סוללה לרכב חשמלי

הסוללה היא הרכיב החשוב והיקר ביותר ברכב החשמלי שלכם. כאן תמצאו את כל המידע המקצועי של Zemaze על טכנולוגיות סוללה (LFP, NMC), מדריכים לבדיקת בריאות הסוללה (SOH) בעצמכם, טיפים להארכת חיי הסוללה בקיץ הישראלי ועדכונים על זכויות האחריות מול היבואנים.

מתאם טעינה לרכב חשמלי התפוצץ – הסיכון באביזרים לא מאושרים

עמדת הטעינה שהתלקחה באש בקולומביה הבריטית, קנדה. תמונה מהרשת, שימוש תחת סעיף 107 לחוק זכויות היוצרים.

סם אוונס מערוץ היוטיוב © The Electric Viking שיתף מקרה חריג אבל מדאיג של מתאם טעינה לרכב חשמלי שהתפוצץ מיד לאחר חיבורו לרכב.

האירוע גרם לסם לחשוב מחדש על השימוש באביזרים זולים ממותגים לא מוכרים שרכש מאתרים סיניים לרכב החשמלי שלו.

עמדת הטעינה שהתלקחה באש בקולומביה הבריטית, קנדה. תמונה מהרשת, שימוש תחת סעיף 107 לחוק זכויות היוצרים.

עמדת הטעינה שהתלקחה באש בקולומביה הבריטית, קנדה. שימוש תחת סעיף 107 לחוק זכויות היוצרים.

אירוע ההתפוצצות

נהג רכב חשמלי בקולומביה הבריטית בקנדה ניסה לטעון את רכבו בעמדת טעינה מסחרית. זמן קצר לאחר החיבור התרחש פיצוץ חשמלי שריסק את מתאם הטעינה מתוצרת A2Z לרסיסים.

הנהג שעמד במרחק קצר מהחיבור הספיק להתרחק ברגע האחרון. הוא נפצע קל בלבד ואשתו שישבה ברכב לא נפגעה כלל. עם זאת, סם אוונס מדגיש שאם הנהג היה קרוב עוד קצת, הפציעה הייתה עלולה להיות חמורה מאוד.

הבעיה היא לא ברכב החשמלי

סם אוונס מנפץ מיתוס נפוץ. רכבים חשמליים אינם נוטים להישרף יותר מרכבי בנזין או דיזל ואפילו להפך, סטטיסטית הם בטוחים יותר גם בתאונות. מדובר במקרה קיצון ונדיר, אבל כזה שממחיש מה יכול לקרות כשדברים משתבשים.

ממצאי החקירה

הבדיקה העלתה שילוב בעייתי של שני גורמים:

  1. המתאם לא היה מאושר לשימוש בקנדה, הוא נמכר לפני שהוגדרו תקנים רגולטוריים מתאימים.

  2. עמדת הטעינה סיפקה מתח חריג, שהמתאם לא היה מסוגל להתמודד איתו.

התוצאה: קצר חשמלי חזק שגרם לפיצוץ ולהרס מוחלט של המתאם.

אוונס עצמו בדק מתאם דומה שברשותו, מתאם Vehicle-to-Load. הוא גילה שהוא אינו מאושר תקן, מה שגרם לו להזהיר את הצופים לשקול היטב שימוש באביזרים כאלה.

האם גם ציוד שעבד שנתיים עלול להיכשל?

הנקודה הזו מטרידה במיוחד. בעל הטסלה ציין כי השתמש באותו מתאם ובאותה עמדה במשך כשנתיים ללא שום בעיה. המקרה ממחיש שגם ציוד שנראה אמין לאורך זמן עלול להיכשל בפתאומיות, במיוחד אם הוא לא נבדק, לא מוסמך ולא עומד בתקנים רשמיים.

המסר לנהגים: לא משחקים עם חשמל

נציג איגוד הרכב החשמלי של ונקובר הזהיר כי שימוש באביזרים צד-שלישי שלא עברו בדיקות בטיחות הוא הימור מסוכן.

חיסכון קטן, סיכון גדול

סם מוסיף כי במדינות רבות, כולל אוסטרליה (וגם בישראל), צרכנים נוטים לבחור בגרסה הזולה ביותר של מוצר, במיוחד כשמדובר באביזרים נלווים. אבל כשזה מגיע לרכב חשמלי, חיסכון קטן עלול להפוך לסיכון גדול.

