חלל

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן

חייזרים הפכו חיילים לאבן.

ה- CIA חושף: חייזרים הפכו חיילים לאבן. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © news.com.au.

ערוץ היוטיוב הרשמי של אתר החדשות מספר אחת באוסטרליה מספק חדשות בידור, נסיעות, סגנון חיים, ספורט, עסקים, טכנולוגיה, כסף ונדל"ן. הערוץ נותן זווית חלופית לחדשות שכוללת הומור.  

תוכן הערוץ שואף להיות מבדר, רענן ולתת מבט ייחודי וצבעוני על חדשות באוסטרליה, ברחבי העולם וברחבי האינטרנט.

הסרטון הפעם – הדיון על עב"מים וחיים חוץ-ארציים אינו תופעה חולפת של עניין ציבורי, אלא שילוב מורכב של מדע, אתיקה וסקרנות אנושית עמוקה. ככל שאנחנו נכנסים לעידן של חקירה מחודשת, הגילויים והתיאוריות סביב מפגשים אלה עשויים לעצב את הבנתנו את היקום ואת עצמנו. השילוב בין אמונה, ספקנות והאפשרות לגילוי ממשיך להזין את הקסם סביב מה שמעבר לגבולות עולמנו.

מפגש עב"ם מתקופת המלחמה הקרה

דו"ח מסווג של ה-CIA חושף מפגש בין חיילים סובייטים לעצם בלתי מזוהה באוקראינה, שבו פגיעת טיל הובילה להשלכות מטרידות.

בדיון האחרון בנוגע לעצמים בלתי מזוהים (עב"מים) ומפגשים אפשריים עם ישויות חוץ-ארציות, דו"ח מסווג של סוכנות הביון המרכזית, ה- CIA מתקופת המלחמה הקרה עורר עניין מחודש. הדו"ח מפרט מפגש לכאורה בין חיילים סובייטים לבין עב"ם באוקראינה, שלכאורה הסתיים בכך שהחיילים הפכו לאבן.

הדו"ח מתאר כיצד טיל ששוגר על ידי החיילים פגע בעב"ם, מה שהוביל למפגש קטסטרופלי שבו חמישה יצורים חוץ-ארציים יצאו מהעב"ם ולאחר מכן הפכו לאובייקט כדורי שהתפוצץ והפך 23 חיילים שנכחו באירוע לאבן. התופעה הזאת מעוררת שאלות מצמררות על יכולות חוצניות.

הסיפור הזה מעלה שאלות בנוגע למציאותם של עב"מים, לטכנולוגיה שייתכן שברשות ישויות חוץ-ארציות, ולהשלכות האפשריות על האנושות אם תיאורים מסוג זה נכונים.
עם עלייה בדיווחים על תצפיות עב"מים ותיאוריות על חוצנים, במיוחד לאחר הקמת כוח המשימה של משרד ההגנה בנושא, תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) בשנת 2020 הסקרנות הציבורית ממשיכה לגדול לגבי קיומם של חיים לא-אנושיים.
הדיון סביב עב"מים נע בין ספקנות לבין קסם, ומשקף את חיפוש האנושות אחר ידע והבנת היקום.

מעורבות הק.ג.ב

לאחר האירוע, הק.ג.ב. אסף לכאורה את החיילים שהפכו לאבן ואת שרידי העצם, מה שמעיד על הסתרה אפשרית בקנה מידה גדול.

השערות מדעיות

מדענים סובייטים שיערו שהפיצוץ האינטנסיבי עשוי היה לאדות את הלחות שבגוף החיילים, מה שהוביל להפיכתם לאבן גיר, שילוב של מדע ועל-טבעי.

חקירה מודרנית של עב"מים

הקמת כוח המשימה בנושא תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) מצביעה על שינוי בגישה הממשלתית לשקיפות בנוגע לתצפיות ודיווחים על עב"מים.

עניין ציבורי

הדיון על חיים חוץ-ארציים משתלב באמונות ותיאוריות חברתיות, ומשקף את המשיכה המתמשכת של האנושות אל הבלתי נודע.

הסתברות סטטיסטית

רבים מאמינים כי בשל גודלו העצום של היקום, הסבירות שהאנושות היא היחידה בו נמוכה. דבר שמצית מחדש את הוויכוח על קיום חיים מעבר לכדור הארץ.

תובנות עיקריות

שקיפות ממשלתית חסרת תקדים

פרסום מסמכים מסווגים, כולל הדו"ח על העב"ם, מסמן שינוי משמעותי בגישת הגופים הממשלתיים לנושא. העניין מעודד עניין ציבורי וחקר מדעי של תופעות אוויריות בלתי מזוהות. ההכרה בעב"מים ברמה הזו עשויה לקדם פתרונות לתעלומות ותיקות בנוגע לביטחון לאומי ולהשלכות האפשריות של טכנולוגיה חוצנית.

השפעה תרבותית של נרטיבים על עב"מים

השיח המתמשך סביב עב"מים משפיע רבות על התרבות הפופולרית, קולנוע, ספרות ותפיסות הציבור בנוגע לחקר החלל. ככל שסיפורים על חיים חוץ-ארציים מגיעים לקהל רחב יותר, הם מעוררים דמיון קולקטיבי שמטשטש את הגבול בין מדע בדיוני לבין מציאות אפשרית.

המדע של הלא מוסבר

ההשערות המדעיות בנוגע למפגשים עם עב"מים מדגישות את הצורך בגישה רב-תחומית להבנת התופעה. תיאוריות על שינויים קיצוניים בגוף האדם, כמו התאבנות, מרחיבות את הדיון המדעי בנוגע לתגובות ביולוגיות לאנרגיות או חומרים בלתי מוכרים, ודורשות חקירה קפדנית.

החיפוש האנושי אחר קשר

הרצון לתקשר עם חיים חוץ-ארציים משקף כמיהה אנושית עמוקה להבנה ולקשר שמעבר לכדור הארץ. כאשר האנושות מתמודדת עם שאלות קיומיות, הרעיון של מפגש עם ישויות אחרות משמש קטליזטור לבחינת מקומנו ביקום, ולשאיפה להבין את תכליתנו.

ספקנות מול אמונה

ככל שתצפיות בעב"מים מתרבות ודיווחים עולים, האיזון בין ספקנות לאמונה מעצב את הדיון הציבורי. הדגש על בדיקה רציונלית לצד פתיחות עשוי לעודד מחקרים מקיפים יותר על תופעות אוויריות בלתי מזוהות ועל השלכותיהן האפשריות על הציוויליזציה האנושית, תוך עידוד ספקנות בריאה שמחזקת חקירה אמיתית.

