עדכון, חודש מרץ 2026
הריאיון שלפניכם נערך רגע לפני שפרידריך מרץ (Friedrich Merz) נבחר להוביל את המעצמה החזקה באירופה. אז, אלו היו הבטחות של מועמד נחוש; היום, הן מהוות את עמוד השדרה של המדיניות הגרמנית. בתחתית הריאיון תוכלו למצוא את הניתוח המעודכן שלנו. מה מהחזון שהציג כאן הפך למציאות, היכן נתקל במחסומים הפוליטיים, ואיך הושפע ביטחון ישראל מהשינויים בברלין.
בניין הרייכסטאג בברלין, גרמניה, ביתו של הפרלמנט הגרמני (בונדסטאג) קרדיט תמונה © zeit online.
האם פרידריך מרץ מיישם את חזונו?
מבט מחודש מרץ 2026
קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בריאיון בחודש פברואר 2025 לפני היבחרו.
תרגום תוכן, סרטון מערוץ היוטיוב © zeit online. עורכי הערוץ מנתחים בביקורתיות נושאים חברתיים גדולים וסיפורים אישיים. בערוץ תמצאו דיווחים וסרטונים תיעודיים בנושאים פוליטיים, חברתיים ומדעיים.
הסרטון הפעם על הבחירות שנערכו בגרמניה ב-23 בפברואר 2025. כשברקע מסתמן ניצחון לתנועות הימין. לפי המדגמים בגרמניה השמרנים בדרך לניצחון. אם זה יקרה זה יהיה הישג ענק לימין הקיצוני ומתנגדי המהגרים. עורכת מדור הפוליטיקה, מרים לאו, מתארחת באולפן.
איך ינהיג מרץ את גרמניה אם ייבחר?
הסרטון עוסק בשאלת ההנהגה של פרידריך מרץ.יו"ר מפלגת CDU הגרמנית. מרץ ניצח בבחירות המקדימות למפלגה בינואר 2022, והיה מועמד המפלגה לקנצלר בבחירות הכלליות בגרמניה. הוא נחשב לאחד הפוליטיקאים המשפיעים ביותר בגרמניה.
הסרטון נותן הצצה מעניינת למחשבותיו של מרץ על הנהגת גרמניה. הוא גם מספק תובנות לגבי האתגרים העומדים בפניו אם ייבחר לקנצלר.
הרקע
לאחר ששתי מפלגות קטנות לא עברו את רף החסימה, מפלגותיהם של מרץ ואולף שולץ מחזיקות ברוב מושבי הבונדסטאג. אבל הקלפים עדיין פתוחים.
לאור התחזקות המפלגה הימנית הקיצונית "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), המהווה גורם מפריע במערכת הפוליטית הגרמנית, מרץ עומד בפני אתגרים משמעותיים לגיבוש קואליציה יציבה.
הנושאים המרכזיים שיכוונו את מדיניותה של גרמניה בשנים הקרובות
מהם האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני פרידריך מרץ בממשלתו החדשה? מרים לאו (Mariam Lau) מתארחת באולפן ומספרת על השקפותיו הפוליטיות של מרץ, תוכניותיו לממשלה והאתגרים העומדים בפניו. הנושאים המרכזיים הם הצורך ברפורמות כלכליות וחברתיות, חשיבות ההגנה על הסביבה והצורך בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי.
עיקרי התוכן
הקואליציה הממשלתית
מרץ צפוי להקים קואליציה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), אבל המשא ומתן עשוי להיות מורכב בשל חילוקי דעות בנושאים כמו מדיניות ההגירה, תקציב המדינה ומדיניות החוץ.
מדיניות ההגירה
מרץ הבטיח להחמיר את בקרת הגבולות ולהקשיח את מדיניות ההגירה, אהל הנושא הזה מעורר מחלוקות עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, המתנגדת למדיניות כזו בשל חשש מהפרת זכויות האדם והחוק של האיחוד האירופי.
מדיניות כלכלית
מרץ מתכנן להוריד את מס החברות, בעוד שה-SPD מעוניינת בהעלאת מסים לעשירים, כולל חברות, כדי לממן הוצאות חברתיות.
