מבצע שאגת הארי

מבצע "שאגת הארי" שהחל ב-28 בפברואר 2026 הוא מערכה צבאית רחבת היקף של צה"ל עם צבא ארצות הברית. המבצע נגד משטר הטרור האיראני נועד להסיר איומים קיומיים על מדינת ישראל ולפגוע בתשתיות הליבה של איראן.

טראמפ מאריך את האולטימטום לאיראן: שיחות מתקדמות או משחק זמן?

דונלד טראמפ מודיע על הארכת האולטימטום לאיראן עד 6 באפריל בשעה 20:00 (אילוסטרציה)

מעודכן לתאריך 27/03/2026

נשיא ארה״ב Donald Trump הודיע על הארכה נוספת של הדד־ליין שהציב לאיראן, תוך טענה כי המגעים בין הצדדים “מתקדמים היטב”אבל במקביל נשמעים מסרים סותרים הן מוושינגטון והן מטהרן.

לפי הדיווח, ההארכה החדשה דוחה את המועד עד לאחר חג הפסחא, ל-6 באפריל בשעה 20:00 – מה שמעניק כ-10 ימים נוספים לניסיון להגיע להסכם.

דונלד טראמפ מודיע על הארכת האולטימטום לאיראן עד 6 באפריל בשעה 20:00 (אילוסטרציה)

"משחק שחמט דיפלומטי". טראמפ מודיע על הארכת הדדליין לתקיפה ב-10 ימים, "לבקשת איראן".  (אילוסטרציה)

אי-ודאות לגבי הכיוון האסטרטגי של ארה״ב

מה קורה מאחורי הקלעים?

למרות האופטימיות שמציג טראמפ, הצד האיראני משדר תמונה שונה לחלוטין:

  • איראן אישרה שקיבלה הצעת הפסקת אש אמריקאית
  • אבל דחתה חלקים משמעותיים ממנה
  • כולל דרישה אמריקאית בנוגע לשליטה במצרי הורמוז

במקביל, טהרן הציבה דרישות משלה – שנחשבות לבלתי מקובלות מבחינת ארה״ב ומדינות נוספות באזור.

מסרים סותרים מהבית הלבן

המצב מסתבך עוד יותר בגלל חוסר עקביות במסרים מצד טראמפ עצמו:

  • מצד אחד: “השיחות מתקדמות היטב”
  • מצד שני: רמז שהאמריקאים אולי בכלל לא מעוניינים בהסכם כרגע
  • התוצאה: אי־ודאות מוחלטת לגבי הכיוון האסטרטגי של ארה״ב.

 דד־ליינים זזים – זו כבר שיטה

זו אינה הפעם הראשונה שטראמפ משנה לוחות זמנים:

  • תחילה: 48 שעות
  • לאחר מכן: 5 ימים
  • כעת: 10 ימים נוספים

בעבר, גם בהחלטות צבאיות – כמו תקיפות על מתקנים גרעיניים – טראמפ קבע דד־ליין של שבועיים, אך פעל תוך ימים ספורים בלבד.

אסטרטגיית “עמימות מכוונת”

ההתנהלות הזו משתלבת במה שמכונה :– עמימות אסטרטגית

כלומר:

  • לא לחשוף כוונות אמיתיות
  • להשאיר את כל האופציות על השולחן

כולל:

  • הכנסת כוחות קרקע
  • תקיפה של אורניום מועשר
  • הסלמה צבאית רחבה

מה המשמעות?

כרגע, התמונה הכוללת היא:

  • אין הסכם ברור באופק
  • אין ודאות לגבי כוונות ארה״ב
  • והדד־ליין הוא כלי לחץ – לא התחייבות

הצד של טראמפ: טוען שהם "מתחננים לעסקה" וששיחות מתנהלות "מצוין" (מלחמה פסיכולוגית).

הצד האיראני: מכחישים הכל וטוענים שמדובר ב"פייק ניוז" שנועד להוריד את מחירי הנפט (מה שאכן קרה – הנפט צנח מיד אחרי הפוסט).

השורה התחתונה: טראמפ קנה לעצמו שקט עד אחרי חג הפסחא והפסח, אבל השאיר את המטוסים "חמים" על המסלול.

המשמעות: המצב נשאר נפיץ מאוד והסיכוי להסלמה עדיין גבוה.

