דונלד טראמפ ובכירי הממשל האמריקאי מציגים את המבצע נגד איראן כהצלחה מוחלטת. מדי יום אנחנו שומעים שהיכולות הצבאיות של טהרן נפגעו קשות. בטהרן כמובן מכחישים וטוענים את ההיפך.
בריאיון שהעניק פרופ' סייד מוחמד מרנדי לעיתונאית האמריקאית קים איברסן, הוא מציג תמונה שונה. לדבריו, איראן לא פועלת מתוך חולשה, אלא מתוך בחירה אסטרטגית מחושבת. מטרת איראן אינה להרחיב את הלחימה אלא לנהל אותה בתנאים הנוחים לה.
מצרי הורמוז – אחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים על הביטחון האזורי ועל שוק האנרגיה העולמי.
מי הוא פרופ' סייד מוחמד מרנדי?
מרנדי הוא מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטת טהרן. במשך שנים הוא מסביר לקהל המערבי את מדיניות המשטר האיראני ונחשב לאחד הקולות הבולטים בתחום. בהופעותיו ברשתות בינלאומיות הוא מציג את עמדותיה של איראן בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ. לאורך השנים השתתף בעשרות ראיונות ברשתות כמו BBC, CNN, RT ו-Al Jazeera.
מרנדי אינו דובר רשמי של ממשלת איראן אבל מרבה להציג את תפיסת העולם של ההנהגה. גם כשמדובר בפרשנות פוליטית ולא בהצהרה ממשלתית רבים רואים בדבריו ביטוי לנרטיב האיראני הרשמי,
מי היא קים איברסן?
אז יש לנו כאן שניים שלא ממש אוהבים אותנו. אבל כדאי לנסות לנתח את מה שעולה מהריאיון הזה. במזרח התיכון, הבנת האופן שבו כל צד תופס את המציאות חשובה לא פחות מהעובדות בשטח. לעיתים ההחלטות התקבלות על בסיס תפיסות, הערכות וחשיבה אסטרטגית ולא רק על סמך יכולות צבאיות. זו הסיבה שדבריו של מרנדי מעוררים עניין גם בקרב חוקרים, אנשי מודיעין ודיפלומטים ברחבי העולם.
מרנדי מתייחס לשורה של סוגיות רגישות במיוחד:
- מדוע איראן נמנעת בשלב זה מתקיפה ישירה על ישראל?
- מה התפקיד שממלאים מצרי הורמוז באסטרטגיה האיראנית?
- כיצד איראן מפרשת את המשבר הפוליטי בישראל?
- מה יחסו של המשטר לטורקיה, לארדואן ולמעורבות האמריקאית באזור?
חשוב להבחין בין עובדות שניתן לאמת לבין עמדותיו האישיות. חלק מטענותיו נשענות על אירועים ידועים, אחרות משקפות את פרשנות המחנה האיראני.
למה חשוב להכיר את הנרטיב האיראני?
גם כאשר לא מסכימים עם העמדות שמציגים גורמים רשמיים או מקורבים למשטר, הבנת האופן שבו הם מפרשים את המציאות יכולה לסייע להבין טוב יותר את השיקולים שמנחים את קבלת ההחלטות באזור.
הריאיון מחזק את העובדה שהעימות בין ישראל לאיראן אינו מתנהל רק בשדה הקרב. איראן רואה את עצמה כחלק ממשחק גיאו-פוליטי רחב בהרבה. לנתיבי אנרגיה, מסחר ולחץ כלכלי תפקיד לא פחות חשוב מהעימות הצבאי.
למה איראן לא ממהרת לפתוח שוב במלחמה עם ישראל?
מוחמד טוען שאיראן אינה פועלת מתוך חולשה ובוחרת במודע שלא להיגרר לעימות ישיר רחב. לדבריו, בטהרן מעריכים כי תגובה צבאית מיידית תשרת דווקא את האינטרסים של ממשלת ישראל. לדבריו מטרת ישראל היא להסיט את תשומת הלב מהלחצים הפנימיים והביקורת הבינלאומית.
"איראן לא מחפשת מלחמה שתשרת את נתניהו"
לטענתו, ההנהגה האיראנית מעדיפה להמתין לעיתוי שנוח לה. המשמעות היא להבליג על פעולות מסוימות בטווח הקצר. לדבריו, ישראל מבקשת לגרור את איראן לעימות ישיר שבו ארצות הברית תהיה מחויבת להתערב. טהרן מעדיפה להימנע מתרחיש כזה כל עוד ניתן להשיג את יעדיה בדרכים אחרות. מרנדי טוען כי מבחינת איראן, הזמן דווקא פועל לטובתה. ישראל מתמודדת עם לחצים מדיניים, כלכליים ופוליטיים, בטהרן מאמינים שאין סיבה למהר ולפעול מתוך רגש או רצון לנקמה מיידית.