מדיניות חוץ
מרץ הביע את תמיכתו בנאט"ו ובבריתות עם ארצות הברית, למרות זאת, לאחרונה הוא מתח ביקורת על התערבות אמריקאית בבחירות הגרמניות, מה שמעורר שאלות לגבי כיווני מדיניות החוץ העתידיים של גרמניה.
הדיון באולפן
מנחה:
אז הוא צפוי להיות הקנצלר הבא שלנו, פרידריך מרץ. אבל איך הוא יהיה בתור קנצלר? על כך נרצה לדבר עם האורחת הבאה שלנו. כנראה שאין מישהו שמכיר את פרידריך מרץ טוב יותר מהאורחת הבאה שלנו – עורכת מדור הפוליטיקה, מרים לאו. ברוכה הבאה, שמחים שאת כאן.
מרים לאו:
גם אני שמחה להיות כאן.
מנחה:
לא רק שליווית את מפלגת האיחוד ואת פרידריך מרץ במשך שנים רבות, את גם כותבת כעת ספר שייצא ב-30 במאי ושמו: "מרץ – בחיפוש אחר המרכז הפוליטי".נגיע לכך בהמשך, אבל קודם כל – לאתמול. ליווית את ערב הבחירות במטה מפלגת האיחוד בבית קונרד אדנאואר. שמענו שהחגיגות שם היו מעט מאופקות. איך היה מצבו של פרידריך מרץ?
מרים לאו:
אני חושבת שהוא חש הקלה. בסופו של דבר, הוא הגיע ליעדו. הוא ניסה שלוש פעמים להיות יושב ראש ה-CDU (המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית) , וזה היה מאבק מסוים להפוך למועמד לקנצלר.
כעת, הוא השיג את מטרתו, וניתן היה להרגיש בכך – כמו גם בעייפות לאחר שבועות של קמפיין בחירות. הימים האלו מטורפים עבור מישהו במעמדו, ואני חושבת שראו עליו גם את הלחץ העצום שהוא חווה. כשראיתי אותו, עדיין לא היה ברור אם תיתכן קואליציה דו-מפלגתית. כיום אנחנו יודעים שקואליציה כזו עם ה-SPD (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה) היא אפשרית מבחינה מתמטית.
מנחה:
ובכל זאת, מפלגת האיחוד לא הגיעה ל-30% או יותר, כפי שאולי קיוו. איך הגיבו האחרים אתמול? האם מישהו ייחס את האשמה למרץ על כך שהתוצאה נשארה מתחת ל-30%?
מרים לאו:
לא הרגשתי שמישהו ממש האשים אותו, אבל יש בהחלט התלבטויות לגבי הצעד שלו – להביא הצעת חוק לבונדסטאג שנתמכה גם על ידי ה-AfD (אלטרנטיבה לגרמניה).
יש כאלה שתוהים אם זה היה צעד חכם, ואם זה לא הבריח מצביעים פוטנציאליים שתכננו להצביע עבור מרץ למרות שבעבר הצביעו למפלגות אחרות.יש לא מעט אנשים בתוך מפלגת האיחוד שרואים זאת כך.
הצעת ההחלטה שהזכרת, שאושרה הודות לקולות ה-AfD, ערערה במידת מה את האמינות והאמון של מצביעים מסוימים. כעת, הוא כנראה ייכנס ללשכת הקנצלר.
מנחה:
מה דעתך – האם הוא מסוגל לכך? האם מרץ יכול להיות קנצלר, למרות שאין לו ניסיון בממשלה?
מרים לאו:
ובכן, לאולף שולץ היה ניסיון ממשלתי רב, אפילו רב מאוד – ובכל זאת, ממשלתו התפרקה.
ניתן בהחלט לייחס חלק מההצלחה של ה-AfD, שעלתה מ-10% ל-20%, למפלגות הקואליציה הנוכחית…
מנחה:
האם ה-CDU הייתה צריכה להיות חזקה יותר?
מרים לאו:
זה נכון, יש איזו דיספוריה מסוימת סביב התוצאה. אבל עכשיו הוא חייב להצליח.