השלכות רחבות ליקום כולו

הדיון בטכנולוגיות שמעבר להבנת האדם מעלה השלכות משמעותיות על ביטחון לאומי ועל שיקולים אתיים בנוגע למפגשים עתידיים עם חיים תבוניים. קיומן האפשרי של טכנולוגיות מתקדמות מעלה שאלות על מוכנותנו ותגובותינו, בין אם מדובר במפגש עוין או ידידותי.

תובנות סטטיסטיות לגבי חיים מחוץ לכדור הארץ

הטענה כי גודלו של היקום מעיד סטטיסטית על קיום חיים תבוניים אחרים מהווה נדבך מרכזי בדיון באסטרוביולוגיה. קביעה זו לא רק מזינה ויכוחים פילוסופיים, אלא גם מדגישה את שאיפת הקהילה המדעית לחקור, לגלות ואולי אף ליצור קשר עם חיים חוץ-ארציים ומעודדת את האנושות להרחיב את גבולות החקר.

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל

המרוץ לחלל

קייטי פרי וגייל קינג טסות לחלל. גייל קינג, קייטי פרי ו-4 נשים נוספות הוטסו לחלל. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Inside Edition. 

Inside Edition הוא מגזין החדשות הוותיק ביותר, בעל הדירוג הגבוה ביותר והנצפה ביותר בחדשות ופוליטיקה בארה"ב.

הסרטון הפעם – הרפתקאת החלל של קייטי פרי ו- 5 נשים נוספות בחודש אפריל 2025. הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל לפני שחזרו בשלום לכדור הארץ.

רקע

הטיסה של גייל קינג, קייטי פרי וחברותיה היא הרבה יותר ממסע אישי. היא סמל לתחילתו של עידן חדש שבו החלל הופך לזירה של טכנולוגיה, יוקרה, כלכלה ופוליטיקה. בעתיד הקרוב, לא רק מדינות יחתרו לירח ולמאדים אלא גם תאגידים, אנשים פרטיים, ואולי גם אנחנו.

הטיסה הזו לא הייתה טיסה שגרתית של נאס״א אלא חלק מהתוכנית המסחרית של חברת Blue Origin שבבעלות מייסד אמזון, ג'ף בזוס. החברה שואפת להפוך את טיסות החלל לחוויה זמינה לא רק לאסטרונאוטים מאומנים, אלא גם לאזרחים פרטיים, סלבריטאים ומשקיעים.

הטיסה הספציפית הזו שהתקיימה בקפסולת 'New Shepard' כללה לראשונה צוות שכולו נשים. ההרכב הזה אינו מקרי. יש כאן הצהרה עוצמתית על הכללת נשים, העצמה נשית וחזון של עתיד שבו גם נשים לוקחות תפקידים מובילים בחלל – לא רק מאחורי הקלעים, אלא בקדמת הבמה.

גייל קינג היא עיתונאית מוכרת וידידתה הקרובה של אופרה ווינפרי. הבחירה בה להמריא – למרות פחד טיסות ידוע – משדרת מסר של התמודדות עם פחדים, שבירת גבולות, והשראה לאנשים מכל תחום חיים.

קייטי פרי, זמרת הפופ האמריקאית, הביאה איתה לחלל סמל אישי – פרח חיננית עבור בתה דייזי – מה שמוסיף נופך רגשי לסיפור ומחבר בין הבלתי מושג (החלל) לבין האינטימי והאנושי ביותר (אימהות, אהבה).

תיירות חלל הופכת למציאות יומיומית  

מה שבעבר היה נחלת מעטים מאוד, הופך לאט לאט לחוויה שאנשים "רגילים" יכולים לחלום עליה, במיוחד סלבריטאים ואנשים בעלי ממון. ייתכן שבתוך עשור או שניים, נוכל לראות "חופשות חלל" כחלק מהתיירות הגלובלית עם מלונות בחלל ואפילו תחנות עצירה על הירח.

נשים בחלל – לא רק סמל

בעוד בעבר נשים הוצגו יותר כסמל או חריגות בתחום גברי, כיום הן ממלאות תפקידים שוויוניים. החזון של צוותים מגדריים מגוונים בחלל משקף מגמה רחבה של שינוי במבנה החברתי־טכנולוגי.

חיבור בין תרבות פופ וחלל

שילוב של דמויות תרבותיות כמו קייטי פרי, אופרה ווינפרי, או ויליאם שאטנר (שכבר טס עם Blue Origin) יוצר עניין ציבורי עצום וגורם לציבור הרחב ובעיקר לצעירים להתעניין מחדש במדע, טכנולוגיה וחלל.

טכנולוגיות בטוחות ונגישות

כל שיגור מוצלח מוסיף ביטחון בטכנולוגיה, מקרב משקיעים ומאפשר שיפור מתמיד. ככל שהשיגורים יהיו שגרתיים – המחירים ירדו, הביקוש יעלה, והגישה לחלל תהפוך דמוקרטית יותר.

ההשלכות הפוליטיות – כלכליות של טיסות חלל פרטיות

שינוי במשוואה הגאו־פוליטית

בעבר, חקר החלל היה ביטוי לעוצמה לאומית, בעיקר של מדינות כמו ארה"ב, רוסיה וסין. היום, כשחברות פרטיות כמו SpaceX של אילון מאסק, Blue Origin של ג'ף בזוס ו-Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון לוקחות את המושכות, עוצמה טכנולוגית כבר לא נובעת רק ממדינות אלא מהון פרטי.

שיתוף פעולה בין נאס״א ל- SpaceX

נאס״א הסתמכה בשנים האחרונות על SpaceX כדי לשגר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, מה שהיה בעבר תפקיד בלעדי של הממשלה.

המשמעות היא שחברות פרטיות עשויות להפוך לגורם מכתיב סדר עולמי חדש. זה כולל שליטה בתקשורת לוויינית, בתחבורה חללית ואפילו במשאבים חוץ-כדוריים כמו כרייה בירח או במאדים.

תחרות על המשאב הבא – החלל החיצון

החלל מתחיל להיתפס כטריטוריה כלכלית פוטנציאלית עם משאבים יקרי ערך כמו מתכות נדירות באסטרואידים, אנרגיה סולארית ממסלולים קבועים, ועוד. מי שישיג שליטה טכנולוגית מוקדמת ייהנה מעוצמה כלכלית ופוליטית עצומה.