 צפו בסרטון מערוץ © Bloomberg Television

למאמרים וסרטונים נוספים על איראן לחצו על הקישור 

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

המלחמה עם איראן – עדכונים אחרונים מהעולם ושידור חי

מבט אסטרטגי על טהרן בזמן אמת: מעקב אחרי התפתחויות ביטחוניות באיראן דרך מקורות זרים ושידור חי.

עדכונים חיים המלחמה עם איראן. מתחילת מבצע שאגת הארי / Epic Fury אנחנו מנטרים ומצליבים מידע בזמן אמת כדי לספק לכם תמונה מלאה של המערכה. מהתמרונים הצבאיים ועד להשלכות על שוק האנרגיה והכלכלה הגלובלית, אנחנו משלימים לכם את הפערים. כאן תמצאו ידיעות מאומתות ודיווחי אמת.

בזמנים של מתיחות ביטחונית הרשתות החברתיות מוצפות בלוחמה פסיכולוגית. אנחנו מסננים דיווחים שמקורם בערוצי טלגרם לא רשמיים או בחשבונות X (טוויטר) ללא חותמת אימות. מתמקדים רק במה שניתן לאמת פיזית (כמו צילומי לוויין) או הצהרתית (גורמי ממשל רשמיים).

המקורות המאומתים שלנו:

  • פיקוד ואסטרטגיה: עדכונים שוטפים מ-CENTCOM (הפיקוד המרכזי האמריקאי), ה-Pentagon ומשרד ההגנה הבריטי (UK MOD).
  • ניתוח ביטחוני ועלויות: נתוני עומק על עלות המבצע ממרכז ה-CSIS ומכון ה-IISS בלונדון, לצד מחקרי זירה של Alma ו-INSS.
  • אימות בשטח (OSINT): מעקב לווייני של Planet Labs, אימות גיאוגרפי של GeoConfirmed, וניטור תנועה חי ב-FlightRadar24 ו-MarineTraffic.
  • כלכלה ואנרגיה: ניתוחי שוק בלעדיים מ-Bloomberg, Financial Times ו-The Economist.
  • רשתות חדשות גלובליות: דיווחים מהשטח של Reuters, AP, Fox News ו-Sky News.
מבט אסטרטגי על טהרן בזמן אמת: מעקב אחרי התפתחויות ביטחוניות באיראן דרך מקורות זרים ושידור חי.

הזווית הגלובלית: טהרן תחת מעקב בינלאומי.

מבזקי חו"ל | מעודכן לתאריך 29/03/2026 שעה 0:00

היום ה-30 למערכה

מחיר הנפט והסייבר הרוסי משנים את חוקי המשחק

"ליל הכטב"מים" מעל נמלי המפרץ

בטלגרם ובדיווחים ראשוניים ב-Reuters, עולות אינדיקציות לתקיפה נרחבת של כטב"מים "לא מזוהים" (המיוחסים לציר הפרו-איראני) נגד מתקני אחסון נפט בנמלי ינבוע (סעודיה) וג'בל עלי (דובאי).

המשמעות: איראן מנסה להוכיח שאם היא תחת מתקפה, אף אחד במפרץ לא חסין. זהו ניסיון ישיר להעלות את מחיר הנפט כדי לאלץ את המערב לבלום את ישראל.

המודיעין האמריקאי: "הקו האדום" של פוטין

ב-Wall Street Journal ובחשבונות X של פרשני מודיעין מובילים (כמו OSINTdefender), מדווחים כי רוסיה העבירה מסר חריף לוושינגטון: כל פגיעה ישראלית נוספת בנכסים רוסיים בסוריה או ביועצים רוסים באיראן תיתקל בתגובה אסימטרית.

לראשונה יש דיווח על הצבת מערכות לוחמה אלקטרונית (EW) רוסיות מתקדמות בתוך מתקני הגרעין האיראניים בנתנז ובפורדו.

זירת הסייבר: "המבול הדיגיטלי"

קבוצות האקרים המזוהות עם איראן ורוסיה הכריזו בטלגרם על מבצע "המבול הדיגיטלי". דיווחים על שיבושי GPS קשים בכל אגן הים התיכון המזרחי, המשפיעים על תעופה אזרחית וספנות. ב-X מדווחים משתמשים בביירות, תל אביב וקפריסין על "קפיצות" מיקום לקהיר או לעמאן.

הכלכלה העולמית: תגובת ה-IMF והשווקים באסיה

Bloomberg מדווח על פתיחת מסחר סוערת בבורסות המזרח הרחוק. הנפט מסוג ברנט (Brent) מגרד את ה-110 דולר. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) שוקלת להוריד את תחזית הצמיחה העולמית ל-2026 ב-0.5% בגלל התמשכות המערכה מעבר ל-30 יום.