מנחה:
בלב הקמפיין של פרידריך מרץ עומד המצב העולמי. אם נהיה כנים, הסיבה העיקרית שהוא מתמודד היא העימות בין משטרים אוטוריטריים לדמוקרטיות. לטענתו, על גרמניה למלא תפקיד מכריע בכך.
ובכנות, גם בבריסל כולם מחכים לראות – איפה עומדים הגרמנים? מה הם עושים?
מרים לאו:
אנו נמצאים ברגע היסטורי עולמי שבו האמריקאים למעשה "השליכו את הרוסים מתחת לגלגלי האוטובוס". בדיוק ברגע כזה, אנו זקוקים לממשלה מתפקדת. למען האמת, למרץ אין ברירה – זה חייב לעבוד עכשיו.
מנחה:
את מכירה אותו גם באופן אישי. בשבועות האחרונים חלק מהצהרותיו נתפסו כהתבטאויות גסות.
למשל, בהופעת הבחירות האחרונה שלו במינכן, יום לפני הבחירות, הוא דיבר על "משוגעים ירוקים ושמאלנים". גם בעבר היו שהתייחסו אליו כאימפולסיבי ואף בלתי צפוי. אלו לא בדיוק תכונות שמתאימות לקנצלר. האם הוא ירסן את עצמו בעתיד, או שבכל זאת יתאים לתפקיד?
מרים לאו:
זוהי ללא ספק חולשה שלו. מעניין לראות עד כמה הוא מנוגד לשולץ, שהיה ידוע בקור הרוח שלו, מה שגרם לאנשים לתהות – "מה באמת חשוב לך? על מה אתה נלחם?" עם מרץ, הבעיה הזו לא קיימת. עם זאת, חסרה לו לעיתים חשיבה אסטרטגית. מה שקרה לו עם ההצעה בפרלמנט – זה לא היה אמור לקרות.
הדבר פשוט יצא משליטתו, וזהו אתגר שהוא יתמודד איתו. כשמתעמתים איתו על כך, הוא יודע שזה מה שאנשים חושבים עליו, והתגובה שלו היא בערך: "אני פשוט אדם כן, אין לי רצון לזייף." הוא בן 69 ואומר: "חברים, מה שאתם רואים זה מה שאתם מקבלים." מה שכן אפשר להיות בטוחים לגביו, זה שתמיד יהיה ברור על מה הוא נלחם.
מנחה:
בנוגע לממשלתו העתידית. מבחינה מתמטית, קואליציה של CDU-SPD (שנקראה פעם "הקואליציה הגדולה") היא אפשרית. מרץ מתכנן להקים קואליציה עד חג הפסחא. האם זה ריאלי?
מרים לאו:
כן, במיוחד בשל הלחץ שמגיע הן מבחוץ והן מבפנים. אם נחשוב רגע על המצב שבו אנו נמצאים – המלחמה באוקראינה, האמריקאים, הרוסים – הרעיון של קנצלר פרידריך מרץ וסגן קנצלר בוריס פיסטוריוס לא נראה לי רע בכלל.
מנחה:
האם זה אפשרי עד חג הפסחא?
מרים לאו:
לדעתי, כן. זה חייב לקרות מהר. האתגר יהיה לשכנע את ה-SPD, במיוחד לאחר שהשפילו אותם בבחירות, לשתף פעולה עם האיש שהם הציגו במהלך הקמפיין כ"פון הינדנבורג" (רמז להנהגה פשרנית מול הימין הקיצוני).
מנחה:
בבונדסטאג החדש יהיו 152 נציגים של ה-AfD (מפלגת הימין הקיצוני), וזהו גוש ענק של אנשים ששונאים כל מה שקורה שם. רק לדמיין שה-SPD תצטרך תמיד להגיב אחרי שאייליס ויידל (מנהיגת ה-AfD) נואמת – זה תרחיש בעייתי מאוד. זה הופך לבעיה גם במקרים שבהם נדרשים רוב של שני שלישים לשינויים בחוקה, למשל ברפורמה הפיסקלית. במקרה כזה, קואליציה של CDU ו-SPD לבדה לא מספיקה. האם תהיה אפשרות להסתמך על קולות מה-AfD?
