פחם

באתר זה מה זה (זהמהזה) zemaze.co.il, מיזם שיתופי חברתי להעלאת סרטונים מכל העולם עם כתוביות בעברית, תמצאו סרטונים תחת הערך פחם.

פחם, קיטור והמהפכה התעשייתית

תחנת כוח גרעינית מודרנית – גלגול מודרני של טכנולוגיית הקיטור מהמהפכה התעשייתית.

המהפכה התעשייתית: היום שבו העולם הפסיק לעמוד במקום

מה הופך אירוע היסטורי ל"מהפכה"? האם אלו דגלים חדשים או גבולות שמשתנים? לפי ג'ון גרין בפרק המרתק של Crash Course, המהפכה התעשייתית היא המהפכה ה"מהפכנית" ביותר מכולן. בעוד שמהפכות פוליטיות שינו את זהות השליטים, המהפכה התעשייתית שינתה את הדרך שבה בני אדם חיים, אוכלים, לומדים ואפילו מתקשרים – מהאנטיביוטיקה ועד לסמארטפון שבידכם.

במשך 15,000 שנה, האנושות חיה כמעט ללא שינוי בתוחלת החיים, במהירות הנסיעה או בגישה לחינוך. פתאום, בתוך כמאה שנה (1750–1850), הכל השתנה. בפוסט הזה נצלול אל מאחורי הקלעים של הפחם והקיטור ונבין למה זה קרה דווקא בבריטניה, ואיך הכימיה של השתן (כן, קראתם נכון) קשורה לבגדים שאנחנו לובשים היום.

למה דווקא בריטניה? המיתוס מול המציאות

במשך שנים לימדו אותנו שאירופה הייתה פשוט "מתקדמת יותר". אבל האמת מורכבת בהרבה. בשנת 1800, הודו וסין היו מעצמות ייצור לא פחות מאירופה. סין המציאה את הנייר, אבק השריפה והמצפן הרבה לפני כולם. אז למה המכונות התחילו לעבוד קודם בלונדון?

התשובה טמונה בשני יתרונות מקריים כמעט:

  1. פחם נגיש: בבריטניה היה פחם קרוב מאוד לפני השטח, מה שהפך אותו לדלק זול וזמין.

  2. שכר גבוה: באופן אירוני, מכיוון שהעבודה בבריטניה הייתה יקרה, למפעלים היה תמריץ כלכלי אדיר להמציא מכונות שיחליפו את הידיים העובדות. בהודו, למשל, הייצור היה כה יעיל וזול בזכות כוח אדם, שלא היה צורך דחוף במיכון.

מנוע הקיטור: הטכנולוגיה שלא באמת השתנתה

הידעתם שמנוע הקיטור המקורי נועד בכלל לשאוב מים ממכרות פחם מוצפים? ג'ון גרין מזכיר לנו עובדה מדהימה: גם היום, רוב החשמל בעולם (בין אם הוא מפחם או מכור גרעיני) מיוצר בסופו של דבר על ידי חימום מים והפעלת טורבינות קיטור. אנחנו חיים בעולם של הייטק, אבל הלב שלו עדיין פועם בטכנולוגיה של המאה ה-18.

תופתעו לדעת: 4 עובדות על המהפכה ששינתה את חייכם

  • מהפכת החינוך: לפני המהפכה, חינוך היה פריבילגיה למיעוט. היום, הלימודים בבית הספר הם תוצר ישיר של הצורך בכוח אדם מיומן בעידן התעשייתי.

  • הכל בזכות הטקסטיל: תעשיית הכותנה היא שדחפה את המצאת המכונות הראשונות. הצורך לייצר בגדים מהר יותר וזול יותר הוביל לשרשרת המצאות ששינו את הכימיה וההנדסה.

  • הקשר ההודי: הביקוש האדיר לבגדי כותנה מהודו הוא שדרבן את הבריטים להשקיע במכונות כדי שיוכלו להתחרות בשוק העולמי. המהפכה לא קרתה בבידוד, היא הייתה תופעה גלובלית.

  • סוף השתן: לפני המצאת חומרי ההלבנה הכימיים, בני אדם השתמשו בשתן כדי להלבין בדים. המהפכה התעשייתית הביאה לנו את חומצה הגופרתית וחסכה מאיתנו (ומהבגדים שלנו) את הריח.

צפו בסרטון "פחם, קיטור והמהפכה התעשייתית". ג'ון גרין מסביר על הגורמים למהפכה התעשייתית שהתרחשה בסביבות שנת 1750 באנגליה.

אודות ערוץ 'קראש קורס' (קורס זריז)

 ערוץ  © CrashCourse. מעלה תכנים במגוון נושאים כמו מדע והיסטוריה. מנחי הערוץ הם האנק גרין (כימיה ופילוסופיה), פיל פלייט (אסטרונומיה), ניקול סוויני (סוציולוגיה), קארי-אן פילבין (מחשבים ומדעים), קרייג בנזין (קולנוע והיסטוריה), מייק רוגנטה (מיתולוגיה), ג'ייקוב קליפורד ואדריאן היל (כלכלה) וג'ון גרין (היסטוריה). 

 

 

 

אלמנטים ואטומים | אטומים, תרכובות ויונים | כימיה | אקדמיית קהאן

אלמנטים ואטומים | אטומים, תרכובות ויונים | כימיה | אקדמיית קהאן

ערוץ היוטיוב של אקדמיית קהאן, ארגון אמריקאי שנוסד על ידי סלמן קהאן מעלה שיעורים בנושאים שונים, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, היסטוריה, כלכלה ועוד נכון לחודש דצמבר 2019 הערוץ צבר 10,168,157 מנויים ו-1,180,284,736 צפיות. בפרק הנוכחי הסבר על אטומים, תרכובות ויונים.

אקדמיית קהאן (khan academy) הוא ארגון אמריקאי ללא כוונת רווח שנוסד בשנת 2006 על ידי סלמן קהאן במטרה לספק לכל אדם אפשרות לצפות בשיעורים מוקלטים, בנושאים מגוונים, בכל זמן ובכל מקום. באתר האינטרנט של אקדמיית קהאן קיימים כ-3,000 סרטונים בני 10 דקות בממוצע כל אחד, שעוסקים במגוון נושאי לימוד: מתמטיקה, היסטוריה, בריאות ורפואה, כלכלה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה, קוסמולוגיה, כימיה אורגנית, אזרחות אמריקאית, תולדות האמנות, מיקרו-כלכלה, מקרו-כלכלה ומדעי המחשב. הפרויקט נתמך על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס וחברת גוגל. בשיעורים המוקלטים לא רואים פניו של קהאן. הצופה רואה מסך שחור המדמה לוח כיתה שעליו מסביר קהאן את השיעור באמצעות קולו תוך שהוא משרטט תרשימים באמצעות סמן עכבר ופותר תרגילים. בתי ספר בקליפורניה שהשתתפו בניסוי למידה על פי שיעוריו של קהאן, הפכו למעשה את היוצרות בין לימוד פרונטלי ושעורי בית: שעורי הבית הם צפייה בסרטונים של קהאן אודות חומר לימודי חדש ואילו בכיתה המורה רק עובר בין התלמידים הפותרים תרגילים ומסייע למתקשים. ביוזמת שנקר – בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, מכון דוידסון לחינוך מדעי ואיגוד האינטרנט הישראלי החל פרויקט של תרגום הסרטונים לעברית. (לקוח מויקיפדיה)