השורה התחתונה

זה לא משבר תעשייתי ולא גל של תקלות אבל כן אזהרה ברורה:

  • אביזרי טעינה זולים ולא מאושרים

  • מתאמים ללא תקן רגולטורי

  • שילוב בין ציוד צד שלישי לעמדות שונות

כל אלה יכולים, במקרים נדירים, להוביל לאירועים מסוכנים מאוד.

המסקנה: כשמדובר בטעינת רכב חשמלי עדיף לא ללכת על הכי זול אלא על הכי בטוח.

תקינה ובטיחות – המלצות גופים מקצועיים

ארגון CharIN הפועל ללא כוונת רווח קבע תקנים בתחום טעינת EV. הארגון פרסם הנחיות ברורות שרלוונטיות למקרה:

  • יש להשתמש רק במתאמים מוסמכים ומבטיחים תו תקן כמו UL 2252 או תואמים לתקנים חשמליים בינלאומיים.
  • מתאמיםלא מאושרים עשויים לגרום נזק לרכב, לתשתית הטעינה ואף לסכנת בטיחות לצרכן.
  • מומלץ ליצרנים ולמפיצים לתקצב ולבצע בדיקות ריסק ודיווח לרשויות כדי לאתר תקלות פוטנציאליות.

איסור על ציוד צד שלישי ברשתות טעינה מסחריות

רשתות טעינה גדולות בצפון אמריקה כמו EVgo ו-Tesla Supercharger מעדכנות את תנאי השימוש שלהם כך ש-

  • מתאמים של צד שלישי שאינם מאושרים אינם מותר לשימוש על תחנות שלהם.
  • רק אביזרים שמסופקים או מאושרים על ידי יצרן הרכב / מטען רשמי מאפשרים טעינה חוקית ובטוחה.

זה חלק ממגמה רחבה להגביר בטיחות ולהגן על הצרכנים במערכות טעינה ציבוריות.

דיווחים ברשת על סיכונים נוספים

  • יש דיווחים רבים בקהילות EV על בעיות שונות סביב כבלי מתאמים, כולל:
  • התחממות או התכה של מתאמים לאחר שימוש לאורך זמן, גם ללא פיצוץ חריג.
  • מקרים של התכה או שריפה של שקעי טעינה או כבלי מתאם ברכבים חשמליים אחרים בגלל עומס יתר או חיבור לא נכון.
  • דיונים בפורומים שמצביעים על כך שמתאמים לא מקוריים עשויים שלא לכלול מנגנוני נעילה תקניים, מה שעלול להוביל לקצרים חשמליים אם הם משוחררים במהלך טעינה.

מקרים כמו הפיצוץ שתועד אינם רק “סיפור יוצא דופן” ברשת. הם משתלבים בדאגות רחבות יותר לגבי בטיחות ציוד טעינה לא מוסמך. גורמים מקצועיים כבר מזהירים מפני שימוש במתאמים לא מאושרים, רשתות טעינה מחמירות כללים, וקהילות המשתמשים מדווחות על מצבים של התחממות, התכה ואפילו שריפות כאשר הציוד אינו עומד בתקנים הנדרשים.

תקנים חדשים שיצאו לאחרונה

עד לא מזמן לא היה תקן ברור לאביזרי מתאם טעינה לרכבים חשמליים, מה שיצר פתח לשימוש במוצרים לא מבוקרים. בעקבות מקרים כמו זה שתועד יצא ב-19 במרץ 2025 תקן ANSI/CAN/UL 2252 המספק מסגרת רשמית לתקינות מתאמים. תקנים כאלה נועדו לשפר בטיחות, התאמה למתח/זרם גבוה ועמידות במתחי טעינה קשים.

מה זה אומר מבחינה מעשית?

  • קיימת הבנה מקצועית רחבה שהשימוש במתאמים זולים ללא אישורים רשמיים אינו מומלץ.
  • חלק מהרשתות כבר אוסרות במפורש ציוד שאינו של היצרן או שאינו עומד בתקנים.
  • גם אם אביזר כזה עובד הוא יכול להיכשל בהפתעה ולגרום לנזק חמור לרכב או למשתמש.

למה זה צריך לעניין גם נהגים בישראל?