מרים לאו:
לא, מרץ ינסה להימנע מכך בכל הכוח. הוא כבר למד מטעויות העבר. אני מאמין שהירוקים, גם אם יהיו באופוזיציה, יהיו מוכנים לשתף פעולה לפחות בנושאים של ביטחון לאומי.
מנחה:
מה תהיה גישתו של מרץ כלפי ה-AfD בעתיד?
מרים לאו:
הוא ינקוט בגישה מאוד עוינת ומבדלת. הוא ממש מתעב את נציגי ה-AfD. למשל, הוא אפילו לא אומר שלום לאייליס ויידל כשהם לבד במעלית. הוא איש שמרן-בורגני שרואה את התנהגותם כבלתי נסבלת. עם זאת, זה לא משנה את העובדה שבמדינות מסוימות, כמו תורינגיה, ה-AfD עומדת על 40%. כלומר, הלחץ מימין לא הולך להיחלש. כבר עכשיו הם אומרים: "איתנו תוכלו לעשות כל מה שתרצו".
מנחה:
אם תוקם קואליציה אחרי פסחא, מה אפשר לצפות ממרץ? האם הוא יהיה כמו טראמפ, שדוחף בכוח את סדר היום שלו? או שנראה צד אחר שלו – אולי יותר פתוח ורגיש?
מרים לאו:
נראה את שני הצדדים של מרץ, תלוי בסיטואציה. אם יהיה לו שותף שמכבד אותו (כמו פיסטוריוס), זה יאפשר לו לפעול באופן יותר מחושב. הבעיה עם שולץ הייתה שהוא פשוט זלזל במרץ בגלוי, וזה עורר אצלו תגובות חריפות.
מנחה:
בנוגע למדיניות המהגרים, מרץ הצהיר שיטפל במשבר ההגירה באופן מיידי, אך חוקי האיחוד האירופי והחוק הגרמני מגבילים אותו מאוד. האם הוא עשה טעות בהבטחה הגדולה הזו?
מרים לאו:
צריך לזכור את ההקשר. יום לפני כן התרחש רצח באשפנבורג, שבו מהגר דקר למוות ילד בן שנתיים ואדם נוסף שניסה לעזור. מרץ רצה להעביר מסר חד וברור שהמצב חייב להשתנות.
אבל הוא בחר בגישה בסגנון "טראמפ", כמו צווים נשיאותיים בארה"ב, שלא מתאימה למבנה החוקתי של גרמניה. לגרמניה יש עקרונות של שותפות בקבלת החלטות, כך שהקנצלר לא יכול פשוט להכריז על מדיניות חדשה. עם זאת, באותו רגע, זה היה המסר הנכון מבחינה פוליטית. אחר כך הוא עשה טעויות טקטיות נוספות. אם הוא היה מסתפק בהצהרה הראשונה בלבד, זה היה עובר טוב יותר עבורו.
מנחה:
לגבי ההשפעה של ה-CSU (המפלגה הבווארית השמרנית), המהלך הזה הושפע מאוד מה-CSU. במיוחד מרכזה של המפלגה בבוואריה תמך בקו נוקשה יותר בסגנון טראמפ. אבל עכשיו רואים שהתמיכה ב-CSU ירדה, בעוד שה-AfD התחזקה. כלומר, הגישה הקיצונית לא בהכרח מביאה להם יותר תמיכה, וזה לקח חשוב למרץ.
מרים לאו:
אני צריכה לבדוק שוב, אבל זה הפך לחזק מאוד. במילים אחרות, ההוכחה שסודר רצה להציג – שאם מדברים נכון על הגירה ואם מבדילים את עצמך בצורה ברורה מהירוקים, אז זה יצליח – לא התממשה בבוואריה.
מנחה:
עכשיו, מרץ גם בלט לעיתים קרובות עם מושגים שמעוררים רגשות שליליים בנוגע להגירה. האם אתה חושב שהוא יכול למצוא דרך להתמודד עם הנושא מבלי להמשיך לעורר תחושות שליליות כאלה?