סין וארה״ב כבר בתחרות

סין מתקדמת במהירות עם תחנת חלל משלה, תוכניות לירח ולמאדים. ארה"ב משקיעה דרך NASA וגם דרך חברות פרטיות. כל אחת שואפת ל- "דריסת רגל ראשונה" שתקנה לה יתרון אסטרטגי.

האם אנחנו בעיצומו של עידן חדש של "קולוניאליזם חללי"?

נראה שכמו שבמאה ה־15 התחיל מירוץ הקולוניאליזם בין מעצמות אירופה כעת קורה דבר דומה לגבי החלל. מי יקבע למי מותר לכרות? למי יש זכות על קרקע בירח? מה קורה כשחברה פרטית תקים תחנת דלק מסחרית במסלול?

אמנת אחריות החלל של האו"ם (1967)

אמנת החלל של האו"ם קובעת שהחלל הוא רכוש משותף של האנושות, אבל לא ברור איך היא תתממש בפועל כשתאגידים חזקים יתחילו לפעול שם ברווח של מיליארדים.

התחרות הגדולה בין 3 החברות

  • SpaceX  ספייס אקס

היתרון הבולט של החברה – טכנולוגיה מתקדמת ורקטות חוזרות לשימוש. המטרה המרכזית – מושבה על מאדים ושיגורים מסחריים

  • Blue Origin בלו אוריג'ין 

היתרון הבולט של החברה – עיצוב בטיחותי ומיתוג יוקרתי. המטרה המרכזית – תיירות חלל ותשתיות לחלל מסחרי.

  • Virgin Galactic וירג'ין גלקטיק

היתרון הבולט של החברה – חוויה תיירותית נגישה יותר. המטרה המרכזית – טיסות תת־מסלוליות לציבור הרחב.

מי מנצח בינתיים?

בינתיים אין מנצחים. שלושת החברות מתקדמות במהירות. המצב נכון להיום:

SpaceX מובילה בטכנולוגיה ובכמות שיגורים. היא משתפת פעולה עם נאס״א, ומשגרת לוויינים וציוד קבוע.

Blue Origin מתמקדת בשלב זה בחוויה. היא מכוונת לאליטה תרבותית (כמו קייטי פרי וגייל קינג) כדי ליצור הד ציבורי.

Virgin Galactic פתחה את השערים לתיירים פחות אמידים, אבל עדיין נתקלת בעיכובים טכניים.

תרגום הסרטון

גייל קינג מנגבת דמעה בזמן שהיא נוסעת, יחד עם קייטי פרי ועוד ארבע אסטרונאוטיות נוספות, לעבר כן השיגור. אחת אחת. הן מצלצלות בפעמון כאן. גייל, שפוחדת מטיסות, נראית מפוחדת. זוהי התגברות על חומת פחד, מחסום.

אני חושב שזה יהיה עבורה חוויה מטהרת במובנים רבים.

צוות הנשים כולו אוחז ידיים בתפילה. ואז מגיע הזמן להיכנס לקפסולה.

"אישור לשיגור."
"כן, בייבי. אישור לשיגור."
"המילים האהובות עליי."

בשעה 9:30 בבוקר, השיגור. הרקטה המריאה לחלל. הרקטה חצתה את גובה 80,000 רגל, במהירות של 1,300 מייל לשעה (2,092 ק"מש)

אופרה נרגשת

אופרה צופה בחברתה הטובה יוצאת לחלל. היא וארוסה של קייטי פרי, אורלנדו בלום, ניחמו זה את זו.

הנשים חוו ארבע דקות של חוסר משקל. קייטי הרימה חיננית (פרח) מול המצלמה.

הן צפות. הן חסרות משקל. הן חוות אפס כבידה בפעם הראשונה בחייהן. הן הוצפו מהנוף שראו.

"הו, תראו את הירח, חבר'ה. אני פשוט חייבת להגיד לכם… תראו את הירח. תראו."

ואז הגיע הזמן לחזור לכדור הארץ.

"ברוכות השבות לכדור הארץ"

מייסד אמזון, ג'ף בזוס, חווה רגע מביך, נפל עם פניו קדימה בזמן שבדק את הקפסולה. ארוסתו, לורן סאנצ'ס, הייתה הראשונה לצאת.

גייל הרימה את ידיה לשמיים. "אני פשוט צריכה רגע עם הקרקע." היא כרעה על ברכיה ."רק להוקיר את הקרקע לרגע" ונשקה לאדמה.

קייטי הרימה את החיננית היחידה שלה לעבר השמיים. היא לקחה את הפרח לחלל כדי לכבד את בתה בת ה-4, דייזי, שקראה לה במהלך הנחיתה.

ג'סטין קייטי, כוכבת הפופ, גם היא נשקה לקרקע.

"החוויה הזו היא רק שנייה להיותי אמא "

במסיבת עיתונאים שאלו את גייל על המבט המפוחד שהיה על פניה.

גייל:

"ברגע ההוא הייתי כל כך מפוחדת. רק רציתי להיכנס למושב שלי. רק להיכנס לקפסולה ולשבת. בחיים – בחיים – לא חשבתי שאוכל לעשות דבר כזה. וואו."

לסרטונים נוספים מערוץ © Inside Edition עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

 

 

תחנת החלל הבין-לאומית

איך פועלת תחנת החלל הבינלאומית

תחנת החלל הבין-לאומית. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © DOCUMENTARY TUBE

הסרטון מסביר כיצד פועלת תחנת החלל הבינלאומית (ISS) מבחינה טכנית ותפעולית.

הסבר מעמיק עם אנימציות וקטעי וידאו מתוך התחנה עצמה, ומאפשר להבין איך היא מתפקדת כמעבדה מתקדמת בחלל.

התוכן עיקרי בסרטון:

מבנה התחנה

כיצד המודולים השונים מחוברים יחד. כולל מגורי האסטרונאוטים, מעבדות המחקר, לוחות סולאריים ומערכות התמיכה בחיים.

מסלול וניווט

התחנה מקיפה את כדור הארץ כל 90 דקות במהירות של כ-28,000 קמ"ש. מוסבר כיצד היא מתמרנת כדי להימנע מהתנגשויות עם פסולת חלל.

ניסויים מדעיים

מחקרים בתחומי הרפואה, הפיזיקה והביולוגיה מתבצעים בסביבה של חוסר כבידה.

חיי היום-יום

כיצד אסטרונאוטים ישנים, אוכלים, שומרים על כושר ומתמודדים עם היגיינה אישית בחלל.

אספקה ותחזוקה

כיצד חלליות מטען מספקות ציוד חדש. כיצד צוותי האסטרונאוטים מבצעים תחזוקה שוטפת, כולל הליכות חלל.