מרנדי לא מזכיר את התקיפות על בסיסי ארה"ב באזור
האיראנים יודעים כי עוצמתה של ישראל טמונה בתמיכה הצבאית של ארצות הברית. אם יושמדו הבסיסים הצבאיים האמריקאיים באזור, ארצות הברית לא תוכל עוד להעניק לישראל תמיכה צבאית אפקטיבית. האסטרטגיה האיראנית היא להשמיד את הבסיסים הצבאיים האמריקאיים באזור כדי לפגוע בתמיכה הצבאית האפקטיבית מארצות הברית. נושאות מטוסים וספינות מלחמה של ארצות הברית אינן יכולות להוות תחליף לבסיסים הצבאיים.
"אנחנו לא פועלים מתוך רגשות"
במהלך הריאיון חוזר מרנדי מספר פעמים על הטענה שהמערב מפרש לא נכון את מדיניות החוץ של איראן. לדבריו, בניגוד לדימוי הרווח, קבלת ההחלטות בטהרן מבוססת על שיקולים אסטרטגיים ארוכי טווח ולא על תגובות אימפולסיביות. לטענתו, ההנהגה האיראנית בוחנת כל צעד היא עושה. השאלה היא תמיד חיזוק מעמדה האזורי, ולא מידת הלחץ הציבורי להגיב במהירות.
לא רק ישראל – העימות הגדול יותר הוא מול ארצות הברית
מרנדי מדגיש כי טהרן רואה בישראל רק חלק ממערכה רחבה יותר מול ארצות הברית, ולא את היריב המרכזי. לדבריו, ההנהגה האיראנית שוקלת כל עימות צבאי באזור בעיקר לפי השפעתו על יחסיה עם וושינגטון ועל מאזן הכוחות במזרח התיכון. לכן, הוא טוען, איראן עוצרת פעולות שיספקו לאמריקאים לגיטימציה ציבורית ובינלאומית להעמיק את המעורבות הצבאית באזור.
חשוב לציין כי הפרשנות שמציג מרנדי אינה משקפת בהכרח את מלוא שיקולי קבלת ההחלטות של ההנהגה האיראנית. במערב ובישראל קיימות הערכות שונות שלפיהן שיקולים נוספים ובהם:
- מגבלות צבאיות
- לחץ כלכלי
- סנקציות בינלאומיות
- החשש מהסלמה אזורית
כל אלה משפיעים גם הם על מדיניותה של איראן. לכן, יש לראות בדבריו הצגה של הנרטיב האיראני ולא קביעה עובדתית מוסכמת.
מצרי הורמוז: הקלף האסטרטגי של איראן
אחת הטענות שמעלה מוחמד מרנדי אינה קשורה כלל לישראל, אלא למצרי הורמוז. לדברי מרנדי, העולם מתמקד בחילופי האיומים בין ישראל לאיראן, אך בטהרן ממקדים את תשומת הלב דווקא במצרי הורמוז. המעבר הימי הזה מחבר בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי, ובכל יום מכליות נפט וגז טבעי מובילות דרכו כמויות עצומות של אנרגיה. לפי הערכות בינלאומיות, מכליות מעבירות דרך מצרי הורמוז קרוב לחמישית מאספקת הנפט הימית בעולם. כל פגיעה בחופש השיט באזור עלולה להשפיע כמעט מיד על מחירי האנרגיה בעולם ועל הכלכלה הגלובלית. לדברי מרנדי, זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שגם ארצות הברית וגם מדינות המערב מתייחסות בזהירות רבה לכל עימות ישיר מול איראן.
"לא צריך לסגור את המצר כדי להשפיע"
מרנדי טוען כי במערב נוטים להציג את סוגיית מצרי הורמוז כאיום קבוע מצד איראן. לדבריו עצם קיום האפשרות מספיק כדי להשפיע על קבלת ההחלטות בוושינגטון ובבירות אירופה.
לטענתו, איראן אינה ממהרת להשתמש בקלף הזה, שעלול לפגוע גם בבעלות בריתה ובכלכלתה שלה. עם זאת, עצם היכולת התאורטית לשבש את התנועה הימית מעניקה לטהרן מנוף הרתעה משמעותי. לדבריו, זו דוגמה לכך שהמאבק בין איראן למערב אינו מתנהל רק באמצעות טילים או מטוסים, אלא גם דרך השפעה על נתיבי הסחר והאנרגיה החשובים בעולם.
למה העולם עוקב אחרי כל התפתחות באזור?
כל מתיחות במצרי הורמוז מורגשת כמעט מיד בשווקי האנרגיה. חשש מהפרעה לתנועת מכליות עלול:
- לגרום לעלייה במחירי הנפט
- להשפיע על מחירי הדלק, התחבורה והחשמל
- להוביל לעליות מחירים במדינות רבות – גם כאלה שאינן מעורבות ישירות בעימות.
זו הסיבה שכל הצהרה של בכירים איראנים בנושא זוכה לתשומת לב רבה מצד ממשלות, משקיעים וחברות אנרגיה ברחבי העולם.
המומחים במערב חושבים אחרת
מרנדי מציג את מצרי הורמוז כקלף אסטרטגי משמעותי שבידי איראן. עם זאת, מומחים רבים מציינים כי אם איראן תסגור בפועל את המעבר הימי, היא תייצר אתגר קשה מאוד שעלול לגרור תגובה צבאית ובינלאומית חריפה.
בנוסף, פגיעה ממושכת בתנועת הספינות עלולה להזיק גם לכלכלה האיראנית עצמה. חלק ניכר מייצוא האנרגיה של איראן עובר באותו אזור. רבים מהאנליסטים סבורים כי עצם האיום מהווה לעיתים כלי הרתעה יעיל יותר מאשר מימושו בפועל.
איך איראן רואה את עצמה ומה חושב מרנדי על טורקיה וארדואן?
אחד הנושאים עליהם נשאל מוחמד מרנדי במהלך הריאיון היה מצבה הפנימי של איראן. בתשובה לטענה הרווחת במערב לפיה המשטר האיראני הולך ונחלש בעקבות הלחץ הכלכלי, הסנקציות והמחאות הציבוריות. לדבריו התמונה שמוצגת מחוץ לאיראן רחוקה מהמציאות. מרנדי טוען כי למרות הקשיים הכלכליים והסנקציות, מוסדות המדינה ממשיכים לתפקד והמערכת הפוליטית יציבה הרבה יותר מכפי שמקובל לחשוב. לדבריו, כלי תקשורת מערביים מעניקים לעיתים משקל רב מדי לקולות האופוזיציה מחוץ לאיראן, בעוד שרוב האזרחים, לטענתו, מתמקדים דווקא בהתמודדות עם חיי היומיום ופחות בשאיפות להפיל את המשטר.
"המערב לא מבין את החברה האיראנית"
לטענת מרנדי, אחת הטעויות המרכזיות של מדינות המערב היא ההנחה שהלחץ הכלכלי יביא בהכרח לקריסת המשטר. לדבריו, לאורך עשרות שנים של סנקציות, מלחמות ולחצים בינלאומיים, החברה האיראנית פיתחה יכולת הסתגלות גבוהה. תחזיות חוזרות על קריסה קרובה של המשטר לא התממשו. הוא אף טוען כי כל איום חיצוני מחזק במקרים רבים את תחושת הלכידות הלאומית, גם בקרב אזרחים שאינם מסכימים עם כל מדיניות הממשלה.
ומה לגבי טורקיה?
מרנדי מתייחס גם ליחסיה המורכבים של איראן עם טורקיה. לדבריו, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה במגוון תחומים, אך במקביל מתחרות על השפעה אזורית בזירות כמו סוריה, עיראק והקווקז. לדבריו, בטהרן מבינים שטורקיה פועלת בראש ובראשונה מתוך האינטרסים הלאומיים שלה, ולכן היחסים בין המדינות משלבים שיתוף פעולה לצד מחלוקות עמוקות.
ארדואן – שותף, אבל לא בעל ברית מלא
כאשר נשאל על נשיא טורקיה ארדואן, מרנדי נמנע מלהציג אותו כבעל ברית טבעי של איראן. לדבריו, אנקרה וטהרן מסוגלות לשתף פעולה כאשר האינטרסים שלהן נפגשים, אבל באותה מידה הן עשויות למצוא את עצמן משני צדי המתרס כאשר האינטרסים הללו מתנגשים.
לטענתו, מדיניות החוץ של טורקיה נשענת על איזון מתמיד בין המערב, רוסיה, נאט"ו והמזרח התיכון, ולכן גם היחסים עם איראן משתנים בהתאם לנסיבות.
האם נוצר סדר אזורי חדש?