מרים לאו:
הוא יכול, אם הוא ירצה. שמעתי אותו גם אומר דברים אחרים, למשל כשהוא ציין: "אני מצפון ריין-וסטפליה, וההצלחה של המדינה הזו הייתה בלתי אפשרית ללא הגירה." אנשים ניגשים אליו ואומרים לו: "אני מכאן, בניתי לעצמי כאן משהו, ואני מפחד – האם כבר לא רוצים אותי פה?" וזה גורם לו לתחושת מחנק בגרון. מרץ בא מצפון ריין-וסטפליה, והוא יודע שהמודל הכלכלי שם לא היה עובד בלי הגירה.
מנחה:
דיברת קודם על המצב הפוליטי המתוח שבו הוא אולי יצטרך לקחת לידיו את ההנהגה. מה עמדתו של מרץ בתחום מדיניות החוץ? איך הוא ניגש, למשל, ליחסים עם מדינות אחרות?
מרים לאו:
זו שאלה טובה מאוד. למרץ יש שני עקרונות מרכזיים בתפיסת עולמו: טרנס-אטלנטיות – הוא היה במשך 10 שנים יושב-ראש של "גשר האטלנטי". אירופיות נלהבת – הוא החל את דרכו הפוליטית בפרלמנט האירופי בשנים 1989–1994, בתקופה שבה אושר הסכם מאסטריכט ונפלו גבולות באירופה. זו הייתה התקופה שבה פרנסיס פוקויאמה כתב את ספרו על "קץ ההיסטוריה", וזה באמת הרגיש כמו ניצחון הדמוקרטיה הליברלית. האופטימיות והאהבה לאירופה ניכרות במרץ עד היום. אבל עכשיו מגיע השוק הגדול: דווקא האמריקאים, שהם הבסיס לכל הסדר הזה, מתחילים לקרוס. טראמפ חוזר על נקודות הדיבור של פוטין – אומר שזלנסקי התחיל את המלחמה, שזלנסקי הוא דיקטטור וכו'. זה הלם מוחלט עבור מרץ. בנוסף לבחירות, הוא עכשיו גם צריך לארגן מחדש את כל תפיסת עולמו.
מנחה:
במצב כזה, האם את חושבת שמרץ רוצה להפוך את ברלין למרכז הכוח של אירופה?
מרים לאו:
כן, כמובן, אבל לא במובן של "אני דוחף את כולם הצידה", אלא בגישה של שיתוף פעולה אמיתי. הוא יתייעץ עם מקבילו הצרפתי, יבקר קודם כל בווארשה אחרי קייב, וישוחח עם דונלד טוסק על מה שראה שם. זה מזכיר את המודל של וולפגנג שויבלה – של "מעגלים קונצנטריים פנימיים" עם צרפת, פולין וגרמניה. בניגוד לאולף שולץ, שפשוט אומר "חשבתי על הכול, עכשיו תעקבו אחריי אם אתם הגיוניים", מרץ מאמין בשיתוף פעולה פעיל מתוך הכרה אמיתית: "אם לא נעבוד יחד, נטבע לבד."
מנחה:
לסיום, בואי נדבר על הספר שלך. קראת לו "מרץ – בחיפוש אחר המרכז הפוליטי". במקור, הכותרת הייתה "שמרנות חדשה בעידן האוטוריטרי". למה שיניתם אותה?
מרים לאו:
קודם כול, הכותרת המקורית הייתה מסורבלת וקשה להגייה. אבל בעיקר, כשהוא הגיש את ההצעה עם ה- AfD ונכשל בצורה כל כך לא מחושבת ואסטרטגית, הבנו ש"שמרנות" היא תואר כבוד שצריך להרוויח.
מנחה:
אז מה הקוראים יכולים לצפות מהספר?
מרים לאו:
זה דיוקן אנליטי, לא ביוגרפיה. למשל, לא דיברתי עם המורה שלו לבית הספר היסודי. אגב, כשהוא היה תלמיד תיכון, הוא היה מאוד גאה בכך שהוריד את דלת הכיתה מהצירים. זה היה יכול להיגמר ממש רע…
מנחה:
תודה רבה שהיית איתנו! עכשיו את הולכת ישירות למסיבת העיתונאים של ה-CDU, שיהיה בהצלחה!
מה הקנצלר מימש מהבטחותיו? ניתוח במלאות שנה לכהונתו
שנה לאחר היבחרו, אנחנו בוחנים את "דוקטרינת מרץ" אל מול המבחן הקשוח של המציאות הגאופוליטית. לדעתנו, זהו המאזן של הקנצלר עד כה:
נראה שפרידריך מרץ (Friedrich Merz) אכן מצליח לנווט את "הספינה הגרמנית" ברוח חזונו השמרני, אך לא ללא פשרות כואבות שנכפו עליו מהמציאות הקואליציונית. השילוב בין מרץ לבין סגן הקנצלר מה-SPD, בוריס פיסטוריוס, התברר כסיפור הצלחה מפתיע: השניים הצליחו לייצב את גרמניה כעוגן הביטחוני של אירופה מול חוסר היציבות של ממשל טראמפ השני בארה"ב.
בנושא ההגירה, מרץ אכן הקשיח את הטון והגביר את הפיקוח בגבולות, אך הניסיון שלו לפעול ב"צווים נשיאותיים" רוכך משמעותית בשל מגבלות משפטיות של האיחוד האירופי – בדיוק כפי שחזתה מרים לאו. ה-AfD אמנם נותרה כוח אופוזיציוני רועש בבונדסטאג, אך מרץ הצליח לשמור על "חומת האש" ולא לשתף איתם פעולה, תוך שהוא מחזק את המרכז הפוליטי דרך רפורמות כלכליות מתונות שהורידו מעט את נטל המס מעל המגזר העסקי. בשורה התחתונה: מרץ של 2026 הוא פחות "טראמפ גרמני" ויותר "מנהיג אירופי קלאסי" – אימפולסיבי לעיתים, אך מחויב לחלוטין ליציבות המערב.
-
שיקום הצבא הגרמני (Bundeswehr): הצלחה. מרץ האיץ את רכש המטוסים והמערכות במיליארדי אירו, מהלך שחיזק את התעשייה הביטחונית הישראלית (כולל עסקת חץ 3).
-
התייצבות לצד ישראל במערכה: הצלחה חלקית. בעוד שהתמיכה המדינית והצהרתית היא חסרת תקדים, מרץ נאלץ לתמרן מול לחצים פנימיים באיחוד האירופי בנוגע לסיוע הומניטרי וקשרי מסחר עם מדינות ערב.
-
הקשחת המדיניות מול איראן: הצלחה. לדעתנו, גרמניה תחת מרץ היא הקול המוביל כיום באירופה להחרפת הסנקציות על טהראן וניתוק התלות האנרגטית שנותרה.
-
משבר ההגירה: עדיין לא הספיק. למרות הבטחותיו לשינוי רדיקלי, המנגנונים המשפטיים והבירוקרטיים בגרמניה מאטים את הרפורמות שתכנן, מה שמעורר ביקורת בקרב בסיס בוחריו השמרני.
-
הכלכלה הגרמנית: בנסיגה. הניסיון להחזיר את גרמניה לצמיחה נתקל באינפלציה הגלובלית ובהשפעות המלחמה, מה שמונע ממנו כרגע לממש את הבטחותיו להפחתת מיסים רחבה.
"נאום ה-24 שעות" – הקנצלר עומד בתקיפות לצד ישראל
ב-6 במרץ 2026, במהלך עצרת בחירות בעיר ראוונסבורג (Ravensburg) שבמדינת באדן-וירטמברג הקנצלר לא נרתע מקריאה בקהל "תחי פלסטין" וסיפק תשובה שהוגדרה בתקשורת הגרמנית כ"נאום ה-24 שעות". לצפייה בכתבה לחצו על הקישור.
ב-Zemaze אנחנו משלימים לכם את הפערים בזווית ייחודית. כאן תמצאו שילוב בין אסטרטגיה ללייף סטייל: אנחנו מנתחים לעומק טכנולוגיה, AI וגאופוליטיקה, לצד סקירות רכב ומדריכי טיולים שנבחרו בקפידה. הצטרפו אלינו כדי להבין את המגמות העולמיות מבלי לוותר על הדברים הקטנים של החיים. אתם במקום הנכון.
כדי להישאר מעודכנים בתכנים חדשים הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
