטיהור הקרקע אין אפשרות לשנות את ייעוד הקרקע ולהתחיל בפיתוח ובעצם המועד של 2026 נכשל.

היו גם גלגולים קודמים: ועדת מנכ"לים מיוחדת הוקמה כבר בשנת 2018 והיא דנה באסטרטגיית פיתוח המפרץ וציינה את הצורך בהיערכות לטיהור.

קיים גם תסקיר תשתיות לאומיות "תמ"א 44", תוכנית המתאר הארצית למפרץ חיפה דרשה את פינוי המפעלים והקצאת שטחים לטובת ציבור, אבל התוכנית הזאת לא פותרת את שאלת המימון לטיהור.

היתרון הכלכלי אבד: בז"ן לא מוזילה את הדלק

בראייה ארוכת טווח אין ספק שסגירת בז"ן תשתלם כלכלית. הפעלת בז"ן מטילה על המשק הישראלי עלויות חיצוניות עצומות שאותן כולנו משלמים: בריאות ותחלואה, זיהום סביבתי וסיכון ביטחוני.

לנוכח השימוש המוגבר בגז טבעי מהים כחלופה. היתרון המקורי של בז"ן כ-"ביטחון אנרגטי" לאספקה רציפה בשעת חירום כבר לא קיים היום, משק האנרגיה – נתונים ונקודות לדיון – מאי 2025

מחיר הדלק

בז"ן לא מוזילה את הדלק. מחיר הדלק בישראל נקבע על ידי מחיר הייחוס הבינלאומי של דלק מזוקק. יבוא של דלק מזוקק ישירות מהשווקים הגלובליים לא צפוי לייקר את המחיר לצרכן מעבר לעלויות שינוע זניחות.

החיסכון

סגירת בז"ן תחסוך למשק עשרות מיליארדי שקלים בעלויות החיצוניות האלו, חיסכון שיפצה ואף יעלה על כל עלייה אפשרית בעלויות היבוא.

הפתרון לא יגיע במטה קסמים מהיום למחר

קיימים פתרונות בני קיימא המבוססים על מודלים בינלאומיים, אבל יישומם כרוך בהשלכות כלכליות וארגוניות כבדות. הממשלה חייבת לאמץ תוכנית לטווח ארוך תוך מזעור הנזקים.

האתגרים: מדוע סגירת בז"ן דורשת תכנון של עשור

סגירת בז"ן דורשת השקעות עתק מיידיות בלוגיסטיקה, בביטחון אנרגטי ובמעבר חברתי-תעסוקתי, שהמדינה אינה ערוכה להן כיום:

מחסני חירום ותשתית יבוא

נמלי ישראל אינם ערוכים כיום לפריקה ואחסון של כל הדלק המזוקק הנדרש למדינה. יש צורך בהשקעות ענק של מיליארדי שקלים בהקמת רציפי פריקה נוספים ומיכלי אחסון גדולים יותר. תהליך התכנון וההקמה של תשתית חדשה ייקח שנים.

ביטחון אנרגטי

בז"ן משמשת כיום כ-"מחסן חירום". תלות מוחלטת בייבוא דלק מזוקק פירושה שכל פגיעה בנמל פריקה מרכזי עלולה לשתק את משק האנרגיה בתוך ימים. המדינה תידרש להשקיע משאבים עצומים בהגדלת הרזרבות האסטרטגיות של דלק מזוקק, אחסון תת-קרקעי או במקומות מוגנים.

האתגר התעסוקתי

אחת המשמעויות של סגירת בז"ן היא פיטורים של אלפי עובדים והשפעה על מעגל רחב של ספקים באזור. המדינה תיאלץ להקצות תקציבים משמעותיים לפיצויים, הכשרה מקצועית מחדש ותמריצים להעסקת העובדים המפוטרים בענפים אחרים כמו תעשיית ההיי-טק או אנרגיות מתחדשות.

הפיתרון: תוכנית מעבר רב-שנתית

המפתח לשינוי הוא תוכנית מעבר רב-שנתית שתימשך בין 8 ל-15 שנים:

שלב 1 (שנים 1–4)

פיתוח תשתיות אחסון אסטרטגיות מחוץ למפרץ חיפה והכשרת עובדי בז"ן לתפקידים חדשים.