הדיווחים שלנו מאתמול

חשיפת עסקת הנשק הרוסית-איראנית

מוסקבה מנסה "לנעול" את המרחב האווירי האיראני מפני תקיפות המשך ישראליות, בתמורה להמשך אספקת הכטב"מים והטילים האיראניים לחזית באוקראינה. מדובר בשינוי משוואה שמעלה את הסיכון לכל פעולה אווירית עתידית.

לפי דיווחים ב-Reuters ובמכוני מחקר בוושינגטון, רוסיה החלה באספקה מואצת של מערכות הגנה אווירית מתקדמות (ככל הנראה ה-S-400 המעודכנת) לטהראן.

נפט ולחץ מה-IMF

דיווח ב-Bloomberg: קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה אזהרה מפני זעזוע בשוק האנרגיה אם מצר הורמוז יישאר תחת איום סגירה. המחירים כבר חצו את רף ה-100 דולר לחבית, מה שיוצר לחץ כבד על ארה"ב וסין ללחוץ על הצדדים להגיע להפסקת אש מהירה.

"יוזמת עומאן 2"

מקורות ב-Al Jazeera וב-BBC מדווחים על מאמצי תיווך קדחתניים במסקט (עומאן).

הסטטוס: המתווכים מנסים למנוע "מלחמה כוללת" שתגלוש מעבר ליום ה-30. ארה"ב מנסה לגבש חבילת סנקציות חדשה אך ממוקדת שתאפשר לישראל "ניצחון בנקודות" מבלי להצית עימות אזורי מלא שיחייב התערבות אמריקאית ישירה.

"לוחמת הצללים" עולה שלב

דיווח ב-The Guardian מציין כי יחידות הסייבר של משמרות המהפכה הגבירו את התקיפות נגד תשתיות מים וחשמל במדינות המפרץ (סעודיה ואיחוד האמירויות) כנקמה על מה שהם מכנים "שיתוף פעולה עם הישות הציונית".

  • אחרי כמעט חודש של לחימה הכותרות בעולם (רויטרס, הגרדיאן, בלומברג) מציירות תמונה של "נקודת רתיחה".
  • חיל האוויר פועל בעומק איראן (דיווחים על תקיפות בנמל בנדר עבאס ובמתקני טילים במשהד)
  • איראן מנסה להשתמש ב"קלף המצור" על מצר הורמוז כדי ללחוץ על הכלכלה העולמית.

המעורבות הרוסית-סינית

ב-Reuters מדווחים על תנועות חריגות של ספינות מטען מרוסיה לכיוון נמלי איראן. החשש במערב: אספקת מערכות הגנה אווירית מתקדמות (S-400) בתמורה לכטב"מים וטילים בליסטיים, מה שעשוי להאריך את משך המערכה ולהקשות על פעולות כירורגיות.

התחמשות איראנית:

נחשפה עסקה חשאית בין איראן לרוסיה לרכישת אלפי טילים נגד מטוסים מתקדמים בשווי של כחצי מיליארד דולר.

הלחץ על תשתיות האנרגיה

לפי דיווח ב-Bloomberg, מחירי הנפט הגולמי רשמו תנודות חדות בעקבות הצהרות מטהראן על "שינוי דוקטרינת ההגנה". אנליסטים במערב מעריכים כי איראן מנסה למנף את איום סגירת מצר הורמוז כדי ללחוץ על הקהילה הבינלאומית לכפות הפסקת אש, מה שמשפיע ישירות על יוקר המחיה בישראל ובעולם.

"מלחמת הצללים" בסייבר

ה-New York Times מדווח על עלייה דרמטית בניסיונות חדירה לתשתיות אזרחיות (חשמל ומים) בישראל ובמדינות המפרץ. מומחי סייבר בארה"ב מצביעים על כך שאיראן משתמשת בכלי AI מתקדמים ליצירת פייק ניוז ממוקד במטרה לערער את החוסן הלאומי.

למאמרים וסרטונים נוספים על איראן לחצו על הקישור

לכתבות נוספות מהעולם בנושאי ביטחון לחצו על הקישור צבא וביטחון

לכתבות נוספות  מהעולם בנושאי כלכלה לחצו על הקישורכלכלה עולמית

צפו בשידור החי של © i24NEWS English. רשת החדשות הבינלאומית מביאה חדשות ועדכונים גלובליים בזמן אמת, ללא פילטרים.

האיש שבצל: האם מוג'תבא ח'אמנאי יצליח להציל את שלטון האייתוללות?

ניתוח אסטרטגי של ירושת השלטון באיראן: דיוקן מוג'תבא ח'אמנאי על רקע מתיחות פוליטית בטהראן 2026. Zemaze Geopolitical Insights.

הבוקר (09/03/2026) העלה ה-BBC סרטון החושף את הדרמה שמתחוללת במסדרונות השלטון בטהראן בזמן שהמערכה הצבאית מול ארה"ב וישראל בשיאה. הדיווח מאשר כי מועצת המומחים בחרה רשמית במוג'תבא ח'אמנאי, בנו השני של עלי ח'אמנאי, ליורש הרשמי ולמנהיג העליון החדש של איראן.

 הבחירה להכריז על המינוי דווקא בלילות הרמדאן אינה מקרית. בזמן שהמונים נמצאים ברחובות בשעות הלילה המאוחרות, המשטר ניסה לנצל את ההתקהלויות הטבעיות כדי לייצר מצג של תמיכה. אבל בפועל המפגש בין תומכי המשטר למתנגדיו יצר התלקחות מיידית.

מוג'תבא ח'אמנהאי, המנהיג העליון השלישי של איראן

המנהיג העליון החדש: מוג'תבא ח'אמנאי

מי הוא מוג'תבא ח'אמנאי?

המנהיג העליון החדש של איראן

מועצת המומחים של איראן בחרה במוג'תבא ח'אמנאי לרשת את אביו כמנהיג העליון של המדינה. המועצה המורכבת מאנשי דת קראה לעם האיראני להישאר מאוחד ולהישבע אמונים למנהיג החדש. זהו בנו השני של ח'אמנאי והוא הפעיל פוליטית ביותר מבין ילדי האייתוללה. מוג'תבא ח'אמנאיי נתפס כחניך של משמרות המהפכה הקיצוניים.

"המינוי סותר את מטרת המהפכה"

אמאן מחמודיאן, אנליסט וחוקר במכון לביטחון לאומי וגלובלי, טוען שהציבור האיראני מודאג ממינוי המנהיג העליון החדש. לדבריו לאחר 1979 המהפכה הייתה אמורה לשים קץ לירושת הכוח ולשושלות. כעת אנחנו עדים לכך שבנו השני של האייתוללה נבחר כיורשו וזהו למעשה שלטון שושלתי.

הקשר ההדוק למשמרות המהפכה וליו"ר הפרלמנט קאליבאף

מוג'תבא קשור קשרים הדוקים לבסיסי הכוח הצבאי-פרמיליטרי וה-IRGC שמילאו תפקיד מרכזי בדיכוי הדמים של המחאות בינואר. בשנים 2008 – 2009 הוא מילא תפקיד מרכזי בהנדסת תוצאות הבחירות. רבים הניחו שהצביעו לשר החוץ לשעבר מוסאווי. התוצאה הייתה שונה והובילה למחאות המוניות שנמשכו שנתיים – "התנועה הירוקה". מוג'תבא הואשם כאחראי להנדסת הבחירות על ידי שני המועמדים גם יחד. הוא מילא תפקיד מרכזי בתיאום מאמצי המנגנון הביטחוני, ה-IRGC ואלמנטים מרכזיים אחרים במשטר כדי לדכא את התנועה. רבים באיראן רואים כנוקשה ביותר, קרוב לוודאי שהוא לא יסבול ביקורת של מנהיגים מרכזיים בתוך הרפובליקה האסלאמית עצמה. זה כולל את ראש הממשלה מיר-חוסיין מוסאווי, מועמד הנשיאות באותה עת, ואחד מראשי הממשלה הראשונים של הרפובליקה האסלאמית בשנותיה המוקדמות.

לדעת מחמודיאן העובדה שמוג'תבא לא היה חשוף פוליטית הייתה מהלך מכוון ומתוכנן. הוא, אביו, ותומכיו המרכזיים הגיעו בשלב מסוים להחלטה שחשיפתו לעיני הציבור עלולה להסב לו ביקורת.

איש הצללים יוצא אל האור

במשך שנים מוג'תבא נשמר הרחק מעין הציבור בכוונה תחילה. ה-BBC חושף כי השמירה עליו נועדה להגן עליו מביקורת ולמנוע חשיפת חולשותיו.

ממה שידוע מהדלפות הוא היה קשור קשרים הדוקים לשירותי הביון האיראניים ולפוליטיקאים מסוימים. אחד מהם הוא מוחמד ג'ליל אבאדי, מפקד ה- IRGC לשעבר. כיום הוא דובר הפרלמנט האיראני ולאחר הדחת מפקדים בכירים אחרים, האדם הממלא תפקיד מרכזי במועצת ההגנה הלאומית. הוא האיש שמתכנן את הדוקטרינה הצבאית של איראן כרגע בזמן מלחמה. הברית הזו ותמיכתו סיייעו למוג'תבא לסלול את דרכו למנהיגות העליונה.

במשך שנים הוא פעל כ"שומר הסף" של אביו. כל מי שרצה גישה למנהיג העליון היה חייב לעבור דרכו. למוג'תבא הייתה זכות וטו על כל פגישה או החלטה.

ארה"ב עקבה אחריו מקרוב ואף הטילה עליו סנקציות

הנקודה החשובה היא שהרפובליקה האסלאמית, כשמה כן היא, היא ארגון דתי. השאלה הגדולה כעת היא: מה עמדתו בענייני הדת? הוא מעולם לא כונה "אייתוללה". נראה שהוא יקבל את הכינוי הזה מהלילה הזה ואילך. כמורה פוסק הוא חייב לפרסם עמדות בנושאים רבים בחיי היומיום. עד עכשיו לא שמענו ממנו דבר בעניין הזה.

מה היה ההיגיון בבחירתו מבחינה דתית?

יש כאן שלושה ממדים: הממד הפוליטי, הכסף – האימפריה הפיננסית שדווח עליה והממד הדתי. ישנם דיווחים שברגע שהכריזו ברחובות על שם המנהיג העליון החדש כבר היו מחאות, עם קריאות נגד מוג'תבא.

זהו חודש הרמדאן, רבים צמים ואנשים נוטים להיות פעילים בלילה.  תומכי הרפובליקה האסלאמית יצאו לרחובות להפגנות נגד אמריקה וישראל ואז הגיעה ההכרזה על המנהיג החדש. תומכי הממשלה מברכים על הבשורה ורואים בה המשכיות – "עוד ח'אמנאי בשלטון". מצד שני, המפגינים שמעו את הבשורה ומנסים להשמיע את קולם.

לא ידוע הרבה על תפיסתו הדתית

זאת דילמה שהעם האיראני והקהילה הבינלאומית מתמודדים איתה. ידוע שהוא היה קשור לקיצוניים. רבים מהאיראנית מתחו עליו ביקורת. לא רק היום, גם בימי התנועה הירוקה. אנשים ברחובות צעקו: "תמות לפני שתראה את המנהיגות העליונה". כעת הוא המנהיג העליון.

במה הוא מאמין? קשה מאוד לדעת

מניחים שמוג'תבא מאמין שחייבת להיות שליטה טוטליטרית על קבלת ההחלטות הפוליטיות. הוא מאמין שתפקיד המנהיג העליון הוא הדרגה הגבוהה ביותר בסולם הכוח. אבל יש גורמים באיראן שמנסים למכור אותו כ"עידן חדש". מוחמד ג'ליל אבאדי, דובר הפרלמנט שכינה את עצמו "נוגרא", אדם המעוניין בשינוי, פרסם היום הצהרה בה כינה את המינוי "ראשית עידן חדש". אם זה אמיתי או לא, הזמן יגיד. נראה שיש מאמץ של הרפובליקה האסלאמית למכור אותו לציבור האיראני ולעולם לא כקיצוני, אלא כמי שמביא פתרונות ושינויים למצב הקשה שבו נמצאים האיראנים בבית ובמלחמה.

משמרות המהפכה הצהירו – "מוכנים לציית למנהיג העליון החדש"

דובר הפרלמנט האיראני ברך על הבחירה במוג'תבא כמנהיג עליון. הוא הוסיף שהליכה בעקבותיו היא "חובה דתית ולאומית", מסר ברור מלמעלה שזו הציפייה מהאיראנים.

 סוכנות הידיעות תסנים – "אייתוללה ח'אמנאי נבחר כמנהיג חדש של המהפכה האסלאמית"

המסר ברגע זה ברור: לא נאמר "איראן" אלא "המהפכה האסלאמית". לא מפייסים את המפגינים, לא נסוגים בשום אופן. המסר הוא גם לארצות הברית ולישראל – ממשיכים כמו בתשעת הימים האחרונים. נראה שזה יימשך, לא ידוע כמה זמן, אבל המדיניות לא תשתנה. אמנם בעבר הוזכר בתקשורת ע"י גורמים קרובים ל-IRGC שאולי הוא יוכל למלא תפקיד של "מוחמד בן סלמאן" איראני ולהוביל שינויים באיראן. אבל באמצע המלחמה קשה לדעת כיצד זה יתפתח.

ההבדל מחומייני

חומייני היה אייתוללה שנים רבות לפני עלייתו לשלטון, הוא הרצה במוסדות דתיים בתוך איראן ומחוצה לה. תלמידים רבים באו ללמוד ממנו והוא היה זה שפיתח את תפיסת "ולאיית אל-פקיה" – שלטון הפוסק הדתי שעליה נוסדה הרפובליקה האסלאמית. כשחומייני נפטר, מועצת המומחים קיימה ישיבה מיוחדת בנסיבות שונות לחלוטין ובסיוע אקבר ראפסנג'אני, דמות עוצמתית אז, שכונה "יוצר המלכים".ח'אמנאי עלה לשלטון ובאותו לילה שמעו האיראנים לראשונה בזמן אמת את הכינוי "אייתוללה" מוצמד לשמו. אותו הדבר קורה הלילה שוב עם בנו.

5 עובדות על עליית מוג'תבא ח'אמנאי לשלטון (מרץ 2026)

  • ירושה תחת אש: מוג'תבא מונה למנהיג העליון השלישי ב-8 במרץ 2026, פחות משבועיים לאחר חיסול אביו, עלי ח'אמנאי, במבצע משולב של ארה"ב וישראל.

  • המינוי נכפה על ידי משמרות המהפכה (IRGC) כדי להבטיח רציפות שלטונית בזמן מלחמה. המנהיג החדש נחשב ל"פרויקט" של בכירי הממסד הביטחוני, ובראשם חוסיין טאיב.

  • קו הניצי בנאום ללא פנים: בנאומו הראשון הצהיר מוג'תבא על המשך חסימת מצרי הורמוז, איום על בסיסי ארה"ב באזור ופתיחת "חזיתות חדשות" בנקודות תורפה של המערב. הנאום לא נישא בקולו או בנוכחותו, אלא הוקרא על ידי קריינית רשמית של הטלוויזיה הממלכתית בטהראן. מדובר בחריגה קיצונית מהפרוטוקול האיראני, שבו המנהיג חייב להפגין נוכחות וסמכות.

  • שבר אידיאולוגי: בחירתו מהווה תקדים של "שלטון שושלתי" (Hereditary Succession) – מהלך שסותר את עקרונות המהפכה האסלאמית של 1979 ומעורר תסיסה פנימית בקרב הזרמים הרפורמיסטיים.

  • המעמד הצבאי: מוג'תבא מעולם לא החזיק בתפקיד פוליטי או דתי רשמי בכיר, אך שימש כ"איש הצללים" של אביו מול משמרות המהפכה וציר ההתנגדות, מה שהופך אותו למנהיג בעל זיקה צבאית מובהקת.

עדכון  15 במרץ 2026 – המנהיג בצללים: לאן נעלם מוג'תבא?

למרות ההכרזה הרשמית על מינויו, סימני שאלה כבדים מרחפים מעל מצבו של מוג'תבא ח'אמנאי.

  • היעדרות ממושכת: נכון ליום ראשון, ה-15 במרץ, מוג'תבא לא נראה בציבור כלל מאז ההכרזה על מותו של אביו. לא פורסמו סרטונים חדשים, והתמונות היחידות שמוצגות בתקשורת האיראנית הן תמונות ארכיון.

  • חרושת השמועות: בבירות המערב ובקרב גורמי אופוזיציה איראניים (דרך ערוצים כמו Iran International) גוברות ההערכות כי מוג'תבא נפצע באורח קשה בזמן התקיפה שחיסלה את אביו. השמועות מדברות על כך שהוא שוהה במתקן רפואי תת-קרקעי מאובטח של משמרות המהפכה.

היעלמותו של מוג'תבא מייצרת ואקום שלטוני מסוכן. אם המנהיג פצוע או אינו מסוגל לתפקד, מי שבאמת מנהל את המדינה הם בכירי משמרות המהפכה. המצב הזה הופך את איראן למדינה שנשלטת על ידי "חונטה צבאית" ללא פנים, מה שמגביר את חוסר הוודאות לגבי התגובות הבאות שלה מול ישראל וארה"ב.