למרות שהבעיה עדיין לא זכתה להתייחסות רשמית בישראל, נהגים ישראלים צריכים להיות עם האצבע על הדופק:

  • יבוא מקביל ויד שנייה מאירופה
    לא מעט רכבים מהדגמים הרלוונטיים מגיעים לישראל ביבוא אישי או מקביל, ולעיתים גם כמשומשים שנרכשו באירופה. במקרים כאלה, ריקולים “שקטים” או תקלות סדרתיות לא תמיד מטופלים אוטומטית בארץ.

  • פערי מידע בין היבואנים לנהגים
    בישראל, בניגוד לאירופה, נהגים רבים מגלים על תקלות סדרתיות רק דרך קבוצות פייסבוק, פורומים או מוסכים ולא בהכרח דרך הודעה רשמית של היבואן.

  • תנאי האקלים המקומיים
    חום קיצוני, עומסי תנועה ונסיעה עירונית אינטנסיבית עלולים להחריף תקלות שבאירופה מתגלות רק אחרי שנים. מה שנחשב “בעיה שולית” בצפון אירופה, יכול להפוך כאן לכאב ראש יקר.

  • בדיקות לפני קנייה
    כדאי שמי ששוקל לרכוש רכב חשמלי, חדש או משומש, יגיע לבדיקה עם הידע הזה מראש וישאל את השאלות הנכונות במוסך או אצל המוכר.

  • מודעות יכולה לחסוך כסף, זמן ועוגמת נפש

גם אם מדובר ב״שיח ברשת״ ולא בריקול רשמי, ההיסטוריה מלמדת שלא מעט פרשות התחילו בדיוק כך. בישראל, שבה מידע לעיתים מגיע באיחור,

כבל טעינה זול לרכב חשמלי עלול לסכן נהגים ורכבים

כבל טעינה זול לרכב חשמלי ללא יחידת בקרה וללא הגנות בטיחות

כבלי טעינה זולים לרכב חשמלי נראים במבט ראשון כמו חיסכון הגיוני. אין סיבה שמוצר פשוט יהיה יקר. אבל מאחורי המחיר הנמוך מסתתרת פשרה משמעותית על בטיחות. בניגוד למטענים תקניים, הכבלים האלו לא מגנים מפני מים, נזק מכני או דליפות זרם. מערכת החשמל הביתית לא תמיד ערוכה ל־32 אמפר רציף, זה חיסכון שעלול לעלות ביוקר.

המחיר הנמוך נובע מהעובדה שהכבל חסכוני מאוד בחומרים ובאלמנטים החשובים לבטיחות. הכבל יטעין את הרכב אבל לא מומלץ לשימוש כי הוא לא עומד בתקני בטיחות מלאים.

כבל טעינה זול לרכב חשמלי ללא יחידת בקרה וללא הגנות בטיחות

כבל טעינה לרכב חשמלי שנמכר במחיר נמוך במיוחד. עובד אבל חסר מנגנוני הגנה חיוניים כמו ניתוק אוטומטי והגנת פחת. קרדיט תמונה © mikeselectricstuff

השימוש בכבל טעינה שאינו עומד בתקנים מסוכן

מערכות טעינת רכב חשמלי חייבות לכלול הגנות בסיסיות כמו מפסק פחת (RCD), ניתוק אוטומטי במקרה של תקלה ובידוד תקני בין מתח הרשת לרכב. שימוש בכבל זול ולא מוסמך, במיוחד כזה שמיועד במקור לשווקים אחרים, עלול לחשוף אתכם לסכנת התחשמלות, לגרום לנזק יקר למטען הרכב או לשלול כיסוי ביטוחי במקרה של תקלה או שריפה.

בדיקת כבל טעינה זול מאליאקספרס

הנה הממצאים בבדיקת כבל טעינה לרכב חשמלי זול מאוד מאליאקספרס (בסביבות 220 ₪).

הכבל מסוג EVSC/EVSE 32A (32 אמפר, בדרך כלל 7 kW טעינה על AC). מדובר בכבל טעינה פשוט מאוד, בלי “בלוק” בקר בתוך החוט שמכיל הגנות כמו בבכבלים תקניים.

