דרק מולר

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית תמצאו סרטונים מערוץ היוטיוב של דרק מולר (Derek muller)

החפץ העגול ביותר בעולם!

החפץ העגול ביותר בעולם

ערוץ היוטיוב החינוכי וריטסיום © Veritasium "אלמנט של אמת" הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 13,300,000 מנויים ו- 1,901,575,978 צפיות. הסרטון הפעם – החפץ העגול בעולם שעוזר בפתרון בעיה ישנה – כיצד להגדיר קילוגרם אחד. תרגום לעברית: מנחם גולדצוייג.

בעבר קילוגרם הוגדר כמסתם של 1,000 סמ"ק (או ליטר) של מים בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס ובלחץ של אטמוספירה אחת. מכיוון שהגדרה זו לא הייתה מעשית, היא הוחלפה ב- 1889בהגדרה אחרת. לפי הגדרה זו, המקובלת כיום, קילוגרם הוא מסתו של מוט העשוי מסגסוגת של פלטינה ואירידיום ואשר שמור בלשכה הבינלאומית למידות ומשקלות בפריז. בשנת 2005, לאחר שהתברר שבמרוצת הזמן, מסט המוט משתנה ביחס לשכפוליה, גם אם באופן זעיר, המליצה הוועדה הבינלאומית למידות ולמשקולות  להגדיר מחדש את הקילוגרם באמצעות קבועים של הטבע, ובכך להבטיח הגדרה התקפה בכל תנאי. בעבר הבדילו בין קילוגרם-מסה לבין קילוגרם-כוח. קילוגרם-מסה (קג"מ) הוא מונח שהומצא כדי להבדיל מקילוגרם-כוח שהיה שווה ל-9.81 ניוטון. כיום מונחים אלה כבר לא בשימוש, והמינוח "קילוגרם" משמעו קילוגרם-מסה. קילוגרם-כוח (קג"כ) אחד הוגדר ככוח שאיתו כדור הארץ מושך מסה של קילוגרם-מסה אחד, קרי 9.81 ניוטון. כיום יחידה זו אינה שמישה במדע. (לקוח מויקיפדיה).

החפץ העגול ביותר בעולם!

 

האם האגם הזה צריך להתקיים?

האם האגם הזה צריך להתקיים?

ערוץ היוטיוב החינוכי וריטסיום © Veritasium "אלמנט של אמת" הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. נכון לחודש ינואר 2023 הערוץ צבר 13,300,000 מנויים ו- 1,901,575,978 צפיות. הסרטון הפעם על ימת סלטון (Salton Sea), ימת בקע בעמק אימפריאל בדרום קליפורניה שנוצרה בטעות וכיום הולכת ומצטמצמת. תרגום לעברית: Yahli Savir – Arkony / Delmaler

מה לא אקראי? המדריך לדחיסת היקום | Zemaze

מה לא אקראי? חור שחור מושך אליו חומר מכוכב סמוך, ויוצר דיסקת ספיחה לוהטת סביבו.

האם היקום צפוי?

האם היקום (ואנחנו בתוכו) דטרמיניסטי וצפוי לחלוטין, או שיש בו אקראיות אמיתית ומכאן גם חופש רצון? כדי לענות על  השאלה הזאת דרק מולר מחבר בין פיזיקה, תורת המידע, אנטרופיה ומכניקת הקוונטים.

מה לא אקראי? חור שחור מושך אליו חומר מכוכב סמוך, ויוצר דיסקת ספיחה לוהטת סביבו.

הדמיה שמייצגת חור שחור שנמצא בקרבת מרכז שביל החלב. קרדיט תמונה © Veritasium

דטרמיניזם ו"השד של לפלס"

  • היקום מורכב מ-12 חלקיקים יסודיים ו-4 כוחות שפועלים בצורה חוקית וצפויה.
  • לפי “השד של לפלס”: אם נדע בדיוק את מיקומו ומהירותו של כל חלקיק — נוכל לדעת את כל עתיד היקום.

במצב כזה:

  • אין אקראיות
  • אין הפתעות

אפילו ההתנהגות האנושית הייתה קבועה מראש

מה זה בעצם “מידע”?