אחת הנקודות שחוזרות לאורך הריאיון היא התחושה, שלדברי מרנדי, העולם נכנס לעידן רב-קוטבי. לטענתו, השפעתן של מדינות כמו סין, רוסיה ואיראן גדלה בהדרגה, בעוד שהיכולת של ארצות הברית לעצב לבדה את המציאות במזרח התיכון הולכת ונחלשת. זו הסיבה, לדבריו, שטהרן מאמינה כי הזמן פועל לטובתה וכי היא יכולה להרשות לעצמה לנקוט סבלנות אסטרטגית במקום להגיב מיד לכל התפתחות.
רבות מהטענות שמעלה מרנדי שנויות במחלוקת
בעוד שהוא מציג את איראן כמדינה יציבה שזוכה לתמיכה ציבורית רחבה, ארגוני זכויות אדם, ממשלות מערביות וחוקרים רבים מצביעים על מציאות אחרת לגמרי:
- מחאות ציבוריות
- מגבלות על חופש הביטוי
- קשיים כלכליים משמעותיים
- ביקורת פנימית כלפי המשטר.
גם בנוגע ליחסי איראן-טורקיה, מרבית המומחים מתארים את הקשר בין שתי המדינות כיחסים פרגמטיים, שבהם שיתוף פעולה מתקיים לצד יריבות אזורית מתמשכת.
מה אפשר ללמוד מהריאיון – גם אם לא מסכימים עם המסקנות?
אפשר לחלוק על רבות מטענותיו של פרופ' סייד מוחמד מרנדי. חלק מדבריו משקפים את הנרטיב הרשמי של טהרן יותר מאשר מציאות אובייקטיבית. אבל הריאיון מספק הצצה נדירה לאופן שבו אחד הקולות המשפיעים ביותר המזוהים עם המשטר האיראני מסביר את מדיניותה של הרפובליקה האסלאמית.
להבין את היריב – לא להסכים איתו
אחד הלקחים המרכזיים מהריאיון הוא שהנהגת איראן מבקשת להציג את עצמה כשחקן שפועל בסבלנות, בשיקול דעת ובתכנון ארוך טווח.
בין אם התיאור הזה מדויק ובין אם לא, הוא מלמד כיצד איראן רוצה שהעולם יתפוס את התנהלותה וכיצד היא מבקשת לעצב את ההרתעה שלה מול יריבותיה.
עבור מקבלי החלטות, חוקרי ביטחון והציבור הרחב, הכרת דרך החשיבה של הצד השני אינה ביטוי להסכמה עמו, אלא כלי להבנת המציאות האסטרטגית באזור.
גם הנרטיבים הם חלק משדה הקרב
העימות בין איראן, ישראל וארצות הברית אינו מתנהל רק באמצעות מטוסים, טילים וסנקציות.
בשנים האחרונות מתנהל במקביל גם מאבק על התודעה: כל צד מנסה לשכנע את דעת הקהל המקומית והבינלאומית שהוא פועל מתוך אחריות, מגיב לאיומים ומחזיק בלגיטימציה מוסרית ואסטרטגית.
הריאיון של מרנדי משתלב בדיוק בזירה הזו. הוא אינו מסתפק בהסברים צבאיים או מדיניים, אלא מנסה לעצב את האופן שבו העולם מבין את איראן ואת מטרותיה.
המזרח התיכון משתנה והכללים משתנים איתו
גם אם חלק מהתחזיות שמציג מרנדי לא יתממשו, קשה להתעלם מהשינויים המתרחשים באזור.
התחזקות השפעתן של סין ורוסיה, ההתפתחויות במפרץ הפרסי, המאבק על נתיבי האנרגיה, והעימות המתמשך בין איראן לישראל – כל אלה מעצבים מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון.
במציאות כזו, הבנת תפיסות העולם של כל אחד מהשחקנים הופכת לחשובה יותר מאי פעם.
השורה התחתונה
הריאיון עם פרופ' סייד מוחמד מרנדי אינו מספק תשובות חד-משמעיות. אבל הוא מאפשר הצצה נדירה לאופן שבו אחד הקולות המזוהים ביותר עם הממסד האיראני מסביר את האסטרטגיה של טהרן ואת תפיסת עולמה.
בין אם מקבלים את דבריו ובין אם דוחים אותם לחלוטין, קשה להתעלם מהעובדה שהעימות במזרח התיכון אינו מתנהל רק בשדה הקרב. הוא מתרחש גם בזירת הרעיונות, ההסברה והתודעה. לעיתים דווקא שם מתעצבות ההחלטות שישפיעו על האזור בשנים הקרובות.
צפו בסרטון מערוץ © Kim Iversen
למאמרים וסרטונים נוספים על איראן לחצו על הקישור
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. מגזין התוכן הישראלי שלנו מחבר בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מביאים לכם ניתוחי עומק על טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שבחרנו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