אנרגיה ומערכות תמיכה

כיצד התחנה מייצרת חשמל באמצעות לוחות סולאריים וממחזרת אוויר ומים.

שיתוף פעולה בינלאומי

תפקידן של סוכנויות החלל כמו נאס"א, רוסקוסמוס, סוכנות החלל האירופית וגורמים נוספים בניהול התחנה.

תרגום הסרטון

סוניטה ויליאמס המכונה "סוני" עורכת לצופים סיור של חצי שעה בתחנת החלל.

שלום, אני סוני וויליאמס, אני כאן בתחנת החלל הבינלאומית. זהו מודול Node 2, מודול ממש מגניב. לרוב המודולים יש ארבעה צדדים, והם מחוברים כך שנוכל לעבוד על משטח שטוח – קיר, רצפה, קיר נוסף או תקרה. אבל כל מה שצריך לעשות זה פשוט להסתובב, ואז נקודת ההתייחסות שלך משתנה.

אני מזכירה את זה כי כאן ארבעה מתוך ששת האסטרונאוטים ישנים. אנשים תמיד שואלים איך זה לישון בחלל – האם שוכבים? האם יש מיטה? לא ממש, כי זה לא משנה. אין לך ממש תחושה של שכיבה – אתה פשוט נמצא בתוך שק שינה.

תחנת שינה

הנה תחנת שינה אחת. אני נכנסת פנימה, אתם יכולים לעקוב אחרי אם אתם רוצים.

אז אני בפנים. זה קצת כמו תא טלפון קטן, אבל די נוח. יש כאן שק שינה שאנחנו ישנים בו, כדי שלא נתעופף לכל עבר בזמן השינה. אבל אפשר לישון בכל כיוון – אני ישנה כך שאני מרגישה כאילו אני עומדת, אבל בעצם אני על הרצפה. וזה לא משנה – אם אני מסתובבת ו"ישנה הפוך", אני לא מרגישה שום תחושה בראש שמראה לי שאני הפוכה.

תחנת השינה היא גם כמו משרד קטן – יש לנו כאן מחשב, כמה חפצים אישיים, ספרים, בגדים ודברים אחרים שהופכים את המקום ליותר ביתי.

ליד כל זה יש עוד שלוש תחנות שינה – אחת נוספת מולי, אחת בתקרה (אם נקרא לזה כך) ואחת על הקיר השני. כך שכולנו ישנים בסוג של מעגל קטן.

חדר הרחצה

אני יודעת שיש הרבה שאלות על איך משתמשים בשירותים ואיך חיים בחלל בצורה רגילה. אז הנה השירותים שלנו.

בבוקר, אנחנו משתמשים בערכת טיפוח אישית עם דברים בסיסיים – מברשת שיניים, משחת שיניים, מברשת שיער וכו'. תראו איך המברשת ממש לא עוזרת לסדר את השיער שלי, הוא פשוט עומד ישר למעלה בגלל חוסר הכבידה!

צחצוח שיניים

משחת השיניים דביקה, כך שהיא נשארת על המברשת בלי ליפול. מים גם נדבקים למברשת – אם אני מוציאה קצת מים, הם יוצרים בועה גדולה בגלל מתח הפנים. ואז אפשר פשוט לשתות אותם.

אז מה עושים עם משחת השיניים אחרי הצחצוח? יש שתי אפשרויות – אפשר לבלוע אותה (כמו שטיפת פה, רק עם טעם לא משהו), או לירוק אותה למגבת נייר ולזרוק. אני לא ממליצה לבלוע משחת שיניים על כדור הארץ, אבל כאן אני רק לארבעה חודשים, אז זה לא נורא.

ועכשיו – לשאלה הכי חשובה: איך משתמשים בשירותים בחלל?

השירותים בחלל

ברוכים הבאים ל"כתר" – השירותים של תחנת החלל. יש אפילו ציור קטן של ירח על הדלת!

יש כאן שני חלקים – השירותים הקטנים למספר שתיים, שצריך לכוון אליהם ממש טוב כי הם קטנים. ויש גם צינור נפרד למספר אחת (שתן). אפשר לעשות את שניהם יחד, אם מחזיקים את הידיות הנכונות.

המערכת גם מקודדת בצבעים כדי שלא תתבלבלו – צינור השתן צהוב, למשל.

מערכת יניקה לניקוז

ומה עם נייר טואלט? יש לנו כמה סוגים – מגבונים רוסים (שהם די מחוספסים), טישו רך, מגבונים לחים למקרה הצורך, ואם המצב יוצא משליטה – גם מגבונים מחטאים.

כמו שהראיתי קודם עם המים, אם לא מכוונים נכון,

גם נוזלים אחרים יכולים לרחף לכל עבר.  ולכן יש כאן מערכת יניקה שמבטיחה שהכל ילך לכיוון הנכון. אבל לפעמים, ובכן, קורות תקלות.

מחוץ לשליטה

אם אתה מחוץ לשליטה ומתחיל לרחף סביב, יש לנו הרבה ציוד מגן. וכמובן, יש לך פרטיות – יש כאן דלת קטנה כך שאנשים אחרים ידעו שאתה בפנים.

המטבח

זהו מקום ממש מגניב, קצת כמו בבית, שבו כולם נפגשים בבוקר. אחרי שאתה שוטף פנים ומצחצח שיניים, אתה מחפש משהו לאכול לארוחת בוקר – וזה המטבח שלנו.

אתה יכול לשים לב שיש כאן כל מיני סוגי מזון – זה כמו לפתוח את המקרר. יש לנו משקאות, בשרים, ביצים, ירקות, דגנים, לחם, חטיפים (זה המקום שבו תמצא את כל הממתקים), תוספות ואפילו חטיפי אנרגיה קטנים למקרה הצורך.

אוכל בשפע

חלק מהמזון מיובש ולכן עלינו להוסיף לו מים כדי להכין אותו, ואילו אחרים מוכנים לאכילה וצריך רק לחמם אותם. למשל, כאן יש לי "ברביקיו ביף בריסקט" – די טעים!

לא רק שיש לנו אוכל מארה"ב, יש לנו גם אוכל יפני, והרבה אוכל רוסי – אפשר לראות שכל המכלים האדומים מלאים במזון שהגיע מרוסיה. חוץ מזה, יש לנו גם מאכלים מיוחדים שהמשפחה שלנו יכולה לשלוח לנו. במקרה שלי, אני אוהב כריכי "פלפר נאטר" (שילוב של חמאת בוטנים וממרח מרשמלו), אז שלחו לי קצת מרשמלו מוקצף כדי שאוכל להכין אותם. יש לנו כאן הרבה אוכל, אז אין בעיה בכלל!

המעבדות

עכשיו אנחנו נמצאים במעבדה היפנית – אחת מכמה מעבדות בתחנת החלל הבינלאומית. אם הייתי מדמיין את התחנה כגוף שלי שטס בחלל, המעבדה היפנית הייתה בצד השמאלי שלי.

כעת עברנו לצד הימני של התחנה, שם נמצאת המעבדה האירופאית "קולומבוס". כאן מבצעים הרבה ניסויים מדעיים, בעיקר בתחומים רפואיים.

וכאן אנחנו במעבדה האמריקאית, שיש בה המון ניסויים מדעיים לאורך כל הקירות. חוץ ממחקר, אנחנו גם עושים כאן פעילות גופנית – דבר חשוב מאוד כי בחלל אנחנו מאבדים מסת עצם ומסת שריר בגלל חוסר כוח המשיכה.

חדר כושר אמיתי

כדי לשמור על הכושר, יש לנו אופני כושר, הליכון ומכשיר הרמת משקולות. הנה האופניים – אתם יכולים לראות את הפדלים עם קליפסים, כך שכל מה שצריך לעשות הוא להכניס את הרגליים ולהתחיל לדווש. שימו לב שאין כאן מושב, כי הרי אנחנו לא באמת יושבים! למעשה, לא ישבתי במשך חצי שנה!

אולי שמתם לב שהאופניים זזים קצת כשאני מזיזה אותם. הסיבה לכך היא שתחנת החלל עצומה, ויש לה גם לוחות סולאריים גדולים. אם נכניס כוחות ישירות למבנה התחנה, זה יכול לגרום ללוחות הסולאריים לרעוד. לכן, מכשירי הכושר מתוכננים לנוע מעט כדי למנוע השפעה על המבנה החיצוני של התחנה.

תא האוויר

נמצאים כאן איתי שני החברים שלי – אלה חליפות חלל שמוכנות ליציאה להליכה בחלל במקרה הצורך.

לעיתים יש צורך בתיקונים חיצוניים, בדיוק כמו בפנים. יש לנו הרבה ציוד אלקטרוני, מכונות ולוחות סולאריים בחוץ ולפעמים משהו לא עובד כמו שצריך. בחלל הטמפרטורות משתנות באופן קיצוני – מאוד חם או מאוד קר, ובנוסף מדובר בריק ללא לחץ. לפעמים הציוד פשוט מפסיק לעבוד, ואז אנחנו צריכים לצאת ולתקן אותו.

מאחורי יש את הפתח שממנו יוצאים ישירות אל החלל. כרגע הוא מלא בכמה חליפות חלל נוספות ובכלי עבודה, אבל ממש כאן זה המקום שבו אנחנו יוצאים אל הריק.

חליפת החלל

חליפת החלל גדולה ומסורבלת, קצת כמו מדים של שחקן פוטבול. הסיבה לכך היא בעיקר התרמיל בגב – הוא מכיל את כל מה שצריך כדי לשרוד: חמצן, מערכת סילוק פחמן דו-חמצני, מערכת ויסות חום וקור, ואפילו מחשב שמעביר לנו נתונים על מצב החליפה.

אני קוראת לחליפה הזו "חללית אישית", כי היא באמת מכילה את כל מה שצריך כדי לשרוד בחלל הפתוח. יצא לי להשתמש בה כמה פעמים וזה עבד בצורה מושלמת – מזל טוב שכך!

הקסדה

אולי תרצו לראות איך הקסדה נראית – היא די מגניבה! בדרך כלל אנחנו לא יוצאים לחלל כשהקסדה פתוחה, אבל כך אפשר לראות איך זה נראה מבפנים.

כשאתה בתוך הקסדה, הראש שלך יכול לזוז בפנים, אבל הקסדה עצמה נשארת יציבה. זה בעצם מה שקובע את שדה הראייה שלך.

מכיוון שבחלל השמש מאוד חזקה, יש לנו "משקפי שמש" מיוחדים שמובנים בתוך הקסדה. הם פשוט נמשכים מטה כמו מגן עיניים ומגנים עלינו מהאור החזק.

המצפה  (Cupola)

ועכשיו לחלק הכי מדהים – ה"קופולה"!

זהו חלון תצפית מיוחד שבולט מחוץ לתחנת החלל, קצת כמו סירה עם תחתית מזכוכית.

זה אחד המקומות שבהם הכי כיף לבלות – כל הזמן אתה מוצא את עצמך שם פשוט מתבונן בכדור הארץ.

הרבה אנשים שאלו אותי מה אנחנו עושים בזמננו הפנוי, ואני חייבת לומר – כשיש לך נוף כזה, אתה לא יכול שלא להסתכל עליו!

ואי אפשר שלא לרצות פשוט להגיע ל"קופולה" ולהסתכל החוצה כמה שיותר. הרבה אנשים משחקים משחק עם עצמם – מנסים לנחש מעל איזה אזור בכדור הארץ אנחנו טסים. אחרי זמן מסוים פה, אפשר להתחיל לזהות אזורים – סוגי עננים שונים ביבשות שונות, סוגי קרקעות שונות. בואו נראה…

לצפות בכדור הארץ מלמעלה

כמובן, יש גם הרבה אוקיינוס, אז בדרך כלל כשמביטים החוצה, רואים מים. מבט אחד, ואני אגיד לכם תוך רגע איפה אנחנו נמצאים…

הנה, עכשיו אנחנו ממש מעל אפריקה. קצת מעונן, כמו שאפשר לראות, אבל אנחנו בדיוק מעל היבשת האפריקאית.

היי, מה זה? נראה כמו חללית סויוז! זו החללית שתחזיר אותנו לכדור הארץ! וואו, אולי נלך להציץ עליה… זה די מגניב. היא קצת יותר קטנה משאר התחנות, אז נראה שיהיה שם די צפוף, אבל בואו נלך לראות.

החלק הרוסי של התחנה

אם תביטו אחורה, תוכלו לראות את החלק הרוסי של התחנה. אם תביטו קדימה, תוכלו לראות את המעבדה היפנית, המעבדה האירופית והמעבדה האמריקאית, ואז שוב את הלוחות הסולאריים שהתחלנו מהם בבוקר כשצפינו מהחלון היפני.

שאלות נוספות שקיבלנו היו על מקצועות – איזה מקצוע כדאי לבחור אם רוצים להיות אסטרונאוט? ואילו אנשים מתאימים למקצוע הזה?

צוות מגוון

ובכן, אנשים שאוהבים לחקור, כמובן. גם אנשים שאוהבים מתמטיקה ומדעים – כי זה מה שהעבודה הזאת עוסקת בו. אצלנו בצוות יש רופאים, מורים, וטרינרים, מהנדסים, טייסים – כל מיני אנשים עם רקעים שונים. אבל נראה שאם אתם אוהבים הרפתקאות ודברים מגניבים, כנראה שתתעניינו בלהיות אסטרונאוטים.

דבר אחד שדיברתי עליו אבל לא הראיתי לכם – ציוד הכושר שלנו! אחד המכשירים המרכזיים כאן הוא ה-ARED  (מכשיר כושר מתקדם עם התנגדות), זה הדבר שאתם רואים כאן.

כדי להשתמש בו, צריך להכין אותו כמו כל מכשיר כושר בחדר כושר רגיל… רגע…

ציוד הכושר מגניב

הנה, עכשיו אני יכולמ להראות לכם איך זה עובד. אפשר לשנות את הזווית שלך פשוט על ידי מעבר ממודול אחד לשני.

עם המכשיר הזה, אפשר לעשות "הרמות משקל" באמצעות התנגדות של ואקום – ממש כמו להתאמן בחדר כושר. למשל, אם אני רוצה לעשות סקוואט, אני עושה את זה כך… רגע, אני צריכה לשים קצת משקל, כרגע זה קל מדי.

אפשר לעשות דברים כאן שאי אפשר לעשות בכדור הארץ! למשל, סקוואט עם רגל אחת בלבד, כי אין סכנה שתיפול. אפשר גם לעשות לחיצות חזה – יש לנו גם ספסל מיוחד שמתחבר למערכת.

חור ענק

היי, אקי, מה אתה עושה שם למטה? (הוא מוחץ דברים…)

זה אחד הדברים המגניבים בחלל – זה נראה כאילו יש פה חור ענק, אבל אף אחד לא חושב על זה פעמיים. פשוט אפשר לקפוץ מעליו… או, אם רוצים, אפשר פשוט לקפוץ לתוך החור! אני נכנסת!

(נוחת בתוך הפתח)

ווווש! ואז אפשר לעלות בחזרה למעלה…

כמו סופרמן!

ווווש!

לרחף בתוך תחנת החלל

אנחנו ברי מזל שיש לנו תחנת חלל כל כך גדולה שאפשר ממש לעוף בתוכה. החלק שבו אני נמצאת עכשיו נקרא PMM – אולי ראיתם אותו מהחלון. זה בעצם המחסן שלנו – או הארון הגדול שלנו, אם תרצו.

יש לנו שם אוכל נוסף, בגדים נוספים, ואפילו מקום שבו אנחנו אוגרים את האשפה שלנו. הכול מסודר ומאורגן, כך שכל מה שאנחנו צריכים בזמן העבודה נמצא שם. וזה גם מקום ממש כיפי לשחק בו!

אבל עכשיו אנחנו עוברים לחלק הרוסי של התחנה… תהיו מוכנים – לא צריך דרכון!

אולי זה נמשך הרבה יותר אחורה מזה… נצא לטיול ונגיד שלום לחבר'ה שם בעוד רגע, אבל קודם נעשה את זה ואז נמשיך לסויוז בסוף.

הנה יוג'יני! היי!

אנחנו עושים סיור קטן

זהו ה- FGB ומה שמיוחד במודול הזה הוא שהוא למעשה החלק הראשון של תחנת החלל שהועלה לחלל בשנת 1998. התחנה קיימת בערך 12 שנים עם צוותים מאוישים, אך היא הייתה בחלל כ-14 שנים. זה היה החלק הראשון והוא כמו ה-PMM של הרוסים – יש בו המון אחסון, כמו שאתם יכולים לראות.

הפוסט המרכזי

כאן אנחנו נמצאים בלב תחנת החלל, זהו מודול השירות. זהו ה"פוסט המרכזי". ובמקרה של בעיות כמו שריפה, ירידת לחץ בגלל פגיעת מיקרומטאוריט שיצר חור, או זיהום רעיל – זה המקום אליו אנחנו מגיעים.

אחד מהחומרים שאנחנו משתמשים בהם הוא אמוניה, שהיא קריטית לרדיאטורים שלנו, אך אם היא תיכנס לחללית, זה יהיה מסוכן עבורנו. במקרה של בעיה כזו, אנחנו מתכנסים כאן בפוסט המרכזי שהוא בעצם הלב של התחנה.

המחשבים הראשונים שהפעילו את תחנת החלל

זה גם המקום שבו נמצאים המחשבים הראשונים שהפעילו את תחנת החלל. מאחורי הקיר הזה יש את המחשבים העיקריים. כאן הצוות בין שלושה לשישה אנשים מחליטים כיצד להתמודד עם הבעיה. לכבות את האש, לאטום את החור, או לפתור את הדליפה הרעילה.

המודול הזה מיוחד כי יש לו חלונות מצוינים שפונים לכדור הארץ, וגם יש כאן מערכת שליטה שמאפשרת לנו להפעיל חלליות מבקרות במקרה הצורך. יש כאן גם מחשבים רוסים ואמריקאים שמאפשרים לנו לשלוט בכל מה שצריך בתחנת החלל.

הצוות והמורשת

כמה מחברי הצוות שלנו נמצאים כאן – אולג נוביצקי מימין ויורי מלנצ'נקו משמאל.

מאחוריהם אפשר לראות תמונות של גיבורים מתוכנית החלל – סרגיי קורוליוב, המהנדס הראשי של תוכנית החלל הרוסית, ויורי גגארין, האדם הראשון שטס לחלל.

חללית הסויוז

בואו נבדוק במהירות שהסויוז שלנו מוכנה להמראה.

בתוך המודול הרוסי, ניתן לראות כמה חלקים שמתחברים לכלי רכב מבקרים אחרים. בחלק הזה של התחנה יש תא אוויר לפעילויות חוץ-רכביות (הליכות חלל) של הרוסים, ויש כאן גם חליפת חלל רוסית.בנוסף, יש כאן רכב אספקה שהביא פירות וירקות, ולאחר מכן ישמש כמתקן לאיסוף אשפה לפני שהוא ישתחרר מהתחנה ויישרף באטמוספירה.

כניסה לסויוז

הכניסה לחללית קצת מסובכת, אבל בואו נכנס פנימה.

כאן נמצא מנגנון העגינה – המערכת שמאפשרת לסויוז להתחבר לתחנת החלל. הקונוס הזה הוא החלק שנכנס לראשונה לתוך התחנה ולאחר מכן מוחלף במערכת של תופסנים, שמחזיקים את החללית במקום.