שלב 2 (שנים 5–7)

הפסקת הזיקוק המזהם, הפיכת המתחם למרכז לוגיסטי נקי ולעבור ליבוא דלק מזוקק. במקביל, יישום תמריצים להקמת מפעלים נקיים שיקלטו את העובדים המפוטרים.

שלב 3 (שנים 8–15)

שיקום ופיתוח. ניקוי הקרקעות המזוהמות (פרויקט שעלותו מיליארדים) והסבת שטח המפרץ למרכז פיתוח אורבני, מגורים ופארקים.

באופן כזה ניתן יהיה להבטיח שמפרץ חיפה ימשיך להיות מנוע כלכלי חשוב למדינה, שיהיה מונע על ידי חדשנות, סביבה נקייה ואיכות חיים.

הדרך לשיקום מפרץ חיפה – המודל של פילדלפיה

הסרטון מערוץ היוטיוב של © Reuters על בתי הזיקוק Philadelphia Energy Solutions' (PES)' בארה"ב, שנסגרו והפכו למוקד פיתוח כלכלי. הפרויקט מציג מפת דרכים שתוכל להצליח גם בישראל.

מודל ההצלחה של PES

אירוע מחולל שינוי

המפעל שפעל 150 שנה נסגר לצמיתות ב-2019 לאחר סדרת פיצוצים קשים.

עלות הרכישה והשיקום

המתחם נרכש תמורת 225 מיליון דולר כדי לשקמו. בעליו החדשים מעידים כי עבודת הניקוי הכוללת הסרת אסבסט ופחמימנים מסוכנים שהושלכו לקרקע במשך 150 שנה, היא "אחת המשימות הקשות ביותר שנעשו בארה"ב".

השינוי המיידי

תושבי "קהילות קו הגדר" שחיו בסמוך למפעל העידו על שיפור מיידי באיכות חייהם: ירידה בתדירות כאבי הראש הכרוניים ושיפור מצבם של תינוקות אסתמטיים.

החזון הכלכלי

האתר מתוכנן להפוך למרכז אחסון ופארק משרדים שישרתו את הכלכלה הירוקה. הניקוי והבנייה צפויים ליצור כ-13,000 משרות ו-19,000 משרות נוספות ייווצרו כחלק מפעילות הפארק החדש.

ההתחייבות

השינוי צפוי להימשך יותר מעשור וכרוך במאות מיליוני דולרים. אבל הוא מוכיח ששיקום סביבתי יכול להפוך למנוע צמיחה ותעסוקה.

הגיע הזמן לתוכנית שיקום ארוכת טווח שתשקול את כל ההיבטים במטרה למזער נזקים

אחת הדוגמאות הטובות מהזמן האחרון היא הפרויקט שהתחיל לפני כמה שנים בפילדלפיה. תנאי פתיחה דומים מאוד למה שקורה היום במפרץ חיפה. המודל של פילדלפיה מוכיח – המעבר מכלכלה מזהמת לכלכלה ירוקה מחייב נחישות פוליטית, תקצוב של מיליארדים ותוכנית רב-שנתית שתראה את עתיד מפרץ חיפה לא כבעיה אלא כהזדמנות לאומית.

צפו בסרטון ותראו איך בפילדלפיה מתמודדים בהצלחה עם אותה בעיית זיהום כמו במפרץ חיפה.

סרטון מערוץ היוטיוב © Reuters. רויטרס מביאה לכם את החדשות החמות, סרטוני ההעסקים והפיננסים האחרונים מרחבי העולם. מאז הקמתה בשנת 1851 רויטרס ידועים ברחבי העולם בדיוק ואובייקטיביות.

תוצאות גבוהות וחריגות של חומר מסרטן במפרץ חיפה
המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר. מחקר של חוקרים מהרצליה ובר אילן מצא כי עלות התחלואה והתמותה מכלל הפליטות האוויריות (כולל תוצאות כלכליות של אשפוזים, עבודה ואובדן חיים) נעה בין כ-561 מיליון ₪ עד כ-1.3 מיליארד ₪ בשנה באזור מפרץ חיפה.