הכבל לא כולל:

  • הגנת מפסק פחת / RCD
  • כפתור הפעלה / כיבוי
  • בידוד והפסקה מבוקרת של הכוח

הכבל מספק רק אות PWM לרכב שמודיע כמה זרם מותר למשוך

  • הכבל “עובד” אבל הוא לא עומד בדרישות בטיחות מלאות שנמצאות בכבלי טעינה איכותיים.
  • אין הגנות חשמליות.
  • אין מגן מפני דליפות זרם,
  • אין אמצעי בידוד מלא בין מתח הרשת לחלקים הנמוכים של הכבל.
  • הכבל עובד ויכול להטעין, אבל הוא חסר אלמנטים בטיחותיים בסיסיים.
  • אם הכבל נחשף ללחות או לנגיעה לא נכונה קיים סיכון של התחשמלות, קצר או אפילו נזק לרכב עצמו.

עד כמה הבעיה נפוצה בעולם?

בפורומים בינלאומיים של נהגי רכב חשמלי עולות שוב ושוב אזהרות מפני שימוש בכבלי טעינה לא מוסמכים, במיוחד כאלה שנמכרים באתרים גלובליים ללא פירוט תקני בטיחות. משתמשים מדווחים על התחממות, תקלות טעינה ולעיתים אף נזק לשקע הרכב עצמו.

הבעיות המדווחות בחו"ל

  • כבלים מתחממים וגורמים נזק לחיבור או לפלסטיק
  • גורמים לפגיעה ביציאת הטעינה של הרכב.
  • לא מספקים הגנות חשמליות נכונות
  • מכילים רק חלק מהפונקציות הבטיחותיות הצפויות
  • גורמים לטעינה לא יציבה.

מה המצב בישראל? תקנות מחמירות

למרות שבישראל אין גל של תלונות דומות, העלייה החדה במספר הרכבים החשמליים והנטייה להזמין ציוד מחו״ל הופכות את הנושא לרלוונטי במיוחד גם אצלנו.

בישראל, התקנות סביב טעינת רכב חשמלי מחמירות יותר ממה שנהוג לחשוב. התקן הרלוונטי לעמדות טעינה ביתיות (בהתאם לתקני IEC שאומצו בישראל) מחייב שימוש באמצעי הגנה כמו מפסק פחת ייעודי (RCD), ניתוק אוטומטי של המתח בעת חיבור וניתוק ובידוד ברור בין מתח הרשת לבין מערכות הבקרה של הרכב. כבלי טעינה פשוטים מהסוג שנבדק בסרטון ללא יחידת בקרה, הגנות דלף או ניתוק אקטיבי אינם עומדים ברוח התקן לשימוש ביתי קבוע, ובוודאי שלא להתקנה חיצונית.

  • בישראל יש מודעות לעניין בטיחות הכבלים: מומלץ לרכוש כבלים עם תקני IP66 ותקני בידוד תקניים ושלא להתפתות למחירים נמוכים במיוחד.
  • בישראל יש שוק משלים של כבלי Type 2 איכותיים שעומדים בתקנים המקומיים, והם נמכרים בארץ.
  • בגלל החמרות רישוי ותקינה (רשות החשמל והארכות רגולטוריות), כבלי טעינה רשמיים בישראל בדרך כלל עומדים בדרישות הבטיחות, במיוחד כאלו למערכות טעינה ביתיות.

מעבר לסוגיית הבטיחות – היבט רגולטורי וכלכלי

חשמלאי מוסמך יסרב להתקין או לאשר את נקודת הטעינה של אביזר טעינה לא תקני. במקרה של תקלה או נזק לרכב יבואני רכב עלולים לטעון להפרת תנאי האחריות. בכל מקרה, הבחירה בכבל טעינה זול ולא מאושר היא רשלנית.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © mikeselectricstuff. הכבל שנבדק אמנם מצליח להטעין רכב חשמלי בעוצמה מלאה אבל ללא מנגנוני בטיחות בסיסיים: ניתוק אוטומטי, הגנת דלף (RCD) ובידוד מספק בין מתח רשת למערכת הבקרה של הרכב. בפורומים בחו״ל כבר מזהירים שמדובר במוצרים זולים שנראים לגיטימיים אבל טומנים בחובם סיכון ממשי. מייק מפרק את היחידה, מסביר אילו רכיבים חסרים, מראה כיצד הפינים נשארים תחת מתח גם כשהרכב לא מחובר. תקלה קטנה בבידוד עלולה לגרום לנזק יקר למטען הפנימי של הרכב או גרוע מכך. הסרטון גם מדגים מדוע כבלים כאלה אולי “עובדים” אבל לא עומדים בתקנים ובהנחיות הבטיחותיות של טעינת רכב חשמלי מודרני.

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

לקנות חשמלית משומשת ב-2026: כך תבדקו את הסוללה בעצמכם כמו מקצוענים

רכבי BYD , טסלה, MG וג'ילי במבט על, 2026 - מדריך בדיקת סוללה לרכב חשמלי משומש.

לקנות רכב חשמלי משומש ב-2026: כך תבדקו את הסוללה בעצמכם כמו מקצוענים. שוק הרכב הישראלי מוצף ב-2026 ברכבים חשמליים מיד שנייה. בעוד שבבדיקת רכב בנזין אנחנו מחפשים נזילות שמן או רעשים במנוע, ברכב חשמלי הסיפור אחר לגמרי. הלב של הרכב זאת הסוללה שהיא גם הרכיב היקר ביותר ברכב. אז איך תדעו אם הסוללה של הרכב שאתם עומדים לקנות היא "סוס עבודה" או שהיא בדרך לסוף חייה? ב-Zemaze החלטנו להראות לכם איך לבצע בדיקת עומק לבד, בלי להיות תלויים במכוני בדיקה שלא תמיד מחזיקים בציוד הכי עדכני.

רכבי BYD , טסלה, MG וג'ילי במבט על, 2026 - מדריך בדיקת סוללה לרכב חשמלי משומש.

כך תבדקו את הסוללה בעצמכם כמו מקצוענים

המדד שקובע הכל: SOH (State of Health)

בדיוק כמו בסמארטפון שלכם, גם לסוללת הרכב יש מדד בריאות. ב-2026, רוב הרכבים שעל הכביש מראים שחיקה טבעית של כ-1.5% עד 2% בשנה.

  • מה לחפש: רכב בן 4 שנים אמור להציג SOH של כ-92% ומעלה.

  • נורת אזהרה: אם הנתון נמוך מ-85%, זה סימן שהרכב עבר טעינות מהירות רבות מדי (DC), מה שמקצר את חיי התאים.

שלב הביצוע: איך בודקים "מתחת למכסה המנוע" הדיגיטלי?

1. שימוש ברכיב OBD2 (השיטה המקצועית)

במקום לנחש, אפשר "לדבר" עם המחשב של הרכב. כל מה שצריך זה רכיב OBD2 פשוט (שמתחבר לשקע הדיאגנוסטיקה מתחת להגה) ואפליקציה ייעודית בטלפון.

  • הכלים: רכיב כמו OBDLink LX ואפליקציות כמו LeafSpy (לניסאן), ABRP או ScanMyTesla.

  • מה בודקים: האפליקציה תיתן לכם את הטמפרטורה הממוצעת של הסוללה לאורך חייה ואת מספר מחזורי הטעינה המלאים שהיא עברה.

2. תפריטי השירות הנסתרים (Service Mode)

יצרניות רבות, ובראשן טסלה, מאפשרות לכם להריץ בדיקת בריאות סוללה עצמאית דרך מסך הרכב.

  • איך עושים זאת: נכנסים לתפריט "Software", לוחצים לחיצה ארוכה על שם המודל ומקלידים את הקוד "service". משם ניתן להריץ Battery Health Test שנמשך כמה שעות ומרוקן את הסוללה כדי למדוד את הקיבולת האמיתית שלה.

מבחן הדרך של Zemaze: אל תסתכלו רק על הצג

צג הרכב יכול להראות "300 ק"מ לטעינה מלאה", אבל זהו נתון אופטימי המבוסס על היסטוריית הנהיגה. הטיפ שלנו: אפסו את מד צריכת האנרגיה (Wh/km) וצאו לנסיעה של 15 דקות בכביש מהיר. אם הצריכה גבוהה משמעותית מהממוצע המוצהר של הדגם, ייתכן שישנה בעיה במערכת ניהול האנרגיה או שחיקה לא אחידה בתאי הסוללה.

מה המומחים בעולם כבר יודעים?

בסרטון שלפניכם, המומחים של ערוץ © Electrifying עושים סדר בחששות. הנה עיקרי הדברים בשילוב נתונים מחקריים מהשנה האחרונה:

1. מיתוס "הסוללה שנגמרת כמו בטלפון"

בניגוד לסמארטפון שלנו, סוללות רכב מצוידות ב-BMS (Battery Management System) – מערכת מורכבת שמנהלת את הטמפרטורה והמתח של כל תא בנפרד.

  • העובדה: לפי נתוני חברת Geotab, קצב השחיקה הממוצע של סוללות רכב חשמלי עומד על כ-2.3% בשנה בלבד.

  • המשמעות: רכב חשמלי עשוי להחזיק מעמד יותר שנים מאשר רכב בנזין מקביל, שבו המנוע והגיר מתחילים להתעייף משמעותית אחרי 200 אלף קילומטר.

2. אפקט "חיי נצח" בטכנולוגיית LFP (נפוץ ב-BYD ובטסלה)

הסרטון מדגיש כי סוללות מסוג LFP (ליתיום-ברזל-פוספט), שהפכו לסטנדרט בישראל, מסוגלות לעבור אלפי מחזורי טעינה מלאים לפני שהן מציגות ירידה משמעותית בקיבולת.

  • הנתון: ב-2026 אנחנו רואים רכבי BYD אטו 3 עם מעל 150,000 ק"מ שעדיין שומרים על 94% בריאות סוללה.

3. האויב האמיתי הוא לא הקילומטראז' אלא החום

הסרטון מציין שחום קיצוני הוא הגורם המרכזי לשחיקה. בישראל זהו נתון קריטי.

  • המלצת המומחים: העדיפו רכבים שחונים בחנייה מקורה או כאלו שמערכת קירור הסוללה שלהם נחשבת לאקטיבית וחזקה (כמו ביונדאי איוניק 5 או טסלה). סוללות עם קירור אוויר בלבד (כמו בניסאן ליף הישנות) נשחקות מהר יותר באקלים הישראלי.

איך לקנות רכב חשמלי משומש, 3 הבדיקות המהירות שאתם חייבים לעשות

כדי שלא תצטרכו "טובות" מאף אחד, הסרטון מדגים איך לבצע בדיקה ראשונית בעצמכם:

  1. בדיקת לוח המחוונים: בדגמים רבים (כמו ניסאן, ב.מ.וו וקיה) ישנו מד בריאות מובנה בתוך תפריטי המחשב. חפשו את הבר שמציין "Battery Capacity".

  2. מבחן ה-100%: בקשו מהמוכר להטעין את הרכב ל-100%. בדקו מה הטווח המקורי שהרכב הצהיר עליו כשהיה חדש מול מה שהוא מציג היום. (שימו לב: סטייה של עד 10% אחרי 3-4 שנים היא תקינה לחלוטין).

  3. היסטוריית טעינה מהירה: שאלו את המוכר כמה פעמים בשבוע הוא משתמש בעמדות טעינה מהירות (DC). טעינה מהירה יומיומית היא הסיבה העיקרית לירידה מואצת ב-SOH.

ביטוח ושקט נפשי: מה קורה כשהאחריות נגמרת?

אחד החששות הגדולים בקניית חשמלית משומשת הוא "מה יקרה אם הסוללה תמות מחר?". ב-2026, השוק הישראלי כבר מציע פתרונות שמרגיעים את הרוכשים, אבל חשוב לקרוא את האותיות הקטנות.

1. הסטנדרט הישראלי ל-2026

רוב היצרניות המובילות בישראל (כמו BYD, יונדאי וטסלה) מעניקות אחריות של 8 שנים או 150,000 עד 160,000 ק"מ על הסוללה (המוקדם מביניהם).

  • שימו לב: חלק מהיצרניות, כמו BYD, הרחיבו את האחריות לסוללה ב-2026 ל-200,000 ק"מ עבור דגמים מסוימים – נתון שמעלה משמעותית את ערך הרכב כמשומש.

2. האותיות הקטנות: הקיבולת המובטחת

אחריות סוללה לא מכסה רק "מוות" מוחלט שלה.

  • התחייבות היצרן: רוב הסכמי האחריות ב-2026 כוללים סעיף שמירה על קיבולת של לפחות 70%. המשמעות: אם ביצעתם בדיקת SOH וגיליתם שהסוללה ירדה ל-65% לפני תום 8 השנים – אתם זכאים לתיקון או החלפה של הסוללה ללא עלות.

3. חדש ב-2026: הארכות אחריות וביטוחים ייעודיים

מכיוון שרכבים רבים מתקרבים לסוף תקופת האחריות המקורית, ב-2026 התפתחו שירותים חדשים:

  • הארכת אחריות יבואן: יבואנים כמו כלמוביל (יונדאי) וטלקאר (קיה) מציעים תוכניות להארכת אחריות הסוללה (בתשלום שנתי) גם אחרי תום 8 השנים המקוריות, בדרך כלל עד גיל 10 או 12 של הרכב.

  • ביטוח סוללה: חברות ביטוח מובילות בישראל מציעות היום "כתב שירות סוללה" כחלק מהביטוח המקיף, שמכסה נזקים או ירידת קיבולת קיצונית שאינם מכוסים באחריות היצרן.

הטיפ של Zemaze: כשאתם קונים רכב חשמלי משומש, אל תסתפקו במילה של המוכר. דרשו לראות את "תעודת האחריות לסוללה" וודאו שהרכב עבר את כל הטיפולים במוסכים מורשים – אי-ביצוע טיפול תקופתי (גם אם מדובר רק בהחלפת נוזל קירור לסוללה) עלול לבטל את האחריות במקרה של תקלה.

הטיפים המנצחים: כך תשמרו על בריאות הסוללה (SOH) לאורך שנים

כדי שהסוללה שלכם תישאר בשיאה ותשמור על ערך הרכב, כדאי לאמץ את חמשת הכללים האלו:

  • חוק ה-20/80: בשימוש יומיומי, השתדלו לשמור על רמת טעינה שבין 20% ל-80%. טעינה מלאה ל-100% "לוחצת" את התאים – שמרו אותה רק לנסיעות ארוכות.

  • העדיפו AC על DC: טעינה ביתית איטית (AC) היא הרבה יותר עדינה ובריאה לסוללה. השתמשו בעמדות טעינה מהירה (DC) רק כשאתם בדרכים וצריכים "זבנג וגמרנו".

  • הצל הוא החבר הכי טוב שלכם: הקיץ הישראלי הוא אויב הסוללה. חניה בצל מפחיתה את הלחץ על מערכת הקירור ומונעת התחממות פסיבית של המארז.

  • קירור לפני טעינה: אם הגעתם לעמדה מהירה, וודאו שהגדרתם אותה ב-GPS של הרכב. המערכת תבצע "Pre-conditioning" שתביא את הסוללה לטמפרטורה אופטימלית ותמנע שחיקה תרמית בזמן הטעינה.

  • אל תתנו לה לעמוד ריקה: אם אתם טסים לחו"ל ומשאירים את הרכב בחניה, השאירו אותו על סביב 50% טעינה. סוללה שעומדת ריקה (מתחת ל-10%) לאורך זמן עלולה להינזק לצמיתות.

צפו: כך תבצעו את הבדיקה צעד אחר צעד

צפו נסרטון מערוץ היוטיוב © Electrifying שמדגים איך מחברים את הסורק ומה רואים על המסך בזמן אמת.

סיכום והמלצות שלנו

  1. אל תקנו בלי בדיקת SOH: זה הנתון הכי חשוב בערך הרכב.

  2. היסטוריית טעינה: העדיפו רכב שנטען ברובו בטעינה ביתית איטית (AC).

  3. אחריות: ב-2026, ודאו שלסוללה יש עדיין יתרת אחריות יצרן (בדרך כלל 8 שנים או 160,000 ק"מ).

שאלות ותשובות: עושים סדר בסוללה

האם להטעין כל יום ל-100%?

לא. אם הנסיעה היומית שלכם קצרה, השתדלו לשמור על טווח של 20%-80%. טעינה מלאה בכל לילה מקצרת את חיי הסוללה בטווח הרחוק.

האם לחכות שהסוללה תתרוקן לגמרי?

ממש לא. פריקה עמוקה (מתחת ל-10%) מזיקה לסוללות ליתיום. עדיף להטעין "קצת בכל פעם" מאשר לחכות לריקון מלא.

בשימוש קבוע, האם טעינה מהירה מזיקה?

כן. טעינה מהירה (DC) מייצרת חום רב. היא מעולה לטיולים, אבל לשימוש יומיומי – הטעינה הביתית האיטית היא הבריאה ביותר.

מה עושים כשטסים לחו"ל ומשאירים את הרכב לשבוע בחניון?

רבים חוששים שה- Sentry Mode (מצב השמירה) 'יאכל' את הסוללה בזמן שהרכב חונה בטרמינל. האסטרטגיה הנכונה היא ניהול סדרי עדיפויות:

  • חשבון פשוט: סנטרי מוד צורך בממוצע כ-1% סוללה לכל 3-4 שעות (תלוי בכמות האירועים). בשבוע שלם, הוא עלול לחסל כ- 30% עד 50% מהסוללה.
  • הפתרון: אם אתם חונים במקום בטוח ומואר, שקלו לכבות את הסנטרי מרחוק דרך האפליקציה כשהסוללה יורדת מתחת ל-20% (הרכב יעשה זאת אוטומטית בכל מקרה).
  • טיפ: הימנעו מלהציץ ברכב דרך האפליקציה כל שעה. בכל פעם שאתם פותחים את האפליקציה, אתם מעירים את הרכב ומבזבזים אנרגיה יקרה. שחררו, אתם בחופשה.

האם אחרי נסיעה ארוכה אפשר להטעין מיד את הסוללה, או שכדאי לתת לרכב ולסוללה להתקרר?

ברוב המוחלט של המקרים אין צורך לחכות. המכוניות החשמליות המודרניות מצוידות במערכת ניהול תרמית מתקדמת (TMS) שתפקידה לווסת את טמפרטורת הסוללה. עם זאת, כדאי להכיר שני מצבים:

  1. בעמדת טעינה מהירה (DC): המערכת תדע לקרר את הסוללה תוך כדי הטעינה כדי לשמור על קצב טעינה אופטימלי. למעשה, סוללה "חמה" (בטווח הנכון) מקבלת טעינה מהירה יותר מאשר סוללה קרה מאוד.

  2. טעינה ביתית (AC): מכיוון שמדובר בטעינה איטית יחסית, היא אינה מייצרת חום משמעותי נוסף, ולכן ניתן לחבר את הרכב מיד עם ההגעה הביתה.

הטיפ של Zemaze: אם נסעתם בנהיגה מאומצת במיוחד או ביום חם מאוד, מערכת הקירור תעבוד קצת יותר קשה בתחילת הטעינה. זה תקין לגמרי. השורה התחתונה: חברו את המטען והרכב כבר יעשה את העבודה בשבילכם.

מיתוס vs מציאות

המיתוס: "טעינה איטית שומרת על הסוללה"

המציאות: רבים חושבים שטעינה בזרם נמוך (6A) עדיפה על פני 16A, אבל האמת הטכנית שונה. סוללות הרכב בנויות לעמידה בהספקים גבוהים בהרבה. ההבדל בבלאי הכימי בין 6 ל-16 אמפר הוא אפסי. למעשה, טעינה ב-6 אמפר פחות יעילה כלכלית. היא שואבת יותר אנרגיה לתחזוקת המחשבים בזמן הטעינה ומאריכה שלא לצורך את עבודת מערכות הקירור. ההמלצה שלנו: אם התשתית מאפשרת, 16 אמפר הוא ה–Sweet Spot של טעינה ביתית, הוא בריא, יעיל ומהיר מספיק.

המיתוס: "הסוללה תיגמר תוך כמה שנים וההחלפה תעלה כמו רכב חדש".

המציאות: סוללות מודרניות מתוכננות להחזיק מאות אלפי קילומטרים. רוב הרכבים יגיעו לסוף חייהם כשהסוללה עדיין מתפקדת ב-80% ומעלה מהקיבולת המקורית שלה.

המיתוס: "אסור להטעין כשיורד גשם".

המציאות: המערכות אטומות ומבודדות לחלוטין. ניתן להטעין בכל תנאי מזג אוויר ללא חשש מהתחשמלות או קצר.

יש לכם שאלות על דגם ספציפי? כתבו לנו בתגובות וננסה לעזור!

הזווית הייחודית שמשלימה לכם פערים. Zemaze הוא מגזין תוכן ישראלי המשלב אסטרטגיה ולייף סטייל: מניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ועד סקירות רכב, מדריכי טיולים ומתכונים שנבחרו בקפידה. רוצים להבין את המגמות העולמיות ועדיין ליהנות מהדברים הקטנים של החיים? אתם במקום הנכון.