תא המגורים בסויוז

כאן אנחנו בתא המגורים של הסויוז, שנקרא ברוסית "בּוֹיט"  (Boyik)

יש כאן שירותים, אבל הם לא טובים כמו אלה שבתחנה, אז אנחנו משתדלים לא להשתמש בהם יותר מדי. יש כאן גם מי שתייה אם צריך.

כמו כן, החלק הזה משמש לאחסון מטען – אספקה שמובאת לתחנה וגם דברים שנחזיר איתנו לכדור הארץ.

ברגע שנחזור לאטמוספירה, החלק הזה יהפוך לאשפה – הוא יתנתק מהחללית ויישרף לחלוטין.

תא החזרה לכדור הארץ

אבל המקום שבו אנחנו באמת נמצאים בזמן השיגור והנחיתה הוא תא החזרה – Descent Module. זה קצת צפוף, אבל איכשהו אנחנו מצליחים להיכנס. לכל אחד יש מושב מותאם אישית שנוצר במיוחד עבורו. כאן יש את לוח הבקרה שבו אנחנו מבצעים את רוב הפעולות, וגם יש בקרי יד שבעזרתם אפשר לנווט את החללית. מאחורינו יש ציוד הישרדות – אם ננחת במקום מבודד בלי צוות חילוץ מיידי, יש לנו את כל מה שצריך כדי לשרוד.

הם חשבו כאן על הכל! בתוך 12 שעות מהיום – אנחנו כבר נהיה חזרה על כדור הארץ. די מדהים לחשוב על זה!

נשק הלייזר הישראלי כבר מוכן לפעולה

נשק הלייזר הישראלי כבר מוכן לפעולה. תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © Militarist מעודכן לתאריך 29/06/2023.

ישראל היא אחת המדינות המוגנות ביותר על פני כדור הארץ. צה"ל מניף מטריית הגנה אווירית רב-שכבתית הכוללת את כיפת ברזל, חץ 2, חץ 3 וקלע דוד. כולם יעילים ביותר, שילוב המערכות האלו מגן על ישראל ממגוון רחב של טילים, מרגמות, כטב"מים ואיומים אחרים. אבל קיים איום חדש בלתי ניתן לניהול, טילים היפר-סוניים מתמרנים הטסים במהירות של פי חמישה ממהירות הקול, מה שהופך אותם לזריזים ליירוט על ידי כל אחת ממערכות ההגנה האווירית הקיימות של ישראל. זאת בעיה לישראל מכיוון שלפי הדיווחים לאיראן יש טילים היפרסוניים.

שיתוף פעולה בין ארה"ב וישראל

ישראל תיכננה להשקיע 225 מיליון דולר להגנת מפני טילים היפרסוניים. עם המימון הזה ישראל פנתה לייצור הנשק המהיר לידו כלי נשק היפרסוניים נראים איטיים – הלייזר. במרחק של 10.800 קילומטרים משם, ארצות מתמודדת מול איומים היפרסוניים דומים מרוסיה ומסין. כתוצאה מכך ארצות הברית וישראל חברו יחד כדי ליצור את הלייזר החזק ביותר, כלי נשק שלא העולם ולא סרטי מדע בדיוני ראו אי פעם. אחרי שנים של עבודה הלייזרים כאן. לישראל ולארה"ב יש כעת נשק לייזר קרוב יותר מתמיד להיות מבצעי.

הנשק הישראלי כבר נבדק בסדרת ניסויי יירוט בנגב. הסרטון בוחן את נשקי הלייזר האלה ואיך הם נולדו לאחר עשורים של ניסיונות  לפיתוח לייזר.

הכל התחיל עם סיבים אופטיים

אחרי עשרות שנים של עמל ומבוי סתום החלום של נשק לייזר מבצעי עומד להפוך למציאות. נראה שהכל התחיל בסיבים אופטיים. בשנות ה-90 התגלה שלייזר הנוצר בסיבים אופטיים יעיל מאוד בהמרת כוח חשמל לעוצמה אופטית. התברר שהוא יכול להתמקד, לספק עוצמה גבוהה ולצלות ולקדוח רכיבי מתכת מיקרואלקטרוניים. אבל זה היה דבר אחד לחתוך מתכת ממרחק של סנטימטרים  ולפגוע בנשק מרגמה ממרחק שלושה קילומטרים. היה צורך להגדיל את הלייזר באופן מסיבי כדי שיוכל להגיע לרמה כזו של כוח נשק. אבל במשך שנים לא הייתה דרך חסכונית לעשות את זה עד שהגיעה לוקהיד מרטין. במקום לבנות לייזר יחיד בהספק גבוה, מה שדורש ציוד בגודל של מטוס,  לוקהיד ריכזה זרם של לייזרים מרובים לתוך קרן אחת באיכות גבוהה. הדבר הזה ידוע כשילוב קרן ספקטרלית וזאת הייתה החדשנות ששינתה את הכל.

יעילות במינימום עלויות

פתאום נשק לייזר יכול להיות כל כוח שנדרש על ידי הוספת חוטי לייזר מבלי להוסיף ציוד כבד. זה איפשר לנשק הלייזר להיות נייד ומתאים לנשיאה מספינות, מטוסי קרב ומשאיות צבאיות. היום מערכות נשק לייזר יכולות להשתלב עם כלי נשק ומערכות לחימה מדור קודם, לעבוד בסינרגיה ולהבטיח יעילות קטלנית משופרת בפעולות מבצעיות. הישראלים והכוחות האמריקאים יוכלו כעת גם לבחור בין שימוש בנשק אנרגיה קינטית ונשק אנרגיה מכוון בהתאם לאיום העומד על הפרק. עבור מספר רב של איומים בעלות נמוכה, תגובה ע"י יירוט באמצעות טילים יקרה מדי, לכן ייפרס נשק הלייזר.

הנה דוגמה מהחיים האמיתיים: מערכת כיפת ברזל בישראל בעלות של 50 מיליון דולר. המערכת חמושה בטילי יירוט בשווי שמונים אלף דולר ומשמשת נגד רקטות זולות מעזה בשווי 1,000 דולר. אף כלכלה לא יכולה לשרוד עם תגובות לא פרופורציונליות. כאן מגיע לחילוץ נשק הלייזר החדש של ישראל הפוגע באותן מטרות בעלות של 3.5 דולר, מחיר של כוס קפה. הנשק החדש הזה נקרא "מגן אור" (המערכת שקראה בתחילת פיתוחה "קרן ברזל")

מגן אור

מגן אור היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר. המערכת יכול לרכוש באופן אוטונומי מטרות ולעקוב אחריהן ממרחק של יותר מ- 6.5 ק"מ, לייצב את קו הראייה שלה ולמקד לייזר באנרגיה הגבוהה ולא רק לקרוע חור דרך המטרה אלא גם דרך החלל והזמן.

ללא ספק מערכת מגן אור היא המיטב בחומת ההגנה של ישראל ומציגה סוג חדש של יכולות עליהן יכלו הקודמים לה רק לחלום – תחמושת ללא הגבלה.

רובים ומשגרי טילים, ככל שיהיו קטלניים, מוגבלים באופן משמעותי על ידי כדורים וטילים. כשהם אוזלים הם חסרי שיניים יותר מאשר חרב מימי הביניים. והם אכן נגמרים ומשאירים את המפעילים שלהם במצב קצת מעורער.  עם מגן אור זה לא אותו דבר. כדי לגרום נזק הנשק לא מסתמך על קליעים אלא על האנרגיה שמגיעה עם לייזרים. עם מקור כוח אמין במצב המתנה מגן אור ממשיכה לירות ומבטלת לחלוטין את הצורך לטעינת ארטילריה צבאית מחדש ומציגה התחמשות מחודשת ללא הגבלה וירי יעיל במיוחד.

התקפה במהירות האור

לייזרים הם סוג של אנרגיית אור, למעשה המילה לייזר היא ראשי תיבות של "הגברת אור על ידי פליטת מעוררת של קרינה".  150 קילוואט הלייזרים משני רובי לייזר נפרדים ינועו למטרות במהירות של קרוב ל- 300,000 ק"מ לשנייה, מהירות האור, הדבר המהיר ביותר ביקום.

על קולי או היפרסוני זה לא משנה, מזל"ט, טיל או מטוס קרב אין סיכוי להתחרות בנשק הזה. זה נותן ללמערכות מגן אור כמעט 100% הצלחה. בנוסף לכך,קרן הלייזר מגיעה אל היעד כמעט מיידית, זה מבטל את הצורך לחשב יירוט כפי שטילי יירוט חייבים לעשות כל זה מפשט את תהליך המודיען נגד איומים באופן משמעותי.

מגן אור הינו נשק אינטליגנטי שעושה את עיקר עבודתו בלי התערבות אנושית. בני אדם לעולם לא יוכלו לעמוד כנגד איומים הנעים במהירות הקול.  את זה מגן אור עושה תוך הפעלה אוטומטית של זיהוי, מעקב ויירוט איומים.

ישראל מתכננת להציב יחידות מסודרות של מערכות מגן אור במטרה למנוע מאיומים לחצות את גבולותיה. זה יבטיח שינה רגועה לתושבי ישראל ולצבא יהיו פחות פעולות הגנה ישירות.

ארה"ב גילתה עניין רציני במערכת מגן אור

מגן אור תאפשר לבעלות בריתה של ישראל לפרוס את הנשק במהירות לאינטגרציה מיידית בכל מקום שיידרש.  לוקהיד מרטין עם 40 שנות ניסיון עם נשק אנרגיה מכוונת שיתפה פעולה עם רפאל. הגרסה המשותפת תעבוד עם ההרכב המרשים ממילא של מערך כלי נשק הלייזר האמריקאי. ארה"ב מוציאה בסביבות מיליארד דולר בשנה לפיתוח מכוון של נשק אנרגיה מכוון. חיל האוויר האמריקני, הצי והצבא כולו עובדים על פיתוח כלי נשק כאלה. בשיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין וקבלנים אחרים כולם מתקדמים בפיתוח.

IFPC-HEL

הצבא הוא זה שיעזור להפעיל את המקבילה האמריקאית של מגן אור. בנוסף לנשק החדש הצבא דוחף ל-2 נשקי לייזר אחרים, שניהם מהפכניים בפני עצמם. הראשון הוא IFPC-HEL (ראשי התיבות של indirect fire Precision capabilities יכולות דיוק אש עקיפה) הוא נשק לייזר של 300  קילוואט שתוכנן לנטרל איומים כבדים כמו טילי שיוט. זאת תוצאה של פרויקט של שלוש שנים לפיתוח טכנולוגיות שיגנו על אתרים קבועים וקבועים למחצה.

ה- IFPC-HEL היא מערכת שלמה ניידת עם בקרת קרן וניהול רכיבים תרמי. בשנת 2022 לוקהיד מרטין סיפקה למשרד ההגנה לייזר של 300 קילוואט. זהו הלייזר החזק שלוקהיד מרטין ייצרה עד היום והוא להיות משולב עם ה-IFPC-HEL.

d e m shorad

הנשק השני, ה- d e m shorad (short-range air defense laser weapon, נשק לייזר להגנה אווירית קצרת טווח). זהו נשק יותר יום-יומי שיורה יריות לייזר של 60 קילוואט לניטרול מל"טים ומטרות בגודל דומה ממרחק של 8 קילומטרים. ה- d e m shorad פועל על ידי סינוור חיישנים וגורם לכשל אווירודינמי, השבתת מנועי המטרה, השבתת אספקת הדלק או פיצוץ מטען הנפץ בטרם עת.

תכונה מעניינת של ה- d e m shorad היא רמת המודיעין שלו. מול מטרות מרובות המערכת תקבע באופן אוטונומי איזו מהן להשמיד קודם לפי מידת האיום והדחיפות.

לקח לצבא ולטכנולוגיות הליבה פחות משנתיים לפתח את ה- d e m shorad. לאחר השלמתו הנשק יורכב על כלי רכב משוריינים של חיל הרגלים.

איום הטילים ההיפרסוניים הוא כעת המציאות. ארה"ב וישראל התחייבו לפיתוח נשק שימנע טילים היפרסוניים ויעשה את זה בקלילות שומטת לסתות.

 

 

 

איך החללית אפולו עובדת

החללית אפולו

איך החללית אפולו עובדת. סרטון מערוץ היוטיוב של ג'ארד אואן © (Jared Owen). בערוץ תמצאו סרטוני אנימציה בתלת ממד המסבירים איך דברים עובדים. הסרטון הפעם – איך החללית אפולו עובדת.

לסרטונים נוספים של ג'ארד אואן עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור

לסרטוני 'איך זה פועל' נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לַחֲצוּ על הקישור

לסרטוני 'הסבר פשוט' נוספים עם כתוביות בעברית או תרגום תוכן לעברית לחצו על הקישור