פריצת דרך בטרשת נפוצה | חיידקי המעי שמעלים את הסיכון למחלה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © AZPBS Now. הערוץ הוא המקום המושלם לשיחות על אירועים אקטואליים באריזונה, כולל "Arizona Horizon" ו-"Horizonte" מ-Arizona PBS. הסרטון הפעם על הקשר בין המעי-מוח ומה זה אומר בטיפול עתידי. מחקר מצא שחיידקי E.Tayi ו- Lachnoclostridium עשויים לגרום למחלה. שני המינים של חיידקי המעי הדק עשויים להיות קשורים לטרשת נפוצה. המחלה האוטואימונית כרונית פוגעת במערכת העצבים המרכזית. מתוך 51 חיידקים שנבדקו, נמצא כי E. Tayi ו-Lachnoclostridium מחלישים באופן פוטנציאלי את מחסום המעי, חושפים את מערכת החיסון ומשפיעים על המחלה.
ד"ר בארי הנדין הוא נוירולוג בכיר במרכז הרפואי באנר. הוא שוחח עם טד סיימונס מ-'אריזונה הורייזון' על ממצאי המחקר החדש. השניים דנו בטיפולים עתידיים ובתובנות חדשות על מחלת הטרשת הנפוצה.
באנר בפניקס היא שותפות רפואית-אוניברסיטאית בין מערכת הבריאות "באנר" לבין בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אריזונה. השותפות הזו מכונה 'באנר רפואה אוניברסיטאית'(Banner University Medicine)
תרגום הראיון
טד סיימונס:
פריצת דרך רפואית. מדענים חושבים שהם מצאו שני חיידקים מרכזיים הגורמים לטרשת נפוצה (MS). הממצאים התמקדו במחקר תאומים, שבו אחד האחים חולה והשני אינו חולה. אנחנו מברכים את ד"ר בארי הנדן, נוירולוג מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת באנר בפיניקס. תודה שהצטרפת אלינו.
ד"ר הנדן:
תודה רבה.
טד סיימונס:
אנחנו מדברים כאן על טרשת נפוצה. מהי טרשת נפוצה?
ד"ר הנדן:
אנחנו מגדירים טרשת נפוצה כהפרעה של המערכת החיסונית. במצב זה, המערכת פועלת בצורה משובשת ותוקפת את הגוף במקום להגן עליו. במקום לתקוף את הפתוגנים שהיא אמורה לתקוף, כמו חיידקים ווירוסים, היא מפרשת באופן שגוי ותוקפת את המיאלין (Myelin) של מערכת העצבים המרכזית: עצב הראייה, המוח וחוט השדרה.
טד סיימונס:
מה גורם לה ללכת לכיוון הזה?
ד"ר הנדן:
אנחנו מתקרבים יותר ויותר להבנה. זה שילוב של רגישות גנטית הכרוכה במספר גנים, וגורמים מעוררים (Triggers) שפועלים על אותם אנשים רגישים.
טד סיימונס:
ואנחנו מארחים אותך כאן כי ייתכן שיש קשר, או שאולי כבר יש קשר, לחיידקי המעיים. ספר לנו על זה.
ד"ר הנדן:
זהו גורם מעורר נוסף. הזכרת את מחקר התאומים. זה היה מחקר גרמני אלגנטי באמת, שבו הם בדקו שמונה זוגות של תאומים ומצאו שאם לקחו את המיקרוביום, כלומר את החיידקים מהמעי של התאומים שחלו ב-MS והזריקו אותם לעכברים פגיעים, שישה מתוך שמונה עכברים פיתחו תמונה עקבית של מחלה דמוית MS. אם הם לקחו את אותם מיקרובים ממעי של זוגות תאומים שלא חלו ב- MS, העכברים לא פיתחו MS. זה באמת הצביע על משהו שאנחנו יודעים כבר זמן מה. המיקרוביום במעי משפיע ישירות על המערכת החיסונית. הוא יכול לעורר דלקות או להרגיע אותן, בהתאם להרכבו.
טד סיימונס:
ושוב, החיידקים האלה נמצאים, ככל שאני מבין, באזור שבו יש הרבה תאי T פרו-דלקתיים ודברים שקורים. זה רמז שהם לא כאלה טובים בסביבה.
ד"ר הנדן:
זה נכון. המיקרוביום של המעי הוא ידידנו ואויבנו בו זמנית. כשהוא מתנהג יפה, הוא ידידנו, והוא מדבר עם המערכת החיסונית באופן פרודוקטיבי עבור המיקרובים והמערכת החיסונית כאחד. אבל לפעמים הוא מתנהג רע ויוצר תגובה דלקתית יותר וזה כנראה מה שגורם להחמרת המחלה.
טד סיימונס:
אוקיי, האם זה יכול להיות אוכל? האם זה יכול להיות גורמים חיצוניים? חשיפה? מה גורם לו להתנהג בצורה כזו?
ד"ר הנדן:
כל הגורמים שציינת. אנחנו יודעים שיש גורמים מעוררים מרובים באוכלוסייה הפגיעה. חוסר באור שמש, חוסר בויטמין D, אולי השמנת יתר בילדות. בצד הזיהומי, חשוב מכל, יש את הנגיף אפשטיין-באר (שגורם למחלת הנשיקה). הדיון הזה מתמקד במיקרוביום האנושי. אורח החיים והתזונה שלנו משפיעים ישירות על הסביבה הזו ויכולים להגביר או להפחית דלקות בגוף. הבחירות היומיומיות שלנו קובעות אם ניצור סביבה דלקתית או נשמור על בריאות המערכת.
טד סיימונס:
איך אנחנו צריכים לאכול כדי ליצור סביבה פחות דלקתית? איך מצמצמים את זה?
ד"ר הנדן:
אכילת מזונות טבעיים ועשירים בסיבים יוצרת סביבה ידידותית במעי. ככל שנפחית בצריכת מזון מעובד, נשפר את בריאות המערכת. שמירה על אורח חיים בריא מחזקת את המגמה הזו ומגנה על הגוף. האם אנחנו מתעמלים? הפסקנו לעשן? אנחנו צורכים אלכוהול באופן מתון? איך שאנחנו אוכלים, איך שאנחנו מתעמלים, איך שאנחנו חיים באורח החיים שלנו – כל אלה יוצרים שינויים במיקרוביום.
טד סיימונס:
אבל אפשר לעשות את כל זה והחיידקים האלה עדיין יכולים להיות שם, והם עדיין יכולים לצאת ולגרום נזק.
ד"ר הנדן:
זה ממש נכון. הכול קשור לרגישות. סביבה מושלמת שמונעת לחלוטין מחלות אינה קיימת במציאות. למרות זאת, לסביבה יש כוח להשפיע. השאלה האמיתית היא כיצד נשנה את הסיכויים ונשפר את בריאותנו.
טד סיימונס:
ממש בקצרה, האם זה יכול להיות מיושם על מצבים אחרים?
ד"ר הנדן:
כן, זה יכול להיות מיושם על מצבים רבים אחרים. זה כולל רבות מההפרעות האוטואימוניות או ההפרעות בתיווך המערכת החיסונית.
טד סיימונס:
דברים טובים. ד"ר בארי הנדן, חדשות מעודדות וטוב לשמוע. תודה שהצטרפת אלינו.
ד"ר הנדן:
תודה רבה.