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © BBC News

למאמרים וסרטונים נוספים על איראן לחצו על הקישור

עקבו אחרי העדכונים שלנו ממבצע שאגת הארי ו- Epic Fury לחצו על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו  

מנבואה למציאות: הריאיון של נתניהו מ-2014 על האיום האיראני

בנימין נתניהו בראיון לרשת ABC This Week בנושא הסכם הגרעין והאיום האיראני
עדכון: מרץ 2026

הריאיון של נתניהו ל- © ABC News מ-2014 שחזה את המערכה באיראן ב-2026. 

בנימין נתניהו בראיון לרשת ABC This Week בנושא הסכם הגרעין והאיום האיראני

תניהו באולפן ABC, נובמבר 2014

כשהחזון פוגש את המציאות

הנתונים המעודכנים מסוף שנת 2025 ותחילת 2026 חושפים את מה שנתניהו הזהיר מפני לפני יותר מעשור. איראן לא הסתפקה רק בצנטריפוגות. היא בנתה ארסנל איומים גלובלי שמופנה כעת לכל עבר.

הריאיון מ-2014 מוכיח שישראל זיהתה את הסכנה בזמן שהעולם חיפש שקט תעשייתי. ההתעקשות של נתניהו על "הזכות להגן על עצמנו בכוחנו אנו" היא זו שמאפשרת היום לצה"ל להוביל את המערכה המדויקת לפירוק התשתיות האיראניות, תוך צמצום הפגיעה באזרחים והשבתת יכולות האויב מרחוק.

נתניהו והסכם הגרעין עם איראן

נתניהו ב- 2014:

  • אנו עושים כל שביכולתנו להשפיע ולמנוע חתימה על הסכם רע שיותיר בידי איראן את היכולת לסכן את כולם.
  • איראן מפתחת טילים בליסטיים בין-יבשתיים. מדוע הם צריכים טילים אלה? הרי הם לא זקוקים להם כדי להגיע לישראל. הם צריכים אותם כדי להגיע לאירופה וארה"ב".
  • ישראל תמיד תשמור לעצמה את הזכות להגן על עצמה בכוחות עצמה כנגד כל סכנה.

צפו בסרטון מערוץ © IsraeliPM

וידאו: רועי אברהם, לע"מ סאונד: ניר שרף, לע"מ 

למאמרים וסרטונים נוספים על איראן לחצו על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

נאום ה-24 שעות: קנצלר גרמניה פרידריך מרץ במסר תקיף על ביטחון ישראל והמאבק בטרור

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נואם בנחישות בעצרת בחירות ב-6 במרץ 2026 ומשיב למפגינים בנושא ישראל.

אירוע דרמטי אתמול (6 במרץ 2026) בעיר ראוונסבורג (Ravensburg) שבמדינת באדן-וירטמברג בגרמניה. במהלך עצרת בחירות של הקנצלר פרידריך מרץ (Friedrich Merz. הקנצלר, המנהל קמפיין תחת הקו של "גרמניה חזקה ובטוחה", לא נרתע מקריאה בקהל "תחי פלסטין" וסיפק תשובה שהוגדרה בתקשורת הגרמנית כ"נאום ה-24 שעות".

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נואם בנחישות בעצרת בחירות ב-6 במרץ 2026 ומשיב למפגינים בנושא ישראל.

הקנצלר פרידריך מרץ – ביטחון ישראל – אינטרס לאומי של גרמניה. קרדיט תמונה © רויטרס

בחירתו של מרץ בקו בלתי מתפשר אינה מקרית. כמי שהחליף את אולף שולץ והוביל את ה-CDU חזרה לשלטון, מרץ מסמן את חזרתה של גרמניה לתפקיד ה"קטר המוסרי והביטחוני" של אירופה. עבור ישראל, מדובר בשינוי פרדיגמה: מנאומים של 'חובה היסטורית' לנאומים של 'אינטרס אסטרטגי עכשווי'. זהו שינוי שמעצב מחדש את יחסי הכוחות באיחוד האירופי מול איראן ושלוחותיה.

גרמניה בפרשת דרכים: האנטישמיות החדשה מול ערכי הליברליזם הגרמני

קו תקיף של הממשלה השמרנית בגרמניה

על רקע המתיחות עם איראן הנאום מסמן קו תקיף מאוד של הממשלה השמרנית בגרמניה. מרץ מחבר בין המאבק בטרור בתוך גרמניה לבין המערכה האזורית במזרח התיכון.

קטיעת הנאום

בעוד מרץ מדבר על היציבות הכלכלית של גרמניה, צעקו מפגינים מהיציע העליון מספר פעמים – "שלום עכשיו! לא לשלוח נשק לישראל! הצעירים הניפו כרזה עם הכיתוב בגרמנית: "עצרו את הטבח – חופש לפלסטין. לצד הכיתוב הופיעו תמונות של הרס מהחודשים האחרונים. הצעקות והתמונות נועדו לייצר פרובוקציה מול הקהל השמרני של ה-CDU שהגיע לעצרת.

הקריאה גרמה למרץ לעצור את נאומו המתוכנן. בתגובה תוקפנית הוא אמר את המשפט שהפך לסיסמת היום: "אם אלו שעבורם אתם מניפים את השלט יניחו את נשקם, הסכסוך יסתיים תוך 24 שעות".

דבריו של הקנצלר:

אני שומע אתכם, ואני אומר לכם בבירור: בגרמניה הזו אין מקום לאנטישמיות במסווה של ביקורת פוליטית. הסולידריות שלנו עם ישראל היא לא רק עניין של היסטוריה, היא עניין של ערכים נוכחיים."

הבעיה במזרח התיכון היא לא מדינת ישראל. הבעיה היא הטרור הרצחני שמשתמש באזרחים כמגן אנושי. אני אומר לכם כאן היום: אם המחבלים יניחו את נשקם היום, המלחמה הזו תסתיים תוך 24 שעות. אבל אם ישראל תניח את נשקה, היא פשוט תחדל מלהתקיים. גרמניה תחת הנהגתי לעולם לא תאפשר לזה לקרות.

ביטחון ישראל – אינטרס לאומי של גרמניה

מרץ הדגיש כי הביטחון של ישראל הוא חלק מהאינטרס הלאומי של גרמניה.

כן, אני אשמח לומר לכם משהו בנושא, אם כבר העליתם את קריאת הביניים הזו. גבירותיי ורבותיי, הממשלה הפדרלית בראשותי לא תשאיר ולו ליום אחד ספק לגבי המקום בו אנו עומדים: אנחנו עומדים לצד ישראל.

אז תודה רבה לכם שאתם מבטאים זאת כאן כך. אני אומר לכם דבר אחד: אני אעשה כל שביכולתי כדי להתייצב מול האנטישמיות ברפובליקה הפדרלית של גרמניה בכל מקום שבו היא מתרחשת, ואעשה הכל כדי שהמדינה הזו תישאר מדינה שבה יהודים ויהודיות יכולים לנוע בחופשיות ובגלוי.

ואם אלו שעבורם אתם מניפים שם למעלה את השלט יניחו את נשקם, אז הסכסוך יסתיים תוך 24 שעות. גבירותיי ורבותיי, שם נעוצה הסיבה (לסכסוך) ולא במדינת ישראל, שנלחמת על קיומה ושנלחמת על כך שתוכל לחיות בחירות. כן, תודה לכם.

כשאתם תחזרו הערב הביתה ותראו בחדשות תמונות של הטירוף… אין עוד הרבה מפלגות בורגניות מהמרכז הפוליטי באירופה שעדיין מסוגלות להשיג רוב בפרלמנטים שלהן. הם מסתכלים עלינו לעיתים בקנאה גדולה מאיטליה, מצרפת, מבריטניה וממדינות רבות אחרות באירופה ואומרים: 'בתקווה שתישארו מדינה יציבה במרכז אירופה, כזו שנוכל לסמוך עליה גם בעתיד, כדי שתחזרו להיות הקטר והמנהיגים באירופה'.

הם לא מסתכלים עליי כי קוראים לי פרידריך מרץ. הם מסתכלים עליי כי אני קנצלר גרמניה, ממנו הם מצפים להרבה מאוד.

לסיום קרא מרץ – "מי שרוצה לחיות בגרמניה חייב לקבל את העובדה שזכות הקיום של ישראל אינה נתונה לדיון".

צפו בסרטון מערוץ היוטיוב © wnNews English

לריאיון מקיף עם פרידיריך מרץ שנעשה זמן קצר לפני היבחרו כנסו לקישור – איך פרידריך מרץ ימשול: הריאיון שחשף את החזון של קנצלר גרמניה

למאמרים וסרטונים נוספים על איראן לחצו על הקישור

ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. המגזין שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל. אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, ומפרסמים סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו עבורכם בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.

כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו