המשטר האיראני במרוץ נגד השעון
המשטר מנסה להקרין "עסקים כרגיל" (הסרת מגבלות יבוא/יצוא, איומים על ישראל). המציאות בשטח – תורי ענק לדלק, עלטה בערים וחיסול הדרג הפיקודי, יוצרת "סיר לחץ" שעלול להתפוצץ מבפנים. אנחנו בנקודת המפנה שבה הציבור האיראני בוחן האם המחיר של המשך שלטון האייתוללות שווה את העתיד שלו.
בתי הזיקוק באיראן בוערים
הפגיעה בבתי הזיקוק ובמתקני הנפט היא הרבה מעבר לנזק כלכלי יבש. מדובר באירוע שמתחיל לערער את היסודות עליהם נשען משטר האייתוללות. כאשר בתי הזיקוק בוערים, המצרך הראשון שנעלם הוא לא הייצוא שמעשיר את קופת המדינה אלא הדלק המקומי והחשמל.
משבר הלחם והתרופות
המשטר הורה למאפיות לעבוד 16 שעות ביממה כדי למנוע מחסור, אך ללא סולר להובלה, שרשראות האספקה נתקעות. אסטרטגיה מתחילה בצלחת. מחסור בלחם בערים הגדולות הוא הטריגר ההיסטורי המסוכן ביותר ליציבות בטהראן.
הקפאת הסובסידיות
המשטר נאלץ לבטל את סובסידיות הדלק כדי לתעדף את הצבא. התוצאה: זינוק של מאות אחוזים במחירי התחבורה בתוך ימים, מה שמייצר תסכול אדיר בקרב מעמד הפועלים, שהיה בעבר עמוד השדרה של המהפכה.
אובדן הפיקוד והשליטה
עם חיסולם של בכירים כמו שר ההגנה ומפקד משמרות המהפכה בימים הראשונים, נוצר ואקום פיקודי. הכוחות בשטח (הבסיג') מתחילים לפעול ללא הנחיות ברורות, מה שמוביל לעיתים לאלימות מופרזת שמלבה את האש, או לנסיגה של כוחות מקומיים שמרגישים מופקרים.
הפסקות החשמל והאינטרנט
המשטר החיל האפלת אינטרנט כמעט מוחלטת (חיבור של 4% בלבד לפי NetBlocks). בעוד שזה מונע מהמפגינים לתאם, זה גם משתק את מערכות התשלומים והבנקאות של המשטר עצמו, מה שמגביר את התחושה בציבור שהמדינה "מתפרקת".
האיום האתני: הריסוק מהשוליים
הדיווחים מהשעות האחרונות (כפי שפורסם ב-ISW) מצביעים על תסיסה גוברת באזורי המיעוטים:
כורדיסטן ובלוצ'יסטן
התקיפות על בסיסי משמרות המהפכה באזורים האלו פתחו חלון הזדמנויות לקבוצות אופוזיציה חמושות. אם המשטר לא יצליח לשלוט במתקני האנרגיה בדרום (בושהר ובנדר עבאס), הוא עלול לאבד שליטה על המחוזות המרוחקים, מה שיוביל להתפוררות של המדינה.
המצור הדיגיטלי על נמל בנדר עבאס
ידיעה בלעדית מהשעות האחרונות חושפת כי שיתוף פעולה בין פיקוד הסייבר של ארה"ב (USCYBERCOM) ליחידות טכנולוגיות מובילות, הביא לשיתוק כמעט מוחלט של מערכת ה-TOS (מערכת ההפעלה של הטרמינלים) בנמל בנדר עבאס' עורק החיים המרכזי של איראן.
לא מדובר בעוד תקיפת סייבר רגילה. הדיווח מציין כי ארה"ב השתמשה בטכנולוגיית "Surgical Malware" (נוזקה כירורגית) שאינה רק משביתה שרתים, אלא משנה את נתוני המניפסט של אלפי מכולות.
המשמעות האסטרטגית: באיראן נוצר "כאוס לוגיסטי" שבו לא ניתן לדעת מה יש בתוך כל מכולה, מה שמעכב משלוחי נשק וחלקי טילים לסוריה וללבנון מבלי שנורתה ירייה אחת. מקורות בוושינגטון מגדירים זאת כ"חנק שקט" שמונע מהמשטר לממן את שלוחותיו (הוול סטריט ג'ורנל)
הנסיגה השקטה של הדיפלומטים האירופים
דיווח מפריז מהשעה האחרונה מציין כי צרפת, גרמניה ובריטניה החלו בפינוי חשאי של צוותים לא חיוניים משגרירויותיהן בטהראן, כולל משפחות הדיפלומטים.
למה זה לא פורסם?
הפינוי מבוצע בטיסות מסחריות דרך איסטנבול ודוחה כדי לא לעורר פאניקה. הכוונה למנוע מהאיראנים להשתמש בדיפלומטים כבני ערובה במקרה של הסלמה כוללת.
מקורות מודיעין צרפתיים מסרו כי המהלך הגיע בעקבות מידע קונקרטי על כך שאיראן מתכננת תגובה א-סימטרית נגד יעדים מערביים בתוך שטחה, כנקמה על התמיכה האירופית הגוברת בישראל (לה פריזיאן).
תמרון רב ממדי
השילוב בין השיתוק הכלכלי-לוגיסטי (בנדר עבאס) לבין ההכנות האירופיות לעימות (פינוי השגרירויות) מעיד על כך שאנחנו לא רק במערכת התשה אלא בשיאו של תמרון רב-ממדי. ארה"ב וישראל פועלות לסגור את הברזים הכלכליים, בזמן שאירופה מכינה את הקרקע למציאות של אחרי התקיפה.
מוקדם יותר הבוקר:
תקיפות כבדות במיוחד בטהראן
לפי דיווח של כלי תקשורת בינלאומיים, הלילה נרשמה התקפה אווירית כבדה במיוחד על טהראן, שנחשבת אינטנסיבית יותר מגלי התקיפה הקודמים מאז תחילת המלחמה.
ארה״ב מתחילה לתקוף עם מפציצי B-2 בונקרים עמוקים של טילים
לפי דיווחים צבאיים וניתוחי מודיעין מערביים, השלב החדש של המערכה כולל שימוש גובר במפציצי החמקנות Northrop B-2 Spirit לתקיפת מתקני טילים תת-קרקעיים באיראן.
היעדים המרכזיים:
- בסיסי טילים עמוקים (“missile cities”)
- מתקנים מבוצרים שבהם נמצאים משגרי טילים בליסטיים.
ההערכה היא שהמפציצים משתמשים בפצצות חודרות בונקרים כדי לקרוס או לאטום מנהרות ומתקנים תת-קרקעיים. זהו שלב מתקדם יותר במערכה מעבר מהשמדת משגרים ומערכות הגנה אווירית אל השמדת התשתית האסטרטגית של הטילים.
ירידה חדה בקצב שיגור הטילים האיראניים
לאחר שמאות טילים, כטב״מים ומשגרים הושמדו, קצב שיגור הטילים האיראניים ירד בכ-86%. המטחים הגדולים של תחילת המלחמה, לעיתים מעל 100 טילים, קטנים כעת בהרבה.
הסיבה המרכזית:
- תקיפות שיטתיות על משגרים ניידים ומחסני טילים
- פגיעה במערך הייצור והלוגיסטיקה של הטילים.
איראן תחת מצור לוגיסטי ופוליטי
ידיעה בלעדית של ה-Guardian הבריטי – בשעות האחרונות נרשמה עצירה מוחלטת של פעילות בנמל בנדר עבאס, השער הכלכלי המרכזי של איראן. הידיעה מסתמכת על צילומי לוויין של חברת Planet Labs ועל מקורות בתוך איראן.
מדובר בשביתה ספונטנית של פועלי הנמל וצוותי הלוגיסטיקה. זה קרה לאחר שהתברר שמשמרות המהפכה החרימו משלוחי מזון ותרופות שהגיעו מהמפרץ לטובת המאמץ המלחמתי. אם הנמל יישאר מושבת, היכולת של איראן לשנע חימוש ודלק לצבא שלה תפגע אנושות בתוך 48 שעות.
מהלך מפתיע של קזחסטן ואזרבייג'ן
העיתון האמריקאי Politico מדווח על פגישה חשאית שנערכה הלילה בבאקו. קזחסטן ואזרבייג'ן. שתי המדינות הגובלות בים הכספי הודיעו לאיראן כי הן אוסרות על מעבר של מטענים ביטחוניים רוסיים דרך שטחן לעבר טהראן.
עד כה, רוסיה השתמשה בנתיב הים הכספי כ"צינור החמצן" האחרון של איראן כדי להעביר חלקי חילוף למערכות הגנה אווירית. חסימת הציר הזה על ידי מדינות שהיו עד לא מזמן ניטרליות, מעידה על כך שהן מזהות את חולשת המשטר ומעדיפות להתיישר עם הסנקציות של ארה"ב והמערב.
מדובר בבידוד לוגיסטי כמעט מוחלט של איראן מצד צפון, מה שמשאיר אותה תלויה אך ורק בנתיבים מאוימים ומנוטרים.
הבית הלבן: "עוקבים בדריכות, לא מתערבים"
ארה"ב מאותתת כי אין לה כוונה לתקוף את הנמל קינטית. המרי האזרחי הפנימי מבצע עבורה את העבודה ביעילות גבוהה יותר. המדיניות כרגע היא לתת למשבר הפנימי להעמיק מבלי לספק למשטר עילה לאחד את העם מול "תוקפן חיצוני". (Financial Times / Bloomberg).
רוסיה משתפת פעולה עם איראן
רוסיה מעבירה לאיראן מידע מודיעיני על מיקומי חיילים וספינות אמריקאיות. על פי מקורות שדיווחו ל-CNN, רוסיה מספקת לאיראן מודיעין בזמן אמת על מיקומי ותנועות חיילים, ספינות ומטוסים אמריקאיים. זוהי האינדיקציה הראשונה לכך שמוסקבה בחרה להתערב באופן פעיל במלחמה. בנוסף, נשיאי שתי המדינות פוטין ופז'שקיאן שוחחו בטלפון ו"הסכימו להמשיך את הקשר" (סוכנות TASS).
זהו מהלך מסוכן שיכול לשנות את אופי העימות ולהסב לו ממד של עימות על-אזורי בין מעצמות.
טלטלה בבורסות הנפט
בבורסת הסחורות של לונדון (ICE), מחיר הנפט מסוג ברנט (Brent) זינק ב-4% בתוך פחות משעתיים מרגע אימות השביתה בנמל.
אנליסטים ב-Goldman Sachs מעריכים כי השבתת בנדר עבאס קוטעת כ-15% מיכולת ייצוא התזקיקים של איראן לשווקים הלא-רשמיים באסיה.
הסגר על מיצר הורמוז מתהדק
מכליות נפט מפסיקות לנוע והייצור עצמו בסכנה. חברת הספנות הענקית Maersk הפכה לחברה השנייה שמשעה את פעילותה במזרח התיכון. הייצוא פסק לכמעט חלוטין. זה מעלה את הסיכון שהפקת הנפט עצמה תיפסק. מחירי הנפט הגיעו ל-91 דולר לחבית, עלייה של מעל 30% השבוע.
המשמעות – שיבוש ממשי של שרשרת האנרגיה העולמית שעלול להשפיע גם על ישראל החל מסוף החודש.
איראן מאבדת את התמיכה השקטה של ניו דלהי
מבצע "שבירת הגלים": המהלך הימי המשותף של הודו וארה"ב
על פי דיווח בלעדי ב-The Times of India, חיל הים ההודי הצטרף רשמית לסיורים אקטיביים במפרץ עומאן עם "טוויסט" טכנולוגי שטרם דווח.
הודו פרסה את ה-P-8I Neptune, מטוס הביון המתקדם שלה, כדי לצוד צוללות ננסיות איראניות (מסדרת Ghadir) המנסות להטמין מוקשים חכמים בנתיבי השיט של מכליות הנפט לסביבת המזרח הרחוק.
כמה זה עולה?
ארה"ב – 3.7 מיליארד דולר ב-100 השעות ראשונות
מכון המחקר אמריקאי CSIS (המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים) פרסם היום הערכה לגבי עלות המבצע. לפי המכון, עלות 100 השעות הראשונות של מבצע "Epic Fury" עמדה על 3.7 מיליארד דולר. 3.5 מיליארד מתוכם לא תוקצבו מראש. מדובר בכ-891 מיליון דולר ביום, הנתון צפוי להצית ויכוח פוליטי חריף בקונגרס.
ישראל – אין נתון רשמי מלא עד כה
אין עדיין מידע אמין על עלות מבצע "שאגת הארי". נקודת הייחוס היא מבצע "עם כלביא" מיוני 2025, שעלה כ־20 מיליארד שקל על פני 12 ימי לחימה. כמחצית מהסכום יועד לחימושים הגנתיים והתקפיים.
הנזק הכלכלי, אזרחי ועסקי בישראל
לפי אגף הכלכלן הראשי באוצר, במתכונת ההשבתה המלאה בימים הראשונים של המבצע, הנזק למשק עמד על למעלה מ-9 מיליארד שקלים בשבוע, כאשר רוב הסכום, כ-8 מיליארד, נבע מהשבתת הפעילות העסקית.
חברת עוקץ מערכות מעריכה נזק ישיר של כ-300 מיליון שקל ליום. הנתון משקף אובדן של למעלה מ-15 מיליון שעות עבודה על פני חמשת ימי הלחימה הראשונים. הנתון אינו כולל את הנזק מהשבתת העסקים עצמם.
היקף הפגיעה בכוח העבודה
כ-490 אלף בני אדם נעדרים משוק העבודה (11% מכוח העבודה), כולל 269,600 עובדים שיצאו לחל"ת ו-79,200 משרתי מילואים. בנוסף, כ-700 אלף הורים מתקשים לצאת לעבודה בשל סגירת מערכת החינוך.
מערכות הבקרה של מתקני הצנטריפוגות הושבתו לחלוטין
בניגוד להפצצות קונבנציונליות, מדובר בשימוש בטילי CHAMP (Counter-electronics High-power Microwave Advanced Missile Project). טילים אלו משדרים פעימות מיקרוגל בעוצמה גבוהה ש"שורפות" מעגלים אלקטרוניים בתוך מבנים מבלי לפגוע באנשים או בקירות.
לפי מקורות מודיעין בוושינגטון, מערכות הבקרה של מתקני הצנטריפוגות הושבתו לחלוטין, וכל מכשור הניטור והקשר באזור יצא מכלל שימוש.
איראן נותקה מיכולתה לנהל את מתקני הגרעין שלה מרחוק, מה שיוצר "ערפל קרב" פנימי בתוך מערכי ההגנה שלהם.
קריסת שירותי החירום
במספר בתי חולים באזורי התקיפה דווח על השבתת גנרטורים חכמים ומכשירי הנשמה שכללו רכיבים אלקטרוניים רגישים. ב-Guardian מדגישים כי ארה"ב וישראל יצרו "מצור טכנולוגי" שמעמיד את האוכלוסייה האזרחית בסיכון חסר תקדים, גם ללא הטלת פצצה אחת מהאוויר.
מרד בצי האיראני: ספינות מסרבות פקודה
דיווח ב-South China Morning Post הנסמך על מקורות בנמל צ'בהאר חושף כי לפחות שלוש ספינות טילים איראניות סירבו לצאת למשימת "נחיל התאבדות" מול הצי החמישי האמריקאי.
לאחר השמדת הספינות בלייזר שלשום, בקרב המלחים האיראנים פשטה ההבנה כי היציאה לים היא "כרטיס בכיוון אחד".
מעצרי שדה של קצינים בכירים
התגובה בטהראן: משמרות המהפכה ביצעו מעצרי שדה של קצינים בכירים בנמל. הדיווח מציין כי מוראל הכוחות הימיים נמצא בשפל היסטורי, מה שמסביר מדוע המצור הימי האיראני על מצר הורמוז קורס בפועל, למרות האיומים הרשמיים.
ההשבתה האלקטרומגנטית והקריסה המוראלית בצי מוכיחים את מה שפיט הגסת' הצהיר בפנטגון: "אנחנו לא רק תוקפים, אנחנו מפרקים את הרצון והיכולת להילחם".
ההשפעה על מחירי הדלק בישראל ובעולם
ברוב מדינות העולם מחיר הדלק כבר עלה. ההבדל לעומת ישראל טמון בשיטת הרגולציה. בעוד שמנגנון הפיקוח הישראלי מרסן את התנודות לעדכון חודשי יחיד, השוק החופשי באירופה מגיב בזמן אמת לכל שינוי בבורסה. בארה"ב, התחרות והמס הנמוך דוחפים את המערכת לקצה – שם מחיר הגלון רוקד לפי הכותרות הביטחוניות, ומחיר הדלק בערב מתנתק לחלוטין מזה שהיה בבוקר.
"פרמיית"המלחמה
אנליסטים ב-Bloomberg מציינים כי השוק כבר "תמחר" את השבתת הנפט האיראני. החשש האמיתי כרגע הוא לא אובדן הנפט של טהראן, אלא מתקפת נקמה איראנית על מתקני הנפט בערב הסעודית או באיחוד האמירויות.
ההשפעה על שוק הרכב
הידיעות על הזינוק במחירי הדלק הובילו הבוקר לצניחה של 4% במניות יצרניות הרכב האירופיות שעדיין מתבססות על מנועי בעירה פנימית, בעוד שמניות חברות הרכב החשמלי רושמות עליות נאות.
התפלגות תקיפות איראן באזור – נתונים מעודכנים ל-7 במרץ 2026
הנתונים מבוססים על הערכות של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
- איחוד האמירויות – המדינה המותקפת ביותר: 1,268 איומים – 1,072 כטב"מים (1,001 יורטו), 196 טילים בליסטיים (2 פגעו), 8 טילי שיוט. 3 הרוגים, 94 פצועים.
- כווית – 380 איומים: 283 כטב"מים ו-97 טילים בליסטיים. כולל פגיעה ישירה בשגרירות האמריקאית ובבסיס Camp Arifjan. ילדה איראנית בת 11 נהרגה בתקיפת כטב"מ.
- בחריין – 198 איומים: 123 כטב"מים ו-75 טילים. כולל פגיעה בבית הזיקוק Bapco Energies.
- ירדן – 54 איומים: כטב"מים וטילים בליסטיים שחדרו מהמרחב המזרחי. 2 טילים בליסטיים יורטו, רובם נפלו כפסולת.
- קטאר – לפחות 28 איומים מוכרים (עדכון: מתחת להערכה המקורית). 14 טילים בליסטיים ו-4 כטב"מים בגל אחד, ועוד 10 כטב"מים בגל נוסף היום. מיקוד בתשתיות גז ובסיסים אמריקאיים.
- ישראל – 2,500 איומים בארבעת הימים הראשונים: כ-500 טילים ו-2,000 כטב"מים, לפי ראש CENTCOM אדמירל ברד קופר.
- ערב הסעודית – ללא נתון מצטבר רשמי: 2 טילים בליסטיים לעבר בסיס Prince Sultan ואל-ח'רג', ו-6 כטב"מים לעבר שדה הנפט שייבה – כולם יורטו.
- עיראק וכורדיסטן – מעל 16 "מבצעים" ביום של מיליציות בחסות איראן נגד כוחות אמריקאיים.
- עומאן – נזק למיכל נפט של Oman Oil Marketing Company. בנוסף: שתי מכליות נפט (Skylight ו-MKD VYOM) הותקפו מחוץ לחופי עומאן.
- קפריסין – כטב"מ איראני פגע בנתיב נחיתה בבסיס הצבאי הבריטי RAF.
- אזרבייג'ן – כטב"מ איראני פגע בשדה התעופה של נחי'צ'בן – פגיעה ראשונה מסוגה במדינה זו. השגריר האיראני זומן למחאה.
הנתון על קטאר כנראה כנמוך מהמציאות. המספר האמיתי גבוה פי 4-5 לפחות. בבחריין ישנה אי-בהירות לגבי הצבירה הכוללת לעומת הגלים הראשוניים.