מידע קשור ל־סדר ודפוסים:

  • DNA – סדר של מולקולות
  • וידאו – סדר של פיקסלים
  • שפה – סדר של אותיות ומילים

    אבל:

  • לא כל חלק במידע שווה בערכו
  • דברים שקל לנבא הם יתירות (Redundancy)

לדוגמה:

  • אחרי Q כמעט תמיד תבוא U  – מעט מידע
  • בגלל זה שפות ווידאו ניתנים לדחיסה

מידע, אקראיות ואנטרופיה

  • כל דבר שאינו אקראי ניתן לדחיסה
  • ככל שמשהו יותר צפוי → פחות מידע
  • הדבר שמכיל הכי הרבה מידע הוא רצף אקראי לחלוטין
  • אקראיות מוחלטת = אנטרופיה מקסימלית

המסקנה: מידע = אנטרופיה

הבעיה: מידע בלי משמעות

מידע אקראי לגמרי (רעש לבן): לא ניתן לדחיסה אבל גם חסר משמעות

וגם:

  • DNA אקראי לא יוצר חיים
  • אותיות אקראיות לא יוצרות מילים

אנחנו כבני אדם מוצאים משמעות באמצע:

  • לא סדר מושלם
  • לא כאוס מוחלט

אלא כמורכבות עם דפוסים

מדע כ”דחיסה של היקום”

  • תיאוריות מדעיות הן דרך לדחוס מידע:

חוק אחד מסביר אינספור תופעות

  • דוגמה: תורת היחסות הכללית דוחסת את כל הכבידה של היקום למשוואה אחת

זה מאפשר:

  • חיזוי עתידי (ליקויים, מסלולים, התפשטות היקום)

הסתירה: החוק השני של התרמודינמיקה

  • אם לפלס צדק – כמות המידע ביקום קבועה

אבל בפועל:

  • האנטרופיה גדלה עם הזמן
  • כלומר: כמות המידע ביקום עולה

השאלה הגדולה: מאיפה מגיע המידע החדש?

התשובה האפשרית: מכניקת הקוונטים

  • מכניקת הקוונטים היא הסתברותית, לא דטרמיניסטית
  • אי אפשר לדעת בוודאות היכן יהיה חלקיק. זאת רק הסתברות
  • כאשר מודדים חלקיק נוצר מידע חדש שלא היה ניתן לחיזוי

איינשטיין שנא את זה (“אלוהים לא משחק בקוביות”)

אבל ייתכן ש:

  • הקוונטים אקראיים באמת
  • וכל מדידה יוצרת מידע חדש מעלה אנטרופיה

חופש רצון, כאוס ואפקט הפרפר

  • מערכות כאוטיות רגישות מאוד לשינויים זעירים
  • אירוע קוונטי קטן יכול לגרום להשפעה עצומה בהמשך
  • ייתכן שגם המוח האנושי הוא מערכת כזו

המסקנה:

חופש הרצון שלנו עשוי לנבוע מאקראיות קוונטית

המסקנה

  • היקום אינו צפוי לחלוטין
  • האקראיות אינה “קללה” אלא תנאי להפתעה, ליצירתיות ולחופש

רק ביקום שבו האנטרופיה גדלה:

  • העתיד אינו קבוע מראש
  • לחיים יש משמעות אמיתית

ערוץ היוטיוב החינוכי וריטסיום © Veritasium "אלמנט של אמת" הוקם בשנת 2011 על ידי מנחה הטלוויזיה דרק מולר Derek Muller. בערוץ סרטוני הסבר במגוון נושאים כמו פיזיקה מדע וטכנולוגיה. מספר סרטונים של הערוץ זכו בפרסים בפסטיבלי מדע. 

אז מה לא אקראי?

צפו בסרטון שבו דרק מולר מנתח את המידע שבאקראיות. מה היה קורה לו היינו יכולים לקבוע את העמדות והמהירויות של כל אחד ואחד מחלקיקי היקום?

תרגום לעברית: לרין דגש

עודכן לאחרונה: ינואר 2026

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו